על רקע הטענות שמאחורי הסכמי השלום החדשים של ישראל עומדים בעצם אינטרסים כלכליים וגיאו-פוליטיים שקשורים בכלל לסחר בנשק, מפתיע לשמוע את דעתו של עו"ד איתי מק – האיש המזוהה יותר מכל אדם אחר בישראל עם המאבק למען פיקוח וצמצום סחר הנשק הישראלי.
מק, שעוקב אחרי המתרחש בסודאן ובדרום סודאן מזה שנים – ואף הגיש שתי עתירות לבג"ץ בעניין המעורבות הישראלית שם – מאמין שבסודאן מתחולל כעת שינוי היסטורי, שישראל פשוט חייבת לעזור לו.
"זה ממש נס שעוד לא הייתה בסודאן הפיכת-נגד", מק אומר לזמן ישראל. "כרגע, מה שאפשר לעשות זה להסתכל ולהעריץ אותם מהצד. כמובן לא את אנשי הצבא, אלא את הגורמים האזרחיים. איך הם מצליחים ללכת שם בין הטיפות ולהחזיק את הדבר הלא פשוט הזה, בלי שום תמיכה מבחוץ?
"בגלל זה אני אומר – אם הדרך של המדינה הזו להמשיך הלאה זה באמצעות ההסכם עם ישראל, אני רואה את זה בתור דבר חיובי. אני יודע שיש הרבה אנשים שיחלקו עליי, אבל אני חושב שזה כל כך קשה לעשות את מה שהם עשו עד היום בלי שום תמיכה כמעט מהעולם. חברה אזרחית שקמה אחרי שנים של דיכוי. זה ממש נס".
"אם הדרך של סודאן להמשיך הלאה זה באמצעות ההסכם עם ישראל, אני רואה את זה כדבר חיובי. כל כך קשה לעשות את מה שהם עשו, בלי שום תמיכה מהעולם. חברה אזרחית שקמה אחרי שנים של דיכוי. זה ממש נס"
סודאן היא המדינה השלישית בגודלה באפריקה, נמצאת מדרום למצרים ובירתה חרטום. עד 2011 היא הייתה המדינה הגדולה ביותר ביבשת, אבל חלקה הדרומי, שהיה נתון שנים למלחמות אזרחים, ניתק ממנה – וכך באה לעולם דרום סודאן, מדינה צעירה שבירתה היא ג'ובה. בסודאן חיים כ-44 מיליון תושבים. בדרום סודאן כ-11 מיליון. והעניינים בשתי המדינות מסובכים עד מאוד.
באפריל 2019 הודח בסודאן הרודן עומר אל-בשיר, ששלט במדינה מאז שנות השמונים. במקומו החלה לשלוט כת צבאית, וביולי 2019 הכת הצבאית הקימה שלטון משותף, צבאי-אזרחי, עם קואליציה של ארגונים אזרחיים. זה המצב השברירי שם, שאיתי מק מאמין שאנחנו צריכים לסייע לו.
"ישראל חימשה ואימנה כוחות של המורדים בדרום סודאן", מק מסביר. "המוסד היה אחראי על זה במשך עשרות שנים. בשנות השמונים התנהל המבצע של העלאת יהודי אתיופיה דרך סודאן. זה היה מבצע סודי כלפי העם הסודאני, אבל תואם עם השלטונות בסודאן, ולפי מה שאני יודע כלל גם מסירת נשק וכסף לדיקטטור שם.
"לאורך כל השנים ישראל תמכה במורדים בדרום סודאן והדברים שם היו מאוד מסובכים. מבחוץ זה נראה כאילו זה הנוצרים נגד המוסלמים, אבל זה לא מדויק. יש שם המון קבוצות אתניות ותתי קבוצות אתניות ויריבויות פנימיות ומיזוגים. בלגאן שלם. ב-2011, כשדרום סודאן קיבלה את העצמאות, ישראל – יחד עם ארצות הברית – הייתה הפטרון של דרום סודאן. ובאופן יוצא דופן, ישראל יזמה שם גם פרויקטים אזרחיים והייתה לה השפעה חיובית".
איך זה קרה?
"ישראל, להבדיל מארצות הברית, לא נותנת שום דבר בחינם. אין לנו מקבילות ל-USAID (הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי; אב"ד), או משהו מהסוג הזה. בדרום סודאן לישראל כן הייתה השפעה חיובית. כי היו כל מיני אינטרסים שבאו והלכו, אבל נוצרה שם גם ברית ארוכת שנים. ברית אמיתית של תמיכה".
בשר התותחים של סעודיה
המעורבות הישראלית בדרום סודאן הייתה לא פחות מדרמטית. כשהוקמה דרום סודאן והשגריר שלה הגיש את כתב האמנה שלו לנשיא ראובן ריבלין, הוא אמר לו: "דרום סודאן הוקמה לא מעט בזכותכם. היא נולדה בזכות מדינת ישראל ובזכותו של גנרל ג'ון".
![נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל משגריר דרום סודאן בישראל, רובן מריאל בנג'מין, את כתב האמנה. 10 בדצמבר 2014 (צילום: מארק ניימן/לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/10/D1169-017-640x400.jpg "נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל משגריר דרום סודאן בישראל, רובן מריאל בנג'מין, את כתב האמנה. 10 בדצמבר 2014 (צילום: מארק ניימן/לע"מ)")
גנרל ג'ון היה כינויו של איש המוסד דוד בן-עוזיאל שחבריו קוראים לו מילדות 'טרזן'. הוא הגיע למוסד אחרי ששירת ביחידה 101 של אריק שרון. לפני חמש שנים הצנזורה התירה לו לפרסם את הספר "בשליחות המוסד לדרום סודאן 1969-1971, פרקי יומן מבצע" שבה נחשף איך המוסד הקים את צבא המורדים של דרום סודאן, שהשיג לבסוף עצמאות מסודאן.
"לאורך שנות התשעים הייתה מלחמה קרה בין ישראל לאיראן על הגב של סודאן ודרום סודאן. איראן תמכה בחרטום וישראל תמכה במורדים ואחר כך בדרום סודאן. ובאמת השטח של סודאן שימש כנתיב להברחת נשק לעזה. ובגלל הנוכחות של אל-קעידה ופיגועים שהיו שם, היא הוכרזה כמדינה תומכת טרור על ידי ארצות הברית.
"אבל כבר ב-2015 סודאן הבינה שהסיפור הזה לא הולך למקום טוב והם לא יוכלו להחזיק את עצמם כלכלית. לכן קיבלו שם החלטה אסטרטגית לנטוש את הברית עם איראן ולעבור לקואליציה עם סעודיה. סודאן התחילה להשתתף בלחימה בתימן. אבל היא מדינה עניה מאוד. אין להם נשק או מערכות שהם יכלו לתרום.
"כבר ב-2015 סודאן הבינה שהסיפור הזה לא הולך למקום טוב והם לא יוכלו להחזיק את עצמם כלכלית. לכן קיבלו שם החלטה אסטרטגית לנטוש את הברית עם איראן ולעבור לקואליציה עם סעודיה"
"מה שהם תרמו למלחמה בתימן זה בעיקר כוח אדם. הטייסים הם נגיד אמירתים או סעודים. אבל החיילים על הקרקע הם כל מיני שכירי חרב מכל מיני מיליציות שהשתתפו בטבח בדארפור. שלחו אותם להילחם בתימן. חבר'ה צעירים שהיו בעצם חיל הרגלים של הקואליציה של סעודיה".
בשר התותחים.
"כן. זו הייתה תקופה משונה. באותן שנים התנהלה גם מלחמת אזרחים בדרום סודאן. היה ברור שהיא הולכת למקום רע. המלחמה שם התחילה בטבח מאוד גדול בג'ובה (בירת דרום סודאן) ב-15 בדצמבר 2013. והטבח הזה בוצע עם משלוח של רובי גליל שהגיעו תקופה קצרה קודם לכן מישראל בעסקה שתווכה על ידי ראש שב"כ הדרום סודאני. הרובים הגיעו למיליציה שהתאמנה בחווה של הנשיא סלווה קיר. הם ביצעו טבח בבני שבט הנואר".
מזכיר את סיפור סברה ושתילה.
"אני כותב על זה עכשיו מאמר, שעושה את הקשר בין הדברים. כי יש לי הרי גם עתירה שמבקשת לחשוף את הקשר בין המוסד למיליציות הנוצריות (בלבנון). באותן שנים – בין 2013 ל-2015 – ניסיתי להבין למה ישראל ממשיכה להיות מעורבת שם. מה האינטרס של ישראל? למה לה להיות קשורה לסיפור המכוער הזה בדרום סודאן, למרות שיודעים שנעשים שם זוועות שלא רואים בהרבה מקומות בעולם?
"ניסיתי להבין למה ישראל ממשיכה להיות מעורבת שם. מה האינטרס של ישראל? למה לה להיות קשורה לסיפור המכוער הזה בדרום סודאן, למרות שיודעים שנעשים שם זוועות שלא רואים בהרבה מקומות בעולם?"
"חשבתי אז שהאינטרס הוא המלחמה הקרה עם איראן. אבל מ-2015 סודאן הפסיקה לאפשר את המעבר של משלוחי הנשק. והתחילו כל מיני איתותים – גם בתקשורת הסודאנית – שהם רוצים לשנות את היחסים שלהם עם ישראל. ואז לא היה ברור למה ישראל ממשיכה את המעורבות שלה בדרום סודאן.
"ואז, ב-2015, הגשתי עתירה לעצור את כל היצוא הבטחוני לדרום סודאן. אחר כך הגשתי גם עתירה נוספת, עם ח"כ תמר זנדברג (מרצ), בעניין מערכות המעקב. אחרי העתירות האלה, ישראל הודיעה שהיא הפסיקה למכור שם נשק שיורה. ולפי מה שאני יודע – הדבר נכון. אולי היו טפטופים פה ושם, אבל כבר לא נשק בכמויות".
ומה לגבי כלי מעקב, הידועים בכינוי "נשק שאינו יורה"?
"יש מערכת מעקב ישראלית שלמיטב ידיעתי עדיין נמצאת בדרום סודאן. מ-2015 ועד עכשיו לא היה ברור למה ישראל ממשיכה לתמוך פוליטית – גם אם היא הפסיקה למכור נשק שיורה – בממשלה בדרום סודאן, ואפילו פעם אחת לא התייחסה לפשעים נגד האנושות שנעשו שם.
"אבל בינתיים, בחרטום קרה משהו נדיר. הצליחו להעיף את עומר אל-בשיר. היו שם הפגנות ענק וכל מיני קואליציות שהתחברו והתפרקו, עד שהצליחו להגיע למה שיש היום (מועצת מעבר אזרחית-צבאית). זה לא מושלם. אבל משהו קרה שם".
"צריך לעזור להם לצאת מזה"
מק עצמו מעיד כי "עד עכשיו לא התעסקתי כמעט בחרטום (בירת סודאן), כי לא היה הרבה מה להתעסק, רק בעקיפין. שתי העתירות שהגשתי לבג"ץ היו קשורות לדרום סודאן, ושם היו לי מקורות מכל הכיוונים – גם מקורות בינלאומיים וגם דרום סודאנים. אבל בעקיפין עניין אותי כל הזמן מה קורה עם סודאן, כי זה השליך גם על העניין הישראלי ועל המעורבות הישראלית בדרום סודאן".
"בחרטום קורה שינוי מאוד דרמטי", הוא אומר. "וגם אם הוא לא מספיק וגם אם עדיין הגורמים שהיו מעורבים במשך עשרות שנים נמצאים במוקדי הכוח, ועדיין נעשים שם פשעים וזוועות באזורים שונים של המדינה – בכל זאת קורה שם דבר שהוא מדהים. והוא קורה כמעט בלי עניין ותמיכה מהקהילה הבינלאומית.
"ולכן, בסופו של דבר, וזו העמדה האישית שלי, להבדיל מהסיפור של איחוד האמירויות, במקרה של סודאן – אני יכול לחיות עם החיבור שלנו לשם. כי אחרת הכול יכול לקרוס ולחזור עוד פעם לג'נוסייד ולדיקטטורה צבאית, שמי יודע מתי יוכלו לצאת ממנה".
"להבדיל מהסיפור של איחוד האמירויות, במקרה של סודאן – אני יכול לחיות עם החיבור שלנו לשם. כי אחרת הכול יכול לקרוס ולחזור עוד פעם לג'נוסייד ולדיקטטורה צבאית, שמי יודע מתי יוכלו לצאת ממנה"
זה נס לשמוע ממך מחמאות על מדיניות החוץ של ישראל.
"כרגע מה שאני רואה זה מדינה, אחת הגדולות באפריקה, עם עשרות מיליוני תושבים אחרי עשרות שנים של מלחמה. צריך לעזור להם לצאת מזה. אנחנו חיים בעולם של ריאל-פוליטיק. אם יצטרכו להקים שם כוחות של שמירה על הסדר, חלק משלטון החוק זה רשויות אכיפת החוק. זה שהם אפריקאים לא אומר שאסור שתהיה להם משטרה חמושה".
כלומר, אם אני מבין אותך נכון, השאלה מבחינתך היא לא אם אנחנו מוכרים לסודאן נשק, אלא למה הנשק הזה משמש.
"למה הנשק משמש. צריך לבנות שם כוחות ביטחון חדשים שיצליחו לנטרל את הגורמים שהיו מעורבים בפשעים כל השנים האלה. זה תהליך מאוד מסובך, אבל חייבים להיכנס אליו. להגיד 'אני לא רוצה להתעסק עם זה, שיאכלו את הדייסה של עצמם' זה רע מאוד. ויש בזה משהו גזעני.
"תראה כמה הקהילה הבינלאומית השקיעה ברואנדה. פתחו בית דין בינלאומי להעמיד לדין את האחראים לג'נוסייד. הזרימו מיליארדים על גבי מיליארדים כדי להקים מוסדות מדינה מאפס. זה לא קורה היום בסודאן. ולדעתי זה קשור גם לגזענות. סודאן היא מדינה אפריקאית, מדינה של שבטים, אז זה לא מעניין. ומה שיכול לקרות זה, שכמו באביב הערבי של 2011, מתרחשת מהפכה חשובה שהקהילה הבינלאומית נכשלת לתמוך בה ובכוחות הדמוקרטיים. וראינו מה קרה.
"אז ברור שכרגע מוקדם לדעת למה ישמש ההסכם בין ישראל וסודאן. גם בסיפור של הפליטים שנמצאים בישראל וגם בסיפור עם מכירת הנשק. אבל עוד מוקדם להיכנס על זה להיסטריה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו