ישנה סברה רווחת לפיה הנאשם נמנע ומתחמק מלפרסם את תקציב 2021 משום שהוא זקוק לו כנקודת יציאה אחרונה מהסכם הרוטציה.

אני חושבת שמדובר בטענה מופרכת, שכן מי שחי פה בשנים האחרונות וודאי הבחין שהנאשם מבלפור אינו זקוק לתחנות יציאה כדי לעשות מה שבא לו, מתי שבא לו. הוא רק מקפיד להנדס את התודעה כך שנדמה כי מדובר במעשה חוקי, הגיוני ומתבקש. אלא ששלוש מערכות בחירות רצופות בזו אחר זו הן לא דבר הגיוני או מתבקש, ואיש לא עצר אותו.

הנאשם לא זקוק לתחנות יציאה בשביל לצאת לבחירות, וגם אין לו שום צורך או עניין לצאת לבחירות, שכן יש לו ממשלה שמורכבת מסמרטוטים שנענים לכל גחמותיו, והמסלול שלו למשכן הנשיא פתוח ונטול מכשולים. אז למה בכל זאת התקציב כל כך מפריע לו?

הנאשם לא זקוק לתחנות יציאה בשביל לצאת לבחירות, וגם אין לו שום צורך או עניין לצאת לבחירות. הרי יש לו ממשלה שמורכבת מסמרטוטים שנענים לכל גחמותיו, והמסלול שלו למשכן הנשיא פתוח ונטול מכשולים

הכנת והעברת תקציב מדינה מהווה אבן נגף פוליטית ואיום על יציבותה של כל ממשלה, וכשמדובר בממשלה תלושה ומפולגת שבראשה עומד אדם שחרב משפטית מוצמדת לצווארו, מדובר בכישלון שיש לו השלכות קשות ופרסונליות.
משמעותו של תקציב היא שהנאשם ישלם את המחיר על אי-שביעות רצונם של הנפגעים, לא רק בעתידו הפוליטי אלא גם בגורלו המשפטי.

נתניהו זקוק לאצבעות במליאה לא רק בענייני המדינה והמפלגה, אלא גם ובעיקר בעניינים פרסונליים שקשורים במשפטו. משכך, אין הוא יכול להרשות לעצמו להרגיז את התומכים הפוטנציאליים בחוקי השחיתות שלו או את בעלי האצבעות שאמורות לתת לו את משכן הנשיאות (נשיאות עבורו היא בפועל חנינה מוחלטת כשהכוח להעניק אותה נתון בידי חברי הכנסת).

תקציב מדינה מבטא מערכת העדפות של הממשלה והכנסת לשנה הקרובה. כלומר מי יקבל וכמה, ובמקרה של הנאשם – יותר חשוב מי לא יקבל ואיך הוא יגיב על כך.

המאבקים של השתדלנים בכנסת לקבלת תקציבים, כמו גם דרישותיהן של המפלגות השונות, יביאו למאבקים פוליטיים אדירים אשר ישתקו את עבודת הממשלה, שגם ככה לא מתפקדת.

כניעה למפלגות סקטוריאליות והקצאה של תקציבים גדולים (במסגרת כניעה ללחצים פוליטיים) תביא למצב של עודף הוצאות תקציביות מול הכנסות נמוכות, מה שיעמיק את הגרעון לתהומות שלא הכרנו. פער גדול בגרעון בתקציב המדינה יחייב את הממשלה לקבל הלוואות כיסוי, והחובות הללו יצטברו לחובות קודמים של הממשלה ויעמיקו את הגרעון.

נתניהו זקוק לאצבעות במליאה גם ובעיקר בעניינים פרסונליים שקשורים במשפטו. משכך, אינו יכול להרשות לעצמו להרגיז את התומכים הפוטנציאליים בחוקי השחיתות שלו או את בעלי האצבעות שיתנו לו את משכן הנשיאות

גרעון של כ-200 מיליארד ש"ח עד כה זו מעמסה כלכלית שגם הנכדים שעדיין אין לי יחוו את האדוות שלו – מדובר בנזק שייקח שנים לתקן. הורדת הדירוג של החוב תגדיל את תשלומי הריבית ותקטין את היקף המשאבים שיעמוד לרשות השירותים הציבוריים. המכה הכלכלית הקשה תפגע בהכנסות המדינה ותצמצם עוד יותר את המקורות. הגזירות תהיינה קשות וכואבות ותכלולנה העלאת מיסים ישירים ועקיפים לצד פגיעה אנושה בשירותים לאזרחים בתחומי החינוך, הבריאות, התחבורה והרווחה.

העולם כולו מתמודד עם נגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות ההרסניות, אולם ישראל היא המדינה היחידה שנכנסת לשנתה השלישית של קיום ללא תקציב מדינה. אין תקדים בעולם לשערורייה הזו שבה ממשלה מפזרת את הכספים שלנו באופן שרירותי לחלוטין וללא שום פיקוח ושקיפות.

מילים כמו תקציב, גרעון וריבית נשמעות לרובנו כמו שיח כלכלנים משמים שאין לו נגיעה אמיתית לחיים עצמם, אלא שזו אשלייה.

תקציב מדינה נוגע במישרין באותה אם לשלושה ילדים, חולת סרטן, שהתרופה שלה לא תיכנס לסל התרופות.

הוא נוגע בבעל חנות הבגדים או במוכר הפלאפל שאינם יודעים מתי העסק הסגור שלהם יחזור לפעול.

הוא נוגע בילדים ששנות ההשכלה החשובות שלהם נפגעות בהעדר משאבים, והוריהם יכולים רק לחלום על בית הספר של החופש הגדול או צהרונים מסובסדים.

כשאין תקציב בריאות, אין תכנית ברורה לסתימת הפיגור של המערכת הרפואית, אין מיטות וצוותים לטיפול נמרץ, אין ציוד בטיחות, אין תורים לניתוחים ואין הכנות לאשפוזי החורף.

העולם מתמודד עם נגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות, אולם ישראל היא המדינה היחידה שנכנסת לשנתה ה-3 ללא תקציב מדינה. אין תקדים בעולם לשערורייה שבה ממשלה מפזרת שרירותית וללא פיקוח כספי ציבור

כשאין תקציב חינוך אין טיפול בהכשרות מקצועיות להתאמת מערכת החינוך לחיים בתנאי קורונה, אין תשתית איתנה ויעילה ללימוד מרחוק, אין סיבסוד למחשבים לתלמידים מעוטי יכולת, ואין הכשרת מורים במדעים ואנגלית. עוד לפני מגיפת הקורונה מצב החינוך בישראל הגיע לשפל חסר תקדים עם מפולת בהישגים של תלמידי ישראל במבחני פיזה. למרבה המבוכה – ישראל היא הקהילה היהודית הנחשלת בעולם בחינוך.

כשאין תקציב תקשורת לא בונים ומפתחים את תשתית האינטרנט המהיר ולא את רשת ה-G5.

כשאין תקציב תחבורה – מיזם המטרו שהיה אמור להיטיב באופן ניכר את מצב התחבורה בישראל נעצר כליל, והבורות המיותמים במרכזי הערים שנחפרו כדי להיות תחנות, יוותרו כאנדרטאות שממתינות לעידן אחר.

כשאין תקציב בטחון צה"ל נאלץ לפעול ללא תכנית רב שנתית כשבאופן פרדוקסלי דווקא הסכמי ה"שלום תמורת חמקנים" יגדילו את תביעות מערכת הבטחון כדי שזו תוכל לתת מענה לנשק המתקדם שהנאשם הרעיף ועוד ירעיף על כל חבריו החדשים בשכונה.

השקעות במערכות נשק מתקדמות יבואו על חשבון המחקר והפיתוח ומי שיפגע זה אוניברסיטאות וגופי המחקר שמעצימים את היתרון הטכנולוגי והעסקי של ישראל.

הסיבה שהנאשם לא רוצה תקציב איננה קשורה לבחירות. היא קשורה לחרדים ולמתנחלים שלא יסכימו לתת לו חוקי שחיתות או את הנשיאות, היא קשורה לעצמאים שקיבלו כמה אלפי שקלים באפריל ועכשיו נדרשים להחזיר את הכסף עם הצמדה וריבית, ולא יסכימו לגזירות כלכליות נוספות שיחריבו את מפעל חייהם ואת עתיד ילדיהם. היא קשורה בזה שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים כי קיים חשש אמיתי ולא בלתי מבוסס שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי.

הסיבה שהנאשם לא רוצה תקציב איננה קשורה לבחירות. היא קשורה לעצמאים שקיבלו כמה אלפי שקלים באפריל ועכשיו נדרשים להחזיר את הכסף עם הצמדה וריבית

הנאשם לא רוצה תקציב כי הוא מפחד מהאמת
הנאשם לא רוצה תקציב כי האמת הזו תגמור אותו.
האם מעניין אותו המחיר הכבד שמשלם הציבור?

תשפטו בעצמכם, רק אם לא קשה לכם, תעשו את זה בדרך לבלפור במוצ"ש עם שלט "לך!".

תודה ליעקב אשד על הסיוע.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.