לימור מויאל
הזמן של
לימור מויאל

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

לקום אתמול בבוקר

בעידן שבו הביטוי "ערכים דמוקרטיים" נשמע כמו משהו כמעט נוסטלגי, ישראל וארצות הברית חוות טלטלה שהיא שילוב בין מערכון גרוע לאפוקליפסה. שתי דמוקרטיות ליברליות משגשגות, שניצבות מול מגמות המערערות את כל מה שתפסנו כיציב ונצחי.

חזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות מאיימת על כל ליבת האתוס האמריקאי – ערך החירות, ואילו כאן, ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", בנימין נתניהו מגביר הילוך בתוכנית הרודנות שלו, ומחליט לרענן את מוסדות המדינה משל מדובר בריהוט משרדי. ישראל חשובה, אבל נתניהו ומשפחתו חשובים הרבה יותר.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
Yhteyden ottaminen palautusagentti olisi minulle luultavasti enemmän ontuva vitsi kuin neuvo pari kuukautta sitten ennen kuin tein lipsahdus ja menetin 590 300 dollaria surullisen prose... המשך קריאה

Yhteyden ottaminen palautusagentti olisi minulle luultavasti enemmän ontuva vitsi kuin neuvo pari kuukautta sitten ennen kuin tein lipsahdus ja menetin 590 300 dollaria surullisen prosessin aikana. Kaikki vaihtoehdot menivät ottamaan yhteyttä palautusasiamieheen, ja tein sen. Sain yksityiskohtia AITOISTA HAKKERISTA, kun olen surffaillut netissä pitkään. Näin hänestä julkaisun redditissä ja päätin kokeilla sitä, koska minulla ei ollut muuta vaihtoehtoa eikä mitään menetettävää tässä vaiheessa. Otin häneen välittömästi yhteyttä ja se oli paras päätös, jonka olen tehnyt. Olisin menettänyt kaikki eläke-etuuteni näille huijareille. Hän sai rahat takaisin nopeasti, se tuskin oli hänelle haaste. Hänen työnsä on huippuluokkaa ja suosittelen häntä kaikille, olen esitellyt hänelle myös pari muuta ystävääni. voit ottaa yhteyttä häneen osoitteessa GENUINEHACKERS000@GMAIL.COM tai WhatsApp +1 (260) 218-3592.

עוד 832 מילים ו-3 תגובות

צדק צריך גם להיראות ולא לעבור דרך פילטרים פוליטיים

"צדק הוא אמת בפעולה" אמר ד'יזראלי וכמו תאר את מה שמתחולל במשפט נתניהו. כמי שעוסקת בפילוסופיה, אני הראשונה לדעת ולהבין כמה "אמת" היא מושג מופשט וקשה להגדרה ולקיבוע. אבל יש משהו שהוא מעבר לשפה, לתרבות וללוגיקה – אמת היא לעתים משהו שמרגישים. היא מסוגלת להתעלות מעל הפעלולים הסמנטיים של שיח משפטי, מעל התיאטרון שמייצרים עורכי הדין ומעל המילים והפרשנויות שאנשים שונים מנסחים. האמת, כמו אור, מציצה מהסדקים ומסנוורת בנוכחותה הבלתי מתפשרת.

"צדק הוא אמת בפעולה" אמר ד'יזראלי וכמו תאר את מה שמתחולל במשפט נתניהו. אמת מסוגלת להתעלות מעל פעלולים סמנטיים של שיח משפטי, מעל התיאטרון שמייצרים העו"דים ומעל המילים והפרשנויות

אלא שאת האור הזה קשה לציבור הישראלי לראות. צדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות, וההחלטה שלא לשדר את משפט נתניהו, המשפט החשוב ביותר של פוליטיקאי ישראלי מאז קום המדינה, היא טעות קרדינלית שתהדהד לשנים. לא רק בהיבט המשפטי אלא גם ואולי במיוחד בהיבט של חוסן הדמוקרטיה שלנו.

צדק צריך להיראות בגוף ראשון ולא לעבור דרך פילטרים פוליטיים. בפרט כשמדובר בנפיל פוליטי שנוי במחלוקת, כשכלל האישומים נגדו קשורים לניצול כוחו לרעה. בהינתן הקרע בעם, שהוא עצמו העמיק וקיבע, המשפט הזה הוא יותר פוליטי מפלילי, ויותר רגשי ממשפטי. מטבע הנסיבות הללו ברור שהפרשנויות המשפטיות שמוגשות לציבור מגיעות לעוסות ומעכולות למחצה.

כאשת שמאל, רודפת צדק ודמוקרטית בנשמתי, ברור לחלוטין מה הן עמדותי ביחס לנתניהו, ובדיוק בגלל זה מפריע לי שנגזלה ממני הזכות לראות ולשמוע את המשפט במו-עיניי ואוזני.

ה"הסתרה" הזו של תהליך עשיית הצדק מובילה לכך ששופרות הימין יכולים לטעון ללא כל מפריע ש"תיק 4000 קרס", ולפצוח במונולוגים שלמים על עיוותי הדין שמתרחשים לכאורה בבית המשפט (אליבא ברדוגו אבי כל השופרות).

אחרים אפילו מגדילים לעשות כשפרשנותם מתגלמת בהצהרות פסאודו-היסטוריות, שלא לומר פרודיות, כמו הגיגיו של הדוקטור בן חיים.

"כשאנשים לא מצליחים לעשות את הצודק חזק, הם עושים את החזק צודק", אמר פסקל, ונדמה לי שאין משפט שמזקק טוב יותר את תופעת השופרות ומלחכי הפנכה והנרטיב שהם משפררים נמרצות.

מה הם לא אומרים עליו: גדול המנהיגים היהודים, הוא דרייפוס המודרני, הוא נציג המדוכאים של ישראל, זה לא הוא שעומד למשפט אלא כל הימין וכיו"ב.

פולחן האישיות והאדרת "גדולתו" של אדם שהוא לא יותר מפוליטיקאי חלקלק ושנוי במחלוקת, משקפים את חוסר היכולת של אוהדיו להתמודד עם האמת שחודרת מבין הסדקים: הוא ידע הכל, הוא שלט בהכל, הוא הינדס את הכל, והוא שילם על השירותים הללו בכסף של כולנו, תוך מתן הטבות לטייקון שסייע בידו.

פולחן האישיות והאדרת "גדולתו" של אדם שהוא לא יותר מפוליטיקאי חלקלק, משקפים את חוסר היכולת של אוהדיו להתמודד עם האמת שחודרת מבין הסדקים: הוא ידע הכל, הוא שלט בהכל, הוא הינדס את הכל

זה לא משנה אם יהיו שם מאה סניגורים, אלף התנגדויות טכניות ומיליון ספינים וקריסות דמיוניות, כל אלה לא ישנו את מה שכל בר-דעת יכול היה לראות בעצמו, אילו רק היו מאפשרים לו להאזין ולצפות במשפט ההיסטורי הזה.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 439 מילים ו-1 תגובות

עסקה או דחייה? אחד מרגעי השפל במשפט נתניהו

עסקה או דחייה? זו השאלה שהמלט לא חשב לשאול. אבל זו בדיוק השאלה שהציבור הישראלי ניצב מולה אתמול, כשנחשף לאחד מרגעי השפל במשפט נתניהו.

ולא, אין הכוונה לקומץ החוליגנים שעמדו מחוץ לבית המשפט וקיללו את העיתונאים.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

עו"ד גונן בן יצחק, בן 48 נשוי + 4. ממייסדי ארגון העובדים "תנופה לעובד". בעבר איש שב"כ ומפעילו של "הנסיך הירוק", והיום פעיל חברתי וחבר עמותת "חוזה חדש" נגד השחיתות השלטונית, ועמותת "ישראל יקרה לנו" הנלחמת ביוקר המחייה בישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
נתניהו הוא מגה פיגוע לדמוקרטיה ולמדינת ישראל. איתו אבור ללכת לעסקת טיעון כי רגע לאחר החתימה הוא יגיד שאולץ לעסקה ויהיו מיליון איש שיאמינו לו. לכן יש לחשוף את כול העדויות ולהגיע לפס"ד חל... המשך קריאה

נתניהו הוא מגה פיגוע לדמוקרטיה ולמדינת ישראל. איתו אבור ללכת לעסקת טיעון כי רגע לאחר החתימה הוא יגיד שאולץ לעסקה ויהיו מיליון איש שיאמינו לו. לכן יש לחשוף את כול העדויות ולהגיע לפס"ד חלוט. ההיסטוריה מלמדת שעם האיש הזה אין שום עסקה שעמד בה.

אסור לדעתי לבצע עסקת טיעון. הראיות צריכות להראות, העדויות להשמע והצדק להיעשות. אחרת הנרטיב יהיה של הקורבן התמידי, שיחזור לסורו מיד עם החנינה (שבניגוד לקצב החילזון עד כה, תשבור כנראה שיא... המשך קריאה

אסור לדעתי לבצע עסקת טיעון. הראיות צריכות להראות, העדויות להשמע והצדק להיעשות. אחרת הנרטיב יהיה של הקורבן התמידי, שיחזור לסורו מיד עם החנינה (שבניגוד לקצב החילזון עד כה, תשבור כנראה שיאי מהירות).
כל שקל שיוצא על המשפט הזה הוא שקל שמועיל לבטחון ישראל באופן הראוי ביותר.

עוד 1,063 מילים ו-4 תגובות

ביבי הלך, אבל הביביזם מתעקש להישאר

מזה עשרה ימים שהרשת סוערת סביב החלטתו של בוז'י הרצוג, הנשיא הנבחר, למנות את נאור יחיא לדובר משכן הנשיא. נאור יחיא שימש כדובר הליכוד עד לאחרונה והיה חבר נאמן בכוורת של בנימין נתניהו. מתוקף תפקידו, כל הודעות הדוברות מטעם הליכוד עברו דרכו וקבלו את ברכתו בצאתן לערוצי התקשורת.

כך למשל זכורות לרעה תגובות הליכוד הארסיות נגד רה"מ לשעבר אהוד ברק בכל פעם שהלה התראיין באחד הערוצים.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 1,259 מילים ו-3 תגובות

בלפור, אפילוג

עוד רבות ידובר על "מחאת בלפור", הצלחתה והתהליכים שהביאו אליה ונבעו ממנה. ספרים יחוברו, סרטים יופקו, טורים יפורסמו, תערוכות יוצגו ומחקרים יבוצעו. אחרי הכל, מחאות ענק שמשיגות את יעדן הן עניין נדיר ביותר וההיסטוריה איננה משופעת בהן.

אז למה דווקא היא הצליחה?

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
6
הי לימור, נתניהו התחלף, נכון, אבל על סמך מה אנו יכולים לקבוע שפעולות המחאה הן שגרמו לכך? אני לא מצליח לראות שום מתאם. מבחינה אלקטורלית, גוש הימין רק התחזק, ביחס לבחירות הקודמות, כך שלבט... המשך קריאה

הי לימור,
נתניהו התחלף, נכון,
אבל על סמך מה אנו יכולים לקבוע שפעולות המחאה הן שגרמו לכך?
אני לא מצליח לראות שום מתאם.
מבחינה אלקטורלית, גוש הימין רק התחזק, ביחס לבחירות הקודמות, כך שלבטח לא
ניתן לטעון שהמחאה שינתה את האלקטורט.
אלמלא גדעון סער היה מקים את תקווה חדשה עם החלטה נחושה לא לשבת עם נתניהו, היתה מוקמת היום ממשלת נתניהו.
האם המאחה עומדת מאחרי המהלך של סער? האם המחאה עומדת מאחורי הנכונות של לפיד להציע את ראשת הממשלה של בנט?

אני בהחלט מסכים שגנץ בגד בבוחריו בפרט ובמחנה השינוי בכלל. אבל לומר שלא היתה ברירה אלא להצביע לו? א' תמיד יש ברירה. במקרה הזה ניתן היה להצביע לעבודה, למרצ לישראל ביתנו או למשותפת. ב' כל ... המשך קריאה

אני בהחלט מסכים שגנץ בגד בבוחריו בפרט ובמחנה השינוי בכלל. אבל לומר שלא היתה ברירה אלא להצביע לו? א' תמיד יש ברירה. במקרה הזה ניתן היה להצביע לעבודה, למרצ לישראל ביתנו או למשותפת. ב' כל מי שבחר בגץ ולא באף אחת מהאופציות מא' נתן לגנץ את הכח המוגזם שאיפשר לו בסופו של דבר לבצע את אחד הפיגועים הגדולים שספגה הדמוקרטיה הישראלית אי פעם, כפי שמתואר בצורה מצויינת בפוסט.

עוד 1,591 מילים ו-6 תגובות

כוכבי ושומרי הסף

במדינת ישראל יש לתפקיד הרמטכ"ל מעמד מיוחד. הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל והוא כפוף לשר הביטחון. למעשה, הצבא לא כפוף כלל לסמכותו של ראש הממשלה אלא רק לרמטכ"ל.

מסמך אסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף גדי אייזנקוט הרחיב את הגדרת תפקיד הרמטכ"ל והגדירו כ"מפקד המערכה" וכמי שקובע את "הרעיון והתפישה להשגת המשימה".

תא״ל מיל׳ אסף אגמון הוא מבכירי חיל האוויר לשעבר, פעיל חברתי בתחום החינוך הטכנולוגי ואהבת הטבע והסביבה, ממובילי תנועת המחאה ״אין מצב״ בבלפור. מעוטר בצל״ש על מבצע חשאי ייחודי, החסוי עד היום.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 846 מילים

תנועת הניצחון של נתניהו לא חגגה שחרור מקורונה אלא שחרור מאחריותו

דמיינו לעצמכם ראש ממשלה ושר בריאות שמגיעים לשדה התעופה רשמיים ונרגשים, ונעמדים למרגלות מטוס תובלה של DHL כשהם מוקפים בצלמי עיתונות. ביניהם עומד שולחן פיקניק קטן מכוסה בדגל, עליו מונח בקבוק אלכוג'ל מיותם (וזהו).

מכבש המטוס מבצבץ לו הדבר שהביא אותם לשם – לא מדובר בראש מדינה חשוב ומשמעותי, לא מדובר בשליט של מדינת אויב שבא לעשות שלום, גם לא מדובר באסיר ציון ששוחרר מכליאתו. כל זה בשביל לקבל את פניו של ארגז חיסונים ראשון.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 691 מילים ו-1 תגובות

למה נתניהו מתחמק מתקציב 2021?

ישנה סברה רווחת לפיה הנאשם נמנע ומתחמק מלפרסם את תקציב 2021 משום שהוא זקוק לו כנקודת יציאה אחרונה מהסכם הרוטציה.

אני חושבת שמדובר בטענה מופרכת, שכן מי שחי פה בשנים האחרונות וודאי הבחין שהנאשם מבלפור אינו זקוק לתחנות יציאה כדי לעשות מה שבא לו, מתי שבא לו. הוא רק מקפיד להנדס את התודעה כך שנדמה כי מדובר במעשה חוקי, הגיוני ומתבקש. אלא ששלוש מערכות בחירות רצופות בזו אחר זו הן לא דבר הגיוני או מתבקש, ואיש לא עצר אותו.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הגיע העת לפנות מהשילטון את כחץל משתפי הפעולה עם הנאשם בפלילים להוקיע אותם מהחברה בסך הכל העם שלנו בנויי מאנשים טובים מכבדי חוק ורוצים יושר וכנות לכן להוציא את כל הרקב מהראש עד הזנב ולחז... המשך קריאה

הגיע העת לפנות מהשילטון את כחץל משתפי הפעולה עם הנאשם בפלילים להוקיע אותם מהחברה
בסך הכל העם שלנו בנויי מאנשים טובים מכבדי חוק
ורוצים יושר וכנות
לכן להוציא את כל הרקב מהראש עד הזנב ולחזור למוטב להושיב בממשלה ובכנסת אנסים בריאים בנפשם ובגופם שטובת העם לנגד עינהם ללא שחיתות מורא ופחד

עוד 921 מילים ו-1 תגובות

מחאה צריכה לשבש את הסדר ולהראות את הציצים לפוריטנים

ימים של הרהורים וחרדות. אני רואה את המחאה בבלפור מתפתחת, מתפשטת וצוברת תאוצה, ונזכרת במחאת 2011 והמפלה הכואבת, שבאה בעקבות מה שנחשב עד היום כ"אם כל המחאות".

במישור הרגשי אני מגוייסת ומגיעה לבלפור בכל הזדמנות, אולם במישור הלוגי אני במתח מתמיד וחשש בלתי פוסק שנמעד ונאבד מומנטום, כמו אז בקיץ 2011.
כבר חודשים אני זועקת באצבעותי על מקלדת הטוויטר "רק בלפור" ומסבירה לכל מי שרק מוכן לשמוע שמחאה בתל אביב לא מפריעה למי שגר במבצר מאובטח בירושלים.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 798 מילים ו-2 תגובות

והארץ לא רעדה

אתמול קרה דבר גדול בישראל, דבר שהיה אמור להרעיד את האדמה בכל דמוקרטיה בריאה ומתפקדת.

אתמול, באמצע היום ובלי שום הסבר או היגיון – סתמו לי את הפה!
אתמול ברק רביד, עיתונאי בכיר, שידוע כפצצת סקופים וראיונות בלעדיים עם שועי עולם. איש חרוץ, חד ועתיר קשרים, פוטר מהערוץ שבו הוא הועסק ללא שום סיבה הגיונית, עניינית או כלכלית. עושה רושם שהפיטורים הבלתי מוצדקים שלו מועילים בעיקר למשפחה אחת שמתגוררת בבית שלנו בבלפור.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
ככל שזה נורא מרגיז ותסכל - זה ממש לא מפתיע! התהליך שקוף וגם לא מנסים להסוות או ליפיפ אותו: ביב שולט ללא מיצרים ומעצב בנוחות את המידע ואת דעת הקהל הנבער שעדיין מעריץ אותו. לא התהליך מפתי... המשך קריאה

ככל שזה נורא מרגיז ותסכל – זה ממש לא מפתיע! התהליך שקוף וגם לא מנסים להסוות או ליפיפ אותו: ביב שולט ללא מיצרים ומעצב בנוחות את המידע ואת דעת הקהל הנבער שעדיין מעריץ אותו. לא התהליך מפתיע אלא שתיקת הכבשים, הקרנפים, החמורים והצבועים… פעם הם היו חברי מפלגה, נבחרי ציבור, המחוקקים – היום – נותרו רק החנפנים המלקקים, חסרי הגעת.
ברק רביד, רביב דרוקר , אביעד גליקמן (הי, שכחו אותו…) וחבריהם המוכשרים יצמאו את דרכם למקום שבו יעריכו את כישוריהם וסגולוציהם. הצרה היא שאנחנו – נשארים עם ה"מנהיג" הממושחת והמשחית וכל חבר מריעיו המריעים…
איך יוצאים מזה? כנראה שצריך לעלות על בריקדות במלוא מובן המילה!

***** התליין**** By Maurice Ogden תרגום: שרית שץ אֶל עִירֵנוּ צָעַד הַתַּלְיָן קְדוּר-פָּנִים, וּבְגָדָיו מִזָּהָב, דָּם וָאֵשׁ מַצְחִינִים. עַל מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב הִתְהַלֵּך... המשך קריאה

***** התליין****
By Maurice Ogden

תרגום: שרית שץ

אֶל עִירֵנוּ צָעַד הַתַּלְיָן קְדוּר-פָּנִים,

וּבְגָדָיו מִזָּהָב, דָּם וָאֵשׁ מַצְחִינִים.

עַל מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב הִתְהַלֵּךְ בִּדְמָמָה,

וּבְכִכָּר בֵּית-הַצֶּדֶק הִצִּיב לוֹ בָּמָה.

לְצַד בֵּית-הַדִּין עֵץ הוּרַם, עֵץ קָלוֹן,

כְּדֶלֶת רָחְבּוֹ מִכַּרְכֹּב עַד חַלּוֹן,

תַּבְנִית לוֹ צְנוּעָה, ועוֹלָה אַךְ בִּמְעַט

עַל מִסְגֶּרֶת הַפֶּתַח שֶׁל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט.

וְאָנוּ תָּהִינוּ בְּכָל עֵת פְּנוּיָה

מַהוּ הַחֵטְא? מִי יִדּוֹן לִתְלִיָּה?

שָׁפַט הַתַּלְיָן, אֶגְרוֹפוֹ מְקַפֵּל

פְּתִיל מֻזְהַב-קִשּׁוּרִים בְּיָדָיו מְפַתֵּל.

לַמְרוֹת חַפּוּתֵנוּ הַפַּחַד לָפַת,

בְּעֵינֵי הָעוֹפֶרֶת הֵעַפְנוּ מַבָּט .

אֶחָד אָז זָעַק: "הֵי, תַּלְיָן, אַל תִּדֹּם!

לְמִי זֶה תָּכִין אֶת בָּמַת הַגַּרְדּוֹם?"

בְּעֵין הָעוֹפֶרֶת נִצַּת אָז זִיק חַד

וּבִמְקוֹם מַעֲנֶה, כְּמוֹ חִידָה לָנוּ חָד:

"זֶה שֶׁיֵּיטִיב לְשָׁרְתֵנִי עַד תֹּם,

הוּא בַּחֶבֶל יִזְכֶּה – כְּמַתְּנַת הַגַּרְדּוֹם."

לְמַטָּה יָרַד וְיָדוֹ הוּא שָׁלַח

אֶל נָכְרִי שֶׁהִגִּיעַ מֵחֶבֶל נִדָּח.

רָוְחָה הַנְּשִׁימָה, כי סִבְלוֹ שֶׁל הַלָּה

מִיָּדוֹ שֶׁל תַּלְיָן – לָנוּ הִיא הֲקָלָה:

מִבְנֵה הַגַּרְדּוֹם בְּרַחְבַת הַשִּׁפּוּט,

עֵת בֹּקֶר יֵעוֹר, יֵעָלֵם לִצְמִיתוּת.

לוֹ דֶּרֶךְ פִּנִּינוּ, שִׂיחָה נֶאֶלְמָה –

מִיִּרְאַת הַתַּלְיָן וְכָבוֹד לַגְּלִימָה.

בְּיוֹם הַמָּחָר, שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר עָלְתָה

עַל גַּגּ וּרְחוֹב, עַל הָעִיר הַשְּׁקֵטָה;

נֻקְשֶׁה וְשָׁחוֹר בַּאֲוִיר צַח שֶׁל יוֹם,

בְּכִכַּר בֵּית-הַצֶּדֶק נִצָּב עֵץ גַּרְדּוֹם.

עָמַד הַתַּלְיָן בְּרַגְלַיִם פְּשׂוּקוֹת

וְיָדָיו בְּחֶבְלוֹ הַמֻּזְהָב עֲסוּקוֹת.

גּוֹן עֵינוֹ כְּעוֹפֶרֶת, לִסְתּוֹ חֹד חֲנִית,

מַרְאִיתוֹ תַּכְלִיתִית, חָזוּתוֹ יַדְעָנִית.

כֻּלָּנוּ זָעַקְנוּ: "תַּלְיָן, הַאֵין דַּי

בַּנָּכְרִי מֵאֶתְמוֹל? הוּא יַסְפִּיק בְּוַדַּאי."

נִדְהַמְנוּ, לְפֶתַע נָפְלָה דּוּמִיָּה:

"הוֹ, לֹא עֲבוּרוֹ הוּקַם עֵץ הַתְּלִיָּה."

הִבִּיט בַּקָּהָל וּצְחוֹקוֹ נְהָמָה:

"בְּלִבְּכֶם יַעֲלֶה כִּי מַטְרַת הַמְּהוּמָה

הִיא לִתְלוֹת אִישׁ אֶחָד? הֵן בָּזֹאת אֶעֱסֹק:

הַחֶבֶל חָדָשׁ וְאוֹתוֹ יֵשׁ לִבְדֹּק."

בַּדְּמָמָה – זְעָקָה: "הוֹ, בּוּשָׁה וּכְלִמָּה!"

לְתוֹכֵנוּ צָעַד הַתַּלְיָן – שְׁחוֹר גְּלִימָה;

מוּל הָאִישׁ נֶעֱמַד "הֲתִתְמֹךְ," כָּךְ גָּזַר,

"בַּנִּדּוֹן שֶהָיָה לַגַּרְדּוֹם רַק בָּשָׂר?"

עַל זְרוֹעו שֶׁל הָאִישׁ יָד קָשָׁה נִנְעֲלָה

נִרְתַּעְנוּ אָחוֹר בְּאֵימַת בֶּהָלָה.

וְהַדֶּרֶךְ פֻּנְּתָה, לֹא הִשְׁמַעְנוּ מִלָּה,

מִפְּנֵי הַגְּלִימָה… אֲחוּזֵי חַלְחָלָה.

בַּלַּיְלָה רָאִינוּ טְרוּפִים מִבִּיעוּת

אֶת גַּרְדּוֹם הַתַּלְיָן מִתְעַצֵּם בְּלִי לֵאוּת.

יוֹנֵק מֵהַדָּם הַנִּגָּר בֵּין טְרָשִׁים,

הִצְמִיחַ לוֹ עֵץ הַתְּלִיָּה שָׁרָשִׁים.

וְכָעֵת הוּא רָחָב, וְגָדוֹל אַךְ בִּמְעַט

מִמֶּרְחַב מַדְרֵגוֹת פֶּתַח בֵּית-הַמִּשְׁפָּט,

גָּבַהּ עַד הִגִּיעַ לְאֶמְצַע הַקִּיר –

הַכְּתֹבֶת עָלָיו בְּגָבְהוֹ הוּא מַסְתִּיר.

שְׁלִישִׁי שֶׁלָּקַח, לוֹ יָצְאוּ מוֹנִיטִין

שֶׁל כִּילַי, נוֹשֵׁךְ נֶשֶׁךְ, כּוֹפֵר הוּא וּמִין,

וּ"מַה זֶּה לָכֶם," הַתַּלְיָן אָז תָּהָה,

"עִם בַּרְנָש יְהוּדִי שֶׁנּוֹעַד לִתְלִיָּה?".

וְאָנוּ זָעַקְנוּ "הֲזֶה הָאֶחָד

שֶׁאוֹתְךָ כֹּה שֵׁרֵת? נֶאֱמָן בִּמְיֻחָד?"

חִיֵּךְ הַתַּלְיָן: "זוֹ תָּכְנִית רְצוּיָה

לְוַדֵּא אֶת חָזְקָהּ שֶׁל קוֹרַת הַתְּלִיָּה."

הָאִישׁ הָרְבִיעִי שַׁלְוָתֵנוּ קָרַע,

בְּשִׁיר קְדוֹרָנִי, מַאֲשִׁים וְנוֹרָא.

"וּמָה עִנְיַנְכֶם בְּנִדּוֹן לִכְלָיָה –

שָׁחוֹר וְשׁוֹנֶה", הִתְרִיס אִישׁ הַתְּלִיָּה.

חֲמִישִׁי וְשִׁשִּׁי, וְשׁוּב בֶּכִי נִחָר

"תַּלְיָן, הֵי, תַּלְיָן, הֲזֶה הַנִּבְחָר?"

"תַּכְסִיס תַּלְיָנִים מֻכָּר," הוּא נֵאוֹת,

"לְהַגְמִישׁ אֶת קְפִיצֵי הַדְּלָתוֹת הַתְּקוּעוֹת."

חָדַלְנוּ לִשְׁאֹל, הַתַּלְיָן הִתְיַשֵּׁב

אֶת סִכּוּם מַאֲזַן הַדָּמִים לְחַשֵּׁב.

יוֹם רָדַף יוֹם, ולֵיל אַחַר לֵיל

וּמִבְנֵה הַגַּרְדּוֹם כְּמִפְלֶצֶת גָּדֵל.

כַּנְפוֹת הַגַּרְדוֹם נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה

וְכִסּוּ מִכָּל צַד הַכִּכָּר הַפְּתוּחָה

וְקוֹרַת הַתְּלִיָּה מִמָּרוֹם אֵימְתָנִי,

עַל הַקֶּרֶת הִטִּילָה צִלָּהּ הַשְּׂטָנִי.

הַתַּלְיָן אֶת הָעִיר אָז חָצָה בִּמְהֵרָה

וּבָרְחוֹב הַשּׁוֹמֵם… בִּשְׁמִי הוּא קָרָא.

אֶת רוֹם הַגַּרְדּוֹם עֵינִי אָז סָקְרָה,

וְחָשַׁבְתִּי: הֵן נֶפֶשׁ חַיָּה לֹא נוֹתְרָה

לִתְלִיָּה … הַתַּלְיָן לִי קָרָא שֶׁאָבֹא לָתֵת יָד

אֶת מִבְנֵה הַגַּרְדּוֹם לְפָרֵק – וּמִיָּד.

בְּתִקְוָה וּבְבִטְחָה הִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו,

אֶל עֵץ הַתַּלְיָן וְאֶל סְבַךְ חֲבָלָיו.

אֵלַי הוּא חִיֵּךְ כְּשֶׁנִּגַּשְׁתִּי קָרוֹב

אֶל כִּכַּר בֵּית-הַדִּין..בְּדִמְמַת הָרְחוֹב,

וְחָבְלֵי הַתְּלִיָּה, מְתוּחִים וּגְמִישִׁים,

בְּיָדָיו מִשְׂתָּרְגִים כַּעֲדַת נְחָשִׁים.

הוּא שָׁרַק לוֹ פִּזְמוֹן, הַמַּלְכֹּדֶת סָקַר

הַדְּלָתוֹת נִפְעֲרוּ בְּקוֹל הֹלֶם מֻכָּר,

וְאָזַי בְּחִיּוּךְ שֶׁל פְּקֻדָּה נוֹרָאָה

יָדוֹ עַל יָדִי שָׂם לְלֹא הַתְרָעָה.

זָעַקְתִּי: "תַּלְיָן, הֵן הִשְׁלֵיתָ אוֹתִי,

כִּי נוֹעָד הַגַּרְדּוֹם לְכֻלָּם – זוּלָתִי,

אוֹתְךָ לֹא שֵׁרַתִּי, תַּלְיָן מְנֻוָּל,

רִמִּיתָ אוֹתִי וְהוֹלַכְתָּ שׁוֹלָל!"

בְּעֵין הָעוֹפֶרֶת נִצַּת שׁוּב זִיק חַד:

"רִמִּיתִיךָ?…הִשְׁלֵיתִי? אֲנִי הָאֶחָד

שֶׁדִּבַּרְתִּי אֱמֶת, תְּשׁוּבוֹתַי כֹּה כֵּנוֹת,

הַגַּרְדּוֹם רַק לְךָ הֵן נוֹעַד לִהְיוֹת."

"וּמִי הֶעֱנִיק לִי שֵׁרוּת מְלַבֵּב,

נִתְלָה בַּתִּקְוָה – ונַפְשׁוֹ מוּגַת-לֵב.

וְהֵיכָן כָּל הַשְּׁאָר שֶׁיָּכְלוּ לַעֲרֹב

יַחְדָּיו לְצִדְּךָ לְכֹחוֹ שֵׁל הַטּוֹב?"

"מֵתוּ!" עָנִיתִי, וּבִמְאוֹר פָּנִים

"נִרְצָחוּ, " תִּקֵן הַתַּלְיָן וְהִטְעִים.

בַּתְּחִלָּה הַנָּכְרִי… יְהוּדִי הַשֵּׁנִי;

רַק מַה שֶּׁאִפְשַׁרְתָּ, עָשִׂיתִי אֲנִי.

מֵעָלַי הַקּוֹרָה שֶׁחָסְמָה שְׁמֵי מָרוֹם,

הִרְגַּשְׁתִּי בּוֹדֵד בָּעוֹלָם, כְּמוֹ עֵירֹם,

הַתַּלְיָן אֲסָרַנִי…וּבְכָל הָאֵזוֹר

לֹא בָּקַע קוֹל אָדָם שֶׁיִּצְעַק לוֹ "עֲצֹר!".

לה

עוד 488 מילים ו-4 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה