בכירי הרשימה המשותפת בבית הנשיא לאחר הבחירות: איימן עודה, אחמד טיבי ומנסור עבאס, ספטבמר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
יום העצמאות של סגן יו"ר התנועה האסלאמית

עבאס עשה יד אחת עם הליכוד, וזו לא בהכרח הפתעה או "בגידה"

ח"כ מנסור עבאס מרע"ם, שעזר לליכוד לבטל את ההצבעה על חקירת פרשת הצוללות, הוא מוסלמי מסורתי שמטיף לפוליטיקה ערבית ישראלית "פרגמטית" ● באופוזיציה ובתקשורת נתנו לו בראש, אבל ייתכן שדווקא הוא מבטא את קולם האמיתי של רבים ממצביעיו ● פרשנות

למשך כמה רגעים ביום רביעי שעבר, כנסת ישראל נשמעה כמו אצטדיון כדורגל טרום ימי הקורונה. "בושה!", צעקו המחוקקים מהאופוזיציה אל עבר דוכן היו"ר, ממנו ביטל יריב לוין מהליכוד את תוצאותיה של הצבעה שלא מצאה חן בעיניו. "ביזיון!", החמיר ח"כ מיש עתיד. "ביטול רטרואקטיבי… מרוקן את תהליך ההצבעה מתוכנו. זהו לב לבה של הדמוקרטיה", זעמה ח"כ תמר זנדברג ממרצ.

חלפה בערך חצי שעה עד שכולם הבינו שלוין ניצח בעימות: ממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מיהרה לקבוע כי ההצבעה על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת הצוללות, שבה מעורבים מקורביו של נתניהו, התקיימה בניגוד לנהלי הכנסת (אפיק צפויה להתמודד בקרוב על מינוי של קבע לתפקיד, ובקהילייה המשפטית נשמעת ביקורת מרומזת על שיקוליה וניסיונה).

סגן היו"ר, מנסור עבאס, שניהל את ההצבעה, לא הבחין בבקשה שהגיעה מיו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) להצבעה שמית, והתקדם עם ההצבעה בזמן שרוב חברי הקואליציה היו במסדרון. ההצבעה עברה ברוב קטן של 25 לעומת 23.

כאשר יריב לוין שמע על ההצבעה, הוא זימן את חברי הקואליציה למליאה, הכריז שההצבעה הקודמת מבוטלת, וקרא להצבעה חדשה. אז החלה האופוזיציה להרים את קולה, יצאה החוצה במחאה, ואפשרה לליכוד להפוך את ההחלטה פה אחד.

רצף האירועים המהיר תפס את המערכת הפוליטית לא מוכנה. במשך כשעה, אמצעי התקשורת ומומחים משפטיים התווכחו אם ניתן לבטלה. בליכוד התרעמו על המהלך "החתרני" של ההצבעה. במרצ הזדעזעו מהמתקפה על הדמוקרטיה.

ח"כים מהאופוזיציה מתרעמים אחרי שיו"ר הכנסת ביטל הצבעה בנוגע לחקירת פרשת הצוללות, 21 באוקטובר 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן, הכנסת)
באופוזיציה מתרעמים אחרי שיו"ר הכנסת ביטל את ההצבעה בנוגע לפרשת הצוללות (צילום: שמוליק גרוסמן, הכנסת)

הבגידה הגדולה

ואז, באמצע המהומה, כששני הצדדים להוטים לסחוט את הלימון הזה עד תומו, הגיעה "הבגידה הגדולה" של עבאס, כפי שכמה מעמיתיו המחוקקים הערביים פירשו את המתרחש. חבר הפלג האסלאמיסטי של הרשימה המשותפת פרסם הצהרה משותפת עם לוין, שמתעקשת כי "ביטול התוצאות וקיום הצבעה נוספת היה הדבר הנכון לעשות". האופוזיציה נדהמה, המפלגות הערביות היו נבוכות.

ההלם לא נבע מההכרה של עבאס בעמדת לוין. בתוך שעה מההצבעה נקבע – ואפיק נתנה תוקף משפטי לנקודה הזאת – שההצבעה המקורית אכן הייתה בניגוד לנהלים, מכיוון שלממשלה הזכות לקבוע הצבעה שמית, וזוהר עשה זאת אך זכה להתעלמות (הדבר עדיין נתון לוויכוח מסוים, על אף שפסיקת אפיק התקבלה כעובדה מוגמרת, משום שזוהר אינו חבר ממשלה ואינו המייצג שלה בכנסת, ומרץ אף עתרה לבג"ץ בניסיון להשיב את הגלגל הפרלמנטרי לאחור).

חשוב גם לומר: גם אם ההצבעה המקורית הייתה עומדת בעינה, ועדת חקירה פרלמנטרית לא הייתה קמה. ההחלטה עדיין הייתה צריכה לעבור את אישור ועדת הכנסת, דבר שלא היה מתאפשר ללא פיזור הקואליציה.

אבל האופוזיציה רצתה את המהומה, את התיאטרון שיביך את הליכוד וישלח מסר למצביעים. ההחלטה על ביטול ההצבעה הייתה, לפיכך, אידיאלית עבור האופוזיציה. כפי שהיטיב להסביר נציג שמאל בכנסת: לא רק שהם זכו בניצחון קצר מועד במליאה, הם גם הושתקו על ידי היו"ר העריץ בשירות אדונו המושחת.

ההודעה הפומבית של ח"כ עבאס בדבר טעותו לכאורה, וההצהרה המשותפת שלו עם הליכוד, גנבה מהאופוזיציה את הניצחון הזה, את הרגע ההרואי.

"מה שקרה היום בכנסת הוא תקלה חמורה", מיהר לצייץ ח"כ מטאנס שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד ברשימה המשותפת, הוא התייחס להצהרה המשותפת של עבאס ולוין. "אני רוצה לקוות שזה לא יפגע ברשימה המשותפת ואחדותה", הוסיף, איום ברור למשת"פ עבאס. "לוין השתמש בכוחו הפוליטי כדי לבטל הצבעה למען הליכוד. חברי חה"כ עבאס טעה. הליכוד אינו שותף שלנו, כך היה וכך יהיה".

יו"ר הקואליציה מיקי זוהר פונה לסגן יו"ר הכנסת מנסור עבאס ב-21 באוקטובר, 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן, הכנסת)
יו"ר הקואליציה מיקי זוהר פונה לסגן יו"ר הכנסת מנסור עבאס ב-21 באוקטובר, 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן, הכנסת)

מנסור עבאס ממשיך במרץ

בפוליטיקה היהודית, התקרית נשתכחה במהירות. לפעמים מנצחים, משכו רוב מחוקקי האופוזיציה בכתפיהם, ולפעמים מפסידים. אבל החלטת עבאס לסייע ללוין הציתה שבוע של ויכוחים כעוסים בתקשורת ובפוליטיקה הערבית, ופתחה חלון הצצה לשינויים יוצאי הדופן ששוטפים את הפוליטיקה הישראלית-ערבית.

בזמן שישראל מחפשת הסכמי "נורמליזציה" בדובאי הרחוקה, במנאמה ובח'רטום, שאף אחת מהן לא נמצאת ברדיוס של 1,500 קילומטר מישראל, תהליך "נורמליזציה" אחר, עמוק, חיוני ומהותי יותר לעתיד ישראל, מתרחש קרוב יותר לבית. למעשה, בתוך הבית. בבוקר אחרי ההצבעה שבוטלה ניצב עבאס מול מראיין ביקורתי בתחנת הרדיו בשפה הערבית אל-נאס, שמשדר במסגרת הרשות השנייה, ששאל אותו אם זה ראוי לשתף פעולה עם הליכוד.

"האם השיח הפוליטי שלנו מתחיל ומסתיים בלקלל את נתניהו, האם אני חייב לומר שנתניהו הוא גזען ופשיסט וכן הלאה?", ירה עבאס בחזרה, "או שמא מותר לי לעסוק בסוגיות הפוליטיות?" המראיין השיב: "אבל נתניהו גזען ופשיסט. אנחנו רוצים להבין, בגלל שזאת הרטוריקה המקובלת ברשימה המשותפת".

עבאס: "האם השיח הפוליטי שלנו מתחיל ומסתיים בלקלל את נתניהו, האם אני חייב לומר שנתניהו הוא גזען ופשיסט וכן הלאה, או שמא מותר לי לעסוק בסוגיות הפוליטיות?"

עבאס: "שוב, שוב, אחי מוחמד. הסגנון שלי הוא לא סגנון של מישהו שעומד על הדוכן ופשוט זורק מילים פופוליסטיות". המראיין: "דוקטור, הסגנון שלך, עם חלקים של הרשימה המשותפת, ואני זוכר את זה היטב. נדמה שאתה חריף יותר ביחס לשותפיך מאשר לנתניהו. וזאת תלונה שעולה נגדך ברשימה המשותפת".

"מתי אי פעם תקפתי את חברי ברשימה המשותפת?", דרש עבאס לדעת.

אלה היו חילופי דברים לא נעימים, אך הדגימו דבר חשוב. עבאס לא הכחיש שהוא מחפש מעמד ושותפויות חדשים, ואפילו, כפי שהדגיש, עם הימין השנוא.

הביקורת לא פסקה – וגם לא עבאס. בשבת הוא פרסם פוסט ארוך בערבית בפייסבוק שלו, וטען כי המפלגות הערביות סובלות מהאמונה שתפקידן הפוליטי מוגבל להיותם "כוח מילואים" שמחזיק על כתפיו את השמאל. הגיע הזמן לקבל "את המשאבים והזכויות שמגיעים לנו" ממי שנמצא בשלטון – לא משנה מי הוא.

"אני לא מפחד לומר שאני מקדם סגנון פוליטי חדש ופרגמטי", כתב עבאס. "אני באמת מאמין שאם אנחנו רוצים להוביל לשינוי אמיתי, מוחשי, לקהילה שלנו, אנחנו חייבים להשפיע על קבלת ההחלטות". הפוליטיקה הישראלית, המשיך, לא מפולגת בין "שמאל" ל"ימין", לפחות לא בכל הנוגע לערביי ישראל.

"ירשתי מושגים פוליטיים לא מדויקים, שמבוססים על החלוקה בין ימין לשמאל, כאילו שהתפקיד הכי גדול שאנחנו יכולים לצפות לו זה להיות כוח המילואים של מה שמכונה השמאל הציוני. השמאל עכשיו חלש מאוד ונמצא על סף הכחדה. הימין אוחז בשלטון ונדמה שהוא מתבצר בו לשנים הבאות. אז מה אנחנו יכולים לעשות כחברי כנסת ערביים? האם אנחנו מחכים לתחייה הבאה של השמאל?

"הגישה שלי היא כזאת: אני לא בכיס של אף אחד. לא של הימין, לא של השמאל. המצפן שלי נמצא בכיסה של החברה הערבית. כלומר, המשאבים והזכויות שמגיעים לנו. התפקיד שלי הוא לעשות כמיטב יכולתי להשיג את הדברים האלו, באמצעות מיצוי האפשרות הפוליטית", חתם את המניפסט הלא-קצר.

עבאס: "אני לא בכיס של אף אחד. לא של הימין, לא של השמאל. המצפן שלי נמצא בכיסה של החברה הערבית. התפקיד שלי השגת משאבים וזכויות, באמצעות מיצוי האפשרות הפוליטית"

הפוסט שלו זכה ל-4,300 לייקים וכמעט 700 תגובות, רובן חיוביות.

יו"ר הכנסת יריב לוין מבטל הצבעה שקראה לחקירה בעניין הצוללות. 21 באוקטובר, 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן, הכנסת)
יו"ר הכנסת לוין מבטל הצבעה שקראה לחקירה בעניין הצוללות. 21 באוקטובר, 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן, הכנסת)

"לשבת עם נתניהו?"

ביום שלישי, שישה ימים אחרי ההצבעה המקורית בכנסת – שבשלב זה נשכחה לגמרי על ידי מרבית היהודים, אבל עדיין הרעישה את הפוליטיקה הערבית –  התראיין עבאס בערוץ הטלוויזיה המקוון DemocraTV, בתוכנית שמנחה העיתונאית לוסי אהריש. אהריש ראיינה את עבאס בעברית.

האם הוא מנסה להעתיק מספר הכללים החרדי, שאלה אהריש, את אותה נכונות היסטורית של המפלגות החרדיות לשבת עם כל צד שיבטיח תקציבים למוסדותיהם. "אנחנו לא נצליח לשחק את המשחק של החרדים", השיב, "אבל לדעתי, אנחנו צריכים לנסות לפחות להיות חלק מהמשחק, לנסות ולהשפיע".

"זה אומר שאתה לא שולל להצטרף לנתניהו?", שאלה אהריש, שוב – בעברית. "מה זה אומר? את צריכה להיות ספציפית", אמר עבאס בהגנתיות.

אהריש: "בוא נהיה ספציפיים. (אתה אומר ש)אם נקבל הצעה טובה, לשבת בראש ועדות, תפקידי שרים, אם נתניהו פונה אלינו, אנו מסוגלים לשבת עם נתניהו".

עבאס השיב: "אם הייתי ח"כ ערבי מהשורה, שרגיל לשיח מסוים, הייתי אומר לך, 'אין מצב. בחיים לא נסכים לשבת בממשלה של נתניהו'. אבל אני אומר משהו אחר. במקום לענות ככה, ואז הצד השני יכול להגיד, 'תראו, הערבים לא רוצים להשתלב, לא רוצים להשתתף, לא רוצים להשפיע', במקום כל זה אני אומר, 'בטח'.

"אם ראש הממשלה, או היו"ר של מפלגה אחרת שהוא מועמד לראשות הממשלה, מגיע עם הגישה הזאת (כלומר, מוכן להתייחס למפלגות הערביות כאל שותפות קואליציוניות), אז שהם יבואו ויגידו שהם מעוניינים ברשימה המשותפת, שהם רוצים אותנו במעגל קבלת ההחלטות, ואז תהיה לי הזדמנות להגיד כן או לא.

"למה להגיד לא לפני שאנחנו מקבלים הצעה? למה? לכל אחד שיש את הזכות להקים ממשלה, תנו להם לפנות אלינו, נשב, נתדיין, ואז נחליט".

משא ומתן פוליטי תמיד היה משחק של איפוק. להיטות, אחרי הכל, משקפת חולשה. העובדה שמנסור עבאס דאג לא לשלול תפקיד קואליציוני למפלגתו הוא האיתות הכי ברור שהוא יכול לשלוח לגבי הרצון שלו שיזמינו אותו להשתתף. והאפשרות שנתניהו יהיה זה שיזמין אותו לא מפחידה את עבאס כלל.

מטאנס שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד בתוך הרשימה המשותפת, באירוע לקראת הבחירות. 20 באוגוסט, 2109 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
מטאנס שחאדה, יו"ר בל"ד ברשימה המשותפת, באירוע לקראת הבחירות. 20 באוגוסט, 2109 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

המתינות האסלאמית

השם רע"ם, המפלגה שמוביל עבאס, הוא ראשי תיבות של "הרשימה הערבית המאוחדת". אחרי שהוקמה ב-1996, שאפה המפלגה להפוך לקול שיאחד את העולם הפוליטי המגוון של ערביי ישראל. היא כשלה במשימתה זו (למרות שהרשימה המאוחדת הצליחה בה שני עשורים אחר כך). במקום זה, התבדלה רע"ם בנוף הפוליטי הערבי כבית לסנטימנט השמרני המוסלמי במגזר. בכל, מלבד בשמה, היא כיום הבית הפוליטי של הפלג הדרומי בתנועה האסלאמית.

התנועה האסלאמית בישראל היא תנועה "אסלאמיסטית", כלומר, היא דוגלת באסלאם פוליטי ומלמדת את מאמיניה שהפתרון למצוקה החברתית והפוליטית ממנה סובלים העמים הערביים נמצא בחזרה לאסלאם. היא שואבת רעיונות ואוצר מילים מתנועות דומות ברחבי עולם הערבי והמוסלמי.

הגרסה הישראלית לאסלאמיזם מחולקת לשני פלגים שונים במהותם. הפלג הצפוני, אנטי-ישראלי במופגן, קבע את מרכז פעילותו באום אל-פחם. הפלג הדרומי, שקורא להשתלבות ערביי ישראל במדינה, שואב כוח רב מהבדואים בנגב ונחשב מתון יותר. שני הפלגים התפצלו רשמית ב-1996 סביב הסוגיה הפלסטינית. שני הפלגים תומכים בעצמאות פלסטינית, אבל רק הצפוני תמך בגלוי באלימות ובטרור. ראש הפלג הצפוני, ראאד סלאח, איש דת ששימש בעברו כראש עיריית אום אל-פחם, אף ישב בכלא על עבירות של הסתה ותמיכה בטרור. הפלג הצפוני הוצא מחוץ לחוק ב-2015, אחרי שנציגיו נתפסו מעבירים כספים לחמאס.

השם רע"ם, המפלגה שמוביל עבאס, הוא ראשי תיבות של "הרשימה הערבית המאוחדת". אחרי שהוקמה ב-1996, שאפה להפוך לקול שיאחד את העולם הפוליטי של ערביי ישראל

אבל תחת מנהיגותו של השייח' המנוח עבדאללה נימר דרוויש, שייסד את התנועה האסלאמית ב-1971, הפלג הדרומי הלך לכיוון אחר. על אף שהוא תמך באלימות בתחילת הקריירה שלו, דרוויש הפנה גבו לאלימות אחרי מאסר קצר בתחילת שנות ה-80. הוא דגל בוסטייה, מונח עם משמעויות רבות בהגות האסלאמית שלרוב מיתרגם ל"מתינות", ובשלושת העשורים עד מותו ב-2017 עודד את המגזר בישראל להתנגד לטרור, להתרכז באמונה הדתית, להשתלב בחברה הישראלית, ולדרוש זכויות באמצעות הדמוקרטיה הפרלמנטרית.

הצהרתו עבאס על "סגנון פוליטי חדש ופרגמטי", אינה צעד טקטי רגעי. עבאס היה תלמיד בולט של דרוויש, והוא גם סגן יו"ר הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית.

אין זה מקרי שהגינוי החריף והקולני ביותר לעבאס בקרב ערביי ישראל מגיע מבל"ד, המפלגה הפלסטינית הלאומנית הלוחמנית ביותר מקרב המפלגות הערביות. כשהיו"ר שחאדה יצא בגלוי נגד עבאס ושיתוף הפעולה שלו עם הליכוד, הוויכוח שיקף שאלה מהותית שעומדת היום בפני ערביי ישראל.

ח"כ מנסור עבאס מהרשימה המשותפת בריאיון עם לוסי אהריש, 27 באוקטובר 2020 (צילום: צילום מסך מטוויטר, DemocraTV)
ח"כ מנסור עבאס בראיון עם לוסי אהריש, 27 באוקטובר 2020 (צילום: צילום מסך מטוויטר, DemocraTV)

שינוי אדיר

עבאס איננו פרו-נתניהו. הוא גם לא ליברלי. הוא מוסלמי שמרני שמפלגתו פופולרית בקרב השמרנים ביותר מבין ערביי ישראל, בפזורה הבדואית בנגב שם משקי הבית גדולים וגברים מרבים להינשא ליותר מאישה אחת. חברת הכנסת ממפלגתו, אימאן ח'טיב-יאסין, היא הח"כית הראשונה שלובשת חיג'אב.

בל"ד חושדת ברע"ם שהיא מתרככת בנוגע לשאלה הלאומית הפלסטינית, אבל רע"ם, מצדה, חוששת בבל"ד שהיא מעדיפה את הלאומנות על פני האמונה. זה לא ויכוח בין שמאל וימין, והעובדה הזאת לבדה נותנת לרע"ם יתרון.  בזמן שהנושא הפלסטיני דוהה בעולם הערבי, כוחו נחלש גם בקרב ערביי ישראל.

בל"ד נחלשה מאוד מאז שמנהיגה האייקוני, עזמי בשארה, ברח מישראל ב-2007 כחשוד בסיוע לחיזבאללה. הדרישה לאינטגרציה, לקבלה, לזכות להישמע בתקשורת ובפוליטיקה, להשפעה על ענייני המדינה שהם יותר ויותר רואים כשלהם – גם אם הם חשים שהיא טרם רואה אותם כשלה – מתגברת על האידיאולוגיות הישנות. בכך שהוא מאמץ את אותו רצון גובר להשתלב, עבאס מעניק לדחף הזה קול ולגיטימציה, לצד חותמת איכות של אותנטיות אסלאמית.

אהריש שאלה את עבאס בריאיון אם הוא מחפש תפקיד דמוי-חרדים בפוליטיקה הישראלית, מנוטרל מאידיאולוגיה פוליטית ומשתנה בהתאם לצד שמציע יותר מימון והשפעה. החרדים מצליחים לעשות את כל זה תוך שהם נהנים מההגנה הפוליטית שמגיעה עם חסות דתית אדוקה. ההקבלה לחרדים בהחלט במקום.

ואכן, אחוז קטן מהבדואים בנגב, מאותם חוגים שמצביעים רע"ם, מעדיפים את ש"ס ביום הבחירות, בשל התמיכה של המפלגה החרדית במענקים למשפחות מרובות ילדים, והגנתה הנלהבת על המוסדות הדתיים במדינה. אסלאמיסטים ישראלים תומכים בבתי הדין השרעיים ובביורוקרטיה הקאדית, בדיוק כפי שש"ס תומכת בבתי הדין הרבניים וברבנות הראשית.

היו שהצביעו בשבוע החולף על כך שהמאבק על כיוונו החדש של עבאס מסכן את עתיד הרשימה המשותפת, שגם בתקופות הטובות ביותר היא איחוד לא נוח בין אנשים מאוד שונים. אחרי הכל, מה יש לפרוגרסיביים מחד"ש, ללאומנים בבל"ד ולאסלאמיסטים של רע"ם במשותף, למעט הערביות שלהם?

היו שהצביעו על כך שהמאבק על כיוונו החדש של עבאס מסכן את עתיד הרשימה המשותפת, שגם בתקופות הטובות ביותר היא איחוד לא נוח בין אנשים מאוד שונים

אבל יש כוח רב עוצמה ששומר על המסגרת המשותפת: המצביעים. בכל פעם שהמפלגות הערביות התאחדו, הן קיבלו יותר קולות, מכל חלקי המגזר. כאשר חד"ש התמודדה לבד, היא זכתה בפחות קולות של פרוגרסיביים משכילים מאשר כשהתמודדה עם השמרנים האסלאמיסטיים בגוש מאוחד. יותר בדואים כפריים נהרו לקלפיות כשהאמינו שהנוצרים בצפון מצביעים איתם – מאשר כשלא.

על מה מעידה ההעדפה הזו בקרב הערבים עצמם? אם הפרגמטיזם החדש של עבאס מרמז על משהו, ייתכן שהוא מאותת שערביי ישראל חושבים על עצמם יותר ויותר מחוץ להקשר הערבי הצר ובתוך ההקשר הישראלי הכללי, כקהילה אחת מיני רבות שנאבקת על משאבים ותשומת לב בשדה הקרב הפוליטי הכללי.

מנהיגים יוצאים לפעמים לכיוון חדש ואמיץ, ומקווים שצאן מרעיתם ילך אחריהם. נדמה שמנסור עבאס לא מאמין שזה מה שקורה. נדמה שהוא חושב – ולמרות ההכפשות של השבוע החולף, נדמה שהוא צודק – שהמגזר הערבי כבר שם, כבר מוכן להשתלבות והשפעה. הגיע הזמן, הוא טוען, שמנהיגיו ילכו בעקבותיו.

חברי הרשימה המשותפת מנסור עבאס, איימן עודה ואוסאמה סעדי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
חברי הרשימה המשותפת מנסור עבאס, איימן עודה ואוסאמה סעדי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
עוד 2,046 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 4 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים

העימות בין ישראל לאיראן במגמת הסלמה

ב־2011 פרסמו יועז הנדל ויעקב כץ ספר, בו טענו שישראל ואיראן נתונות בעימות מתמשך. אז זה נראה כהגזמה. עשור מאוחר יותר התברר שהם המעיטו בחומרת האיום.

בספרם "ישראל נגד איראן" (הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2011) טענו ד"ר יועז הנדל, פרשן ב"ידיעות אחרונות" ובעברו לוחם וקצין בקומנדו הימי (ולימים ח"כ ושר), ויעקב כץ, הפרשן הצבאי של "הג'רוזלם פוסט" (וכיום עורך העיתון), כי טביעות האצבע האיראניות ניכרות בכל אירוע ביטחוני משמעותי שמולו ניצבה ישראל מאז קיץ 2006, ואף קודם לכן.

אז, ב־2011, הטענה שישראל ואיראן נתונות במלחמה נראתה קיצונית, או לפחות כזו שיצאה מבית מדרשו של ראש הממשלה דאז (והיום) בנימין נתניהו. בדיעבד התברר שצדקו.

יועז הנדל ויעקב כץ טענו כבר ב-2011 בספר "ישראל נגד איראן" כי כי טביעות האצבע האיראניות ניכרות בכל אירוע ביטחוני משמעותי שמולו ניצבה ישראל מאז קיץ 2006, ואף קודם לכן. בדיעבד התברר שצדקו

בין היתר תיארו המחברים את פועלו של הגנרל קאסם סולימאני, "איש משמרות המהפכה האיראניים ומפקד כוח אל־קודס – יחידה איראנית העוסקת בסיוע לבנות בריתה וגרורותיה של איראן" (עמוד 19),

ובהם חזבאללה וחמאס. סולימאני נחשב לאסטרטג חריף ולמפקד צבאי מוכשר, שיזם והנחה מאות פעולות טרור. לפי פרסומים זרים ישראל ביקשה להרוג סולימאני יותר מפעם אחת ונתקלה בווטו אמריקני.

דמות מפתח אחרת שהוזכרה בספר היא זו של מוחסן פח'ריזאדה "האחראי לתוכנית הגרעין הצבאית האיראנית" (עמוד 274)

תוכנית שמהווה אחד האתגרי הביטחונים הגדולים שמלם ניצבת ישראל.

מלחמת לבנון השנייה סימנה את השינוי

קו פרשת המים, כתבו, היה מלחמת לבנון השנייה נגד חזבאללה. ישראל לחמה בה נגד דיוויזיה קדמית איראנית, מבלי שהבינה זאת עד שתמו הקרבות.

את השינוי בגישה זיהו המחברים עם מינוי גבי אשכנזי לתפקיד הרמטכ"ל בפברואר 2007. עם כניסתו לתפקיד הציג אשכנזי את תפיסתו הצבאית, שהיתה, ציינו, "תפיסה צפויה של איש חטיבת גולני: לצבא יש שני מצבים הראשון מלחמה והשני הכנות למלחמה. המלחמה שאליה יתכונן צה"ל תהיה מלחמה קלאסית, ואל מול המלחמה בעצימות נמוכה נעשה את ההתאמות" (עמוד 52).

תחת פיקודו חזר צה"ל (בדגש על כוחות היבשה) להתאמן, הן בסדיר והן במילואים. אשכנזי נחשב למי ששיקם את צה"ל והוביל תהליך של חזרה ליסודות של המקצוע הצבאי. במקביל, השיגו אמ"ן והמוסד בתחילת 2007 מודיעין לפיו סוריה הקימה כור גרעיני בדיר א-זור, במזרח סוריה.

קו פרשת המים, כתבו, היה מלחמת לבנון ה-2 נגד חזבאללה. ישראל לחמה נגד דיוויזיה קדמית איראנית, מבלי שהבינה זאת עד תום הקרבות. ב-2007 השיגו אמ"ן והמוסד מודיעין לפיו סוריה הקימה כור גרעיני במזרח סוריה

בכדי לוודא את נכונות המידע, כתבו, אישר ראש הממשלה אהוד אולמרט פשיטה של סיירת מטכ"ל לאיסוף מודיעין בסוריה:

"כמה ימים של שהייה בשטח עם אמצעי תצפית לטווח רחוק ועמדות הסוואה גרמו לשני אלופים, לשר ביטחון ולראש ממשלה אחד נדודי שינה. אבל אחרי שהכוח שב לארץ ותוצאות המעבדה התקבלו, היה אפשר לברך על המוגמר. בידי ישראל היתה כעת הוכחה מוחשית לכוונות הגרעין הסוריות. אם אולמרט היה זקוק לעוד דחיפה הוא קיבל אותה בעזרת סיירת מטכ"ל" (עמוד 121).

בספטמבר אותה שנה תקף חיל האוויר והשמיד את הכור. ישנה אי־בהירות בנוגע למידת המעורבות של האיראנים בפרויקט הגרעין הסורי, אולם המחברים רמזו שהיתה כזו.

"כדאי להם להיזהר"

בספר תואר המוסד, שבראשו עמד אז אלוף (מיל.) מאיר דגן, כגוף התקפי שהיווה את חוד החנית של ישראל בסיכול המאמצים האיראניים. "דגן החל את דרכו בחטיבת הצנחנים. שם טיפס לאטו בסולם הדרגות תוך שהוא מתבלט כחייל נועז ועם זה כטקטיקן מתוחכם" (עמוד 142).

בתקופת דגן יוחסו למוסד, במיוחד לאחר מלחמת לבנון השנייה, שורה של מבצעי סיכול והתנקשויות, שהבולט בהם, על־פי פרסומים זרים, הוא הריגת עימאד מורנייה, רמטכ"ל חזבאללה, בלב דמשק בפברואר 2008. "החיסול פגע בלב לבו של המשולש איראן־חזבאללה־סוריה" (עמוד 136), שמורנייה היווה בו שחקן וגורם מקשר מרכזי.

חצי שנה מאוחר יותר, בהמשך לתקיפת הכור בסוריה, חוסל בביתו שבטרטוס, יועצו הבכיר של בשאר אל־אסד, הגנרל מוחמד סולימאן, שהיה אחראי על תוכנית הגרעין הסורית. "ההתנקשות היתה פרי שיתוף פעולה בין המוסד ושייטת 13" (עמוד 145). גם כאן, כמו בתקיפת הכור בסוריה וכמו בחיסול מורנייה, נמנעה ישראל מלקחת אחריות.

קצין מודיעין בכיר הסביר בספר את חשיבות ההתנקשויות הללו. לדבריו, "זה מעביר שלושה מסרים ברורים: שארגון הטרור או המדינה שהמחוסל השתייך אליהם חדירים; שמנהיגי הארגון עלולים גם הם למצוא את מותם; ושכדאי להם להיזהר" (עמוד 146).

קצין מודיעין בכיר הסביר בספר את חשיבות ההתנקשויות הללו: "זה מעביר 3 מסרים ברורים: שארגון הטרור או המדינה של המחוסל חדירים; שמנהיגי הארגון עלולים גם הם למצוא את מותם; ושכדאי להם להיזהר"

"עוד מעט זה עזה"

לאחר שסקרו את הטיפול באתגרים מצפון, נפנו המחברים לתאר את המערכה כנגד ארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה. איראן סיפקה באותה עת לחמאס ולג'יהאד האסלאמי תמיכה ניכרת, ובכלל זה אמצעי לחימה, ידע צבאי וסיוע כספי. כוחות פיקוד הדרום, עליו פיקד אז האלוף יואב גלנט, "איש שייטת ראשון שקיבל פיקוד מרחבי בצה"ל" (עמוד 182), יצאו אז לשורה של פשיטות ומבצעים ברצועת עזה.

בסוף 2008, לאחר סבב הסלמה עם החמאס, הורתה ממשלת אולמרט לצה"ל, בפיקוד אשכנזי, לצאת למבצע "עופרת יצוקה", מערכה מוגבלת ומושכלת.

"אחת מנקודות החוזק שבה התגאה צה"ל במהלך המבצע היתה הקרב המשולב – קרב שבו משתלבות היחידות השונות – לא רק חטיבות החי"ר והשריון עם חיל האוויר אלא גם ובעיקר המודיעין" (עמוד 213).

מאז, צה"ל רק שידרג ושיפר חלק מהיכולות שהפגין במבצע, בדגש על החיבור בין המודיעין העדכני לאש המדויקת. האתגר טמון בחיזוק יכולות אלו מבלי לפגוע בכשירות כוחות היבשה לבצע קרב משולב, רב־חילי ורב־זרועי, שכן הוא חיוני לא פחות ממאמץ האש, וההישג במבצע נבע מהפעלה מוצלחת של שני המאמצים.

גם כך וגם כך, ההישג היה מוגבל ועזה נותרה זירה מתוחה גם לאחר שני מבצעים נוספים. צה"ל נדרש מאז להוסיף להיערך לפעולה דומה במתכונתה למבצע "עופרת יצוקה".

הנדל וכץ סיפרו סיפור מרתק שתיאר את המערכה בין המדינות. מנגד, הספר סובל ממספר אי־דיוקים וחסרה בו גם ראייה ביקורתית. אם ספרים דוגמת אלו שכתב הד"ר רונן ברגמן נוטים לתאר את ההתמודדות בין ישראל לאויביה כמצב שבו, כמאמר הפרופסור (אל"מ במיל.) גבי סיבוני, "כל החכמים נמצאים בצד השני והאהבלים נמצאים כאן," הרי שספרם של כץ והנדל פועל בגישה ההפוכה. טוב להתמקד בחיובי, אבל לא להסתנוור ממנו.

מסתבר שיש מערכה

הספר נכתב לפני כעשור. מאז איראן השכילה לנצל את חוסר היציבות האזורי שהחל באביב הערבי על־מנת להתפשט ולהתבסס מערבה, הן בעיראק, הן בתימן, והן בסוריה, והיא מפעילה במרחבים אלו את כוח אל־קודס, ארגוני פרוקסי כמו חזבאללה ומיליציות פרו־איראניות.

מאז איראן השכילה לנצל את חוסר היציבות האזורי שהחל באביב הערבי על־מנת להתפשט ולהתבסס מערבה, בעיראק, בתימן ובסוריה, והיא מפעילה במרחבים אלו את כוח אל־קודס, ארגוני פרוקסי כמו חזבאללה ומיליציות פרו־איראניות

ישראל מצדה מנהלת את המערכה בין המלחמות (מב"מ). זוהי מערכה ארוכה, חשאית ברובה, לסיכול התבססות איראן בסוריה, שבמסגרתה נוהלו מאות מבצעים מיוחדים ותקיפות אוויריות. המערכה נמשכת גם במהלך כהונת הרמטכ"ל אביב כוכבי, בה יוחסו לישראל תקיפות רבות כנגד יעדים איראניים בסוריה ובעיראק.

בנוסף, בנובמבר האחרון, הרגו מתנקשים במבצע מתוחכם גם את ראש תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, מוחסן פח'ריזאדה, בעיירה ליד טהרן. הפעולה יוחסה, על־פי פרסומים זרים, למוסד בראשות יוסי כהן.

כהן, שעשה את שירות החובה שלו בצנחנים ולאחר מכן התגייס לקורס קציני איסוף במוסד, פיקד על אגף "צומת" (האחראי על גיוס והפעלת סוכנים) בתקופה שבה עמד דגן בראש הארגון. נראה שבראשותו, ממשיך הארגון בקו ההתקפי שהוביל דגן.

למרות רצף ארוך של תקיפות מוצלחות, הרי שבחשבון כולל נראה שההישג האסטרטגי שלהן מסתכם במניעה, צמצום וסיכול הצטיידות הכוחות האיראניים (וחזבאללה) באמצעי לחימה מתקדמים, בדגש על טילים בעלי טווח גדול ודיוק גבוה. באשר לנוכחות כוחות איראניים בסוריה, דומה המאמץ לניסיון לרוקן את הים בכפית.

יתרה מכך, כבר היה מי שהזהיר (האלוף מיל. ניצן אלון), כי "הרוצה במב"מ ייכון למלחמה"

משום שהפעולות הללו, אף שנועדו להרחיק את המערכה ולהחליש את האויב, עלולות לקרב אותה.

העימות עולה מדרגה

לאחרונה דומה שהעימות מול איראן עלה מדרגה, והתרחב לשחקנים נוספים. כך למשל, בהוראת הנשיא דאז דונלד טראמפ תקף הצבא האמריקני מן האוויר את השיירה שבה נסע בבגדאד מפקד כוח אל־קודס, הגנרל קאסם סולימאני, והרג אותו. מותו היווה פגיעה מורלית ותפקודית לאיראן ושלוחיה.

נראה שגם חילופי השלטון לא שינו את הנכונות האמריקנית לפגוע בכוחות איראניים. בשבוע שעבר אישר הנשיא, ג'וזף ביידן, בהמלצת מזכיר ההגנה, לויד אוסטין, תקיפה אווירית כנגד מיליציות פרו־איראניות במזרח סוריה, בתגובה לפעילות טרור שהכווינה איראן כנגד כוחות אמריקניים בעיראק.

נראה שגם חילופי השלטון לא שינו את הנכונות האמריקנית לפגוע בכוחות איראניים. בשבוע שעבר אישר הנשיא ביידן תקיפה אווירית נגד מיליציות פרו־איראניות במזרח סוריה, בתגובה לפעילות טרור שהכווינה איראן כנגד כוחות אמריקניים בעיראק

עליית המדרגה באה לידי ביטוי הן בתקיפה האמריקנית האחרונה, הן ברצף תקיפות ארוך בסוריה כנגד יעדים איראניים שיוחס לישראל והן, מן הצד השני, בהתקפה שמיוחסת לאיראן על ספינה בבעלות ישראלית, שרק במזל לא הסתיימה בנזק כבד ובנפגעים.

בראיון שפורסם ב"מעריב" המליץ תא"ל (מיל.) חסון חסון, בעברו מ"פ בגולני ובהמשך קצין מודיעין בכיר, לא לנוח על זרי הדפנה. האיראנים, אמר, לא מתכוונים לוותר על המטרות האסטרטגיות שלהם במזרח התיכון.

"הם יודעים לחטוף ולא נרתעים. הם עם היד על הדופק כל הזמן, פועלים בחוכמה, הולכים שני צעדים קדימה, אחד אחורה, לא מותחים את החבל, לא מסתבכים בהרפתקאות, אבל גם לא נרתעים מכלום", אמר.

כשזו המציאות, ישראל חייבת לפעול בשיתוף פעולה עם המדינות המתונות באזור ובעיקר עם הממשל האמריקני, שנחוש להגיע להסכם מחודש עם האיראנים. אין אם בהיסטוריה, אבל לא מן הנמנע שקו פחות לעומתי כלפי יוזמת ממשל הנשיא אובמה להשיג הסכם עם האיראנים בשעתו, היה מאפשר לישראל להשפיע על המתווה שלו השפעה ממשית. הסכם שכזה היה עשוי לכלול סעיפים האוסרים על הכוונת טרור ואספקת אמצעים לחימה לארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון.

כאמור, הספינה הזו הפליגה, אבל עתה, ישראל יכולה לפעול בשיתוף פעולה עם ממשל ביידן ולהשפיע על קווי היסוד ועל הפרטים של הסכם הגרעין המחודש שאותו מבקש הנשיא לגבש. אסור לתת להזדמנות הזו לחלוף.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,467 מילים

החקירה תימשך שנים, ללא שיתוף פעולה מצד ישראל

החלטת התובעת של בית הדין הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד ישראל בנוגע ל"מצב בפלסטין" הייתה צפויה לגמרי, ועדיין עשויות להיות לה משמעויות דרמטיות ● ישראל תיאבק בבית הדין במישור הדיפלומטי והמשפטי, ומי שיצטרכו לעבוד כתף אל כתף הם נתניהו ומנדלבליט ● אחרי הכל, בדיוק לשם מטרה זו הצהיר נתניהו כי הוא מינה את מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 1,102 מילים

גפני: "לא נשב בקואליציה עם גילה גמליאל"

השרה גמליאל הביעה תמיכה בגיור רפורמי - גפני מאיים לשבור את הכלים ● הליכוד יקיים הערב כנס פתוח ראשון למחוסנים ומחלימים, ולזמן ישראל נודע על כוונה לקיים בו הופעה של "פרחי ירושלים" עם שיר שמתייחס לנתניהו כמו לאלוהים ● עומר בר לב תוקף את התבטאויות מרצ על כוונת ח"כים מהעבודה לערוק לממשלת נתניהו: "פאתטי ומביך" ● א', שהתפטר לפני כחודש מתפקיד סגן ראש המוסד תוקף את מדיניות נתניהו ביחס לגרעין האיראני

עוד 11 עדכונים

למקרה שפיספסת

משוואה חדשה בעימות בין ישראל לאיראן

ההתקפה הישראלית באזור דמשק על יעדים איראנים בתגובה לפגיעה בספינה הישראלית במפרץ עומאן איננה מספיקה כדי להרתיע את איראן. האיראנים מתכננים להמשיך בהתקפות על כלי שיט ישראלים במפרץ ובים סוף ונדרשת פעולת הרתעה ישראלית תקיפה. עדיין לא מאוחר.

ישראל הגיבה השבוע על הפגיעה האיראנית באוניית המשא של איש העסקים הישראלי רמי אונגר במפרץ עומאן בתקיפה על יעדים איראניים באזור דמשק.

התגובה הצבאית הישראלית הייתה מתחייבת אך היא איננה מספיקה ואיננה מרתיעה את איראן מספיק, עד כדי עצירת המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל.

התגובה הצבאית הישראלית מתחייבת אך לא מרתיעה את איראן מספיק כדי לעצור את המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל

בדיון הביטחוני אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו פרץ ויכוח עז בין הרמטכ"ל אביב כוכבי לבין ראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת, כדי להרתיע את איראן מללכת בקו הזה. הרמטכ"ל כוכבי המליץ להגיב ביבשה, בתקיפת יעדים איראניים בסוריה, שהיא הזירה המוכרת לישראל וישראל פועלת בה באופן שבועי. על פי כוכבי, יש להגיב תגובה מידתית שאותה איראן תוכל להכיל מבלי שתביא להסלמה. ואילו ראש המוסד יוסי כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה וכואבת שתרתיע את האיראנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרוצה בתקופה האחרונה להקטין את כוחו המדיני והביטחוני של ראש המוסד משיקולים פוליטיים, אימץ את גישת הרמטכ"ל. ברקע ההחלטה שהתקבלה היה גם רצון להימנע מעימות עם ממשל ביידן. גורמים מדיניים הסבירו כי תגובה ישראלית חריפה עלולה לחבל במאמצי הנשיא ביידן לחדש את הדיאלוג עם איראן ואז הוא יטיל את האשמה על ישראל.

איראן הכחישה את ההאשמות של ראש הממשלה נתניהו כי היא אחראית לפיגוע באוניית המשא הישראלית. משרד החוץ האיראני טען כי מדובר  בשקר ישראלי שמטרתו לעורר עימות בין איראן לארה"ב, מכיוון שישראל חוששת מחזרתו של ממשל ביידן בקרוב להסכם הגרעין.

לעומת זאת, העיתונות האיראנית רמזה כי אכן איראן או שלוחותיה עומדות מאחורי הפגיעה באונייה הישראלית.

העיתון האיראני "ג'ומהורי אסלאמי" כתב כי הפגיעה באונייה, שנראתה אונייה בריטית לכל דבר ועניין, הייתה מקצועית ו"נקייה" וללא נפגעים בנפש. לדברי העיתון:

"היא בוצעה על ידי גורם אנונימי והיא מהווה ללא שום ספק מעשה נקמה על מעשי הטבח של ישראל בסוריה, עיראק ותימן".

ויכוח עז פרץ בין הרמטכ"ל כוכבי לראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת. כוכבי המליץ על תגובה מידתית שאיראן תוכל להכיל ללא הסלמה ואילו כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה ומרתיעה

העיתון האיראני "נור" הבליט את הקרבה של איש העסקים הישראלי רמי אונגר לראש המוסד הישראלי יוסי כהן והעריך כי יתכן שהאונייה עסקה בפעילות ריגול במפרץ הפרסי, לאור הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ, כדי לאסוף מודיעין שמטרתו לפגוע באופן מדוייק ב"ציר ההתנגדות".

מובן מאליו שמדובר בספין שקרי איראני, אוניית המשא של רמי אונגר הפליגה מדאמם בסעודיה כשעל סיפונה מכוניות בדרכה לנמל סינגפור.

התגובה הצבאית הישראלית בסוריה מתפרשת באיראן כאקט של חולשה וכ"בריחה" של ישראל מעימות ימי עם איראן.

פרשנים איראניים מעריכים כי התגובה החלשה של ישראל דווקא תעודד את איראן  להמשיך ולתקוף כלי שיט ישראלים באזור המפרץ או בים סוף. איראן יכולה לעשות זאת באופן ישיר על ידי חיל הים של "משמרות המהפכה" האיראניים או באופן עקיף של ידי שלוחותיה. כמו למשל המורדים החות'ים בתימן שיכולים לתקוף כלי שיט ישראלים בים סוף או באזור באב אלמנדב באמצעות טילים, מוקשים ימיים, מל"טים מדוייקים או סירות נפץ.

לישראל יש יכולות ימיות לא מבוטלות באמצעות הצוללות החדישות שברשותה שאי אפשר לפרטן במאמר זה. היא יכולה להלום באיראן בחוזקה באמצעותן וגם באמצעות חיל האוויר. האיראנים הקפידו לבצע פיצוץ באוניית המשא הישראלית כך שיגרום לה נזק בלבד ולא יביא לנפגעים. גורמי ביטחון בישראל אומרים כי את המוקש הימי הצמידו אנשי הקומנדו הימי האיראני לדופן האונייה באופן כזה שהאונייה לא תטבע.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית כדי לראות את תגובתה של ישראל. האיראנים מרוצים מכך שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית לראות את תגובת ישראל. האיראנים מרוצים שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר

ב-14 ביולי 2006 נפגעה ספינת חיל הים הישראלי אח"י חנית מירי של טיל איראני מסוג  802-C, שנורה לעברה על ידי ארגון חזבאללה בעת שפעלה 16 ק"מ מול חופי ביירות במהלך מלחמת לבנון השניה. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל שהיו בספינה.

גורמי ביטחון בישראל חוששים שהאיראנים יאמצו כעת את שיטת ההתקפות הימיות על כלי שיט ישראלים. לכן, התגובה הישראלית בהפצצת יעדים איראנים בסוריה הייתה טעות, ישראל הייתה צריכה להגיב מול כלי שיט איראני, כדי להראות לאיראן שהיא איננה חוששת מפניה. אפשר היה גם להגיב במתקפת סייבר כפי שנעשה בעבר ב-9 במאי 2020 כשנמל בנדר עבאס בדרום איראן ספג מתקפת סייבר קשה שיוחסה לישראל וגרמה לנזקים רבים בנמל.

עדיין לא מאוחר לשקם את ההרתעה מול איראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 759 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

המדינה מסרבת להעניק סיוע למרות הקורונה

פרסום ראשון העמותה לגריאטריה עתרה לבג"ץ בשם מוסדות גריאטריים פרטיים, בטענה שהשקיעו משאבים עצומים בהגנה על מטופליהם שבסיכון אך לא קיבלו סיוע ממשלתי ● לפי העתירה, המדינה הבטיחה תמיכה למוסדות השייכים לעמותות, ובכך מפלה לרעה את המוסדות הפרטיים ● "המוסדות מתמודדים עם אתגרי ההגנה על חיי המאושפזים שמצבם מורכב ורגישים שבעתיים לסכנת הנגיף - ללא תמיכה כספית"

עוד 575 מילים

דעה אוקיי, אז לא אסון אקולוגי. אבל מה כן?‎

מי שעמד בראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה עורר סערה כשהכריז כי זיהום הזפת איננו אסון אקולוגי ● "אז נפגעו כמה צבים ועופות", כתב ● אדלר צודק שהשיח בכל הנוגע לנושאי סביבה נוטה להיות רדוד ומוקצן, אבל אסור לזלזל בגודל הארוע הנוכחי ● לכל הפחות, מדובר בפגיעה נרחבת וקשה במשאב טבע שאי אפשר לדמיין את החיים בישראל בלעדיו

עוד 878 מילים

המתנחלים מצופפים שורות, הצבא מטייח, המשפחה רוצה תשובות

בדיקת זמן ישראל צה"ל קבע כי חאלד נופל מת ב-5 בפברואר אחרי שתכנן לבצע פיגוע טרור במאחז הלא חוקי הסמוך לביתו בכפר ראס כרכר ● אבל פקיד השומה הפלסטיני לא היה חמוש, ולא ברור מה הביא אותו לפנות בוקר, לבד, לחוות שדה אפרים בה נורה למוות ● ישראל נסמכת על עדויות מתנחלים, אבל למשפחת ההרוג יש גרסה שונה לגמרי ● סיפור שקרה בחושך, על ראש גבעה שנויה במחלוקת, עם אקדח מעשן אחד  

עוד 2,298 מילים

במערכת הביטחון הופתעו מדברי גמליאל, שלפיהם, איראן אחראית לזיהום הזפת

בית הדין בהאג הודיע שיפתח בחקירת פשעי מלחמה של ישראל בשטחים; נתניהו: "ההחלטה - תמצית האנטישמיות והצביעות" ● בשל הפסקת התחבורה הציבורית לירושלים בפורים יהדות התורה הודיעה שלא תשתף פעולה עם המשטרה ● דמוקרטית, מפלגתם של פעילי המחאה נגד נתניהו, החליטה לפרוש מהמרוץ לכנסת ● יהדות התורה פרסמה קמפיין שבו הוצגו רפורמים ככלבים

עוד 43 עדכונים

מרתק לעקוב אחר המסע הארוך של ליברמן ממחוזות הימין הקיצוני לעבר השמאל החילוני-ליברלי ● אבל זה לא ממש הולך לו: מנהיג ישראל ביתנו תקוע בסקרים תקופה ארוכה, ואף במגמת היחלשות ● הסיבה לכך היא אמינות: קשה להפנים את העמדות המתונות של ליברמן כיום כלפי האזרחים הערבים, והדימוי שלו נותר ימני קיצוני, גם אם נתניהו מתעקש לקרוא לו שמאלן ● פרשנות

עוד 570 מילים ו-1 תגובות

מדוע נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנושא מינוי פרקליט המדינה?

בבג"ץ מתנהלות מזה כמה חודשים עתירות בנושא הסדר ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש עבור ראש הממשלה ● הדיון מצוי בשלב מתקדם, צו על תנאי כבר הוצא בנובמבר ● אולם כעת מתברר כי נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנוגע להכרזתו כי לא היה מעורב בהבאת מינוי של פרקליט המדינה הבא לממשלה, והטיעונים שמעלה בא כוחו עו"ד מיכאל ראבילו מעלים תהיות רבות ● פרשנות

עוד 734 מילים

מאות אבנים עושות את דרכן לישראל בדואר דיפלומטי

משבר הקורונה מונע ממשפחות שכולות שחיות בחו"ל להגיע לישראל ביום הזיכרון ● במסגרת יוזמה, שהחלה ביום הזיכרון בסגר הראשון, יוטסו השנה לארץ בסיוע משרד החוץ מאות אבנים ועימם מסרים אישיים ● חלוקי הנחל יונחו על הקברים על ידי מתנדבים, שידאגו לצלם את הרגע ולשלוח למשפחות את התיעוד

עוד 290 מילים

ביוני צפויים להסתיים תשלומי האבטלה והפיצויים לנפגעי משבר הקורונה ● כשבמשק יש עדיין למעלה מחצי מיליון מובטלים ועם עשרות אלפי עסקים שנסגרו, לאף אחד לא ברור מה יקרה ביום שאחרי ● פרופסור אייל וינטר: "חייבים להחזיק בהנשמה את כל מי שזקוק לזה בלי הגבלת זמן" ● פרופסור יוסף זעירא: "אנשים עלולים להגיע לפת לחם"

עוד 2,032 מילים

סקרים: 61-59 מנדטים למתנגדי נתניהו; לפי סקר חדשות 12, מרצ מתחת לאחוז החסימה

יושב ראש ועדת הבחירות פוגלמן אסר לשדר את הופעתו של נתניהו בתוכנית "סטנד-אפ ניישן" ● יושב ראש סיעת יהדות התורה פינדרוס: מי שהתגיירה בגיוס צה"לי היא שיקסע ● קבינט הקורונה קבע שישראלים יוכלו להיכנס לארץ ללא אישור של ועדת החריגים; ההחלטה תיכנס אם תאושר על ידי הממשלה ● לראשונה אותרו בישראל חולים בווריאנט הניו-יורקי של נגיף הקורונה

עוד 49 עדכונים

בתקופה שבה כמעט כל החלטה מציתה דיון בשאלת היקף סמכותו של בג"ץ, נדרשים השופטים לעלות דרגה ברמת התחכום ● שני פסקי הדין שניתנו אתמול - בנושאי איכוני השב"כ ובנושא הגיור הלא-אורתודוקסי - מראים את מידת התחכום השיפוטי שאימצו ● פרשנות

עוד 1,462 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה