בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה בעל תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתולדות ישראל. לאורך כל כהונותיו, ובמספר רב של פרשיות אישיות, ציבוריות, פליליות וביטחוניות – ליווה אותו משפט אחד: "לא ידעתי".

מפרשת בר-און-חברון ב-1997, דרך תיק 4000 ואסון מירון, פרשת הצוללות, הכישלון המודיעיני והצבאי שהוביל ל-7 באוקטובר ועד פרשת קטארגייט, נתניהו חוזר שוב ושוב על אותו קו בתעמולה ובהגנה המשפטית: הוא טוען ש"לא ידע", "לא עודכן", לא משכו בדש בגדו – ולכן, כביכול, לשיטתו, אינו אחראי לתוצאה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

במשך שנים בנה לעצמו ראש הממשלה בנימין נתניהו תדמית ציבורית של "מר ביטחון". אלא שבדיקת האופן שבו נבנה כוחו הצבאי של צה"ל, קבלת ההחלטות ברכש מערכות נשק וההכנות להתמודדות מול איראן וחזבאללה, מציגה תמונה שונה בתכלית: תשתית שנשחקה שנים, תפיסת ביטחון לא ברורה, הימנעות מהחלטות לצד קבלת החלטות שגרמו נזק, אובדן הרתעה והתעלמות מהתרעות.

במשך השנים התברר כי הכוח הצבאי שנבנה בתקופת נתניהו היה קטן מדי; עקרונות תפיסת הביטחון המסורתית קרסו; נוצר מחסור כרוני במיירטים; רכש הצוללות התנהל באופן לקוי; מדיניות ה"הכלה" מול ארגוני הטרור חזבאללה וחמאס כשלה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

קרובי משפחה, יועצים ומקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו נחקרו והואשמו בעשור האחרון בשתי פרשות שבהן התבצעו, לכאורה, עבירות פליליות חמורות של העברת כספים שלא כדין בעסקאות בתחום המדיני והביטחוני, המעלות גם חשש לפגיעה בביטחון המדינה: פרשת הצוללות ופרשת "קטארגייט". אך נתניהו עצמו לא נחקר.

שאלת מעורבותו האפשרית של נתניהו בפרשות הללו תידון באופן ציבורי-פורמלי בוועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות ובבירור של תביעות לשון הרע שהגיש נתניהו נגד בכירים שטענו למעורבות שלו בפרשת "קטארגייט". הדיונים הללו יוכרעו רק אחרי הבחירות.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, המוכרת כ"ועדת גרוניס", פועלת מאז ינואר 2022. ביוני 2024 היא הזהירה את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי היא בודקת מחדלים חמורים שלו בפרשת הצוללות וכי הוא "עלול להיפגע אם תגיע למסקנה שקיבל החלטות שסיכנו את ביטחון המדינה".

הוועדה מצאה כי הליך הרכש של הצוללות נעשה תוך "אנדרלמוסיה שסיכנה את ביטחון המדינה". ואולם, המסקנות הסופיות של הוועדה טרם פורסמו.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

פרשת הצוללות (המכונה "תיק 3000") הייתה פרשת שחיתות ציבורית, בה התגלו ליקויים חמורים בעסקאות רכש של צוללות וכלי שיט מגרמניה עבור חיל הים בעשור הקודם.

במסגרת הפרשה, גורמים בכירים במערכת הביטחון ובפקידות הממשלתית וכן אנשי עסקים מתווכים עסקיים. פעלו, לפי החשדות והאישומים, באופן לא תקין סביב קידום העסקאות, לכאורה תוך ניגודי עניינים, השפעה בלתי הוגנת על קבלת החלטות, והטבות כספיות למקורבים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

אודי לוי, ראש יחידת צלצל לשעבר במוסד – אחד האנשים המוסמכים ביותר בישראל להערכת מודיעין פיננסי – הצהיר, לפי מה שפורסם, כי הוא מחזיק בחומרים המצביעים, לכאורה, על מנגנון שוחד, הלבנת הון והברחת כספים שעברו דרך משפחת נתניהו.

אבל גופי האכיפה הישראליים אינם פותחים בחקירה. ב-2027 חלק מהרישומים הפיננסיים האירופיים יימחקו לצמיתות. על המשטרה, השב"כ והפרקליטות לפעול עכשיו.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.