חלוקת מזון במגזר החרדי. אילוסטרציה (צילום: אביר סולטן/פלאש90)
אביר סולטן/פלאש90

בדיקת זמן ישראל תנאי הזכאות לתלושי מזון מותאמים לחרדים

700 מיליון שקל הוקצו לתלושי מזון, אבל המפתח לחלוקה עמום ● מכרז שפרסם משרד הפנים ואמור לחלק לנזקקים תלושי מזון, בנוי כך שאוכלוסיות מוחלשות שלמות יוחרגו ולא יוכלו ליהנות מביטחון תזונתי ● הנחה בארנונה תהווה קריטריון טוב לסיוע לחרדים, אבל תפספס את כל השאר ● התלושים יאפשרו גם רכישת מזון מזיק: "תלושים למשקאות ממותקים זה כמו לשפוך שמן למדורת הסוכרת ומחלות הלב"

יום חמישי הבא (19 בנובמבר) יהיה הדד-ליין להגיש הצעות לניהול אספקה של תלושי מזון למי שאין להם מספיק אוכל. רשתות מזון גדולות ועמותות שעוסקות בחלוקת מזון, שוקלות לגשת למכרז שפרסם משרד הפנים, ושיאפשר לכל אדם שיקבל את התלושים לרכוש באמצעותם מוצרי מזון במרכולים, במאות נקודות מכירה ברחבי הארץ.

עוד לפני משבר הקורונה כמעט חמישית מהאוכלוסייה בישראל התקשתה לרכוש מזון בצורה מספקת, ובחודשים האחרונים הבעיה התרחבה הרבה מעבר לאוכלוסיות המסורתיות, שהוכרו בעבר על ידי שירותי הרווחה. גם משפחות ממעמד הביניים ואפילו בעשירונים העליונים איבדו את מטה לחמן, ואי-ביטחון תזונתי הוא ההשלכה המיידית והמטרידה ביותר של המשבר.

עוד לפני משבר הקורונה כמעט חמישית מהאוכלוסייה בישראל התקשתה לרכוש מזון בצורה מספקת, ובחודשים האחרונים גם משפחות ממעמד הביניים ואפילו בעשירונים העליונים איבדו את מטה לחמן

לפי נתונים שפורסמו בקיץ, 200 אלף משפחות סובלות באי-ביטחון תזונתי. סקר הלמ"ס מהאביב האחרון העלה שכמעט 800 אלף איש בישראל צימצמו את כמות האוכל שהצליחו להשיג. בחברה הערבית המצב חמור במיוחד, עם 76% שדיווחו על קושי להשיג מזון. יותר ויותר אנשים מבקשים עזרה כספית ומתקשים להביא לחם הביתה, חלקם ממשקי בית שנחשבו בעבר למבוססים מאוד.

התקציב של המכרז לתלושי המזון הוא 700 מיליון שקל. סכום מכובד שאמור להספיק לשנה הנוכחית, והקרדיט להשגת הכסף הזה מגיע לאריה דרעי. אלא שהמכרז נוקט בלשון עמומה ביחס לקריטריונים שלפיהם ייקבע מי בדיוק יהיה זכאי לקבל את התלושים.

במקום אחד נאמר שהזכאות תקבע לפי מבחן הכנסה, ולאזרחים ותיקים שמקבלים הבטחת הכנסה. מיד לאחר מכן נאמר ש"הקריטריונים הסופיים עשויים להשתנות".

אריה דרעי (צילום: (דיוויד כהן/פלאש 90))
אריה דרעי (צילום: (דיוויד כהן/פלאש 90))

קריטריון נוסף שמסתמן ככזה שיזכה את משקי הבית בזכות לתלושי מזון, יהיה הנחה בארנונה. המכרז כולל טבלה שמציגה רשימת יישובים נבחרים, ואת מספר האנשים שזכאים להנחות בארנונה בכל אחד מהם.

לפי דרעי, הכוונה היא שמי שמקבלים כיום הנחה של 70% בארנונה יקבלו גם את התלושים. לפי טבלה שצורפה למכרז, ביישובים החרדיים המובהקים יש מספר רב יחסית של זכאים להנחות בארנונה.

לפי דרעי, הכוונה היא שמי שמקבלים כיום הנחה של 70% בארנונה יקבלו גם את התלושים. לפי טבלה שצורפה למכרז, ביישובים החרדיים המובהקים יש מספר רב יחסית של זכאים להנחות בארנונה

כך למשל, בבני ברק 41% ממשקי הבית מקבלים הנחה, במודיעין עלית כ-90%, בית"ר עלית 66% ובאלעד 50%.

לעומת זאת ביישוב לקיה, מהעניים בישראל, רק 15% מקבלים הנחה, בג'סר א זרקא אין נתונים, וביישובים באשכולות 2-4 כמו אום אל פאחם יש פחות מ-30%, טייבה 13%, ובטבריה רק 8%.

מהנתונים עולה בבירור שהנחה בארנונה אולי תהווה קריטריון טוב לסיוע לחרדים, אבל תפספס את רוב הנזקקים לתלושי מזון בקרב האוכלוסיות האחרות. מעבר לכך, הקריטריון של ההנחה ומקבלי השלמת הכנסה לוקח בחשבון שנות מס קודמות וגם מהסיבה הזו לא יספיק כדי לאתר את כל מי שמתקשה עכשיו להשיג מספיק אוכל.

מבקשי מקלט, אנשים שאין להם משכורת מסודרת ורבים אחרים שנקלעו לקשיים לראשונה בעקבות המשבר ואינם מוכרים לשירותי רווחה, מודרים מהקריטריונים האלה.

כרטיס נטען ל-5 שנים

מנייר עמדה של הפורום לתזונה בת קיימא עולים פגמים נוספים במכרז הזה. ראשית, הם מציינים שהמכרז לא מציע לספק ביטחון תזונתי, אלא רק על הכוונה לתת תלושי מזון, כך שלדעתם יש כאן מהלך של העברת שווה כסף, שלא תשפר את הביטחון התזונתי של מקבליו.

במקום הקריטריון של הנחות בארנונה שיביא לבזבוז כספי ציבור, הם מציעים להשתמש בביטוח לאומי, שהוכיח בעבר את יכולתו לבצע סקר לאי-ביטחון תזונתי, ולהיעזר גם ברופאי משפחה.

בעיה נוספת ומהותית במכרז היא העובדה שהוא יאפשר למקבלי התלושים לרכוש באמצעותם מוצרים שאינם מזון, כך שלא תושג המטרה של ביטחון תזונתי, שהיא זו שמופיעה בהחלטת הממשלה על הקצאת התקציב מאמצע אוגוסט.

בעיה נוספת ומהותית במכרז היא העובדה שהוא יאפשר למקבלי התלושים לרכוש באמצעותם מוצרים שאינם מזון, כך שלא תושג המטרה של ביטחון תזונתי

במה שנוגע למזון עצמו מציעים הפורום לתזונה בת קיימא להגדיר אילו מוצרים ייכללו בסל המזון, שאפשר יהיה לרכוש כדי להימנע ממצב שבו התלושים ישמשו לקניית מזון מזיק, כמו משקאות ממותקים, חטיפים וממתקים. ממילא, הם טוענים, אוכלוסיות מוחלשות מצויות בסיכוני השמנה וסוכרת, שמגבירים את הסיכון לסיבוכי קורונה. לא כדאי לצייד דווקא אותם בתלושים לרכישת קולה ובמבה.

בנוסף לכך, הם מצביעים על כך שהכוונה היא לתת כרטיס נטענים עם תאריך תפוגה ל-5 שנים, בעוד שלדעתם מוטב להטעין אותם מדי חודש בחודשו ולהכניס למיזם גם רכזים עירוניים לביטחון תזונתי, כדי לאפשר טיפול כולל בבעיה.

חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

פיילוט ניסיוני לאספקת ביטחון תזונתי

כבר היום פועל פיילוט ניסיוני של אספקת ביטחון תזונתי ומי שמנהלים אותו הם "לקט ישראל" ועמותת "אשל ירושלים". המיזם הזה משרת מעל 11 אלף משפחות ותקציבו הוא כ-60 מיליון שקל. מנהל העמותה, צבי בלוי, אומר בשיחה עם זמן ישראל שייתכן שאשל תיגש גם למכרז הנוכחי והגדול פי כמה וכמה, שבו צפויים לזכות לפחות שני גורמים.

"אנחנו שוקלים את זה. אני מתאר לעצמי שרשתות המזון הגדולות יתמודדו. כל אחד חושב עם עצמו, ולפעמים מגיש. מטבע הדברים, אני מניח שזה מעניין את העמותות. אנחנו באמצע שיחות עם כל מיני גורמים, כדי לבדוק את האופציות. זה אמור להיות כרטיס שיכובד ביותר מרשת אחת. סביר להניח שלא במכולת, כי אין לה את היכולת הטכנית לכבד את התלוש", הוא אמר.

"התקציב הכולל שלנו כיום הוא מעל 100 מיליון שקל בשנה. אנחנו עוזרים לכמה עשרות אלפי משפחות, ובמסגרת הפיילוט של המיזם לביטחון תזונתי, 11,830 משפחות מקבלות סל של מוצרים יבשים, סל פירות וירקות, וגם כרטיס נטען. את החלוקה של המזון אנחנו עושים בעצמנו, ומשלמים לאנשים כסף בשביל זה".

"אנחנו באמצע שיחות עם כל מיני גורמים, כדי לבדוק את האופציות. זה אמור להיות כרטיס שיכובד ביותר מרשת אחת. אבל סביר להניח שלא במכולת, כי אין לה את היכולת הטכנית לכבד את התלוש"

במקרה של המכרז החדש, תווי המזון אמורים להישלח לבתיהם של הזכאים מתוך כוונה שיכובדו במאות נקודות מכירה ברחבי הארץ וביישובים קטנים, במרכול שלא רחוק יותר מ-10 ק"מ מהיישוב.

עם זאת, נראה שהמכרז כאילו נתפר במיוחד לרשתות המזון הגדולות שמעוניינות מאוד למשוך תנועת לקוחות, שיגיעו עם תלושי הקנייה. זאת, לעומת תלושי מזון בארה"ב למשל, שאיתם אפשר לקנות בשוקי איכרים ובמרכולים מקומיים. המכרז של משרד הפנים לא יאפשר תמיכה בכלכלה המקומית.

כך שרשתות השיווק ייהנו מתזרים מובטח של 700 מיליון שקל, אחרי שממילא הן היו המרוויחות הגדולות של המשבר, uקיבלו היתר לפעול בזמן הסגר, כשכל החנויות האחרות הושבתו. המכרז מפרט גם שורה ארוכה של דרישות טכניות, שעומדות לרשות הרשתות הגדולות, כמו מערך ניהול לקוחות (CRM) ומוקד שירות לקוחות. לחנויות המכולת והסופרמרקטים הקטנים אין את היכולות האלה.

קבצן. רבע מהאוכלוסייה בישראל חיה בעוני (צילום: Nati Shohat/Flash90)
קבצן. רבע מהאוכלוסייה בישראל חיה בעוני (צילום: Nati Shohat/Flash90)

בקשה לשנות את תנאי המכרז

הפורום לתזונה בת קיימא פנה למשרד הפנים בבקשה לשקול שינויים במכרז, ובתשובה הלקונית שקיבל נאמר כך: "בימים אלה משרד הפנים מגבש את הקריטריונים לחלוקת התקציב לצורך ביטחון תזונתי כפי שנקבע בחקיקה. האמור במכתבכם יילקח בחשבון בעת העבודה על הקריטריונים והחלוקה".

ח״כ אימאן חטיב יאסין מהרשימה המשותפת העלתה הצעה לסדר לדיון, שאמור להיערך בנושא הזה בוועדת הקורונה, בהמשך לדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת הפנים. היא מתקשה להבין את הקריטריון לזכאות במכרז, וחושבת שצריך ללכת בכיוון יותר הוליסטי שיבטיח ביטחון תזונתי באופן שוטף ולא רק בתקציב חד פעמי.

"מי מקבל הנחה בארנונה? יש הרבה אנשים שחיים מתחת לקו העוני ולא מקבלים את ההנחה הזו ובמקרים מסוימים לא מוסדרים מבחינת הכנסה. אין להם תלושי שכר, אז הם לא יכולים אפילו להגיש טפסים כדי לקבל הנחה. יש הרבה אנשים שעכשיו נכנסו למעגל הזה בעקבות משבר הקורונה, אבל לא רשומים באופן רשמי כזכאים לקצבאות, או השלמת הכנסה. אז להיות נעולים על קריטריונים של 70% הנחה בארנונה בעיני גורם עוול לאוכלוסייה רחבה, לא רק בחברה הערבית.

"ישנו אחוז גבוה של אוכלוסייה שחיה באי-ביטחון תזונתי ואם למקד את זה, בחלק נכבד מהחברה הערבית ילדים חיים מתחת לקו העוני, כלומר לא מצליחים לאכול אוכל בריא ומזין. מדובר בסביבות ה-45% ממשקי הבית בחברה הערבית, זה היה לפני הקורונה. מאלה שנשאלו במהלך התקופה האחרונה אם הם מתקשים להשיג אוכל ואם יש להם ביטחון תזונתי, 76% ענו שהם מתקשים.

"700 מיליון שקל זה סכום ענק ואפשר לחלק אותו בקלות. אבל הטענה שלי, שיש לה גם שותפות ושותפים, היא שהגיע הזמן להקים רשות לביטחון תזונתי, ושיהיו אנשים שזה לב העבודה שלהם. אנחנו יודעים שמי שאין לו אוכל מזין אוכל לרוב פחמימות ריקות ודברים שהם בהישג יד ונגישים יותר. זה מגדיל את השיעור באוכלוסייה של אנשים שסובלים מהשמנת יתר, וידוע שיש אחוזים גבוהים של סכרת לחץ דם ובעיות לב בחברה הערבית. האחד קשור בשני".

אימאן חטיב-יאסין (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)
אימאן חטיב-יאסין (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

בתשובה לשאלה האם היא מצפה לשינוי במכרז, היא אומרת כך:

"בוא נחכה, אנחנו ממשיכים ללחוץ. בתקופה האחרונה יש דיונים בהרבה ועדות בנושא הזה, ויש לחץ שהולך ומתגבש, ויוכל להוות גורם שיביא לכך שתהיה תכנית מקצועית שיש בה בסיס מסוים של משהו קבוע, שמטפל באי-ביטחון תזונתי ולא רק, 'נבוא נחלק את תלושי המזון ונחכה לגל הבא ושוב נצטרך לחלק'. כן, צריך לחלק שוב. עדיין לא נקבע הדיון הנוסף בוועדת הקורונה, ואני מקווה שכל הסוגיה הזו תקבל בימים הקרובים תכנית שיש לה הרבה אבות ואמהות שיכוונו למקום הזה".

גם ארגון עדאלה פנה למשרד אך טרם קיבל תשובה. "הקריטריונים עדיין לא ברורים לנו אבל על פניו מסתבר שתנאי הסף לזכאות לתלושים יהיה הנחה בארנונה. אנחנו חושבים שזה לא שוויוני ומדיר קבוצות רבות שזקוקות למענק עבור סיוע לביטחון תזונתי, אבל לא יהיו זכאים לו בשל תנאי הסף הגורף שמסתמן על פניו", אומרת עו"ד נארימן שחאדה זועבי מארגון עדאלה.

"שלחנו פניה לשר בחודש שעבר וביקשנו לקבל את הקריטריונים ואת מתווה ומועד החלוקה, מתי אנשים צפויים לקבל את התלושים, ולא קיבלנו שום התייחסות.

"מהמכרז לא כל כך ברור לנו מה המתווה ומה הקריטריונים. במקומות מסוימים מדברים על מבחן הכנסה, ובמקומות אחרים מדברים על הנחה בארנונה. אלה לא מבחנים זהים. מבחן ההכנסה יותר רחב מההנחה בארנונה, וביומיים הקרובים נוציא עוד מכתב המשך, ושוב נבקש תשובות כדי שנוכל לכלכל את צעדינו המשפטיים איך ממשיכים מכאן", היא מוסיפה.

"מסתבר שתנאי הסף לזכאות לתלושים יהיה הנחה בארנונה. אנחנו חושבים שזה לא שוויוני ומדיר קבוצות רבות שזקוקות למענק עבור סיוע לביטחון תזונתי, אבל לא יהיו זכאים לו בשל תנאי הסף הגורף שמסתמן"

"אנחנו מדברים על קבוצה שלמה שתודר, כמו למשל הבדואים בכפרים הלא מוכרים: המעמד שלהם לא מוסדר, הם לא שייכים לרשות מקומית ולא מקבלים הנחה בארנונה. לפי דוח הלמ"ס מעל 66% מהבדואים בדרום מתחת לקו העוני ולא יקבלו כלום.

"יש קורלציה בין אנשים מקבוצות מוחלשות לאי מיצוי זכויות. זה מאוד בעייתי ואנחנו לא מוצאים מנגנון חלופי, כי זה לא התפקיד שלנו, אבל אנחנו כן מבקשים מתווה שישקף נאמנה את המצב של הביטחון התזונתי, כדי שכל מי שזקוק לתלושים יקבלו אותם. נפנה בשנית לשר ונחליט איך להתקדם, אבל אני לא יודעת להגיד לאן זה יוביל אותנו בסוף, כי כל עוד לא מקבלים את התייחסות המשרד קשה לדבר לנו לדבר על הצעד הבא".

עו״ד נארימאן שחאדה זועבי (צילום: מתי מילשטיין / עדאלה)
עו״ד נארימאן שחאדה זועבי (צילום: מתי מילשטיין / עדאלה)

עמותות מחפשות בנרות מתנדבים

ישראל אוזן, יועץ לשר אריה דרעי, הוא אחד האנשים שאמונים על המכרז הזה. בשיחה איתו, הוא סירב להתייחס לשאלות בנוגע למכרז ולאפשרות שייערכו בו שינויים או לכך שעד כה הארגונים שפנו למשרד לא קיבלו תשובה קונקרטית.

"יכול להיות שאין תשובה כי אין עדיין דברים חלוטים, לא יודע את מי אתה מייצג. אני עובד ברמה המקצועית על הסיפור הזה ומלווה אותו. מפאת הגינות המכרז אני לא מדבר עם אף גורם מהתקשורת עד ה-19 לחודש".

גם ממשרד הרווחה לא התקבלה תגובה רשמית לנושא, וככל הנראה הם לא יתערבו במכרז הזה ששייך למשרד הפנים, ושצפוי להחטיא את מטרתו. עם זאת, גורם במשרד הרווחה אמר כי במיזם לביטחון תזונתי שהוזכר כאן ושבו הם כן שותפים, הקריטריונים היו שונים וכללו אוכלוסייה רחבה יותר מזו שמקבלת הנחה בארנונה.

שר הרווחה, איציק, שמולי ספג מטר של ביקורות על היח"צ הזול שניסה לייצר לעצמו כאשר ארז סלי מזון, וצירף אליהם מדבקה עם הכיתוב "נארז באהבה על ידי שר הרווחה, איצק שמולי".

איציק שמולי (צילום: Flash90/תומר נויברג)
איציק שמולי (צילום: Flash90/תומר נויברג)

ככלל, הקורונה הביאה לשיאים חדשים את פשיטת הרגל החברתית בישראל. עמותות מחפשות בנרות מתנדבים שיסיעו מגשים של אוכל מוכן לאוכלוסיות פגיעות כמו קשישים וכאלה שמוכרים לרווחה. זאת, במקום שהדברים יהיו מוסדרים ושהזכאים יקבלו אפשרות לבחור את האוכל שלהם בעצמם, במידת האפשר.

את הבעיה הזו אמורים לפתור תלושי המזון שיאפשרו לכל אדם לרכוש את המזון שישבחר בעצמו. אלא שכאמור, כאן עולה בעיה נוספת, שכן התלושים מאפשרים גם רכישת מזון מזיק וכן מוצרים אחרים, כפי שאומרת ד"ר דורית אדלר, תזונאית קלינית ונשיאת הפורום לתזונה בת קיימא.

"כרגע המכרז כפי שפורסם בכלל לא מחייב לקנות מזון, אלא כל דבר שיש אצל הקמעונאי, בתנאי שזה לא אלכוהול וסיגריות. ב-2014 נציג האו"ם לזכות למזון קבע שהסיכון לבריאות הציבור של תזונה מזיקה גדול יותר מסיגריות, אלכוהול וסמים ביחד", היא אומרת.

"המכרז בכלל לא מחייב לקנות מזון, אלא כל דבר שיש אצל הקמעונאי, בתנאי שזה לא אלכוהול וסיגריות. ב-2014 נציג האו"ם לזכות למזון קבע שהסיכון של תזונה מזיקה גדול יותר מסיגריות, אלכוהול וסמים ביחד"

"הגישה הפופוליסטית אומרת שזה לא מכבד את האנשים שמקבלים את התלושים להיכנס להם לצלחת. אז יש פה התחסדות מאוד רצינית, כי מי שנכנס לצלחת עד היום זה כל הגורמים פרט למשרד הבריאות: המפרסמים, היבואנים והתעשיינים, כולם נכנסו לצלחת, וזה בסדר שמכניסים את העם לסגר מוחלט, שוטפים אותו בפרסומות של מזון, ולא מופתעים שהעם עלה ב-2-3 קילו. אבל לשמור על הזכות של אוכלוסיות, ובפרט החלשות, להנגיש להם דווקא תזונה בריאה, שהיא כמו תרופה, זה נקרא להיכנס לצלחת?

"אמרתי זה בוועדת הפנים לח"כ מש"ס, שהוא עצמו אמר שלא יכניס את הדברים האלה הביתה, וזו ההתחסדות. רוב האנשים שיש להם אוריינות בריאותית במעמד מבוסס מבינים שלא כדאי לצרוך משקאות ממותקים וממתקים, אבל הם מגינים כביכול על הזכות של החלשים, ויש בזה הפקרות של בריאות הציבור. תווי מזון מכבדים את האוכלוסייה שמקבלת אותם, אבל כמו שיש סל תרופות שאתה לא יכול לקבל כל תרופה שאתה רוצה, באותו אופן סל מזון צריך להיות מוסדר, מה אפשר ומה אי אפשר לקנות איתו. משרד הפנים אמר בוועדה דברים שלא בדקו אותם. אין בעיה להגדיר את זה.

"רוב האנשים שיש להם אוריינות בריאותית במעמד מבוסס מבינים שלא כדאי לצרוך משקאות ממותקים וממתקים, אבל הם מגינים כביכול על הזכות של החלשים, ויש בזה הפקרות של בריאות הציבור"

"בשנות ה-50 אפשרו למכור סיגריות ליד מיטות חולים, אבל אז לא ידעו שסיגריות גורמות למחלות. היום הרגולטורים יודעים שתזונה מזיקה היא הגורם המרכזי לרוב המחלות והתמותה. בלי קשר לקורונה בישראל מתים כעשרת אלפים איש בשנה מתזונה לקויה והשמנה, יותר מכל דבר אחר. לתת לשכבות החלשות משקאות ממותקים זה לשפוך שמן למדורת הסוכרת ומחלות הלב".

ד״ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא
ד״ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

לדברי אדלר, לפני הקורונה כחמישית מהאוכלוסייה חיה באי-ביטחון תזונתי, ולפי הערכות כל ילד שלישי סבל מאי-ביטחון תזונתי. הסכום שהוקצב לטפל בבעיה עכשיו, 700 מיליון שקל, הוא גם הסכום שנדרש עוד לפני המשבר. לדעתה, המדיניות צריכה לשאוף לסל מזון בריא בסיסי, שכבר הוגדר על ידי הרגולטור, וגם התלושים צריכים לאפשר את רכישתו בלבד.

"זו בעיה של ביטחון לאומי ולא רק מסכן בריאות, אלא גם מעכב גדילה והתפתחות קוגנטיבית של ילדים ואפילו דכאון. לכן האיתור של האוכלוסייה באי-ביטחון תזונתי חייב להפוך למשהו שיטתי, ולא רק במצבי חירום. יש יכולות של ביג דאטה ואין סיבה שלא נטמיע מערכות איתור בקופות ובתי החולים, ומערכות הרווחה והרשויות המקומיות שיוכלו לנטר את הדבר הזה".

משבר הקורונה החריף את הבעיה מאחר שגם הילדים שכבר קיבלו את הארוחה החמה בבתי הספר יושבים עכשיו בבית. לדעת אדלר, הארוחות בבתי ספר צריכות לעבור שינוי. במקום לקבל חמגשיות דלוחות מחברות קייטרינג, יכולים בתי ספר להכין את האוכל בעצמם בעזרת התלמידים או עובדים מקומיים, כפי שכבר קורה במקומות מסוימים בארץ.

"זה צריך להיות חלק מהלמידה שלהם. במתכונת הנוכחית מדובר על ארוחות חמות שמגיעות מחברות קייטרינג, וזה סוג של מזון מתועש. הזנת ילדים יכולה להיות גם מנוף להעסקת עובדים מקומיים, ויש מודל כזה ביישוב חורה".

אחד הרכיבים העיקריים של סל מזון בסיסי הם כמובן פירות וירקות, אלא שמחיריהם התייקרו מאוד בשנים האחרונות, והפתרון של יבוא זול מאיים להכחיד את החקלאות הישראלית. לטענת אדלר, המדינה צריכה להתערב לשמר את יכולת הייצור המקומית, מאחר שבזמן משבר אקלים או התפרצות מגיפה, היצרנים מחו"ל עלולים שלא לספק את הסחורה.

"המחאה ב-2011 התחילה ממחאת הקוטג'. המדינה יכולה בקלות להחליט שהיא מנגישה סל מזון בריא בסיסי, כך שגם מחיר הירקות והפירות יהיה נגיש, והיום הוא לא כזה. זה אחד הדברים שהאוכלוסייה המוחלשת מורידה מהצריכה שלה.

"המדינה יכולה בקלות להחליט שהיא מנגישה סל מזון בריא בסיסי, כך שגם מחיר הירקות והפירות יהיה נגיש, והיום הוא לא כזה. זה אחד הדברים שהאוכלוסייה המוחלשת מורידה מהצריכה שלה"

"המדינה יכולה לסבסד ואם צריך גם לפקח על ההפרש שבין החקלאי לרשתות המזון. אנחנו במשבר מתגלגל, שלא רואים את סופו. חלקים משרשרת האספקה של המזון נחסמים בגלל תחלואה בבתי אריזה או בנמלים, ודברים מהסוג הזה. כרגע אין בעיה כזו, אבל זה לא אומר שלא נתגלגל לשם. יש גם סיכון לכך שלמשבר הקורונה יתווסף משבר אקלימי.

"אנחנו מייבאים 70% מהקלוריות, אבל רובן מיותרות, כמו סוכר שמן ודגנים, שרובם הם מספוא לבע"ח, או משמשים לכל המאפים והדברים המזיקים. רק חלק קטן הולך ללחם. את רוב המזון הטרי מגדלים פה. אם מדינת ישראל לא תשמר את חקלאות שלה ותשגה באשליות שתמיד תוכל לייבא את המזון, אפשר לקרוא לזה עיוורון.

"גם באוקראינה, שממנה אנחנו מייבאים דגנים, היו אסונות טבע. לכן אי אפשר להסתכל על זה רק דרך הפריזמה של המחיר, מה גם שחלק מהסיבה להתייקרות היא פערי התיווך. מזון זה לא עוד סחורה, אלא צורך קיומי עם אורך חיים מסוים, שמחייב תכנית אב שצופה פני משברים".

עוד 2,601 מילים
סגירה