נוסח הפטור מגיוס שמקדם ח"כ יואב ביסמוט מבטיח לצה"ל כ-4,900 מגויסים חרדים בשנה בלבד מתוך פוטנציאל של 100,000, מעגן ויתורים בשווי מיליארדי שקלים, ומשאיר את רוב הציבור החרדי בפטור גם אם יאושר במלואו.

בקצרה

• הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הזהיר בדיון בקבינט ב-26 במרץ 2026 כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", והזהרתו, שאינה פוליטית במהותה, נסמכה על שילוב של היעדר חוק גיוס, היעדר שינוי בחוק המילואים ואי-הארכת שירות החובה.
• יעד הגיוס שקבע מתווה ביסמוט, כ-8,160 חרדים בתקופה הראשונה, משמעותו כ-4,900 בשנה. מול פוטנציאל גיוס של כ-100,000 חרדים, לפי חישוב המכון הישראלי לדמוקרטיה, היעד הרשמי מכסה כ-5% מהפוטנציאל בלבד.
• האכיפה האישית על פי החקיקה הקיימת כבר האיצה את הגיוס: כ-3,000 חרדים התגייסו מאז יולי 2024, לעומת 1,200 עד 1,800 בשנה בממוצע לפני כן, לפי בנק ישראל. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, כ-42,000 חרדים נוספים מחזיקים כבר בצווי גיוס בתוקף.
• לנוכח התנגדות המפלגות החרדיות, קידום המתווה הוקפא במרץ 2026 בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אחרי 86 דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מה הבעיה במתווה של ביסמוט לפי בנק ישראל?

בהתייחסות רשמית מ-11 בדצמבר 2025 קבע בנק ישראל כי נוסח החוק "לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים", ושיש חשיבות רבה לתיקונו לפני אישורו, לא בהמתנה לתוצאותיו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

הסבסוד הממשלתי למעונות יום לגיל הרך, שנועד במקור לעודד תעסוקה, חושף הטיות מגזריות בקביעת הזכאות ופערים עמוקים ביכולת מימוש ההטבה.

ממחקרו של גבריאל גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי כ-70% ממשקי הבית החרדים עם פעוטות עומדים בקריטריונים לקבלת סבסוד, לעומת 28% בלבד מהיהודים הלא-חרדים ו-26% בלבד מהערבים. הטיה זו מביאה לכך ש-55% מתקציב הסבסוד מופנה לחברה החרדית.

ארז זאבי, מהנדס תוכנה, לשעבר סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברות תוכנה בישראל ובעולם, וגם מלחין ומוזיקאי.

בכל תקציב, בכל הצבעה גורלית ובכל משא ומתן קואליציוני מאז 2022, חוזר אותו דפוס: הליכוד זקוק לקולות של ש"ס ויהדות התורה כדי לשרוד, והמפלגות החרדיות מנצלות את מעמדן כלשון המאזניים כדי לגבות מחיר הולך וגדל – תקציבי ענק, פטור מגיוס והקפאת חוק שירות ביטחון.

המבקרים מכנים את התוצאה "ממשלת שבטים": קואליציה שמחזיקה מעמד לא על בסיס תפיסת עולם משותפת, אלא על חלוקת משאבים בין מגזרים, כשכל "שבט" דואג לעצמו ולנאמניו.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ישראל השקיעה 1.7 מיליארד שקל בהנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית, שהכניסה את ההפרדה המגדרית לתוך האקדמיה. יותר מעשור אחר כך, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד במקום.

שילוב החברה החרדית בהשכלה גבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי מוצהר של מדינת ישראל, ובשנים 2011 עד 2022 הוקצו לו כ-1.7 מיליארד שקל, לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2025.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

צה"ל צופה מחסור של כ-17 אלף חיילים לקראת ינואר 2027, בשעה ששיעור הגיוס בפועל של חרדים נותר זעום – כ-12 מתגייסים על כל אלף צווים שנשלחו.

אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, כאשר צורכי הביטחון וכמות ימי המילואים זינקו, הפער הזה כבר אינו רק ויכוח עקרוני על היחס בין לימוד תורה לשירות צבאי, אלא בעיה מעשית של כוח אדם, מוכנות מבצעית ושוויון בנטל.

ארז זאבי, מהנדס תוכנה, לשעבר סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברות תוכנה בישראל ובעולם, וגם מלחין ומוזיקאי.

אי-גיוס החרדים מטיל עלות מדידה על המשק ועל ציבור המשרתים. בנק ישראל אמד בדצמבר 2025 כי העלות הכלכלית של חודש מילואים לאיש בן כ-30 עומדת על כ-38 אלף שקל.

מכאן נגזר האומדן המרכזי: תוספת של כ-20 אלף חיילי חובה חרדים, בגיוס שנתי של כ-7,500 איש, תצמצם את היקף המילואים ותקטין את העלות המשקית השנתית ב-9 מיליארד שקל לפחות – כ-0.4% תוצר. סקירת ה-OECD לשנת 2025 מוסיפה שיקול נוסף: השירות כמנוף להשתלבות בשוק העבודה. הנטל שנותר על ציבור המשרתים אינו נטול מחיר כלכלי.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

בכל תקציב, בכל הצבעה גורלית, ובכל משא ומתן קואליציוני מאז 2022 חוזר אותו דפוס: הליכוד זקוק לקולות של ש"ס ויהדות התורה כדי לשרוד, והמפלגות החרדיות מנצלות את מעמדן כלשון המאזניים כדי לגבות מחיר הולך וגדל – תקציבי ענק, פטור מגיוס והקפאת חוק שירות ביטחון.

זוהי "ממשלת שבטים": קואליציה שמחזיקה מעמד לא על בסיס תפיסת עולם משותפת, אלא על חלוקת משאבים בין מגזרים, כשכל "שבט" דואג לעצמו ולנאמניו.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ב-2021 התיר בית המשפט העליון לחרוג מערך השוויון המגדרי באופן צר, זמני ומידתי: הפרדה בכיתות הלימוד בלבד, לתואר ראשון בלבד, ולציבור החרדי בלבד. באותה נשימה פסל בית המשפט מפורשות את הדרת המרצות ואת ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוס, וקבע שההפרדה פוגעת בזכות לשוויון.

חוק זכויות הסטודנט שאושר בכנסת ביולי 2026 פועל בכיוון ההפוך: החוק מרחיב את ההפרדה לתואר שני ושלישי, מכיר במוסדות נפרדים, ופותח אותה גם למי שאינו חרדי.

בעברה מהנדסת מחשבים באינטל, כיום מתרגמת ספרות מאיטלקית ומרצה אודותיה

בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2021 נקבע לגברים חרדים יעד תעסוקה של 65% עד שנת 2030, עם אפשרות ל-70% אם יופחת גיל הפטור משירות צבאי. חמש שנים לאחר מכן, דוח שוק העבודה של משרד העבודה לשנת 2025 מראה 53%.

זו אינה עלייה איטית מדי אלא היעדר תנועה: 52% ב-2015, 53.1% ב-2022, 53% ב-2025. בקרב גברים חרדים צעירים, בגילי 25-34, השיעור נמוך אף יותר – 47.3%, פחות מכל קבוצת אוכלוסייה אחרת במשק.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מחקרים מראים כי רוב הגברים החרדים שמתחילים מכינה קדם-אקדמית לא משלימים תואר אקדמי, אלא נושרים בדרך. חלק ניכר מהם לא משלימים אפילו את המכינה. הסיבה לכך היא חסך בלימודים בגיל צעיר. הנתונים מראים כי גם מי שלא למד לימודי ליבה ומנסה להשלים את הפער בבגרות מתקשה בכך.

האם נוצר נזק כלכלי וחברתי בשל היעדר לימודי ליבה?

העובדה שרק שיעור נמוך מהגברים חרדים לומדים לימודי ליבה יוצרת בעיה חברתית וכלכלית רחבה. המשק מאבד חלק גדול מהפוטנציאל של דור צעיר שאמור להוות בעתיד חלק משמעותי יותר ויותר מכוח העבודה.

בעברה מהנדסת מחשבים באינטל, כיום מתרגמת ספרות מאיטלקית ומרצה אודותיה