מרב מיכאלי (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
"בסופו של דבר לא קמה אלטרנטיבה למפלגת העבודה. צריך לזכור גם את זה"

העבודה מתה. מרב מיכאלי נלחמת להחיות אותה

ראיון

ח"כים לשעבר סבורים שמפלגת העבודה לא מעניינת ושסיכוייה להשתקם אפסיים ● אבל מרב מיכאלי מתעקשת שניתן להציל את המפלגה ומציבה שלושה יעדים שיאפשרו לה לחזור להנהגת המדינה: היחלצות מהממשלה, הדחת פרץ, ומשיכת מועמדים אטרקטיביים ● "במחנה שלנו יש התמכרות חמורה לייאוש, וזאת אחת הסיבות שבגללן אנחנו שוב ושוב מפסידות ומפסידים"

אלה ימים של מאבק במפלגת העבודה, בין האופוזיציונרית הפנימית מרב מיכאלי, ובין יו"ר המפלגה עמיר פרץ ושותפו לממשלה איציק שמולי. על הפרק: יוזמת פרץ לביטול הפריימריז במפלגה והעברת הבחירה ביו"ר וברשימה לכנסת לוועידת המפלגה, גוף המונה כ-3,500 חברים.

הנהלת המפלגה, גוף שמינה פרץ עצמו, אישרה ביום רביעי שעבר את ביטול הפריימריז, והנושא הועבר לאשרור הוועידה, בהצבעה שאמורה להתקיים ביום ראשון הקרוב. מיכאלי מבטיחה להיאבק בכל דרך כדי למנוע את ההצבעה, שלטענתה אינה חוקית מלכתחילה.

פרץ ודוברו שי גל – תואר בעייתי למי שמגלה עיקשות מרשימה בהתעלמות מעיתונאים הפונים אליו – בחרו באופן טבעי לא להוציא הודעה לעיתונות בעניין שינוי החוקה. צמצום הדמוקרטיה הפנימית, במפלגה שב-1992 היתה הראשונה בישראל לקיים פריימריז פתוחים, אינו סיבה לגאווה.

החלטת הנהלה נוספת היא להסמיך את פרץ להמשיך ולנהל משא ומתן עם כחול-לבן על ריצה משותפת בבחירות הבאות, ולפעול לצירוף דמויות בולטות לרשימת העבודה. ביטול הפריימריז, אם כן, הוא בעיקרו כלי להידוק שליטתו של פרץ במפלגה, ולהצבתו במעמד דומה לזה של יושבי ראש מפלגות לא דמוקרטיות.

לדברי חבר הכנסת לשעבר איתן כבל, החלטות ההנהלה יאושרו בקלות בוועידה. "אם יקרה מצב שתהיה הצבעה ועמיר יפסיד, אפשר לומר שחמורו של משיח הכניס את ראשו לתוך החדר", הוא אומר. בסוף אפריל האחרון אישרה אותה ועידה ברוב גדול (64% מול 35%) את הכניסה לממשלת נתניהו-גנץ, למרות התנגדות המצביעים והמתפקדים.

איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

"היסטורית, יושבי ראש כנראה מעולם לא הפסידו בבחירות בוועידה", אומר כבל. "כמה שאנחנו לועגים לליכוד, למרכז הליכוד – שם הרבה יותר דמוקרטיים ולוחמניים, וקרה שם יותר מפעם אחת שיו"ר, כולל ביבי, הביא הצעה, שאו דחו אותה או הגישו הצעה ממול. אצלנו זה לא קורה וזה כנראה גם לא יקרה".

כבל: "כמה שאנחנו לועגים לליכוד, למרכז הליכוד – שם הרבה יותר דמוקרטיים ולוחמניים, וקרה שם יותר מפעם אחת שיו"ר, כולל ביבי, הביא הצעה, שאו דחו אותה או הגישו הצעה ממול. אצלנו זה לא קורה"

כבל היה אחד האחרונים שנשאו בוועידת העבודה נאום אופוזיציוני חריף, ארבעה חודשים לפני בחירות סבב א'. בנאום הוא תקף את היו"ר לשעבר אבי גבאי, על בקשתו לשלושה שריונים על חשבון מתמודדים בפריימריז, ועל תיקוני חוקה שנועדו לבצר את מעמדו. לקול קריאות בוז מהקהל, שלא אהב את הביקורת, האשים כבל כי גבאי איים "למוטט את הבית על הראש של כולנו", אם הצעותיו לא יאושרו.

"אצלנו יש תכונה ש'לא, מה זה, יו"ר הוא קודש קודשים'", אומר כבל. "רוב האנשים הם שמרנים מאוד מאוד. תוסיף לזה שיש תכונה לגופים שנמצאים במצב קטטוני, בהנשמה, שהם האחרונים להבין שהם הולכים למות.

איתן כבל: "אצלנו יש תכונה ש'לא, מה זה, יו"ר הוא קודש קודשים'. רוב האנשים הם שמרנים מאוד מאוד. תוסיף לזה שיש תכונה לגופים שנמצאים במצב קטטוני, בהנשמה, שהם האחרונים להבין שהם הולכים למות"

"מעבר לכך, מה שמנצח בוועידה, בוודאי כשההצבעה היא וירטואלית, זאת העובדה שהרוב המכריע של אלה שבאמת יכלו להתנגד ולהילחם כבר לא קיימים באמת ולא יבואו אפילו להצביע. קח אותי, אין סיכוי שבעולם שאני אתאמץ להיכנס לבדיחה הזאת".

איציק שמולי ועמיר פרץ נואמים במחאת דיור בשדרות רוטשילד, לקראת הבחירות. 27 באוגוסט 2019 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
איציק שמולי ועמיר פרץ נואמים במחאת דיור בשדרות רוטשילד, לקראת הבחירות. 27 באוגוסט 2019 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

יש לשמולי ולפרץ מנופים על חברי הוועידה? נניח, מול מובילי קבוצות גדולות שתלויים בהם?
"לא צריך מנופים, הלוואי שהיו, זה היה אומר שאנחנו חיים. את מי זה מעניין? אף אחד לא מאיים על אף אחד, אף אחד כבר לא מפחד מאף אחד. מה זומבי יכול לאיים על מת?"

חברת הכנסת מרב מיכאלי נאבקת נגד ביטול הפריימריז.
"כל הכבוד לה. היא באמת עושה מאמץ הירואי, שלא יצלח לה".

היא אומרת שהיא מערערת למוסדות.
"בסדר, בסדר. זה משעמם אותי, אני נרדם".

המוסדות הפנימיים גם עם היו"ר?
"זה כבר לא חשוב, ממש לא. לא רלוונטי".

אז הפריימריז בוטלו, זה סגור?
"לגמרי. איך אמר מישהו: הנ"ל ז"ל. עזוב, אין כלום שם. די, אל תשאל אותי את השאלות האלה, זה מעצבן אותי".

מרב מיכאלי ואיציק שמולי (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
מרב מיכאלי ואיציק שמולי (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

הספדים למפלגת העבודה

הספדים למפלגת העבודה לא קשה לאסוף בימים אלה. חברי כנסת לשעבר של המפלגה ששוחחו עם זמן ישראל הסכימו באופן מלא עם רוח הדברים של כבל. המפלגה מתה, לא מעניינת, סיכוייה להשתקם אפסיים. החטא הקדמון: הריצה פעם אחר פעם אל תוך ממשלות ימין, שהרסה ומחקה את המותג.

מיכאלי, לעומתם, עדיין לא מוותרת. בחודשים האחרונים היא מקדישה חלק ניכר מזמנה לשיקום העבודה, והיא אף מאמינה שהמפלגה עוד יכולה לחזור להנהגת המדינה. במסגרת זאת הציבה שלושה יעדים: היחלצות מהממשלה, הדחת פרץ, ומשיכת מועמדים חדשים ואטרקטיביים.

"בצד שלנו של המפה הפוליטית יש התמכרות חמורה לייאוש, וזאת אחת הסיבות שבגללן אנחנו שוב ושוב מפסידות ומפסידים", אומרת מיכאלי בראיון לזמן ישראל. "אנשים, קשה להם להרים את עצמם ולהתגייס כי הם מיואשים, וקל יותר להיות פסימיים.

"אבל בתוך המדבר שממה של מחנה המרכז-שמאל כרגע, יש למפלגת העבודה הזדמנות פז לממש את אחריותה ואת תפקידה להיות גוף משמעותי בתוך המחנה הזה, כדי להתחיל ולבנות אלטרנטיבה. האם היא הגיעה למצבה הנורא והגרוע בגלל הצטרפות שוב ושוב ושוב לממשלות ימין? חד-משמעית כן. לצערי זה מה שקרה.

"אבל עכשיו יש לנו הזדמנות באמת להביא את האנשים שמבינים את זה, לא מוכנות ומוכנים לחזור על הטעויות האלה, ולבנות את זה מחדש. אני מאמינה שצריך להשתמש בתשתית של מפלגת העבודה, היא דבר אמיתי, עם שורשים במדינת ישראל, עם קשר הדוק לדי-אן-איי של המדינה הזאת. צריך לעשות חידוש מאוד רציני, אבל יש עם מה לעבוד.

"אני מאמינה שצריך להשתמש בתשתית של מפלגת העבודה, היא דבר אמיתי, עם שורשים במדינת ישראל, עם קשר הדוק לדי-אן-איי של המדינה הזאת. צריך לעשות חידוש מאוד רציני, אבל יש עם מה לעבוד"

"כתבתי בפוסט על יצחק רבין שהרצח הוא טראומה נוראה כמובן למדינה, אבל בוודאי למחנה שרבין הוביל אותו ושהלך אחריו ותמך בו וכו'. כל זמן שאנשים שהיו מעורבים כל כך באותה הסתה שהביאה לרצח, כל זמן שהם בשלטון, ברור שאנחנו לא יכולים להחלים מהטראומה.

שעות הסתובבתי בככר בין הנערות והנערים, הנרות והדמעות. שעות ישבתי מול הטלוויזיה בוכה ולא מצליחה להאמין שזה קרה. בכיתי…

Posted by ‎Merav Michaeli מרב מיכאלי‎ on Thursday, October 29, 2020

"מאז הרצח, מחנה המרכז שמאל נמצא תחת מתקפה אלימה מאוד של הסתה ודה-לגיטימציה, וגם אלימות של רצח ראש ממשלה. הוא מתנהג כמו קרבן אלימות. חלק ניכר מזה התבטא בכניסת העבודה לממשלות ימין, לא כשותפה שווה, אלא כשותפה שהוציאה לפועל מדיניות ימין.

"לכן קמו כל מיני אלטרנטיבות, אבל גם הן שיתפו פעולה עם הימין, אם זאת ציפי לבני ואם זה יאיר לפיד ב-2013, כמובן אהוד ברק ב-2009, בוז'י הרצוג שניהל לצערי מו"מ נמרץ עם נתניהו, למרות שזה לא יצא לפועל בסופו של דבר, אבל עצם הזמן הרב שזה נמשך… אז כן, אני לא חושבת שזה ה-D.N.A של המפלגה, אני חושבת שזאת תסמונת של הנזק שנתניהו הצליח לחולל.

"בסופו של דבר לא קמה אלטרנטיבה למפלגת העבודה. צריך לזכור גם את זה. אם היתה קמה היום מפלגת מרכז-שמאל שהיא גם מפלגת שלטון, באמת לא היה על מה לדבר, אבל זה לא קרה. היה שלב שחשבו שכחול לבן היא הדבר הבא, ואיך זה נגמר בסוף כולם יודעים".

מרב מיכאלי ועמיר פרץ. ינואר 2020 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
מרב מיכאלי ועמיר פרץ. ינואר 2020 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

בימים האחרונים נמצאת מיכאלי במרוץ נגד הזמן. אם לא תצליח לעצור את הצבעת הוועידה על ביטול הפריימריז, מאבקה הדון-קישוטי לשיקום העבודה יספוג מכה אנושה, כנראה מכת מוות. לכן פנתה לוועדת החוקה של המפלגה, הגישה עתירה למוסד לבירור עתירות של המפלגה, והיא מתכוננת לאפשרות שתצטרך לעתור לבית המשפט המחוזי.

במכתב חריף ששלחה לפרץ כתבה מיכאלי:

"אתה ושותפך כבר אינכם חלק ממפלגת העבודה. עמלתם קשות להראות כמה אתם חלק ממפלגת כחול לבן: השתתפתם בישיבות הסיעה שלהם, דיברתם בשבח מנהיגיה. זכותך, כמובן, לעבור למפלגה אחרת, כפי שעשית לא-פעם בעבר.

"מפלגת העבודה זקוקה לכוחות חדשים, מנהיגות ומנהיגים חדשים, שלא מעוניינות להטמיע אותה בתוך מפלגה אחרת, אלא לחדש אותה ולהצעיד אותה ואת מדינת ישראל קדימה".

במכתב דורשת מיכאלי לקיים מיד פריימריז לראשות המפלגה, משום שחוקת העבודה קובעת כי אם היו"ר לא הצליח להרכיב ממשלה לאחר הבחירות הכלליות, יתקיימו בחירות לתפקיד היו"ר עד 14 חודשים מיום הבחירות. מיכאלי מסמנת את התאריך הזה ביום שלישי שעבר, שנה וחודשיים מאז בחירות ספטמבר 2019, הראשונות של פרץ כיו"ר בכהונה הנוכחית (הקודמת היתה בשנים 2005-2007).

"הזכות של המתפקדות והמתפקדים לבחור את נציגותיהן ונציגיהן לכנסת היא זכות היסוד שבשבילה הם משלמים דמי חבר", אומרת מיכאלי. "עמיר פרץ עתר בשנה שעברה לבית המשפט בעניין הזה (כאשר ניסה לראשונה לבטל את הפריימריז, נ"י), והשופטת אמרה שאי אפשר לקחת למתפקדים את הזכות שלהם בלי לבקש את רשותם לפחות. הפריימריז זה לא איזה כוח שהושאל להם שכשנוח לוקחים אותו מהם, ואי אפשר שהוועידה תחליט לקחת לעצמה את הסמכות".

"מאז הרצח, מחנה המרכז שמאל נמצא תחת מתקפה אלימה של הסתה ודה-לגיטימציה, וגם אלימות של רצח ראש ממשלה. הוא מתנהג כמו קרבן אלימות. חלק מזה התבטא בכניסת העבודה לממשלות ימין, לא כשותפה שווה"

נראה שהמפלגה עם פרץ, את מאמינה שתוכלי לנצח?
"המפלגה ממש לא איתו. בהנהלה יש שמונה אנשים או משהו כזה, זה גוף שבכלל לא מופיע בחוקה. היא מחליפה את מה שהיתה צריכה להיות מזכירות הלשכה, אבל אין לשכה ואין מזכירות. ההנהלה היא לא גוף נבחר, היא נבחרת על ידי היו"ר, כולם שם אנשים שלו. לכן זה לא מפתיע, וזה גם בדיוק העניין. מפלגת העבודה היא גוף דמוקרטי, היא לא של אף אחד".

המאבק על הפריימריז עשוי לארוך זמן ובינתיים הוועידה תאשר ויהיה קשה לבטל את ההחלטה.
"זה מחטף כמו שצריך, מעכשיו לעכשיו, אז המאבק המשפטי צריך להתקיים לפני שעמיר פרץ מחסל את המפלגה, כי זה מה שהוא ושמולי מנסים לעשות כרגע. גם בביטול התשתית הדמוקרטית הבסיסית שלה וגם בנחיתה שלה לתוך כחול-לבן".

עמיר פרץ, איציק שמולי ואורלי לוי-אבקסיס מגישים את רשימת העבודה-גשר לועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
עמיר פרץ, איציק שמולי ואורלי לוי-אבקסיס מגישים את רשימת העבודה-גשר לועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

אין שיתוף פעולה, אין סיעה דה-פקטו

הטונים החריפים בין מיכאלי לפרץ הם עניין חדש. בשתי התמודדויות האחרונות על ראשות המפלגה היא תמכה בו. "אידיאולוגית", היא מבהירה, "זאת לא חברות. תמכתי בעקרונות שהוא קידם ועל פניו נאבק עליהם, וגם היה הסמל שלהם במידה רבה. נתתי בו אמון ולצערי הוא בגד באמון הזה בגידה עמוקה וחמורה".

כיום מתפקדת מיכאלי כסיעת יחיד בכנסת, אף שהיא אינה מוכרת ככזאת באופן רשמי. התנערותה מהמשמעת הקואליציונית מאפשרת לפרץ לבקש מוועדת הכנסת להכריז עליה כחברת כנסת פורשת, המנועה מהצטרפות לסיעה אחרת ומהתמודדות בבחירות הבאות במסגרת מפלגה שיוצגה בכנסת היוצאת.

פרץ נמנע מכך עד כה, אולי בגלל התמיכה בו מצד מיכאלי בעבר, ואולי משום שהוא חושש שבכך יאבד נתח נוסף של האלקטורט המצומק שעוד נותר לעבודה, שאותו הוא מקווה להביא עמו אל כחול-לבן. ניסיון לקבל את תגובתו בעניין לא זכה למענה.

מדד הרשתות החברתיות מגלה כי הכרזה על מיכאלי כפורשת אכן עשויה להביא לאיבוד מצביעים. אף שפרץ בכיר ממנה, ברשתות החברתיות היא נהנית מתמיכה כפולה ואף משולשת ממנו. שמולי נמצא הרחק מאחורי שניהם.

"לא אני זאת שפרשתי", אומרת מיכאלי. "אני זאת שעומדת בהבטחתה של מפלגת העבודה לבוחרות ולבוחרים, הם אלה שהלכו לכחול לבן. החוק לא נועד לאנשים שעמדו בהתחייבויות, אלא לאנשים שלא עומדים בהן, ובשביל תמורה כמו משרדים, כיסאות, ג'ובים וכו', עברו לצד השני".

הדלקת 25,000 נרות זיכרון לכבוד יום הזיכרון ה-25 לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין. כיכר רבין 29 באוקטובר 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
הדלקת 25,000 נרות זיכרון לכבוד יום הזיכרון ה-25 לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין. כיכר רבין 29 באוקטובר 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

בתחילת החודש קיבל המשבר ביטוי צורם, כאשר התברר ששני הצדדים מקיימים טקסי זיכרון נפרדים לרבין, הסמל הבולט ביותר של העבודה בעשורים האחרונים. "יש נתק בין מי שבממשלה ומי שלא בממשלה", אומרת מיכאלי. "נתק מוחלט. אין שיתוף פעולה, אין סיעה דה-פקטו.

"לקחתי אליי את כל הסממנים ההיסטוריים של המפלגה לחדר שלי, כי אין לנו אפילו חדר סיעה. דוד בן גוריון ויצחק רבין תלויים אצלי בחדר, לשמחתי, ויש התנהלות נפרדת מוחלטת. הם עשו את הטקס שלהם ואני עושה את שלי".

"לקחתי אליי את כל הסממנים ההיסטוריים של המפלגה לחדר שלי, כי אין לנו אפילו חדר סיעה. בן גוריון ורבין תלויים אצלי בחדר, לשמחתי, ויש התנהלות נפרדת מוחלטת. הם עשו את הטקס שלהם ואני את שלי"

פרץ ושמולי הציגו את זה כטקס המפלגתי ולא הזמינו אותך.
"לא הזמינו וגם לא הייתי רוצה שיזמינו אותי בשום אופן. לא הייתי משתתפת באירוע הזה".

אף שהחלפת פרץ היא תנאי מרכזי להצלחת תוכנית מיכאלי, היא מסרבת להצהיר שתתמודד על התפקיד. גורם המכיר אותה היטב טוען שמאז ומתמיד היתה לה שאיפה כזאת. לדבריה, "אני לא רותמת עגלות לפני סוסים, וכרגע עובדת על זה שתהיה לי מפלגה שיהיו בה בכלל פריימריז. שלא יוכלו להוציא לפועל את הכוונה הנואלת למחוק אותה לתוך הכישלון הפוליטי הקרוי כחול לבן".

לא נכון יותר להצהיר שאת מועמדת ליו"ר ואלה ואלה התוכניות שלי, כדי שבאמת תהיה אלטרנטיבה?
"הסיפור הוא לא אני, עם כל הכבוד. אני באמת חושבת שהסיפור הוא מפלגת העבודה. צריך לראות שבאמת יהיו פריימריז, שיוכלו לבוא ולהתמודד בהם כמה שיותר כוחות טובים, בשביל להחזיר אותם למפלגה. זה הדבר החשוב בעיניי".

את מנסה להציל מפלגה שכלל לא קרובה לאחוז החסימה.
"ברור, למה שמישהו ירצה להצביע כרגע למפלגת העבודה בראשות שמולי ופרץ שיושבת בתוך הממשלה? ברור שכרגע אין בכלל על מה לדבר".

על אפשרות שתחבור לסיעה אחרת מיכאלי לא מוכנה לשמוע. יש עתיד, היא אומרת, "איננה מפלגה. היא רשימה, במקרה הטוב, של אדם אחד. זאת לא מפלגה אלא הפקת טלוויזיה, ויאיר לפיד הוא לא מרכז-שמאל אלא מרכז-ימין, אם בכלל".

את נתפסת כמי שיכולה להשתלב בטבעיות במרצ.
"יש לי כבוד והערכה למרצ, יש לי יחסים טובים עם מרצ, אבל באתי למפלגת העבודה מתוך בחירה. הדרמה של הפוליטיקה במדינת ישראל כבר הרבה מאוד שנים, היא שאין לנו בצד הליברלי אף גוף פוליטי שמסוגל להרכיב קואליציה. זה הדבר שצריך לבנות, להביא למצב שיש לנו מפלגת שלטון פוטנציאלית.

"למה שאני אעזוב את מפלגת העבודה? אני זאת שנאמנה למה שהמפלגה הבטיחה, מה לא ברור? אני נחושה לגרום למפלגת העבודה להחלים מהטראומה ולבנות אותה מחדש".

מועמדי מפלגת העבודה-גשר-מרצ משתתפים באירוע השקת מסע הבחירות של המפלגה. ינואר 2020 (צילום: Gili Yaari / Flash90)
מועמדי מפלגת העבודה-גשר-מרצ משתתפים באירוע השקת מסע הבחירות של המפלגה. ינואר 2020 (צילום: Gili Yaari / Flash90)

"המפלגה חטפה סנוקרת כמעט סופנית"

"מפלגת העבודה חטפה סנוקרת כמעט סופנית, הרגשתי כך עוד במערכת הבחירות האחרונה", אומרת דמות בכירה במפלגה. "החיבור לאורלי לוי היה טעות קשה ומכה קשה מאוד, וגם החיבור עם כחול-לבן בכניסה לממשלה, כשכמעט תשעים אחוז מהבוחרים שלנו נגד. המפלגה גמורה. לבד היא לא תעבור את אחוז החסימה, בלי קשר למי שיעמוד בראשה.

"ישנם שני תרחישים. האחד, שבאיזושהי דרך מרב מצליחה לכפות על עמיר פריימריז, ואז עמיר קרוב לוודאי מנצח, אבל אולי מרב. האפשרות השניה היא שחוברים לכחול-לבן, כי הם גם גמורים כשלעצמם. ואז אולי יהיו שני מנדטים לעבודה, וזה יכול לתת לפרץ אולי-אולי-אולי את הנשיאות, שהוא כל כך חולם עליה.

עמר בר-לב (צילום: Gili Yaari/FLASH90)
עמר בר-לב (צילום: Gili Yaari/FLASH90)

"זה אולי ישמר את המותג לבינתיים, עד מערכת הבחירות הקרובה, ואז אולי-אולי אפשר יהיה לשקם. מה שלא יהיה, מי שלא יעמוד בראשות המפלגה צריך להשכיל לא לרוץ לבד, אלא לחבור לריצה משותפת עם אחת הרשימות, כחול-לבן, מרצ, חולדאי".

מיכאלי אינה מוכנה לעסוק בשלב זה בחיבורים עם מפלגות אחרות, פשוט משום שמועד הבחירות הבאות עדיין לא נקבע ולא ברור אילו רשימות יתמודדו. היא גם אינה מקבלת את הטענה שנטיית העבודה "להשפיע מבפנים" בכל מחיר מעידה על מקרה אבוד ובלתי ניתן לשיקום.

לדבריה, יותר מ-70% ממתפקדי העבודה התנגדו לכניסה לממשלה, וגם בוועידה השמרנית יותר היה רוב של 58% נגד, כל עוד ההצבעה היתה אמורה להיות חשאית. "כשהתברר לאנשים שההצבעה היא גלויה, הרבה אנשים לא הרשו לעצמם או לא יכלו להצביע אחרת; אנשים קשורים לכל מיני מוסדות".

מה את עושה כדי שהמהלך לשיקום העבודה יצליח?
"אני מדברת עם אנשים בתוך המפלגה, אני מתקשרת עם כוחות חדשים שיבואו למפלגה, אני נערכת משפטית ובכל דרך כדי לעשות כל מה שצריך. אני בוודאי לא מתכוונת לעשות את זה לבד, לא צריך לעשות את זה לבד. צריך הרבה כוחות חדשים, אבל יש הרבה אנשים שכמהים לראות את מפלגת העבודה קמה על הרגליים".

רוויטל סוויד (צילום: Flash90)
רויטל סוויד (צילום: Flash90)

חברות וחברי כנסת לשעבר כמו עמר בר-לב ורויטל סוויד עדיין בקשר?
"יש קשר קבוע עם עמר ורויטל, ועם הגווארדיה הוותיקה כמו בייגה, אופיר פינס, חגי מרום, כולם. הם גם שותפים ושותפות מאוד משמעותיים במאבק נגד הכניסה לממשלה".

בר-לב וסוויד עדיין מעורבים מבחינתם?
"לא ממש מעורבים, גם אין הרבה במה להיות מעורבים כרגע. צריך לומר את האמת. אנשים גם צריכים לבנות את החיים שלהם".

שר הפנים לשעבר, אופיר פינס-פז מאשר שדיבר עם מיכאלי על תוכניתה לשיקום העבודה, אך ספק אם התעודדה מדבריו. "אמרתי לה שזה לעולם לא יקרה. אין היתכנות לשיקום מפלגת העבודה, לא על ידי מרב ולא על ידי אחרים. אני מאוד מחזיק ממרב, אמרתי לה שאני שומע מהציבור שאנשים מרגישים אותה בכנסת, עם כל הקושי והסיטואציה הלא פשוטה שהיא נמצאת בה.

"היא פופולרית, היא פעלתנית, היא דעתית, היא כריזמטית, היא אישה מרשימה, ויש לה הרבה תכונות טובות. אגב, היא גם מאוד ריאליסטית, חוץ מאשר כשמדובר במפלגת העבודה.

פינס-פז: "היא פופולרית, היא פעלתנית, היא דעתית, היא כריזמטית, היא אישה מרשימה, ויש לה הרבה תכונות טובות. אגב, היא גם מאוד ריאליסטית, חוץ מאשר כשמדובר במפלגת העבודה"

"השאלה מהי היום מפלגת העבודה ומי האנשים שנמצאים שם היא שאלה מאוד גדולה. מה יקרה בפעם הבא אם תהיה הצבעה גלויה? יחליטו על איחוד עם כחול-לבן, אז מרב עוד פעם תגיד שהיא הפסידה כי היתה הצבעה גלויה?

"אני למשל ביטלתי חברות אחרי שמפלגת העבודה החליטה להיכנס לממשלה. הצבעתי נגד, וברגע שהחליטו לעשות הפוך עזבתי. זאת מפלגה שאיבדה את זכות הקיום שלה ואת זה את רוצה לשקם? עם מי תשקמי?".

לפעמים נדמה ששחיתות לא קשורה לבטחון, לכלכלה ולחיים עצמם. ובכן, נתניהו מוכיח לנו כל יום כמה זה לא נכון

Posted by ‎Merav Michaeli מרב מיכאלי‎ on Sunday, November 1, 2020

מתחת לרדאר הציבורי

מיכאלי לא מסכימה שלא נותר לה עם מי לעבוד. "אני לא לבד בכלל. התמיכה מהשטח היא תמיכה, ואני לא מרגישה את עצמי לבד בכלל", היא אומרת.

אבל אין אנשים שזאת העבודה שלהם, דמויות משפיעות במפלגה שהולכות איתך.
"יש המון המון פעילות ופעילים שהתייצבו כבר מהרגע הראשון וכולם בעבודה. זה מתחת לרדאר הציבורי, כי היום באמת מפלגת העבודה עם מעט המנדטים שלה, אין לה את הנראות הציבורית שהיתה. אבל יש הרבה מאוד אנשים שהתגייסו ועובדים בזה.

"עדיין לא ברור מתי יהיו בחירות, אבל מה שברור הוא שהצורך באיזושהי כתובת לאנשים להצביע רק הלך והתחדד. אתה רואה שבחברה האזרחית יש המון התארגנויות שמחפשות בית. אני יודעת כמה פניות אני מקבלת, מאנשים שאומרים לי 'בואי, הנה אנחנו מכינים לך קבוצה, בואי תהיי הפנים שלנו'.

"ואני אומרת להם, יש לי מפלגה. ואני חושבת שהמפלגה הזאת יש לה אחריות, ויש לה תפקיד לעשות, ואני נאבקת על זה שהיא תוכל לעשות את זה, ואז אפשר יהיה לקרוא לכל הקבוצות האלה לבוא ולעבוד איתנו".

הזכרת את אופיר פינס-פז, אבל הוא עכשיו חלק מיוזמה להקים מפלגה יהודית-ערבית.
"אני מדברת גם איתם".

יכול להיות שתצטרפי אליהם?
"לא לא, אני מדברת איתם במובן הזה שאני מדברת עם כל השחקניות והשחקנים במחנה. בסופו של דבר צריך לעשות איזה שידוד מערכות. כרגע יש שברים ורסיסי שברים".

אז על מה מדברים, על קואליציה של מפלגות שמאל ומרכז?
"מדברות, יש כל מיני דברים, לא יודעת, מדברות, זה חשוב, כמאמר שירו של אולארצ'יק, 'לדבר לדבר לדבר'. אין מנוס, צריך לחשוב יחד, צריך לראות כל מיני אופציות".

מה הכי מטריד אותך בימים אלה בהתרחשויות הפוליטיות?
"הרשימה מאוד ארוכה. שלטונו של נתניהו הוא בפער גדול הדבר הכי מטריד שקורה כרגע, עם כל מה שזה אומר, ההסתה, פירוק השירות הציבורי. מעבר לזה יש את האתגר של המחנה שלנו לבנות את עצמו מחדש. המחנה לא נפל פעם ראשונה עכשיו, זה הרבה שנים שהוא עובר הרבה שלבים של נפילה, אבל הפעם האחרונה זאת התרסקות באופן מיוחד".

מיכאלי שוללת את הטענה שהשמאל הפסיד סופית בגלל הדמוגרפיה, בין השאר משום שנתניהו לא הצליח להקים ממשלת ימין שלוש פעמים ברציפות. הטיעון הזה מתעלם מכך שבכחול-לבן ובישראל ביתנו, שהיו במערכות הבחירות במחנה 'רק לא ביבי', יש קרוב ל-15 אנשי ימין היוצרים בכנסת רוב ימני מובהק.

טיעון שני מביאה מיכאלי מסקרים רבים המלמדים על תמיכה ציבורית רחבה בפלורליזם, חופש דת, מדינת רווחה, שוויון מגדרי ואזרחי, ואפילו הקמת מדינה פלסטינית במגבלות ביטחוניות. "אני חלוקה על זה שהפסדנו דמוגרפית. אנשים קוראים לעצמם ימין בגלל ששמאל זאת קללה", היא אומרת.

מרב מיכאלי בוועדת הכלכלה, 27 ביולי 2020 (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)
מרב מיכאלי בוועדת הכלכלה, 27 ביולי 2020 (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

טיעון שלישי נובע מכך שלדבריה, "מדיניות נתניהו לאורך שנים התאפיינה ב'בניכוי חרדים וערבים', בשתי אסטרטגיות שונות. את הערבים הוא מדיר על ידי דה-לגיטימציה והדרה, ומול החרדים הוא פשוט נכנע להנהגה שלהם, שפועלת בניגוד לאינטרסים של הרוב המכריע של החברה שלהם.

"בשתי החברות האלה יש רוב שהוא ישראלי וישראלית לכל דבר ועניין, שכן מעוניינים להשתלב בחברה הכללית. ברגע שיפתחו להם את השערים המצב פה ישתנה לגמרי. אבל היום, אנחנו בכלל לא מבקשים מהם להצביע לנו. אנחנו כאילו מסמנים אותם כלא שייכים.

"אחד הדברים הדרמטיים שאני חושבת שהמחנה שלנו צריך לעשות היום, הוא להפסיק לדבר במונחים של פוליטיקת הזהויות. זה אחד הדברים הכי הרסניים למדינת ישראל, לחברה הישראלית ולפוליטיקה שלנו.

"אחד הדברים הדרמטיים שאני חושבת שהמחנה שלנו צריך לעשות היום, הוא להפסיק לדבר במונחים של פוליטיקת הזהויות. זה אחד הדברים הכי הרסניים למדינת ישראל, לחברה הישראלית ולפוליטיקה שלנו"

"בתור פמיניסטית, אני האחרונה שמתכחשת לזה שאנשים יכולים ויכולות להיות מופלים לרעה ומתויגים לקבוצה, אבל הגענו למקום שהשיח הזה רק מחמיר את המצב ולא מתקן שום דבר. הגיע הזמן לדבר במונחים של אינטרסים משותפים, של טוב משותף. יש כל כך הרבה מזה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
היא אישה מרשימה, אבל גם אם תצליח היא עדיין תצטרך לחבור לחולדאי (גם הוא ממפלגת העבודה, אבל הוא לא מתעקש על שימור העבר). אז נשאלת השאלה מה החשיבות של מהלכיה. מילא אם הייתה רותמת את חולדאי... המשך קריאה

היא אישה מרשימה, אבל גם אם תצליח היא עדיין תצטרך לחבור לחולדאי (גם הוא ממפלגת העבודה, אבל הוא לא מתעקש על שימור העבר). אז נשאלת השאלה מה החשיבות של מהלכיה. מילא אם הייתה רותמת את חולדאי לרוץ לפריימריז בעבודה, אבל זה לא הוזכר בשום מקום. נניח שפרץ ושמולי יחברו לכחול לבן ומרב תחבור לחולדאי – למי יהיה אכפת אצל מי מותג העבודה נשמר? בסוף מדובר באנשים.

עוד 3,020 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 27 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: ממשל ביידן משהה את עסקת החמקנים לאמירויות

בהוראה מפורשת של מנהלי הקמפיין: הליכוד מעלים את קרעי, מארק וזוהר מהמסכים לקראת הבחירות ● גנץ הציג מתווה גיוס חדש; שלח: העתק דהוי של התכנית שלי ● בני 35 מתחילים להתחסן ממחר ● ב-48 השעות הקרובות תחליט רע״ם אם תצא מהרשימה המשותפת ● יו״ר בל״ד: מנסור עבאס בחר בצד של ביבי ● הכנסת האריכה את הסגר עד יום ראשון ● גפני: תוקפים את החרדים כי אנחנו בעד נתניהו

עוד 46 עדכונים

מתגבשת לה תקווה זהירה

אם העבודה, חולדאי-ניסנקורן (הישראלים), עופר שלח (תנופה), ירון זליכה (הכלכלית) ורסיסי תל"ם והגמלאים יצליחו לגבש רשימה אחת, ייתכנו 10 עד 14 מנדטים לרשימה מאוחדת זו.

יש עתיד הפתיעה בסקר חדשות 13 השבוע. 18 מנדטים. בשיתוף ציפי לבני, חוזה הסקר נסיקה עד ל-22 מנדטים.

מרצ עם 4 מנדטים בסקר. חייבת להיזהר מאחוז החסימה. המשותפת עם 10 מנדטים בכל הסקרים. אין ספק שנתניהו ומנסור עבאס קלעו אותה למשבר. אבל אני מאמין שהמפלגה הזו יכולה להפיק 12 מנדטים בסופו של יום.

בהנחה שניתן למצוא פתרון לסוגיית גנץ (4 מנדטים בסקר לכחול-לבן. אסור לאבד אף טיפה), ייתכן שהגוש המפוצל שמכונה שמאל-מרכז יצליח לנסוק ולהרים את ראשו מהתהום אליה נקלע.

בהנחה שניתן למצוא פתרון לסוגיית גנץ (4 מנדטים בסקר לכחול-לבן. אסור לאבד אף טיפה), ייתכן שהגוש המפוצל שמכונה שמאל-מרכז יצליח לנסוק ולהרים את ראשו מהתהום אליה נקלע

במילים פשוטות: עד היום גרפו מכלול המפלגות דלעיל (שיש ביניהן לעתים מרחק עצום ובכל זאת נתאמץ ונכנה אותן מעין גוש מרכז-שמאל) בכל הסקרים 39-40 מנדטים.

עכשיו ניתן לדבר על 47 מנדטים בסקר האחרון של חדשות 13 (עד כמה שהוא מדויק) ובמצב של איחודים נכונים וסתימת הפירצות שעלולות להביא לריסוק אחת המפלגות מתחת לאחוז החסימה, אפשר לדבר על 50-52 מנדטים לכל היותר לגוש המרכז-שמאל.

זה לא המון. אבל זו לא הקטסטרופה שהצטיירה בעקבות צעדי גנץ-אשכנזי ופרץ-שמולי שריסקו את המרכז והשמאל הציוני, ובעקבות צעדו של מנסור עבאס שפגע מאד במשותפת (הן גנץ-אשכנזי, הן פרץ-שמולי והן עבאס עברו על הכלל היחיד שאסור לעבור עליו: משא ומתן עם נתניהו. מגע עם המנהיג הרעיל והשקרן, למדו נבחרי הציבור הללו, פירושו ריסוק מפלגתך וקריסת הגוש הפוליטי שלך תמורת הבטחות כוזבות על הקרח שהנוכל לא יקיים לעולם).

עדיין מדובר ברוב ימני מובהק (במיוחד בציבור היהודי). אבל לפחות הגורמים שמתנגדים לשלטון נתניהו זוכים בנתח משמעותי יותר:

לצד אותם 50-52 מנדטים (נניח) של המרכז-שמאל (אם יחדל מפיצולי ההתאבדות ויתאחד כאמור לעיל), ישנם 6 מנדטים של ישראל ביתנו. כך נגיע ל-56 עד 58 מנדטים בולמי נתניהו. וכן ישנם 12-14 מנדטים פוטנציאליים של סער (אגב, נתניהו עדיף מסער מבחינה מדינית. אף שאני רחוק משניהם מרחק שנות אור).

המשמעות היא 68-72 מנדטים למתנגדי נתניהו. במצב כזה, תוכניתו לכונן ממשלת חסינות-התגברות לא תצא לפועל. באמתחתו יהיו מפלגות שמספר נציגיהן בכנסת יסתכם במתחם שבין 48 ל-52 מנדטים בלבד. אני כולל את ימינה בגוש זה, מפני שחרף כל הרעש והצלצולים, ימינה של בנט-שקד תצטרף לממשלת נתניהו-חרדים ולכן ניתן למקמה בגוש נפסד זה.

המשמעות היא 68-72 מנדטים למתנגדי נתניהו. במצב כזה, תוכניתו לכונן ממשלת חסינות-התגברות לא תצא לפועל. באמתחתו יהיו מפלגות שמספר נציגיהן בכנסת יסתכם בין 48 ל-52 מנדטים בלבד. כולל ימינה

הכל מעט בעייתי לניתוח וחיזוי. במידה רבה, מדובר בניתוח שמושתת על סקר אחד בערוץ 13 ועל הנחה שניתן בכלל לאחד בין המפלגות השונות, לא לשמוט שום טיפה מתחת לאחוז החסימה, ולהצליח לגבש 50 מנדטים בערך לגוש המרכז-שמאל שעמד עד היום על 40 מנדטים במקרה הטוב בכל הסקרים.

אז נסכם:

מצד אחד, זכיית מירב מיכאלי בבחירות לראשות העבודה היא חדשה מעודדת שמפיחה מעט רוח חיים במפלגה החבוטה. במותג החבוט. וגם בגוש כולו.

מצד שני, סקר חדשות 13 נראה בעייתי, מפני שהוא מעניק לש"ס ויהדות התורה 13 מנדטים בלבד, בעוד שבפועל קשה לראותן זוכות ביחד בפחות מ-16 מנדטים תומכי נתניהו.

חייבים להודות:

קשה לראות את מתנגדי נתניהו מגבשים קואליציה וממשלה חלופית. אף שאין לדעת.

עם זאת, מתגבשת לה תקווה זהירה שגם נתניהו לא יוכל לכונן את קואליציית הבלהות שלו.

ולפתע גם מעט אור בקצה המנהרה. מעט אור בוקע: המרכז-שמאל נוסק מ-39 מנדטים עלובים בסקרים ל-47 מנדטים בסקר האחרון. וזאת עם פוטנציאל חיבורים נכון שיכול להניב 50-52 מנדטים לגוש החבוט והמפוצל כאמור לעיל.

בכל מקרה, חשוב להשאיר את בני גנץ על הגלגל חרף מעשהו ההיסטורי העגום של כניסה לממשלת הנכלוליות. למה? כי בהעדר הכרעה בבחירות הקרובות, נגיע למערכת בחירות חמישית. כך או אחרת, נתניהו יכול למשוך בראש ממשלת מעבר עד נובמבר 2021. לא יותר.

קשה לראות את מתנגדי נתניהו מגבשים קואליציה וממשלה חלופית. אף שאין לדעת. עם זאת, מתגבשת תקווה זהירה שגם נתניהו לא יוכל לכונן את קואליציית הבלהות שלו

אם לא יקים ממשלה בראשותו בנובמבר 2021, תפקידו עובר אוטומטית לגנץ. בתנאי שגנץ נותר חבר כנסת. כך שלמרות הרצון של רבים להענישו פוליטית, יש לשמור על גנץ בכנסת. משתי סיבות:

האפשרות שפתאום יחליף במקרה את נתניהו אי שם בנובמבר 2021 וכן הצורך להימנע בבחירות הקרובות משמיטת עשרות אלפי קולות מרכז אל מתחת לאחוז החסימה. שמיטה שכזו עלולה להניב 61 מנדטים לגוש נתניהו-ימינה-חרדים.

וזו עלולה להיות קטסטרופה גדולה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 678 מילים

איך התגלגל "אין לי ארץ אחרת" לידי יו"ר בית הנבחרים בארה"ב

הוא ניסה להתאושש מההפסד בבחירות ● היא ניסתה להשתקם אחרי התבוסה לטראמפ ● חצי שנה היא נדנדה לו כדי לקבל את מילות השיר שכתב אהוד מנור ● מאז לא הפסיקה לחזור על המילים בפגישות ובכנסים ● כך הפך "אין לי ארץ אחרת" לנאום חייה של ננסי פלוסי

עוד 455 מילים

הקורונה הכלכלית הולידה יותר ויותר נזקקים, אבל שירותי הרווחה מתקשים לסייע ● זה מה שהביא מאות אנשים מרחבי הארץ להתנדבות אקסטרים ● החייל מבאר שבע שפתח גמ"ח עם חבריו הסדירניקים ● הזוג מראש העין שהקים מחסן מזון ● והשחקן שמחלק מרק ועוגות בדרום תל אביב ● "בעולם סביר הרשויות צריכות לדאוג לזה, אבל זה לא קורה אז אין ברירה" ● דוח מהשטח הרעב

עוד 2,401 מילים

למקרה שפיספסת

אחרי שחזר בו מעמדתו הקודמת והכריע בקיץ כי אין להתיר לנתניהו לקבל 10 מיליון שקל מספנסר פרטריץ', כעת מנדלבליט משלים את החתירה לאחור ומודיע לבג"ץ כי גם המענק בסך 300 אלף דולר שראש הממשלה קיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי הינו עבירה על חוק המתנות ● אך במקום לפתוח בחקירה פלילית כנדרש, מנדלבליט מעדיף לחכות שבג"ץ יאשר את עמדתו וייתן לו רוח גבית ● פרשנות

עוד 856 מילים ו-1 תגובות

מבט בגובה העינים

מאז תקופת דיווחי הטלוויזיונים של שלומי אלדר לא היה מי שידווח כמוהו על מה שחושבים הפלסטינים ומה קורה בחברה הפלסטינית. עיתונאים עדיין יש, כמו למשל עמירה הס (שגם כתבה ספר על תקופת שהותה בעזה) וגדעון לוי המתמקד בעוולות ספציפיות.

ספרו של אוהד חמו "פני השטח"
ספרו של אוהד חמו "פני השטח"

אוהד חמו כתב ספר קריא, מעניין ומכיל מידע לא מועט, הגם שנכתב כספר דיאלוגים ולא כמחקר ממוסמך. כבר בעמ' 13 הוא כותב דברי טעם על השלטים בכניסה לרשות הפלסטינית –

"דרך זו מובילה לשטח A  בשליטת הרשות הפלסטינית. הכניסה לישראלים אסורה, מסכנת את חייכם ומהווה  עבירה פלילית".

חמו מעיר שלעיתונאים בעלי תעודת לע"מ הכניסה היא חוקית ומותרת, ומביא מדברי קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים:

"אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס כבר היו עושים איתם".

חמו מצטט קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים: "אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס היו עושים איתם"

העבודה בשטחים מלאה באתגרים ייחודיים, מסביר חמו,

"הראשון שבהם וכנראה גם המשמעותי ביותר הוא הקושי לייצר מקורות עיתונאים המבוססים על מערכת של אמון, ולעיתים אף ידידות" (עמ' 14).

מיותר לציין את הסיבות לחשדות ולחוסר האמון.

חמו המסביר שמטרת הספר היא:

"להיות מעין מורה נבוכים לעולם המקביל שמתקיים לצדנו. אינני מתיימר להביא לכאן מסמך אקדמי. מטרתי היא לספר על הפלסטינים מנקודת מבט  אישית לגמרי שנשענת על מפגשים, שיחות ולעיתים על קשרים וחברויות יוצאי דופן שנטוו במשך כמעט שני עשורים. אני רוצה להכיר את הזירה הפלסטינית, לפרק את המבנה לגורמים הבסיסיים שמרכיבים את החברה, את מקורות המוטיבציה שלה ואת מניעיה"(עמ' 16).

חמו פוגש מגוון של אנשים מכל הארגונים ומקבל מגוון של דעות, חלקן אף מפתיעות. כך למשל הוא קיבל הודעה מחבר הלשכה המדינית של חמאס בעת מבצע "צוק איתן" שאמר לו כי:

"הדרישה שלנו לגבי עזה היא לפתוח אותה לעולם. תסירו את המצור שהטלתם עליה מאז שעלינו לשלטון, פתחו את המעברים הימיים והיבשתיים, תנו לנו להקים נמל ושדה תעופה – ותשקוט הארץ עשר שנים" (עמ' 22).

לצד הבאת דעות אנשי חמאס הוא גם מביא את הביקורת עליו ומתברר:

"שבשנים האחרונות גוברים קולות הביקורת הפנימית בעזה על מה שנתפס כהיווצרות שתי חברות בלתי שוויוניות: שכבה דקה של אדוני הארץ המקורבת למנעמי השלטון ומולה המוני העם" (עמ' 32).

אולם מה שמדהים היא תפיסת החברה האזרחית החדשה, ההולכת ונרקמת בעזה ובגדה, שעל חזונה שמע חמו מצעיר עזתי, אשר הוא וחבריו עושים עבודה כדי:

"להפסיק את ההאשמה האוטומטית כלפי ישראל. אנחנו פועלים בבתי ספר רבים…האתגר הגדול שלנו הוא תכנית הלימוד בעזה, ששנאת היהודים והקריאות להרוג אותם הם חלק בלי נפרד ממנה…האזרח בעזה צריך לראות תמונה שלך יושב על חוף הים בבגד ים עם משקה ביד, נהנה מהחיים…הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים …אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות  יחד כדי למסמס את זה" (עמ' 33, 34).

צעיר עזתי: "הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים. אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות יחד כדי למסמס את זה"

ההתנגדות לחמאס איננה תאורטית אלא גם מעשית. כך למשל צעירה עזתית מספרת לחמו:

"יש גם משפחות שלמות, מחמולות גדולות, שבניהן נורו ונהרגו על ידי תנועת חמאס והן ממתינות לרגע שיוכלו לנקום בה" (עמ' 52).

בהקשר זה ביחס לפעולות נגד הגדר מסביר חמו, שחמאס עודד צעירים ובעיקר אימהות להגיע אל הגדר גם בתשלום שכן אלו נוהגות להביא איתן את ילדיהם,

"חלק גדול מ-240 האוטובוסים שפועלים בעזה הולאמו לטובת הפרויקט החדש. הנהגים שהעזו לסרב, נתקלו באיום שרכבם יוחרם" (עמ' 53).

אין קול אחד ביחס לאפשרות הפתרון המדיני. מחד מסביר חמו את משמעות האמונה בחמאס  הגורסת כי:

"החולשה כעת היא זמנית, בדיוק כמו העוצמה הישראלית – זה הנרטיב הרווח, לא תעלול לשוני כי אם אמונה יוקדת. אחרת איך אפשר להמשיך?",(עמ' 65).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו נסוגה ישראל תחת לחץ הפיגועים של חמאס. בבחירות בשנת 2006 לפרלמנט ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת הפת"ח. לחמאס הייתה אמנה שנכתבה באוגוסט 1988  ובמאי 2017 נוסף אליה מסמך העקרונות, שהיה חזון עדכני בר שינוי ש"נראה מתון ופרגמטי הרבה יותר", לעומת הגי'האד כחובה דתית באמנה, והיות פלסטין כאדמת וקף אסלאמי, שאין אפשרות לוותר עליה.

בעוד שבמסמך העקרונות אין פלסטין אדמת וקף אסלאמי,

"ההתנגדות איננה מתוארת כחובה דתית אישית והג'יהאד מוזכר פעם אחת בלבד במסמך החדש. גם האנטישמיות הספוגה במסמך המקורי התחלפה באנטי ציונות, והעוינות ליהודים פינתה מקומה לביקורת כלפי האויב הישראלי" (עמ' 73).

אולם  בשיחות עם אנשי חמאס מתברר שהפיוס עדיין רחוק, ולשאלה מה יהיה בתום ההודנה מקבל חמו תמיד את התשובה –

"נשאיר את זה לדורות הבאים" ,

וכשהוא שואל על אפשרות סיום הסכסוך עכשיו, הוא נענה במילים:

"זה לא יקרה לעולם".

הסוקר ד"ר שקאקי מסביר בשיחה, שלהסכמת חמאס למדינה פלסטינית בגבולות 1967 אין חידוש, באשר הם לא התנגדו  למדינה זמנית.

"אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב, לא רק שזה איננו הצעד האחרון מבחינתם, אלא מדובר בפתיחה בלבד, הצעד הראשון בדרך לשחרור כל פלסטין" (עמ' 74).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו ישראל נסוגה מלחץ פיגועי חמאס. בבחירות לפרלמנט ב-2006 ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת פת"ח

ואם המסר הזה אינו מספיק ברור, מובאת שיחה עם לא פחות ולא יותר מאשר איסמעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס) שבשיחה עמו בשנת 2006 שאלו חמו איך הוא רואה את סוף הסכסוך ונענה:

"בסופו של דבר נכבוש אתכם, היהודים…דרושים לנו בעיקר צבר וצומוד (סבלנות ועמידה איתנה)" (עמ' 75).

אך מול תפיסות אלו ניתן לעמוד על גישות שונות כפי שעלו בשיחה עם אנשי חמאס, כולם אסירים משוחררים. הראשון שפתח אמר:

"השינוי הראשון שחוויתי ביחס אליכם הישראלים שהוא ההבנה שאתם בני אדם ויצירי האל, ממש כמונו" (עמ' 80).

אחר אמר לא פחות ולא יותר מאשר:

"פיגועים לא ישחררו את פלסטין…מה הרווחנו מהפיכת האינתיפאדה לצבאית? שום דבר"(עמ' 81).

ומהי מסקנת חמו מדברי אנש/י חמאס?

"ככל שהעמקתי חקור וצללתי לנבכיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית- חמאס, גברה בי ההבנה כי ישראל תישאר לעולם גוף עוין וחריג שאין להסכין עם נוכחותו וחובה להילחם בו עד חורמה. בניגוד לתנועת פת"ח ששאבה את האידיאולוגיה שלה ממקורות לאומיים ומטקסטים ארציים בני שינוי, הציווי החמאסי הוא דתי וקוראני ולפיכך נצחי, ולהבנתי, לפחות, לא יכול להשתנות מהותית לעולם" (עמ' 87).

לא ניתן להקיף את כל הסוגיות בהן עוסק ספר זה. אציין בין שאר הסוגיות את סוגיית הנכבה וזכות השיבה (עמ' 211- 214),  כמו גם היחס למשתפי פעולה עם ישראל (עמ' 226- 231, 248-252), ומה קורה כשמשתף הפעולה הינו ממשפחת רג'וב (עמ' 233-239).

אך למרות הפסימיות יש בספר גם אופטימיות לא מעטה. כך למשל כששאל חמו סוחר עזתי האם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין השיב זה בזו הלשון:

"ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה" (עמ' 267).

כששאל חמו סוחר עזתי אם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין, השיב: "ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה"

ברם גם דברים  אלו מתגמדים ביחס לדברי תושב קלקיליה המנסה נואשות להשיגאישור כניסה לישראל:

"'אני רוצה להיות חלק ממדינת ישראל. הדבר הכי משמעותי אצלכם הוא שאתם מדינת חוק וזה הכוח הגדול שלכם. המוסדות יותר גדולים מהאנשים, בניגוד אלינו ששם זהות האדם חשובה מהמוסד', קבע ונגע באחד הפצעים הפתוחים בשטחים: השחיתות הממוסדת חוסר היכולת לבוא חשבון עם מחולליה" (עמ' 269).

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,149 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרסום ראשון מיכאלי לא רוצה את ניסנקורן אם תחבור לחולדאי

בשיחות שניהלה עם כמה מתומכיה אחרי שזכתה בפריימריז על ראשות המפלגה, מיכאלי מתחה ביקורת נוקבת על שר המשפטים לשעבר שהיה אדריכל הכניסה של כחול-לבן לממשלת נתניהו ● עם חולדאי, לעומת זאת, יש ליו"ר העבודה יחסים מצוינים ● אולם קשה להניח שחולדאי יסכים לחיבור ללא ניסנקורן ● מיכאלי מכחישה, ואומרת בתגובה: "מעולם לא פסלתי את אבי ניסנקורן ואני מעריכה את פועלו"

עוד 401 מילים ו-2 תגובות

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

הליכוד: האם מנדלבליט שוב מתערב בבחירות?

קרעי: השקרן מכה שוב ● פרץ מתפטר מהכנסת, עוזב את העבודה ונשאר בממשלה ● סקר: לפיד עוקף את סער, העבודה מעל אחוז החסימה ● העליון התיר חיפוש בטלפונים של יועצי רה״מ ● ליצמן למנהל מחלקת קורונה באיכילוב: התנצל על טור שכתבת ● אלרעי פרייס: ״בשבועיים שלום עם דובאי מתו יותר מאשר ב-70 שנות מלחמה״ ● אין הסכמות: הדיון בחוק הקנסות ימשיך מחר

עוד 46 עדכונים

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים ו-1 תגובות

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה