אלה ימים של מאבק במפלגת העבודה, בין האופוזיציונרית הפנימית מרב מיכאלי, ובין יו"ר המפלגה עמיר פרץ ושותפו לממשלה איציק שמולי. על הפרק: יוזמת פרץ לביטול הפריימריז במפלגה והעברת הבחירה ביו"ר וברשימה לכנסת לוועידת המפלגה, גוף המונה כ-3,500 חברים.
הנהלת המפלגה, גוף שמינה פרץ עצמו, אישרה ביום רביעי שעבר את ביטול הפריימריז, והנושא הועבר לאשרור הוועידה, בהצבעה שאמורה להתקיים ביום ראשון הקרוב. מיכאלי מבטיחה להיאבק בכל דרך כדי למנוע את ההצבעה, שלטענתה אינה חוקית מלכתחילה.
פרץ ודוברו שי גל – תואר בעייתי למי שמגלה עיקשות מרשימה בהתעלמות מעיתונאים הפונים אליו – בחרו באופן טבעי לא להוציא הודעה לעיתונות בעניין שינוי החוקה. צמצום הדמוקרטיה הפנימית, במפלגה שב-1992 היתה הראשונה בישראל לקיים פריימריז פתוחים, אינו סיבה לגאווה.
החלטת הנהלה נוספת היא להסמיך את פרץ להמשיך ולנהל משא ומתן עם כחול-לבן על ריצה משותפת בבחירות הבאות, ולפעול לצירוף דמויות בולטות לרשימת העבודה. ביטול הפריימריז, אם כן, הוא בעיקרו כלי להידוק שליטתו של פרץ במפלגה, ולהצבתו במעמד דומה לזה של יושבי ראש מפלגות לא דמוקרטיות.
לדברי חבר הכנסת לשעבר איתן כבל, החלטות ההנהלה יאושרו בקלות בוועידה. "אם יקרה מצב שתהיה הצבעה ועמיר יפסיד, אפשר לומר שחמורו של משיח הכניס את ראשו לתוך החדר", הוא אומר. בסוף אפריל האחרון אישרה אותה ועידה ברוב גדול (64% מול 35%) את הכניסה לממשלת נתניהו-גנץ, למרות התנגדות המצביעים והמתפקדים.
"היסטורית, יושבי ראש כנראה מעולם לא הפסידו בבחירות בוועידה", אומר כבל. "כמה שאנחנו לועגים לליכוד, למרכז הליכוד – שם הרבה יותר דמוקרטיים ולוחמניים, וקרה שם יותר מפעם אחת שיו"ר, כולל ביבי, הביא הצעה, שאו דחו אותה או הגישו הצעה ממול. אצלנו זה לא קורה וזה כנראה גם לא יקרה".
כבל: "כמה שאנחנו לועגים לליכוד, למרכז הליכוד – שם הרבה יותר דמוקרטיים ולוחמניים, וקרה שם יותר מפעם אחת שיו"ר, כולל ביבי, הביא הצעה, שאו דחו אותה או הגישו הצעה ממול. אצלנו זה לא קורה"
כבל היה אחד האחרונים שנשאו בוועידת העבודה נאום אופוזיציוני חריף, ארבעה חודשים לפני בחירות סבב א'. בנאום הוא תקף את היו"ר לשעבר אבי גבאי, על בקשתו לשלושה שריונים על חשבון מתמודדים בפריימריז, ועל תיקוני חוקה שנועדו לבצר את מעמדו. לקול קריאות בוז מהקהל, שלא אהב את הביקורת, האשים כבל כי גבאי איים "למוטט את הבית על הראש של כולנו", אם הצעותיו לא יאושרו.
"אצלנו יש תכונה ש'לא, מה זה, יו"ר הוא קודש קודשים'", אומר כבל. "רוב האנשים הם שמרנים מאוד מאוד. תוסיף לזה שיש תכונה לגופים שנמצאים במצב קטטוני, בהנשמה, שהם האחרונים להבין שהם הולכים למות.
איתן כבל: "אצלנו יש תכונה ש'לא, מה זה, יו"ר הוא קודש קודשים'. רוב האנשים הם שמרנים מאוד מאוד. תוסיף לזה שיש תכונה לגופים שנמצאים במצב קטטוני, בהנשמה, שהם האחרונים להבין שהם הולכים למות"
"מעבר לכך, מה שמנצח בוועידה, בוודאי כשההצבעה היא וירטואלית, זאת העובדה שהרוב המכריע של אלה שבאמת יכלו להתנגד ולהילחם כבר לא קיימים באמת ולא יבואו אפילו להצביע. קח אותי, אין סיכוי שבעולם שאני אתאמץ להיכנס לבדיחה הזאת".
יש לשמולי ולפרץ מנופים על חברי הוועידה? נניח, מול מובילי קבוצות גדולות שתלויים בהם?
"לא צריך מנופים, הלוואי שהיו, זה היה אומר שאנחנו חיים. את מי זה מעניין? אף אחד לא מאיים על אף אחד, אף אחד כבר לא מפחד מאף אחד. מה זומבי יכול לאיים על מת?"
חברת הכנסת מרב מיכאלי נאבקת נגד ביטול הפריימריז.
"כל הכבוד לה. היא באמת עושה מאמץ הירואי, שלא יצלח לה".
היא אומרת שהיא מערערת למוסדות.
"בסדר, בסדר. זה משעמם אותי, אני נרדם".
המוסדות הפנימיים גם עם היו"ר?
"זה כבר לא חשוב, ממש לא. לא רלוונטי".
אז הפריימריז בוטלו, זה סגור?
"לגמרי. איך אמר מישהו: הנ"ל ז"ל. עזוב, אין כלום שם. די, אל תשאל אותי את השאלות האלה, זה מעצבן אותי".
הספדים למפלגת העבודה
הספדים למפלגת העבודה לא קשה לאסוף בימים אלה. חברי כנסת לשעבר של המפלגה ששוחחו עם זמן ישראל הסכימו באופן מלא עם רוח הדברים של כבל. המפלגה מתה, לא מעניינת, סיכוייה להשתקם אפסיים. החטא הקדמון: הריצה פעם אחר פעם אל תוך ממשלות ימין, שהרסה ומחקה את המותג.
מיכאלי, לעומתם, עדיין לא מוותרת. בחודשים האחרונים היא מקדישה חלק ניכר מזמנה לשיקום העבודה, והיא אף מאמינה שהמפלגה עוד יכולה לחזור להנהגת המדינה. במסגרת זאת הציבה שלושה יעדים: היחלצות מהממשלה, הדחת פרץ, ומשיכת מועמדים חדשים ואטרקטיביים.
"בצד שלנו של המפה הפוליטית יש התמכרות חמורה לייאוש, וזאת אחת הסיבות שבגללן אנחנו שוב ושוב מפסידות ומפסידים", אומרת מיכאלי בראיון לזמן ישראל. "אנשים, קשה להם להרים את עצמם ולהתגייס כי הם מיואשים, וקל יותר להיות פסימיים.
"אבל בתוך המדבר שממה של מחנה המרכז-שמאל כרגע, יש למפלגת העבודה הזדמנות פז לממש את אחריותה ואת תפקידה להיות גוף משמעותי בתוך המחנה הזה, כדי להתחיל ולבנות אלטרנטיבה. האם היא הגיעה למצבה הנורא והגרוע בגלל הצטרפות שוב ושוב ושוב לממשלות ימין? חד-משמעית כן. לצערי זה מה שקרה.
"אבל עכשיו יש לנו הזדמנות באמת להביא את האנשים שמבינים את זה, לא מוכנות ומוכנים לחזור על הטעויות האלה, ולבנות את זה מחדש. אני מאמינה שצריך להשתמש בתשתית של מפלגת העבודה, היא דבר אמיתי, עם שורשים במדינת ישראל, עם קשר הדוק לדי-אן-איי של המדינה הזאת. צריך לעשות חידוש מאוד רציני, אבל יש עם מה לעבוד.
"אני מאמינה שצריך להשתמש בתשתית של מפלגת העבודה, היא דבר אמיתי, עם שורשים במדינת ישראל, עם קשר הדוק לדי-אן-איי של המדינה הזאת. צריך לעשות חידוש מאוד רציני, אבל יש עם מה לעבוד"
"כתבתי בפוסט על יצחק רבין שהרצח הוא טראומה נוראה כמובן למדינה, אבל בוודאי למחנה שרבין הוביל אותו ושהלך אחריו ותמך בו וכו'. כל זמן שאנשים שהיו מעורבים כל כך באותה הסתה שהביאה לרצח, כל זמן שהם בשלטון, ברור שאנחנו לא יכולים להחלים מהטראומה.
שעות הסתובבתי בככר בין הנערות והנערים, הנרות והדמעות. שעות ישבתי מול הטלוויזיה בוכה ולא מצליחה להאמין שזה קרה. בכיתי…
Posted by Merav Michaeli מרב מיכאלי on Thursday, October 29, 2020
"מאז הרצח, מחנה המרכז שמאל נמצא תחת מתקפה אלימה מאוד של הסתה ודה-לגיטימציה, וגם אלימות של רצח ראש ממשלה. הוא מתנהג כמו קרבן אלימות. חלק ניכר מזה התבטא בכניסת העבודה לממשלות ימין, לא כשותפה שווה, אלא כשותפה שהוציאה לפועל מדיניות ימין.
"לכן קמו כל מיני אלטרנטיבות, אבל גם הן שיתפו פעולה עם הימין, אם זאת ציפי לבני ואם זה יאיר לפיד ב-2013, כמובן אהוד ברק ב-2009, בוז'י הרצוג שניהל לצערי מו"מ נמרץ עם נתניהו, למרות שזה לא יצא לפועל בסופו של דבר, אבל עצם הזמן הרב שזה נמשך… אז כן, אני לא חושבת שזה ה-D.N.A של המפלגה, אני חושבת שזאת תסמונת של הנזק שנתניהו הצליח לחולל.
"בסופו של דבר לא קמה אלטרנטיבה למפלגת העבודה. צריך לזכור גם את זה. אם היתה קמה היום מפלגת מרכז-שמאל שהיא גם מפלגת שלטון, באמת לא היה על מה לדבר, אבל זה לא קרה. היה שלב שחשבו שכחול לבן היא הדבר הבא, ואיך זה נגמר בסוף כולם יודעים".
בימים האחרונים נמצאת מיכאלי במרוץ נגד הזמן. אם לא תצליח לעצור את הצבעת הוועידה על ביטול הפריימריז, מאבקה הדון-קישוטי לשיקום העבודה יספוג מכה אנושה, כנראה מכת מוות. לכן פנתה לוועדת החוקה של המפלגה, הגישה עתירה למוסד לבירור עתירות של המפלגה, והיא מתכוננת לאפשרות שתצטרך לעתור לבית המשפט המחוזי.
במכתב חריף ששלחה לפרץ כתבה מיכאלי:
"אתה ושותפך כבר אינכם חלק ממפלגת העבודה. עמלתם קשות להראות כמה אתם חלק ממפלגת כחול לבן: השתתפתם בישיבות הסיעה שלהם, דיברתם בשבח מנהיגיה. זכותך, כמובן, לעבור למפלגה אחרת, כפי שעשית לא-פעם בעבר.
"מפלגת העבודה זקוקה לכוחות חדשים, מנהיגות ומנהיגים חדשים, שלא מעוניינות להטמיע אותה בתוך מפלגה אחרת, אלא לחדש אותה ולהצעיד אותה ואת מדינת ישראל קדימה".
במכתב דורשת מיכאלי לקיים מיד פריימריז לראשות המפלגה, משום שחוקת העבודה קובעת כי אם היו"ר לא הצליח להרכיב ממשלה לאחר הבחירות הכלליות, יתקיימו בחירות לתפקיד היו"ר עד 14 חודשים מיום הבחירות. מיכאלי מסמנת את התאריך הזה ביום שלישי שעבר, שנה וחודשיים מאז בחירות ספטמבר 2019, הראשונות של פרץ כיו"ר בכהונה הנוכחית (הקודמת היתה בשנים 2005-2007).
"הזכות של המתפקדות והמתפקדים לבחור את נציגותיהן ונציגיהן לכנסת היא זכות היסוד שבשבילה הם משלמים דמי חבר", אומרת מיכאלי. "עמיר פרץ עתר בשנה שעברה לבית המשפט בעניין הזה (כאשר ניסה לראשונה לבטל את הפריימריז, נ"י), והשופטת אמרה שאי אפשר לקחת למתפקדים את הזכות שלהם בלי לבקש את רשותם לפחות. הפריימריז זה לא איזה כוח שהושאל להם שכשנוח לוקחים אותו מהם, ואי אפשר שהוועידה תחליט לקחת לעצמה את הסמכות".
"מאז הרצח, מחנה המרכז שמאל נמצא תחת מתקפה אלימה של הסתה ודה-לגיטימציה, וגם אלימות של רצח ראש ממשלה. הוא מתנהג כמו קרבן אלימות. חלק מזה התבטא בכניסת העבודה לממשלות ימין, לא כשותפה שווה"
נראה שהמפלגה עם פרץ, את מאמינה שתוכלי לנצח?
"המפלגה ממש לא איתו. בהנהלה יש שמונה אנשים או משהו כזה, זה גוף שבכלל לא מופיע בחוקה. היא מחליפה את מה שהיתה צריכה להיות מזכירות הלשכה, אבל אין לשכה ואין מזכירות. ההנהלה היא לא גוף נבחר, היא נבחרת על ידי היו"ר, כולם שם אנשים שלו. לכן זה לא מפתיע, וזה גם בדיוק העניין. מפלגת העבודה היא גוף דמוקרטי, היא לא של אף אחד".
המאבק על הפריימריז עשוי לארוך זמן ובינתיים הוועידה תאשר ויהיה קשה לבטל את ההחלטה.
"זה מחטף כמו שצריך, מעכשיו לעכשיו, אז המאבק המשפטי צריך להתקיים לפני שעמיר פרץ מחסל את המפלגה, כי זה מה שהוא ושמולי מנסים לעשות כרגע. גם בביטול התשתית הדמוקרטית הבסיסית שלה וגם בנחיתה שלה לתוך כחול-לבן".
אין שיתוף פעולה, אין סיעה דה-פקטו
הטונים החריפים בין מיכאלי לפרץ הם עניין חדש. בשתי התמודדויות האחרונות על ראשות המפלגה היא תמכה בו. "אידיאולוגית", היא מבהירה, "זאת לא חברות. תמכתי בעקרונות שהוא קידם ועל פניו נאבק עליהם, וגם היה הסמל שלהם במידה רבה. נתתי בו אמון ולצערי הוא בגד באמון הזה בגידה עמוקה וחמורה".
כיום מתפקדת מיכאלי כסיעת יחיד בכנסת, אף שהיא אינה מוכרת ככזאת באופן רשמי. התנערותה מהמשמעת הקואליציונית מאפשרת לפרץ לבקש מוועדת הכנסת להכריז עליה כחברת כנסת פורשת, המנועה מהצטרפות לסיעה אחרת ומהתמודדות בבחירות הבאות במסגרת מפלגה שיוצגה בכנסת היוצאת.
פרץ נמנע מכך עד כה, אולי בגלל התמיכה בו מצד מיכאלי בעבר, ואולי משום שהוא חושש שבכך יאבד נתח נוסף של האלקטורט המצומק שעוד נותר לעבודה, שאותו הוא מקווה להביא עמו אל כחול-לבן. ניסיון לקבל את תגובתו בעניין לא זכה למענה.
מדד הרשתות החברתיות מגלה כי הכרזה על מיכאלי כפורשת אכן עשויה להביא לאיבוד מצביעים. אף שפרץ בכיר ממנה, ברשתות החברתיות היא נהנית מתמיכה כפולה ואף משולשת ממנו. שמולי נמצא הרחק מאחורי שניהם.
"לא אני זאת שפרשתי", אומרת מיכאלי. "אני זאת שעומדת בהבטחתה של מפלגת העבודה לבוחרות ולבוחרים, הם אלה שהלכו לכחול לבן. החוק לא נועד לאנשים שעמדו בהתחייבויות, אלא לאנשים שלא עומדים בהן, ובשביל תמורה כמו משרדים, כיסאות, ג'ובים וכו', עברו לצד השני".
בתחילת החודש קיבל המשבר ביטוי צורם, כאשר התברר ששני הצדדים מקיימים טקסי זיכרון נפרדים לרבין, הסמל הבולט ביותר של העבודה בעשורים האחרונים. "יש נתק בין מי שבממשלה ומי שלא בממשלה", אומרת מיכאלי. "נתק מוחלט. אין שיתוף פעולה, אין סיעה דה-פקטו.
"לקחתי אליי את כל הסממנים ההיסטוריים של המפלגה לחדר שלי, כי אין לנו אפילו חדר סיעה. דוד בן גוריון ויצחק רבין תלויים אצלי בחדר, לשמחתי, ויש התנהלות נפרדת מוחלטת. הם עשו את הטקס שלהם ואני עושה את שלי".
"לקחתי אליי את כל הסממנים ההיסטוריים של המפלגה לחדר שלי, כי אין לנו אפילו חדר סיעה. בן גוריון ורבין תלויים אצלי בחדר, לשמחתי, ויש התנהלות נפרדת מוחלטת. הם עשו את הטקס שלהם ואני את שלי"
פרץ ושמולי הציגו את זה כטקס המפלגתי ולא הזמינו אותך.
"לא הזמינו וגם לא הייתי רוצה שיזמינו אותי בשום אופן. לא הייתי משתתפת באירוע הזה".
אף שהחלפת פרץ היא תנאי מרכזי להצלחת תוכנית מיכאלי, היא מסרבת להצהיר שתתמודד על התפקיד. גורם המכיר אותה היטב טוען שמאז ומתמיד היתה לה שאיפה כזאת. לדבריה, "אני לא רותמת עגלות לפני סוסים, וכרגע עובדת על זה שתהיה לי מפלגה שיהיו בה בכלל פריימריז. שלא יוכלו להוציא לפועל את הכוונה הנואלת למחוק אותה לתוך הכישלון הפוליטי הקרוי כחול לבן".
לא נכון יותר להצהיר שאת מועמדת ליו"ר ואלה ואלה התוכניות שלי, כדי שבאמת תהיה אלטרנטיבה?
"הסיפור הוא לא אני, עם כל הכבוד. אני באמת חושבת שהסיפור הוא מפלגת העבודה. צריך לראות שבאמת יהיו פריימריז, שיוכלו לבוא ולהתמודד בהם כמה שיותר כוחות טובים, בשביל להחזיר אותם למפלגה. זה הדבר החשוב בעיניי".
את מנסה להציל מפלגה שכלל לא קרובה לאחוז החסימה.
"ברור, למה שמישהו ירצה להצביע כרגע למפלגת העבודה בראשות שמולי ופרץ שיושבת בתוך הממשלה? ברור שכרגע אין בכלל על מה לדבר".
על אפשרות שתחבור לסיעה אחרת מיכאלי לא מוכנה לשמוע. יש עתיד, היא אומרת, "איננה מפלגה. היא רשימה, במקרה הטוב, של אדם אחד. זאת לא מפלגה אלא הפקת טלוויזיה, ויאיר לפיד הוא לא מרכז-שמאל אלא מרכז-ימין, אם בכלל".
את נתפסת כמי שיכולה להשתלב בטבעיות במרצ.
"יש לי כבוד והערכה למרצ, יש לי יחסים טובים עם מרצ, אבל באתי למפלגת העבודה מתוך בחירה. הדרמה של הפוליטיקה במדינת ישראל כבר הרבה מאוד שנים, היא שאין לנו בצד הליברלי אף גוף פוליטי שמסוגל להרכיב קואליציה. זה הדבר שצריך לבנות, להביא למצב שיש לנו מפלגת שלטון פוטנציאלית.
"למה שאני אעזוב את מפלגת העבודה? אני זאת שנאמנה למה שהמפלגה הבטיחה, מה לא ברור? אני נחושה לגרום למפלגת העבודה להחלים מהטראומה ולבנות אותה מחדש".
"המפלגה חטפה סנוקרת כמעט סופנית"
"מפלגת העבודה חטפה סנוקרת כמעט סופנית, הרגשתי כך עוד במערכת הבחירות האחרונה", אומרת דמות בכירה במפלגה. "החיבור לאורלי לוי היה טעות קשה ומכה קשה מאוד, וגם החיבור עם כחול-לבן בכניסה לממשלה, כשכמעט תשעים אחוז מהבוחרים שלנו נגד. המפלגה גמורה. לבד היא לא תעבור את אחוז החסימה, בלי קשר למי שיעמוד בראשה.
"ישנם שני תרחישים. האחד, שבאיזושהי דרך מרב מצליחה לכפות על עמיר פריימריז, ואז עמיר קרוב לוודאי מנצח, אבל אולי מרב. האפשרות השניה היא שחוברים לכחול-לבן, כי הם גם גמורים כשלעצמם. ואז אולי יהיו שני מנדטים לעבודה, וזה יכול לתת לפרץ אולי-אולי-אולי את הנשיאות, שהוא כל כך חולם עליה.
"זה אולי ישמר את המותג לבינתיים, עד מערכת הבחירות הקרובה, ואז אולי-אולי אפשר יהיה לשקם. מה שלא יהיה, מי שלא יעמוד בראשות המפלגה צריך להשכיל לא לרוץ לבד, אלא לחבור לריצה משותפת עם אחת הרשימות, כחול-לבן, מרצ, חולדאי".
מיכאלי אינה מוכנה לעסוק בשלב זה בחיבורים עם מפלגות אחרות, פשוט משום שמועד הבחירות הבאות עדיין לא נקבע ולא ברור אילו רשימות יתמודדו. היא גם אינה מקבלת את הטענה שנטיית העבודה "להשפיע מבפנים" בכל מחיר מעידה על מקרה אבוד ובלתי ניתן לשיקום.
לדבריה, יותר מ-70% ממתפקדי העבודה התנגדו לכניסה לממשלה, וגם בוועידה השמרנית יותר היה רוב של 58% נגד, כל עוד ההצבעה היתה אמורה להיות חשאית. "כשהתברר לאנשים שההצבעה היא גלויה, הרבה אנשים לא הרשו לעצמם או לא יכלו להצביע אחרת; אנשים קשורים לכל מיני מוסדות".
מה את עושה כדי שהמהלך לשיקום העבודה יצליח?
"אני מדברת עם אנשים בתוך המפלגה, אני מתקשרת עם כוחות חדשים שיבואו למפלגה, אני נערכת משפטית ובכל דרך כדי לעשות כל מה שצריך. אני בוודאי לא מתכוונת לעשות את זה לבד, לא צריך לעשות את זה לבד. צריך הרבה כוחות חדשים, אבל יש הרבה אנשים שכמהים לראות את מפלגת העבודה קמה על הרגליים".
חברות וחברי כנסת לשעבר כמו עמר בר-לב ורויטל סוויד עדיין בקשר?
"יש קשר קבוע עם עמר ורויטל, ועם הגווארדיה הוותיקה כמו בייגה, אופיר פינס, חגי מרום, כולם. הם גם שותפים ושותפות מאוד משמעותיים במאבק נגד הכניסה לממשלה".
בר-לב וסוויד עדיין מעורבים מבחינתם?
"לא ממש מעורבים, גם אין הרבה במה להיות מעורבים כרגע. צריך לומר את האמת. אנשים גם צריכים לבנות את החיים שלהם".
שר הפנים לשעבר, אופיר פינס-פז מאשר שדיבר עם מיכאלי על תוכניתה לשיקום העבודה, אך ספק אם התעודדה מדבריו. "אמרתי לה שזה לעולם לא יקרה. אין היתכנות לשיקום מפלגת העבודה, לא על ידי מרב ולא על ידי אחרים. אני מאוד מחזיק ממרב, אמרתי לה שאני שומע מהציבור שאנשים מרגישים אותה בכנסת, עם כל הקושי והסיטואציה הלא פשוטה שהיא נמצאת בה.
"היא פופולרית, היא פעלתנית, היא דעתית, היא כריזמטית, היא אישה מרשימה, ויש לה הרבה תכונות טובות. אגב, היא גם מאוד ריאליסטית, חוץ מאשר כשמדובר במפלגת העבודה.
פינס-פז: "היא פופולרית, היא פעלתנית, היא דעתית, היא כריזמטית, היא אישה מרשימה, ויש לה הרבה תכונות טובות. אגב, היא גם מאוד ריאליסטית, חוץ מאשר כשמדובר במפלגת העבודה"
"השאלה מהי היום מפלגת העבודה ומי האנשים שנמצאים שם היא שאלה מאוד גדולה. מה יקרה בפעם הבא אם תהיה הצבעה גלויה? יחליטו על איחוד עם כחול-לבן, אז מרב עוד פעם תגיד שהיא הפסידה כי היתה הצבעה גלויה?
"אני למשל ביטלתי חברות אחרי שמפלגת העבודה החליטה להיכנס לממשלה. הצבעתי נגד, וברגע שהחליטו לעשות הפוך עזבתי. זאת מפלגה שאיבדה את זכות הקיום שלה ואת זה את רוצה לשקם? עם מי תשקמי?".
לפעמים נדמה ששחיתות לא קשורה לבטחון, לכלכלה ולחיים עצמם. ובכן, נתניהו מוכיח לנו כל יום כמה זה לא נכון
Posted by Merav Michaeli מרב מיכאלי on Sunday, November 1, 2020
מתחת לרדאר הציבורי
מיכאלי לא מסכימה שלא נותר לה עם מי לעבוד. "אני לא לבד בכלל. התמיכה מהשטח היא תמיכה, ואני לא מרגישה את עצמי לבד בכלל", היא אומרת.
אבל אין אנשים שזאת העבודה שלהם, דמויות משפיעות במפלגה שהולכות איתך.
"יש המון המון פעילות ופעילים שהתייצבו כבר מהרגע הראשון וכולם בעבודה. זה מתחת לרדאר הציבורי, כי היום באמת מפלגת העבודה עם מעט המנדטים שלה, אין לה את הנראות הציבורית שהיתה. אבל יש הרבה מאוד אנשים שהתגייסו ועובדים בזה.
"עדיין לא ברור מתי יהיו בחירות, אבל מה שברור הוא שהצורך באיזושהי כתובת לאנשים להצביע רק הלך והתחדד. אתה רואה שבחברה האזרחית יש המון התארגנויות שמחפשות בית. אני יודעת כמה פניות אני מקבלת, מאנשים שאומרים לי 'בואי, הנה אנחנו מכינים לך קבוצה, בואי תהיי הפנים שלנו'.
"ואני אומרת להם, יש לי מפלגה. ואני חושבת שהמפלגה הזאת יש לה אחריות, ויש לה תפקיד לעשות, ואני נאבקת על זה שהיא תוכל לעשות את זה, ואז אפשר יהיה לקרוא לכל הקבוצות האלה לבוא ולעבוד איתנו".
הזכרת את אופיר פינס-פז, אבל הוא עכשיו חלק מיוזמה להקים מפלגה יהודית-ערבית.
"אני מדברת גם איתם".
יכול להיות שתצטרפי אליהם?
"לא לא, אני מדברת איתם במובן הזה שאני מדברת עם כל השחקניות והשחקנים במחנה. בסופו של דבר צריך לעשות איזה שידוד מערכות. כרגע יש שברים ורסיסי שברים".
אז על מה מדברים, על קואליציה של מפלגות שמאל ומרכז?
"מדברות, יש כל מיני דברים, לא יודעת, מדברות, זה חשוב, כמאמר שירו של אולארצ'יק, 'לדבר לדבר לדבר'. אין מנוס, צריך לחשוב יחד, צריך לראות כל מיני אופציות".
מה הכי מטריד אותך בימים אלה בהתרחשויות הפוליטיות?
"הרשימה מאוד ארוכה. שלטונו של נתניהו הוא בפער גדול הדבר הכי מטריד שקורה כרגע, עם כל מה שזה אומר, ההסתה, פירוק השירות הציבורי. מעבר לזה יש את האתגר של המחנה שלנו לבנות את עצמו מחדש. המחנה לא נפל פעם ראשונה עכשיו, זה הרבה שנים שהוא עובר הרבה שלבים של נפילה, אבל הפעם האחרונה זאת התרסקות באופן מיוחד".
מיכאלי שוללת את הטענה שהשמאל הפסיד סופית בגלל הדמוגרפיה, בין השאר משום שנתניהו לא הצליח להקים ממשלת ימין שלוש פעמים ברציפות. הטיעון הזה מתעלם מכך שבכחול-לבן ובישראל ביתנו, שהיו במערכות הבחירות במחנה 'רק לא ביבי', יש קרוב ל-15 אנשי ימין היוצרים בכנסת רוב ימני מובהק.
טיעון שני מביאה מיכאלי מסקרים רבים המלמדים על תמיכה ציבורית רחבה בפלורליזם, חופש דת, מדינת רווחה, שוויון מגדרי ואזרחי, ואפילו הקמת מדינה פלסטינית במגבלות ביטחוניות. "אני חלוקה על זה שהפסדנו דמוגרפית. אנשים קוראים לעצמם ימין בגלל ששמאל זאת קללה", היא אומרת.
טיעון שלישי נובע מכך שלדבריה, "מדיניות נתניהו לאורך שנים התאפיינה ב'בניכוי חרדים וערבים', בשתי אסטרטגיות שונות. את הערבים הוא מדיר על ידי דה-לגיטימציה והדרה, ומול החרדים הוא פשוט נכנע להנהגה שלהם, שפועלת בניגוד לאינטרסים של הרוב המכריע של החברה שלהם.
"בשתי החברות האלה יש רוב שהוא ישראלי וישראלית לכל דבר ועניין, שכן מעוניינים להשתלב בחברה הכללית. ברגע שיפתחו להם את השערים המצב פה ישתנה לגמרי. אבל היום, אנחנו בכלל לא מבקשים מהם להצביע לנו. אנחנו כאילו מסמנים אותם כלא שייכים.
"אחד הדברים הדרמטיים שאני חושבת שהמחנה שלנו צריך לעשות היום, הוא להפסיק לדבר במונחים של פוליטיקת הזהויות. זה אחד הדברים הכי הרסניים למדינת ישראל, לחברה הישראלית ולפוליטיקה שלנו.
"אחד הדברים הדרמטיים שאני חושבת שהמחנה שלנו צריך לעשות היום, הוא להפסיק לדבר במונחים של פוליטיקת הזהויות. זה אחד הדברים הכי הרסניים למדינת ישראל, לחברה הישראלית ולפוליטיקה שלנו"
"בתור פמיניסטית, אני האחרונה שמתכחשת לזה שאנשים יכולים ויכולות להיות מופלים לרעה ומתויגים לקבוצה, אבל הגענו למקום שהשיח הזה רק מחמיר את המצב ולא מתקן שום דבר. הגיע הזמן לדבר במונחים של אינטרסים משותפים, של טוב משותף. יש כל כך הרבה מזה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהיא אישה מרשימה, אבל גם אם תצליח היא עדיין תצטרך לחבור לחולדאי (גם הוא ממפלגת העבודה, אבל הוא לא מתעקש על שימור העבר). אז נשאלת השאלה מה החשיבות של מהלכיה. מילא אם הייתה רותמת את חולדאי לרוץ לפריימריז בעבודה, אבל זה לא הוזכר בשום מקום. נניח שפרץ ושמולי יחברו לכחול לבן ומרב תחבור לחולדאי – למי יהיה אכפת אצל מי מותג העבודה נשמר? בסוף מדובר באנשים.