אם נשאל את Siri מה זה cringe-worthy, דהיינו – איזה מן דבר יכול לגרום לנו להתכווץ מרוב מבוכה, סיכוי לא רע שנזכה לשמוע את הדברים שנשא השבוע בנימין נתניהו בכנס למיגור אלימות נגד נשים:
"נשים זה לא בעל חיים שאתה יכול להכות בו, והיום אנחנו אומרים גם בבעלי חיים אתה לא מכה".
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
נתניהו באירוע לציון היום הבינ"ל למיגור אלימות כלפי נשים: נשים הן בעלי חיים (ולכן גם אותן לא צריך להכות). באמת שאין מלים כבר (h/t @matan_amirr)pic.twitter.com/CBuDRRn4wO
— Noa Landau נעה לנדאו (@noa_landau) November 23, 2020
הרשת, כהרגלה, יצאה מגדרה. רבים מיהרו להכריז שנתניהו איבד את זה סופית, אחרים סברו שכשל בלשונו בצל הנוכחות מזרה האימה של רעייתו, ואף היו כאלה שחשדו כי מדובר בסימן ראשוני לדמנציה. אך ההסברים הללו מייצגים משאלות לב, ואילו ההסבר פשוט בהרבה: כך נראה אדם המתקשה לחוש חמלה, בשעה שהוא מנסה לזייף אותה. לא תיתכן תוצאה אחרת זולת תאונת הרכבת המפוארת שבה חזינו, ואל מול ההפתעה שהדברים עוררו אין לנו אלא לשאול: מה חשבתם שייצא? קולה?
כך נראה אדם המתקשה לחוש חמלה, בשעה שהוא מנסה לזייף אותה. לא תיתכן תוצאה אחרת זולת תאונת הרכבת המפוארת שבה חזינו, ואל מול ההפתעה שהדברים עוררו אין לנו אלא לשאול: מה חשבתם שייצא? קולה?
בעלי חיים אינם זרים למשפחת נתניהו. אמנם כלבתם האהובה קאיה זצ"ל כבר לא איתנו, אבל לאחרונה התבשרנו על "כלב קטן" אחר שמכשכש סביב בני המשפחה – או שלפחות כך הם מכנים בחדרי חדרים את נפתלי בנט, ספק אם בגלל נאמנותו הבלתי מותנית.
הקלטות ניר חפץ נחשפות – נתניהו על בנט: "הוא כלב קטן" • האזינו >> https://t.co/HpeaqlhH55@RavivDrucker pic.twitter.com/4H8PdwPQIF
— חדשות 13 (@newsisrael13) November 14, 2020
נתניהו, יודע כל דרדק, מדמה עצמו לווינסטון צ'רצ'יל. ואף שהדמיון בין השניים מוגבל ביותר, לשניהם היו "כלבים". אך בעוד שלנתניהו יש "כלב קטן", לצ'רצ'יל היה "כלב שחור".
"הכלב השחור" של צ'רצ'יל לא היה כלב בשר ודם אלא הכינוי שהעניק למחלת הדיכאון אשר ממנה סבל לאורך חייו. התקפי הדיכאון היו שבים ופוקדים אותו מעת לעת, ולעתים השביתו אותו במשך חודשים. גם כאשר שככו, מעולם לא באמת משו מצדו – ומכאן הכינוי.
נתניהו, כידוע, מדמה עצמו לצ'רצ'יל. ואף שהדמיון בין השניים מוגבל, לשניהם היו "כלבים". בעוד שלנתניהו יש "כלב קטן", לצ'רצ'יל היה "כלב שחור". זה לא היה כלב בשר ודם אלא הכינוי שהעניק למחלת הדיכאון שלו
מנקודת מבט פסיכואנליטית, דיכאון מתפתח על רקע קושי לשאת אשמה לא-מודעת. מקורה ברגשות שנאה שאנחנו מוּעדים להרגיש כלפי אנשים שאותם אנחנו גם אוהבים. ההכרה בכך שאנחנו יכולים לשנוא אדם שאותו אנחנו גם אוהבים היא מחשבה קשה לעיכול, והיכולת לשאת אותה מהווה הישג התפתחותי חשוב.
המחלה של צ'רצ'יל – שכללה גם מופעי מאניה – הסבה לו סבל אדיר, אבל יתכן שגם תרמה ליכולתו לשאת באחריות המונומנטלית שההיסטוריה הפילה על כתפיו. אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות אם מאבקו באשמה לא-מודעת שיחק תפקיד, אבל רמזים לכך טמונים בנאומיו המלכדים: מי שנודר להילחם בכל מקום ולעולם לא להיכנע הוא מי שחווה על בשרו את המאבק המתמשך בייאוש. מי שמסוגל להפיח תקווה דרך הבטחה לדם, יזע ודמעות הוא מי שיודע להישיר מבט אל כאב וסבל.
כמה שלא ירצה להידמות לו, נתניהו אינו צ'רצ'יל. בשונה מצ'רצ'יל, פגמיו האישיותיים מונעים ממנו כל מפגש עם אשמה או חמלה. צ'רצ'יל לא היה חף מגרנדיוזיות, אבל הנרקיסיזם שלו לא היה ממאיר. נרקיסיזם כזה לא מסוגל לשאת כל ביטוי של הזדקקות; הוא פועל ללא-רחם וכל אימת שנתקל בצורך בחמלה הוא בז לו כחולשה, לועג לו, משתעמם ממנו. לא בכדי האורטור המחונן שלנו כשל אפילו בהגיית המילה "חוֹמל": שיבוש המילה היא הדרך שבה נפשו הרחיקה מעצמה את הקונספט המאיים.
מעניין לציין כי עקב מחלתו, צ'רצ'יל נמנע ככל האפשר מלהתקרב למרפסות. בצל סבלו הוא חשש שהפיתוי לקפוץ מאחת יגבר עליו. ואילו אצלנו, הצ'רצ'יל wannabe מעולם לא כבש את יצרו והתרחק מהמרפסת, הוכחה לכך שאשמה היא ממנו והלאה – ועל חמלה בכלל אין מה לדבר.
כמה שירצה להידמות לו, נתניהו אינו צ'רצ'יל. פגמיו האישיותיים מונעים ממנו כל מפגש עם אשמה או חמלה. הנרקיסיזם שלו לא מסוגל לשאת הזדקקות, ולכן כשנתקל בצורך בחמלה הוא בז לו כחולשה, לועג לו, משתעמם ממנו
אבל אם בכל זאת ננסה לדבר, נשמע משהו כזה:
"נשים הן בעלי חיים, ילדים הם בעלי חיים, בעלי חיים עם זכויות. והדבר הזה צריך לעבור מן העולם".
מהו "הדבר הזה"? כל חולשה הזקוקה לחמלה, כמובן.
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם