מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן / 47 ימים להשבעה

47 ימים להשבעה בלי דרמות ובאופן מסודר, ג'ו ביידן מתחיל לעבוד

צוות המעבר של ביידן עובד במלוא הקצב, והנשיא הנבחר הציג עד כה סדרת מנויים שנותנת אינדיקציה לגבי הכיוון שהוא מנסה להתוות בצורת הממשל שלו ● במקביל, בג'ורגי'ה נערכים לסיבוב השני על שני הכיסאות שיקבעו איזו מפגלה תשלוט בבית הנבחרים ● ופסק הדין הראשון של איימי קוני בארט רחוק מלהיות שמרן ● אור רפל-קרויזר מסכם את אירועי השבוע בדרך לבית הלבן

ג'ו ביידן במסיבת עיתונאים ב-1 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
AP Photo/Andrew Harnik
ג'ו ביידן במסיבת עיתונאים ב-1 בדצמבר 2020

הרשות המבצעת

צוות המעבר של ממשל ביידן עובד במלוא הקצב, והנשיא הנבחר ג'ו ביידן, שהספיק בינתיים לנקוע את רגלו, הציג עד כה סדרה של מנויים שנותנת אינדיקציה טובה למדי לגבי הכיוון שהוא מנסה להתוות בצורת הממשל שלו.

המנויים הראשונים שביידן הכריז עליהם, מיד לאחר שנצחונו התבהר בסוף השבוע שלאחר הבחירות, היו של צוות הייעוץ לנושא הקורונה. זה לא ממש יהיה צוות ביצועי, אבל זו הצהרת כוונות משמעותית, הן מבחינת סדר העדיפויות של הממשל והן באיוש הצוות על ידי רופאים מנוסים ומומחים באפידמיולוגיה.

בסוף השבוע הזה ביידן צפוי להכריז על מינויו של ג'ף זינטס, אחד מראשי צוות המעבר ולשעבר ראש מועצת היועצים הכלכליים של ברק אובמה, לתפקיד "צאר קורונה" המתאם את פעילות הממשל; ושל ויוק מרת'י כקצין רפואה ראשי, האחראי על סוכנויות בריאות הציבור – המקבילה לשר הבריאות אצלנו. מרת'י שירת בתפקיד זה בממשל אובמה.

הניגוד עם ממשל טראמפ לא יכול להיות מובהק יותר. הצוות המיוחד שהקים הנשיא המכהן לענייני קורונה לא התכנס מאז הקיץ, והגורם המוביל שדונלד טראמפ מינה באוגוסט היה ד"ר סקוט אטלס – רופא ופרשן פוליטי שטראמפ ראה ב"פוקס ניוז", שהפיץ בתפקידו שקרים רבים אודות הווירוס ודחף ל"חסינות עדר", דהיינו להרג מאסיבי של קשישים ובעלי מחלות רקע. שלשום (רביעי),  הוא התפטר מתפקידו.

ד"ר סקוט אטלס בתדריך לעיתונאים עם דונלד טראמפ בחדר התקשורת בבית הלבן, ב-16 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
ד"ר סקוט אטלס בתדריך לעיתונאים עם דונלד טראמפ בחדר התקשורת בבית הלבן, ב-16 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

בתחומים יותר שגרתיים, ביידן הודיע על מנויים בכירים בתחומי חוץ וביטחון, כלכלה ובמשרות בבית הלבן.

המנויים הבכירים בבית הלבן הם רובם של אנשים לא מוכרים וכנראה שגם לא יהיו מוכרים במיוחד לקורא הישראלי: צוות החקיקה, היועץ המשפטי, צוות התקשורת ודומיהם, וכן סדרה של יועצים מיוחדים.

הלכה למעשה, המנויים האלה משמעותיים ביותר – הם ההבדל בין בית לבן אפקטיבי שמצליח להשיג תוצאות, כמו זה של ג'ורג' בוש הבן, למשל, אל מול בית לבן לא מתפקד, כמו זה של טראמפ. אבל אלה אנשי מאחורי הקלעים. אולי שתי הדמויות היחידות שעוד נשמע עליהן בישראל הן ראש הסגל רון קליין והדוברת ג'ן סאקי.

הדבר המאפיין ביותר את סדרת המנויים הזו כולה היא העדר ההפתעות שבה: אלה אנשים שמלווים את ביידן מהקמפיין, מתקופתו כסגן נשיא ואף עוד קודם לכן, כשהיה בסנאט. ההתנהלות של הקמפיין – רגועה אך נחושה, היעדר תזזיתיות ודבקות במטרה, והעדר מתיחויות פנימיות, לפחות לא כאלה שהגיעו לתקשורת – היא סיבה לאופטימיות בתחום זה.

הדבר המאפיין ביותר את סדרת המנויים הזו כולה היא העדר ההפתעות שבה: אלה אנשים שמלווים את ביידן מהקמפיין, מתקופתו כסגן נשיא ואף עוד קודם לכן, כשהיה בסנאט

בתחום הכלכלי, ביידן הציג שני מנויים משמעותיים: לשרת האוצר הוא מייעד את ג'נט ילן, מי שהייתה יו"ר הפדרל ריזרב בין 2014 ל-2018. לילן הייתה קדנציה מוצלחת בפדרל ריזרב, והיא בפירוש לא מייצגת קו של שנויים כלכליים מהפכניים בסגנון אליזבת וורן או ברני סנדרס.

ג'ו ביידן וג'נט ילן במסיבת העיתונאים שבה הכריז הנשיא הנבחר על מינוייה לתפקיד שרת האוצר בממשל שלו. 1 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
ג'ו ביידן וג'נט ילן במסיבת העיתונאים שבה הכריז הנשיא הנבחר על מינוייה לתפקיד שרת האוצר בממשל שלו. 1 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

עם זאת, עמדותיה הכלכליות הן בצד השמאלי של המפה ואחת המשימות המשמעותיות מבחינתה אחרי שטראמפ נבחר לתפקיד הייתה להגן על חוק דוד-פרנק, שערך רפורמה בבנקאות והגביר את הפיקוח על הבנקים.

אם ילן מועמדת קונצנזואלית ולא מעוררת מחלוקת, נירה טאנדן, המועמדת של ביידן למשרת הממונה על התקציבים, היא בדיוק ההיפך. טאנדן מנהלת את מכון המחקר Center for American Progress, אחד ממכוני המחקר הגדולים בוושינגטון. עם זאת, בניגוד למה ששמו מרמז, המרכז הוא דווקא בצד המתון יותר של המפלגה הדמוקרטית.

טאנדן נאמנה ותיקה של הקלינטונים ועבדה בכל הקמפיינים של ביל והילארי קלינטון. עם זאת, היא הייתה מהבודדים מקמפיין קלינטון 2008 שעבדו גם בבית הלבן של אובמה, שם בין השאר הייתה מהמעצבים המשמעותיים של אובמה-קייר.

טאנדן עבדה בכל הקמפיינים של ביל והילארי קלינטון. עם זאת, היא הייתה מהבודדים מקמפיין קלינטון 2008 שעבדו גם בבית הלבן של אובמה, שם בין השאר הייתה מהמעצבים המשמעותיים של אובמה-קייר

יש לה סיפור אישי מרשים – היא בת למהגרים מהודו ובילדותה אמה נאלצה להסתמך שנתיים על תשלומי רווחה עד שהצליחה למצוא עבודה לאחר גירושיה – אך היא גם יצרה הרבה אויבים לאורך הדרך, הן בצד הדמוקרטי – היא הייתה אולי המבקרת הבוטה ביותר של ברני סנדרס – והן מצד סנאטורים רפובליקאים אותם הרבתה לבקר בטוויטר.

ראש אגב התקציבים הוא לא תפקיד בולט כמו האחרים – השם מיק מולוואני, ראש אגב התקציבים ברוב שנות טראמפ, בוודאי לא מוכר לנו כמו שמות בולטים אחרים, אבל עדיין מבין מינויי ביידן, המינוי של טאנדן הוא בעל הסיכוי הגבוה ביותר להידחות בסנאט.

נירה טנדן, המועמדת של ג'ו ביידן לתפקיד הממונה על התקציבים, ב-1 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
נירה טנדן, המועמדת של ג'ו ביידן לתפקיד הממונה על התקציבים, ב-1 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

ולבסוף, בתחום חוץ וביטחון ביידן הציג את אנתוני בלינקן כשר החוץ, אלחנדרו מיורקאס כשר במשרד לביטחון פנים, ג'ייק סאליבן כיועץ לבטחון לאומי, אבריל היינס כראש סוכונויות המודיעין, ולינדה תומס-גרינפלד כשגרירת ארה"ב באו"ם.

כל אלה היו בכירים בתחומם בממשל אובמה – בלינקן היה סגן שר החוץ; מיורקאס היה סגן השר לביטחון פנים; סאליבן היה יועץ בבית הלבן של אובמה; היינס הייתה סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי; וגרינפילד-תומס הייתה שגרירה בליבריה ובנציגות האו"ם בז'נבה, ולאחר מכן שרתה במספר תפקידים בכירים במחלקת המדינה.

עם זאת, אין כאן אף אחד מהבכירים המזוהים ביותר עם ממשל אובמה ומהלכיו במדיניות החוץ – סוזן רייס, סמנתה פאוור או בן רודס. נראה שיש כאן מאמץ מחושב לא לתת לרוב הרפובליקאי (אם יהיה כזה) בסנאט תירוצים לדחות את המנויים הללו או לעורר סביבם מחלוקת.

אין כאן אף אחד מהבכירים המזוהים ביותר עם ממשל אובמה ומהלכיו במדיניות החוץ. נראה שיש כאן מאמץ מחושב לא לתת לרוב הרפובליקאי בסנאט תירוצים לדחות את המנויים הללו או לעורר סביבם מחלוקת

בניגוד לרייס, למשל, שחודשים רבים של מתקפות רפובליקאיות הפכו את שמה למזוהה לחלוטין עם המתקפה בבנגאזי, השמות האלה כנראה לא היו מוכרים כלל לאמריקאי הממוצע עד שהוכרז מנויים.

סוזן רייס, לשעבר היועצת לביטחון לאומי של ברק אובמה (צילום: AP Photo/Mark Humphrey)
סוזן רייס, לשעבר היועצת לביטחון לאומי של ברק אובמה (צילום: AP Photo/Mark Humphrey)

מבחינת מדיניות סביר שנראה חזרה פחות או יותר למדיניות של אובמה – ביידן כבר הודיע שיחזור להסכם האקלים בפריז וינסה להגיע להסכם גרעין חדש עם איראן.

עם זאת, הנושא האחרון הוא גם דוגמה מעניינת לדגש מעט שונה של צוות ביידן: בעקבות ההתנקשות המיוחסת לישראל במדען האיראני בשבוע שעבר, בן רודס לדוגמה יצא בציוץ זועם על כך שיש כאן ניסיון לטרפד מהלכים דיפלומטיים של הממשל הנכנס. אנשי ביידן, לעומת זאת, שתקו: לא ברכו על ההתנקשות אבל גם לא ביקרו אותה.

בעקבות ההתנקשות המיוחסת לישראל במדען האיראני בשבוע שעבר, בן רודס יצא בציוץ זועם על כך שיש כאן ניסיון לטרפד מהלכים דיפלומטיים של הממשל הנכנס. אנשי ביידן, לעומת זאת, שתקו

בפינה הקטנה שלנו, ביידן הוא פוליטיקאי מהדור הוותיק ביותר במפלגה הדמוקרטית וככזה יש לו קשרים אישיים טובים עם ישראל. סגניתו קמלה האריס היא אולי הפוליטיקאית הדמוקרטית הכי פרו-ישראלית בדורה במפלגה הדמוקרטית ובלינקן ממשיך במסורת של מדלן אולברייט של שרי חוץ יהודים.

אבל בנימין נתניהו יגלה שוושינגטון של ביידן היא לא מה שהוא היה רגיל אליו, בוודאי לא בימי טראמפ אבל גם לא בימי ברק אובמה. בציבור האמריקאי, ראש ממשלת ישראל מזוהה עם טראמפ יותר מרבים מהרפובליקאים עצמם, וקדנציית טראמפ לא הותירה הרבה רצון טוב או תמימות בסגנון אובמה במפלגה הדמוקרטית.

בעוד שבצוות הבכיר של ביידן יש יחס טוב לישראל, נתניהו לא ימצא שם אף אחד לגנוב סוסים איתו. כך גם בקונגרס – בבית הנבחרים הדמוקרטי לנתניהו אין קשרים כלל, והדור הוותיק במפלגה, שלו פינה חמה לישראל עוד משנות ה-60, הולך ונעלם.

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ ב-2017 (צילום: US Embassy Jerusalem)
בנימין נתניהו ודונלד טראמפ ב-2017 (צילום: US Embassy Jerusalem)

בבחירות האלה היה זה אליוט אנגל, יו"ר ועדת החוץ מטעם המחוז ה-16 של ניו יורק (אחד המחוזות היהודים ביותר בארה"ב) שהפסיד בפריימריז למועמד הפרוגרסיבי ג'מאל באומן – עוד תפקיד בכיר בבית הנבחרים שכבר לא נגיש לפניות אנשי נתניהו.

גם הרוב הרפובליקאי בסנאט – אם יישמר – צפוי להיות דחוק. ועם כל חיבתו של נתניהו לניסיונות איגוף של הנשיא מצד הקונגרס, היכולת של הקונגרס להשפיע על מדיניות חוץ מאוד נמוכה, ובעיקרה נוגעת לתיקצוב – נושא שללא תמיכת בית הנבחרים אין לנתניהו ממש סיכוי להשפיע עליו.

מופעים תיאטרליים דרמטיים כמו נאומו של נתניהו ב-2015 לא באמת משפיעים על המדיניות – אחרי הכול, הסכם הגרעין נחתם על אף אותו נאום. ואם התנהלותו של ביידן עד כה היא אינדיקטיבית, הדבר הכי גרוע לנתניהו יכול להיות לא שהוא יעורר את זעם הממשל – אלא שהממשל פשוט יתעלם ממנו, כפי שהתעלם מפארסת התנהלותו של טראמפ מאז הבחירות.

אם התנהלותו של ביידן עד כה היא אינדיקטיבית, הדבר הכי גרוע לנתניהו יכול להיות לא שהוא יעורר את זעם הממשל – אלא שהממשל פשוט יתעלם ממנו, כפי שהתעלם מפארסת התנהלותו של טראמפ מאז הבחירות

מינוי נוסף של ביידן הוא של ג'ון קרי כנציג מיוחד לענייני משבר האקלים. ייתכן שביידן התכוון ברצינות להקדיש מאמץ לנושא או שהוא הציג מינוי הצהרתי שמעניק לקרי סמכויות בכלום ושום דבר; בין כך ובין כך, סביר שהאנרגיה והאינטנסיביות של קרי (שהביאו את בוגי יעלון בזמנו לקרוא לו "אובססיבי") יעלו את משבר האקלים לראש סדר היום, בין אם זו הייתה הכוונה מלכתחילה ובין אם לאו.

ג'ון קרי, בעת ההכרזה על מינויו לתפקיד יועץ מיוחד לענייני האקלים בממשל ג'ו ביידן. 24 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)
ג'ון קרי, בעת ההכרזה על מינויו לתפקיד יועץ מיוחד לענייני האקלים בממשל ג'ו ביידן. 24 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

חדי העין ישימו לב שאחת הקבוצות הכי פחות מיוצגות במנויי ביידן היא גברים נוצרים לבנים: מתוך 14 המנויים הבכירים שהוכרזו, רק שלושה הם גברים וואספים. שמונה מתוכם נשים – ביניהן ארבע נשים שחורות או בנות מהגרים, אליהן מצטרף גם גבר שחור; וכן ארבעה יהודים ויהודיות, במנויים הבכירים ביותר: בלינקן, קליין, מיורקאס וילן. זאת בנוסף לביידן עצמו, שהוא קתולי, והאריס, אישה שחורה.

הרשות המחוקקת

בסוף המאה ה-19, בשיאה של תקופת ג'ים קרואו, נישולם של שחורים מהאפשרות להצביע במגוון דרכים הביא לכך שהמפלגה הדמוקרטית שלטה ללא מצרים במדינות הדרום (כזכור, עמדותיהן של המפלגות בנושאי גזע היו הפוכות מעמדותיהן היום). עם זאת, בעשורים אלה הופיע איום חדש על המפלגה – המפלגה הפופוליסטית, שעמדותיה בנושאי גזע היו דומות לעמדות הדמוקרטים ולכן מקובלות על הרוב הלבן.

אחת התגובות של הממשלים הדמוקרטים במדינות הדרום היה לקבוע סיבובים שניים בכל הבחירות מלבד זו לנשיאות. אם אף אחד מהמועמדים לא זוכה בלמעלה מ-50% מהקולות, נערך סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו הכי הרבה קולות. המטרה הייתה שגם אם יש פיצולים פנימיים בקרב הדמוקרטים שמביאים לכמה מועמדים, בסיבוב השני כל מצביעי המפלגה יתאחדו מאחורי מועמד אחד.

מאה שנים אחרי, הרבה מחוקי ג'ים קרואו לא איתנו אבל הסיבוב השני עדיין כאן, והשנה הוא דרמטי: בשני המושבים של מדינת ג'ורג'יה – האחד שבהן נערכו בחירות רגילות והשני שהתפנה בעקבות התפטרותו של ג'וני אייזקסון בשל בעיות בריאות – יערך בינואר סיבוב שני, ותוצאות הסיבוב השני יכריעו מי יחזיק ברוב בסנאט, הרפובליקאים או הדמוקרטים.

האחראי על הבחירות במחוז פולטון בג'ורג'יה ריצ'רד ברון באולם שבו נערכה הספירה מחדש של קולות ההצבעה. 25 בנובמבר 2020
האחראי על הבחירות במחוז פולטון בג'ורג'יה ריצ'רד ברון באולם שבו נערכה הספירה מחדש של קולות ההצבעה. 25 בנובמבר 2020

ג'ורג'יה היא מדינה שעברה שנויים משמעותיים בשנים האחרונות, ולכן לאף אחד אין באמת הערכה טובה לגבי מי ינצח בסיבובים השניים. לפי הסקרים, אלו מירוצים מאוד צמודים; בניגוד למערב התיכון, בג'ורג'יה הסקרים היו מאוד מדויקים בסיבוב הראשון במירוצים האלה, אם כי קשה לדעת אם הם ידייקו גם בבחירות בסיבוב שני, בהן יש לרוב שיעור השתתפות נמוך יותר.

בסיבוב הראשון המועמדים הדמוקרטים קיבלו מעט פחות קולות מהרפובליקאים, אבל התנהלותו של טראמפ ביחס לתוצאות הבחירות פועלת לטובתם: בניגוד למדינות המערב התיכון, שגם שם הפיץ טראמפ שקרים רבים, בג'ורג'יה כל דרגי הממשל נשלטים בידי רפובליקאים ולכן האשמתיו חסרות הבסיס של טראמפ עוררו מלחמה פנימית בתוך המפלגה.

בניגוד למדינות המערב התיכון, שגם שם הפיץ טראמפ שקרים רבים, בג'ורג'יה כל דרגי הממשל נשלטים בידי רפובליקאים ולכן האשמתיו חסרות הבסיס של טראמפ עוררו מלחמה פנימית בתוך המפלגה

חמור מכך, המועמדים הרפובליקאים חוששים שהמסר החוזר של טראמפ על כך ש"הבחירות מכורות" ישכנע בוחרים רפובליקאים רבים לוותר על ההצבעה; בוודאי לא עוזרת להם העובדה שסידני פאוול, עורכת הדין לשעבר במטה טראמפ ומפיצת העל של תיאוריות הקונספירציה בדבר הבחירות, קראה השבוע במפורש למצביעים בג'ורג'יה שלא לצאת להצביע עד שלא תתקיים חקירה בדבר תיאוריות הקונספירציה.

הרשות השופטת

איימי קוני בארט פסקה השבוע את הפסיקה המשמעותית הראשונה שלה לאחר מינוייה לבית המשפט העליון בארה"ב, כאשר הצטרפה לדעת הרוב שביטלה את הצו של מושל ניו יורק אנדרו קואומו שהטיל מגבלות של 10 או 25 מתפללים (בהתאם לרמת התחלואה) בבתי תפילה.

שופטת בית המשפט העליון בארה"ב, איימי קוני בארט (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
שופטת בית המשפט העליון בארה"ב, איימי קוני בארט (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)

באופן מפתיע, למרות הצעדים הדרמטיים שננקטו בניסיון להשתלט על התפרצות מגפת הקורונה, ולמרות שהייתה וישנה התנגדות לצעדים אלה בקרב חלק מהציבור האמריקאי, מעט מאוד ערעורים על מדיניות זו הגיעו לבתי המשפט.

בית המשפט העליון בוויסקונסין ביטל באביב את צו הסגר של המושל שם, ובית המשפט העליון האמריקאי דחה לפני מספר חודשים עתירה דומה לזו שהתקבלה השבוע מצד כנסיות בקליפורניה ונוואדה, ופחות או יותר זה הכול.

השבוע, אם כן, נפסקה הפסיקה הדרמטית הראשונה בתחום. דעת הרוב הלא חתומה (מפי קלרנס תומס, סמואל אליטו או בארט עצמה) נימקה את הפסיקה בכך שלא הוכח שבכנסיות ובבתי הכנסת הספציפיים שעתרו אכן התרחשו התפרצויות של נגיף קורונה, וכן כי ניתן להשיג את המטרה של השתלטות על הנגיף באמצעים מגבילים פחות (למשל, העלאת מספר האנשים המותרים להשתתף).

השופטים ברט קוואנו ובעיקר ניל גורסץ' כתבו חוות דעת נפרדות שבהן יצאו בזעם כנגד האפליה, לטענתם, בין חנויות לחיות מחמד או לממכר אלכוהול לבין בתי תפילה, ובעצם ניסחו בלשון משפטית את הדיון המאוס ביחס לקורונה בארץ, "למה הם כן ואני לא?".

נשיא בית המשפט ג'ון רוברטס והשופט סטיבן ברייר דחו את העתירה מסיבות טכניות; ואילו אלנה קייגן וסוניה סוטומאיור תקפו ישירות את הטיעון של דעת הרוב: ההבדל בין כנסיות לחנויות, למשל, הוא באופי הפעילות בהן, כתבו. פעילות בבתי תפילה מהווה שהות ממושכת, בקרבה רבה, הכוללת שירה ודיבור בקול רם – בדיוק הפעילות המסוכנת ביותר להפצת קורונה.

שוטרי משטרת ניו יורק בדיון עם יהודים אורתודוקסים בשכונת ברוקלין פארק, 7 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/John Minchillo)
שוטרי משטרת ניו יורק בדיון עם יהודים אורתודוקסים בשכונת ברוקלין פארק, 7 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/John Minchillo)

בין אם מסכימים עם נימוקיהם של גורסץ' וקוואנו או של סוטאמאיור וקייגן, בשורה התחתונה, פסק הדין מהווה התערבות של בית המשפט הן בשיקול דעת מקצועי והן בהכרעה חברתית של הרשויות המקומיות. קשה לראות בכך פסיקה שמרנית במיוחד.

עוד 1,980 מילים
סגירה