מרגע שקמלה האריס הוצגה כמועמדת לסגנית הנשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית באוגוסט האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ והמפלגה הרפובליקאית השיקו קמפיין שניסה לתייג אותה כפוליטיקאית "קיצונית" שתמשוך את ג'ו ביידן לקצה השמאלי.

בבחירתה של האריס, אמר טראמפ לתומכיו בעצרת בחירות בספטמבר, ביידן כרת "ברית לא קדושה עם הגורמים הקיצוניים והמסוכנים ביותר בשמאל הרדיקלי".

"אתם יודעים מי שמאלי יותר מברני המשוגע?", הוא המשיך, כשהוא משווה את האריס לסנאטור מורמונט, ברני סנדרס.

ביידן בן ה-77, שהוכרז בשבת כנשיא ה-46 של ארצות הברית בתום ארבעה ימים של ספירת קולות, תיאר את עצמו כמועמד "מעבָר", ובבחירתה של האריס הוא למעשה הציב אותה בחזית כיורשת שלו.

pic.twitter.com/jXoffXyZed

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) August 11, 2020

ייתכן כי בנושאים מסוימים האריס אכן מאגפת משמאל את הנשיא הנבחר, אבל ישראל היא בפירוש לא אחד מהם.

למעשה, הרקורד של סגנית הנשיא הנבחרת ביחס לישראל מעיד כי היא עשויה להיות אפילו נצית יותר מביידן, שבמהלך מסע הבחירות שלו ניסה לבדל את עצמו מהאגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית.

קק"ל על פני ג'יי סטריט

האריס אמנם נמצאת על הבמה הלאומית רק מאז 2017, אבל נראה כי העמדות שנקטה בשלוש שנותיה כסנאטורית מציבות אותה במחנה הפרו-ישראלי המסורתי של המפלגה.

הצעת ההחלטה הראשונה שהיא הייתה שותפה לה כסנאטורית הייתה למעשה גינוי החלטתו של ממשל אובמה-ביידן להימנע בהצבעת מועצת הביטחון של האו"ם על ההחלטה לגנות את ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית.

האריס הזכירה את הצעת ההחלטה הזאת בנאום בוועידת המדיניות של איפא"ק ב-2017, ואמרה כי היא נועדה "להילחם בהטיה נגד ישראל באו"ם ולאשר שוב כי ארצות הברית שואפת לפתרון צודק, בטוח ובר-קיימא של שתי מדינות".

קמלה האריס נואמת בכנס איפא"ק בוושינגטון, ב-28 במרץ 2017 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)

"אז כמי שגדלה באזור המפרץ (של סן פרנסיסקו), אני זוכרת בחיבה את קופות קק"ל שהשתמשנו בהן כדי לאסוף תרומות לנטיעת עצים בישראל", היא אמרה באותו נאום בהתייחס לקק"ל בישראל, המעורבת במאבק משפטי סביב פינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן במזרח ירושלים.

"כמי שגדלה באזור המפרץ (של סן פרנסיסקו), אני זוכרת בחיבה את קופות קק"ל שהשתמשנו בהן כדי לאסוף תרומות לנטיעת עצים בישראל", היא אמרה בהתייחס לקק"ל בישראל

הנאום הזה היה רק אחד מתוך שלושה שהאריס נשאה בוועידות של איפא"ק, שקרנו ירדה בעיני מספר הולך וגדל של דמוקרטים. רובם נוטים להעדיף את השדולה הפרוגרסיבית ג'יי סטריט, שמאמינה כי יש צורך בהפעלת לחץ על הצדדים המעורבים כדי להתחיל במשא ומתן לשלום.

יותר ממחצית הצירים הדמוקרטים בסנאט מקבלים את תמיכת ג'יי סטריט. האריס איננה אחת מהם. הקשר היחיד שלה לארגון היה בנובמבר 2017, אז היא הייתה אחת מבין 17 פוליטיקאים מקומיים ופדרליים שהשתתפו בוועדה המארחת של מסיבה שערך הסניף של ג'יי סטריט בלוס אנג'לס. ביידן, מנגד, דיבר בכנסים של ג'יי סטריט פעמים מספר, ונשא דברים לפני הארגון באירוע לגיוס תרומות בספטמבר.

מבקרת זהירה

אף על פי שהוא מחשיב אותו לידיד קרוב, ביידן לא נמנע מלמתוח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, והתבדח על כך שהוא אינו מסכים עם שום דבר שראש הממשלה אומר. האריס, מנגד, מעולם לא התכתשה בפומבי עם נתניהו, בשונה מכמה מועמדים דמוקרטים אחרים, שהרחיקו לכת עד כדי כינויו "גזען".

Mideast Israel Palestinians US (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)

כשנשאלה על תוכניתו של ראש הממשלה נתניהו לספח השנה חלקים גדולים מהגדה המערבית, האריס אמרה בשנה שעברה בפודקאסט Pod Saves America כי היא "מתנגדת לחלוטין" למהלך וכי היא "תיתן ביטוי להתנגדות הזאת". אולם היא נמנעה מלמתוח ביקורת ישירה על נתניהו עצמו.

כשנשאלה אילו לחצים דיפלומטיים הממשל שלה עשוי להפעיל על ישראל כדי לקדם את שיחות השלום, האריס נמנעה מלפרט.

"ובכן, יש כמה דרכים. אבל זה צריך להיות סביב פתיחת ערוץ תקשורת כן, שלא מתאפיין בהיעדר מידע או בהיעדר פרספקטיבה היסטורית או בהיעדר אכפתיות. ואני חושבת שכל אלה הן דאגות שצריכות להיות לנו לגבי הממשל הנוכחי", היא אמרה.

עם זאת, במכתב פתוח לטראמפ, האריס הזהירה כי הסיפוח עלול להוביל ל"עימות רציני, להמשך קריסת שיתוף הפעולה הביטחוני עם כוחות הביטחון הפלסטיניים ולשיבוש יחסי השלום בין ישראל לשכנותיה ירדן ומצרים".

במכתב פתוח לטראמפ, האריס הזהירה כי הסיפוח עלול להוביל ל"עימות רציני, להמשך קריסת שיתוף הפעולה הביטחוני עם כוחות הביטחון הפלסטיניים ולשיבוש יחסי השלום בין ישראל לשכנותיה ירדן ומצרים"

היא פגשה את נתניהו ב-2017, בעת ביקורה השלישי בישראל. היא הייתה אמורה להיפגש אז גם עם יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, אבל רמאללה ביטלה את הפגישה שעות לאחר שטראמפ איים לסגור את הנציגות הדיפלומטית של אש"ף בוושינגטון.

קמלה האריס בפגישה עם פעילי איפא"ק ב-25 במרץ 2019 (צילום: מתוך הטוויטר של קמלה האריס)

בהצהרה לעיתון Arab American News, האריס הבטיחה כי ממשל ביידן-האריס יפתח מחדש את נציגות אש"ף, וכמוה את הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים, נוסף על נקיטת "צעדים מידיים כדי להשיב על כנם את הכלכלה והסיוע ההומניטרי לעם הפלסטיני ולטפל במשבר ההומניטרי המתמשך בעזה".

ועדיין, היא לא הרחיקה לכת עד כדי תיוגה של ישראל כאחראית בצורה כלשהי למצב ההומניטרי הזה.

כשנשאלה ב-2019 על ידי הניו יורק טיימס "האם ישראל עומדת בסטנדרטים של זכויות אדם?", האריס השיבה, "באופן כללי כן", והוסיפה: "אני חושבת שישראל, כמדינה, מחויבת להיותה דמוקרטיה, והיא אחת הידידות הקרובות שלנו באזור, ושאנחנו צריכים להבין את הערכים ואת סדרי העדיפויות המשותפים שיש לנו איתה כדמוקרטיה ולנהל מדיניות חוץ שתואמת את הבנת הקשר הזה בין העם האמריקאי לעם בישראל".

"אנחנו צריכים להבין את הערכים ואת סדרי העדיפויות המשותפים שיש לנו עם ישראל כדמוקרטיה ולנהל מדיניות חוץ שתואמת את הבנת הקשר הזה בין העם האמריקאי לישראל"

עם זאת, היא השמיעה תגובה ביקורתית יותר בהמשך אותו החודש. "אני רוצה להבהיר: אני תומכת בעם ישראל. ואני חד-משמעית לגבי זה. אבל תמיכה בעם ישראל לא אומרת, לא צריכה להיות מתורגמת לתמיכה בכל מי שמכהן בתפקיד ראש הממשלה באותו רגע נתון", אמרה האריס, כשהיא נמנעת מלנקוב בשמו של נתניהו.

"אז התמיכה שלי בישראל היא חזקה והיא כנה. באותה מידה אין שום ספק שאנחנו צריכים להשמיע את קולנו כשמתרחשת הפרה של זכויות אדם. אנחנו חייבים לעבוד יחד עם הידידה שלנו, ישראל, כדי לעשות את אותם דברים שכולנו יודעים שהם לטובת זכויות האדם והדמוקרטיה, מפני שאותה מחויבות משותפת לדמוקרטיה היא זו שממנה נולדו היחסים בינינו, ואנחנו צריכים להמשיך לדבוק בזה", היא הוסיפה.

קמלה האריס בעת ביקור ביד ושם, בנובמבר 2017 (צילום: משרדה של האריס בסנאט)

בה בעת, מנהלת התקשורת לשעבר של האריס אמרה בשנה שעברה לעיתון McClatchy ש"תמיכה בישראל היא מרכזית עבורה".

סינדרום ירושלים

ביוני 2017 האריס הצביעה בעד החלטה שהתקבלה פה אחד לציון יום השנה ה-50 למלחמת ששת הימים. ההחלטה ביטאה תמיכה בחקיקה מ-1995 שקבעה כי ירושלים היא "בירתה המאוחדת של ישראל". זאת בשעה שהפלסטינים רואים במזרח ירושלים את בירת מדינתם העתידית.

במהלך שהותה בישראל באותה שנה, האריס ביקרה באוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים ונפגשה עם קבוצה של סטודנטיות. היילי סויפר, ששימשה אז כיועצת לביטחון לאומי של האריס והתלוותה אליה באותו ביקור, אמרה לזמן ישראל כי הסטודנטיות שיתפו אותה בחוויותיהן כמי שגדלו על רקע הסכסוך ונאלצות להתמודד עם גדר הביטחון בגדה המערבית שעוברת בסמוך לאוניברסיטה שלהן, דבר שהותיר רושם על האריס.

"היא עודדה [את הסטודנטיות] להיות מנהיגות בקהילות שלהן, והן קיבלו ממנה השראה", אמרה סויפר, שעומדת כיום בראש המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה.

קמלה האריס בפגישה עם סטודנטיות מאוניברסיטת אל-קודס באבו דיס, ב-27 בנובמבר 2017 (צילום: משרדה של האריס בסנאט)

אף על פי שהיא תומכת נלהבת בפתרון שתי המדינות, האריס גם אימצה את הטיעון החביב על נתניהו בנושא, ואמרה ב-2016 לשבועון Jewish News of California כי שלום בר קיימא מחייב הכרה פלסטינית בישראל כ"מדינה יהודית".

הגינות פרוגרסיבית

האריס גם חלקה לעתים על השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון. מחשש לפגיעה בחופש הביטוי, לדבריה, היא התנגדה לחוק נגד חרם על ישראל, שהיה הופך חרם כזה למעשה פלילי.

"הסנאטורית האריס תומכת בתוקף בסיוע ביטחוני לחיזוק יכולתה של ישראל להגן על עצמה", מסר המשרד שלה בשנה שעברה. "היא ביקרה בישראל, שם היא נוכחה מכלי ראשון בחשיבותו של שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארצות הברית לישראל. היא התנגדה [לחוק] מתוך חשש שהוא יגביל את זכויות התיקון הראשון לחוקה של האמריקאים".

קמלה האריס בביקור בבסיס כיפת ברזל בצה"ל בעת ביקורה בישראל בנובמבר 2017 (צילום: משרדה של האריס בסנאט)

אף על פי שהאריס לא הייתה בסנאט כדי להצביע על כך ב-2015, היא תמכה בהסכם הגרעין עם איראן והזדהתה עם עמדתו של ביידן ביחס להסכם הרב-צדדי בתיווכו של אובמה, שממשלת נתניהו התנגדה לו בתקיפות.

בעימות בין המועמדים לסגנות הנשיא שהתקיים בחודש שעבר, האריס מתחה ביקורת על החלטתו של ממשל טראמפ לפני שנתיים לסגת מהסכם הגרעין, ואמרה כי הדבר "הביא למצב שבו אנחנו פחות בטוחים, מפני שהם בונים מה שעלול להיות בסופו של דבר ארסנל נשק גרעיני משמעותי".

"זה היה פתרון, גם אם אולי לא מושלם, והיו לו הרבה שותפים, לא רק ארצות הברית ואיראן", היא אמרה בשנה שעברה ל"רוב הדמוקרטי למען ישראל". ואז, כשעוד הייתה מועמדת לסגנות הנשיא, הבטיחה לחדש את ההסכם ו"להרחיב את ההגבלות, בכלל זאת על ניסויים בטילים בליסטיים, וגם להגביר את הפיקוח".

כמו שני אפונים בתרמיל

אף על פי שנראה כי האריס מחזיקה בגישה זהירה יותר כלפי ישראל, העוזרת לשעבר שלה סויפר טוענת כי סגנית הנשיא הנבחרת "מתואמת למדי" עם ביידן בנוגע למדינת היהודים.

ג'ו ביידן וקמלה האריס אחרי ההכרזה על נצחונם בבחירות, 7 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik, Pool)

"ההבדל היחיד בין השניים הוא כמות הזמן שג'ו ביידן עבד על הנושא הזה", היא טוענת.

היועצת לשעבר לביטחון לאומי מציינת כי גם לפני שהפכו לשותפים למרוץ הבחירות, ביידן והאריס היו בין קומץ המועמדים שהתנגדו להתניית או לקיצוץ הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל.

"מה שבאמת מאחד אותם בנושא הזה הוא ההסתכלות שלהם על היחסים עם ישראל מעבר לרגע הפוליטי הנוכחי", אומרת סויפר. "טראמפ הפך את היחסים האלה לאישיים ופוליטיים במידה רבה, וזה לא האופן שבו ממשל ביידן-האריס יתייחס לנושא".