משרד הבריאות ממליץ למטופלים שמערכת החיסון שלהם חלשה ונמצאת במצב לא יציב – כתוצאה ממחלה או טיפול – לבדוק עם הרופא המטפל אם ומתי לקבל את החיסון נגד קורונה. כך נמסר מטעם משרד הבריאות, בתשובה לשאלת זמן ישראל.

ההבהרה באה לאחר שמסמך רשמי שהוציא בתחילת השבוע מזכיר הצוות לניסויי קורונה במשרד הבריאות, ד"ר טל ברוש, המליץ לחולים במחלות כרוניות ולאנשים עם כשלים במערכת החיסונית להתחסן נגד קורונה באופן גורף וללא אבחנה בין סוגי המצבים.

חיסון לקורונה של חברת מודרנה. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בעקבות פניית זמן ישראל בבקשה להבהיר את הנושא, משרד הבריאות מסר: "בעולם יש ניסיון רב שנים עם מתן חיסונים למדוכאי חיסון. אמנם במקרה הנוכחי מדובר על תרכיבים חדשים, אך אין סיבה לכך שהם יחרגו מהכללים המוכרים. מותר לתת חיסון שאינו מסוג חי מוחלש לחולה מדוכא חיסון. הנחיה זו רלבנטית גם לחיסון על בסיס mRNA (כמו החיסונים של פייזר ומודרנה נגד קורונה, ת.ג).

"ייתכן שיעילות החיסון תהיה נמוכה יותר בהשוואה למטופל עם מערכת חיסון תקינה, אבל אין חשש מבחינת בטיחות החיסון במתן חיסון זה. מכיוון שמטופלים עם דיכוי חיסון נמצאים בסיכון לקורונה, לא נכון להוציא אותם מהאפשרות לקבל חיסון יעיל ובטוח רק בגלל מגבלות מחקריות".

עם זאת מדגישים במשרד הבריאות: "אם מטופל מדוכא חיסון נמצא במצב חיסוני לא יציב כתוצאה ממחלה או טיפול, רצוי שיבדוק עם הרופא המטפל אם ומתי לקבל את החיסון".

משרד הבריאות: "אם מטופל מדוכא חיסון נמצא במצב חיסוני לא יציב כתוצאה ממחלה או טיפול, רצוי שיבדוק עם הרופא המטפל אם ומתי לקבל את החיסון"

משרד הבריאות אף התייחס לשאלת האלרגיות ומסר: "לא היה ניתן לצפות מראש שאנשים עם אלרגיות אחרות יגיבו לחיסון זה, ובמחקרים הקליניים נושא זה לא עלה כבעיה וגם כעת הנושא עדיין בבדיקה. אין קשר בין מצב זה למצב שלא מאפשרים לאנשים היכולים לחלות בתחלואה קשה בקורונה בגלל חוסר מידע על יעילות התרכיב בקרב מטופלים דומים".

מרכז הייצור של חברת פייזר בבלגיה

"מצבים ספציפיים שמצריכים עצת רופא"

דוקטור אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מדעת", מסביר: "המסמך שהוציא ד"ר טל ברוש הוא לא הפרק על החיסון נגד קורונה בתדריך החיסונים הרשמי של מדינת ישראל, אלא דף שאלות-תשובות זמני שברוש הוציא לרופאים, ודפים כאלה נוטים להתעדכן.

"לטעמי המסמך שברוש הוציא לא היה מדויק מספיק ביחס למדוכאי החיסון, ואני שמח שמשרד הבריאות הבהיר את עמדתו בנושא זה. התשובה שהם נתנו מאוד טובה. החיסון נגד קורונה נוסה, הוא בטוח וכדאי מאוד מאוד להתחסן.

ד"ר אורי לרנר (צילום: באדיבות המרואיין)

"אבל, אכן, יש מקרים ספציפיים ונקודתיים של מצבים רפואיים שבהם חשוב שהמטופל יתייעץ עם הרופא המומחה שמטפל במחלה או במצב הרפואי המיוחד שלו, כדי לדעת אם ומתי נכון לו להתחסן נגד קורונה".

אתה יכול לתת דוגמאות למצבים הרפואיים שמצריכים המלצה של רופא בעניין החיסון?

"למשל, מישהו שעבר השתלת איברים, ומקבל טיפול רפואי שמיועד למנוע את התגובה של מערכת החיסון שלו נגד האיבר המושתל. אם הוא יחוסן כעת, החיסון עלול לגרום לגוף שלו להגיב ביתר ולדחות את ההשתלה. אז החיסון יגן עליו מקורונה אבל עלול להוביל לכשלון ההשתלה.

"דוגמה אחרת היא של חולי סרטן בעיצומם של טיפולי כימותרפיה. זה מצב שבו הגוף לא נמצא באיזון, ואם הוא יחוסן כעת, החיסון עלול להכניס עוד גורם למשוואה של הגוף שלו, ולא ברור איך זה ישפיע".

"יש מקרים ספציפיים ונקודתיים של מצבים רפואיים שבהם חשוב שהמטופל יתייעץ עם הרופא המומחה שמטפל במחלה או במצב הרפואי המיוחד שלו, כדי לדעת אם ומתי נכון לו להתחסן נגד קורונה"

דוגמא נוספת שמציין לרנר הם חולים במחלות אוטואימוניות שמטופלים בתרופות שמחלישות במכוון את מערכת החיסון שלהם כמו קורטיקוסטרואידים. החשש לגביהם הוא שהחיסון יגרום לתגובה נקודתית של הגוף שלהם שיפגע בטיפול שהחולה מקבל. במקרים אלה חשוב להתייעץ עם הרופא המומחה שמטפל במחלה הספציפית של המטופל, כי הוא יודע הכי טוב מה נכון.

"חשוב להדגיש שאני לא מדבר על המקרים הרגילים, של מישהו שיש לו דיכוי חיסוני קבוע ברמה נמוכה", מבהיר לרנר. "חיסון לא אמור לסכן אנשים עם דיכוי חיסוני קבוע ונמוך, בוודאי לא החיסון נגד קורונה שהוא לא נגיף מוחלש, אלא מבוסס mRNA.

"אני לא מדבר גם על מחלות כרוניות, מאסטמה ועד סכרת, ועל כשלים במערכת החיסונית שנבדקו בניסוי של החיסון ונמצאים בפרוטוקול, שהחיסון לא מסכן את החולים בהן וטוב שיתחסנו.

"אני מדבר רק על מקרי הקצה שבהם יש מצב רפואי לא יציב בהקשר למערכת החיסון, ושהחיסון עלול ליצור תגובות לא צפויות בגוף שלהם. לגבי חולים אלו, בהחלט כדאי שיתייעצו עם הרופא המטפל".