בשבת האחרונה בנימין נתניהו העלה עד למקסימום את הרף בכל הנוגע למלחמה בשינויי אקלים בשנים הקרובות. "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050", הוא אמר.
דבריו משתלבים יפה במגמה העולמית, וכבר בחמש השנים הקרובות, איתני הטבע המתחדשים אמורים להחליף את הפחם המזהם כמקור הגדול לחשמל בעולם.
גם כניסתו של הנשיא החדש לבית הלבן היא זמן מצוין להחליף דיסקט: ג'ו ביידן רוצה לקדם השקעות של 2 טריליון דולר באנרגיה נקייה אחרי שטראמפ הפנה עורף למאמץ הבינלאומי. אפילו בבורסת תל אביב, מניות האנרגיה הנקייה נצבעו השנה בירוק בוהק, בניגוד למגמה הכללית בקרב מניות האנרגיה המסורתית.
נתניהו ציין בדבריו את תחום אגירת האנרגיה הסולארית, שאכן מהווה אתגר משמעותי. מה שהוא לא ציין, זה שישראל תצטרך להיפטר בהדרגה משימוש באנרגיה מהגז המזהם, לפרוס תשתית לטעינת מכוניות חשמליות, ולהתחיל להרגיל נוסעים לעבור לתחבורה ציבורית.
אבל מעל הכל, כולנו נצטרך למצוא הרבה שטחים פנויים כדי לפרוס את הפאנלים הסולאריים שיהפכו את השמש לחשמל. כל אלה הם כרגע חלום רחוק.
על הנייר ההצהרה של נתניהו נשמעת נהדר, וייתכן שהוא מאמין שזה אפשרי. בפועל, היעד הרשמי של מדינת ישראל הוא לייצר רק 30% מאנרגיה מתחדשת בסוף העשור הנוכחי. במלים אחרות, להמשיך להשתמש בגז מזהם כדי לייצר את עיקר ה-70% למשק החשמל.
פרומו שממחיש את הבעיות התכנוניות, החברתיות וכן, גם הסביבתיות, בדרך להגשמת חלום האנרגיה הירוקה, התרחש בתחילת השבוע שעבר בצפון רמת הגולן.
ביום ראשון, הגיעו לשטח שמצפון מזרח למסעדה ומג'דל שמס, אנשי חברת אנרג'יקס כדי לבצע בדיקות קרקע.
הם רוצים להקים שם 26 טורבינות רוח בגובה של כ-200 מטר כל אחת. אנשי החברה לוו באבטחה של כוחות משטרה כבדים, והחקלאים הדרוזים נמנעו מלהגיע לשטחים החקלאיים שלהם. "השייחים התערבו ולא היו עימותים. ביום שני קרה אותו דבר", אומר נביה חלבי, תושב הכפר מג'דל שאמס ופעיל במאבק נגד הטורבינות.
לדבריו, באותו יום הדרוזים משני היישובים התאספו במקום קדוש בשם יעפורי.
"הוחלט שביום שלישי עולים לאדמות בשעות הלילה בכדי לשמור עליהם. הכוונה היתה למנוע בכוח את המשך העבודה של החברה. ב-6:00 בבוקר אנשים עלו לכיוון שתי מכונות הקידוח. כוחות הבטחון שהיו שם, כ-300 שוטרים ויס"מ, ירו גז מדמיע.
"האנשים לא נרתעו והמשיכו להתקדם לכיוון מכונות הקידוח עד שהתקרבו למטרים ספורים והשוטרים ירו כדורי גומי והיו עשרות נפגעים. היתה החלטה מלמעלה להתערב, לא יודע מי בדיוק. אני עצמי הייתי בקשר עם ארבעת הח"כים הדרוזים בכנסת, ואחרים דיברו עם השר לבטחון פנים, אמיר אוחנה, והוחלט להוציא את המכונות והשוטרים מהמטעים ולהפסיק את עבודות החברה".
בתגובה לדברים האלה, חברת הכנסת ע'דיר מריח מסרה שהמחלוקת על טורבינות הרוח "מוכרת לנו חודשים רבים. נפגשנו עם התושבים ובעלי הקרקעות ואנחנו מלווים ועוקבים אחר הסוגיה בתקווה להביא לפתרון מוסכם בין הצדדים מבלי להיגרר לעימותים נוספים".
פריסת 170 טורבינות בצפון הרמה
ההתכתשות האלימה בין הדרוזים לאנרג'יקס נגעה לחלק מפרויקט אר"ן, (אנרגיית רוח נקייה), שהוכרז תשתית לאומית ונמצא בהשלמות להיתר בנייה. מטרת הממשלה והחברות הפעילות בענף, היא לפרוס 170 טורבינות בצפון הרמה כדי להשלים את ייצור האנרגיה בעיקר בשעות של בין שקיעה לזריחה.
אנרג'יקס נשלטת על ידי איש הנדל"ן נתן חץ, שהוא גם היו"ר, ומנוהלת על ידי אסא לוינגר. מניית החברה ביצעה השנה קפיצה נחשונית של 33% לעומת ירידה במדד 35 המניות הגדולות בתל אביב, שבו היא נכללת. החברה תשקיע באר"ן כ-600 מיליון שקל ומצפה לייצר 115 מגה-וואט שיניבו הכנסות של כ-105 מילון שקל בשנה. זה אמור לקרות בתוך שנתיים.
אך אם לשפוט לפי הדברים של חלבי ודוברים נוספים שמתנגדים למיזמים דומים בצפון הארץ, נראה שמי שיזרע רוח יקצור סופה. ולא סתם, אלא סערה מושלמת. לפחות במקרה של המתנגדים מקרב הדרוזים, מה שקרה בשבוע שעבר זה רק הסיפתח – הם מוכנים ללכת עד הסוף.
"התושבים הראו בפומבי בהתנהלות שלהם, שבכוונתם לשרוף כל כלי שנכנס לשטח והם לא רוצים לחזור. הם ימשיכו אפילו שזה יעלה להם במאסר, בפציעה או אפילו בהרג. החברה לא תוכל להבטיח את קיומו של הפרויקט. הם ייתקלו בחקלאים, בנשים, בילדים ובגברים כל בוקר וכל ערב. אי אפשר לשים דיוויזיה של שוטרים במשך 24 שעות, במשך 20 שנה. אי אפשר לעשות את זה.
"התושבים הדרוזים ברמת הגולן החליטו פה אחד להילחם בטורבינות האלה עד הסוף והחקלאים הפנימו לפני 4-5 שנים שהטורבינות מחסלות להם את החקלאות. הוכח בשטח שהפרויקט לא יקום כי אי אפשר לאבטח אותו לא באמצעות המשטרה ולא אף גורם אחר", הוסיף חלבי.
לדבריו, הכוונה כרגע היא להיאבק בטורבינות במישור המשפטי, כאשר 26 החקלאים שחתמו על חוזי חכירה עם החברה חזרו בהם ורוצים להפר את ההסכם. לטענתו, אנרג'יקס הפעילה עליהם לחץ משפטי כדי שיעמדו בהסכם. אלא שבאסיפה שהתקיימה בקרב נכבדי העדה באזור הזה, הוחלט להתנגד לטורבינות ולהטיל חרם, ממש כך, על מי שיחרוג מהשורה.
"אנשים הסבירו לבית המשפט שההחלטה על חרם חברתי ודתי חלה על כל העדה ואנרג'יקס משתמשת בכלים האלו של תביעות משפטיות ואיומים. אני אישית הייתי מאוים יותר מפעם אחת כי פעלתי נגד הפרויקט. איימו לתפור לי תיק על סמים ובאחת הפעמים פניתי למשטרה".
האזכור שלו את האיום בחרם חברתי נשמע קשוח, פוגעני, ולקוח מעידן אחר. בתשובה לשאלה איך מתקבלת החלטה כזו, הוא אומר כך:
"יש חלק קטן, פחות מאחוז, שהסכימו ללכת עם החברה בחכירה. ו-99.9% מהאוכלוסייה מסרבת. אנחנו הדרוזים עדה שמוכרת במזרח התיכון כבר אלף שנה, כמו המיעוט היהודי בעולם יש לנו מנהגים משלנו, וחוקים משלנו. אנחנו מתאספים בח'ילווה, (בית תפילה, ע.ש.), שייחים ולא שייחים, ומקבלים החלטה כוללת מה הולכים לעשות.
"הרוב מחליט ומכריע, הרוב המוחץ אצלנו החליט לא ללכת לטורבינות רוח והכלי שאנחנו משתמשים בו להרתיע את הבוגדים זה חרם חברתי ודתי. אין לנו בתי סוהר, אין לנו משטרה, אנחנו לא פוגעים בהם פיזית. רק אומרים להם אתם מבודדים, לא תשתתפו לא בהלוויות ולא בשמחות של הדרוזים".
"אנחנו הדרוזים עדה שמוכרת במזרח התיכון כבר אלף שנה. הרוב מחליט ומכריע, הרוב המוחץ אצלנו החליט לא ללכת לטורבינות רוח והכלי שאנחנו משתמשים בו להרתיע את הבוגדים זה חרם חברתי ודתי"
לא השארתם להם הרבה ברירות.
"לא רק זה, מי שעמד בראש המתנגדים ביום שלישי לכניסת החברה למטעים אלה אותם אנשים שחתמו. הם אמרו שהחברה הטעתה והשלתה אותנו. אמרו לחקלאים, 'חקלאות אין בה כסף, אנחנו מביאים לכם טורבינה ואתם תקבלו הרבה כסף', ולא הסבירו לחקלאים הפשוטים את הצד השלילי של הטורבינה, שפוגעת בהם ובשכנים שלהם".
החשש העיקרי של הדרוזים הוא מפגיעה בחקלאות. "הטורבינות מחסלות את הציפורים, החרקים והדבורים, מקור הפרנסה העיקרי שלנו, גידול תפוחים ודובדבנים, יעלם, תיירות חקלאית תיעלם, אז עדיף להם למות מאשר שיהרגו להם את הפרנסה", אמר עוד. לצד אלה, הם חוששים מכך שהטורבינות עלולות ליצור מטרדי רעש, ריצוד ותחושת אי נוחות. כמו כן, יש נוצרת בעיית קרינה שמשפיעה על רשתות תקשורת אזרחית וצבאית.
לא פחות חשוב, יש גם את העניין הזה של הנוף. לא צריך להיות מומחה לפנג-שוואי או שמירת טבע כדי לראות שלהבי הענק האלה לא באים טוב בעין. כך חשבו תושבי מחוז האגמים הפסטורלי באנגליה, שלא רצו להמשיך להביט אל הים ולראות את הטורבינות. גם בגרמניה, שבה רבע מייצור החשמל מגיע מהתחום הזה, חוות הרוח מתקשות לאתר מיקומים חדשים בעיקר בגלל שהתושבים לא רוצים אותן.
חלבי אומר שהוא עצמו פעיל בנושא של אנרגיה מתחדשת מתחילת העשור ואף היה שותף להקמת קואופרטיב של טורבינות רוח שבו הרווחים היו אמורים ללכת לתושבים.
"אני ממייסדי האגודה לאנרגיה מתחדשת. כל הפרויקט היה בבעלות הדרוזים, 100% רווח, לא 3% כמו שמציעה אנרג'יקס. אבל ב-2014 אחרי שהתמ"א הסתיימה ואספתי חומר ממדינות אחרות, למדתי על הנזק האדיר לחקלאות ולבריאות. לא בכל מקום זה טוב, במדבר ובים כן. אנשי שמירת הטבע ואיכות הסביבה רואים מה שקורה בפרויקט גלבוע, 2,000 ציפורים מתות בכל שנה מאז שהטורבינות החלו לפעול".
ואכן, החברה להגנת הטבע עתרה לבג"ץ נגד תכנית של חברת אנלייט להקמת טורבינות בגולן, בטענה שהיא מסכנת את אוכלוסיית הנשרים שם. העתירה נדחתה והשופטים השתכנעו שהיזמים יוכלו לתצפת ולכבות את הטורבינות בזמן שיש חשש לפגיעה בעופות שמתקרבים. השופט נועם סולברג היה במצב רוח פיוטי והביע תקווה "שהכל יהיה בסדר. תנשב הרוח, תחתוך הטורבינה את השמיים, רק בל נשכח, יש נשר בשמיים".
חלבי לא מתרשם מהתחזיות של אנרג'יקס ותקוות השופט ש"יהיה בסדר". חוץ מהנזקים לסביבה והבריאות, הוא חושב שאין היתכנות עסקית לאנרגיית רוח בגולן והמדינה תצטרך לסבסד את ההפקה ותשתית ההולכה בעלות גבוהה מדי. את החזון של נתניהו הוא טוען שצריך להגשים בכיוון שראש הממשלה דיבר עליו בפירוש – הפקת אנרגיה מהשמש:
"התכניות העסקיות של הטורבינות בארץ לא מוצדקות כי משטר הרוחות נמוך מדי כדי להפיק חשמל. בהשוואה לסולארי, העלות של 1 מגאה וואט ברוח היא פי 3, ומי שישלם את ההפרש זה הציבור. זה מוצר שלא הוכח, ויש קו מתח עליון שצריך להוליך את החשמל מרמת הגולן למרכז הארץ.
"זה יעלה רבע מיליארד שקל לחברת החשמל ולמדינה. אז למה שהציבור יממן את הפרוייקט של נתן חץ? הרווחים בתעשייה הזו באים רק מהבורסה וממשחק במניות של החברות. הם מפרסמים שיש התקדמות בפרויקט ואנשים קונים את המניות אבל זה שקר".
סליחה מראש על השאלה, אבל להתנגדות שלכם לפרויקט הזה יש קשר לזהות האתנית-לאומית?
"יש אצלנו מיעוט קטן שהוא פרו-סורי, אבל הם כמה אלפים ספורים ואנרג'יקס מנצלת את המציאות הזו להראות לעם ישראל שכל האוכלוסייה היא טרוריסטית ותומכי רע"מ וחיזבאללה ו-BDS. אבל זה לא קשור לפוליטיקה, יש לנו שכנים יהודים, עמותת שומרי הגולן, שלחו מכתב לנתניהו ולממשלה שהם תומכים במאבק של שכניהם הדרוזים ברמת הגולן.
"יש שם 2,000 משפחות שמתנגדות לאנרגיית רוח, וגם מאבק 2020 ששם עוד כמה אלפי משפחות שמתנגדות. גם הם תומכי BDS? נתן חץ ואסי לוינגר צריכים להוסיף אותם לרשימה. הם מתייחסים לדרוזים כקהילה פרימיטיווית".
בשורה התחתונה, חלבי מקווה שבתי המשפט יפסלו את ההתקשרויות וביחס למישור הפוליטי הוא מציין שממשלת מעבר אישרה את הפרויקט הזה. "אנחנו מקווים שהממשלה הנוכחית תסתכל בעין אחרת על המאבק שלנו ותעצור את הפרויקט".
אנשי דת וחברי מועצה מתנגדים
נחישות דומה להיאבק בתכנית להקמת טורבינות רוח מגלה גם ראש מועצת כסרא-סמיע יאסר ג'דבאן. "יש התנגדות גורפת של אנשי הדת וחברי המועצה, ואם יהיו טורבינות יהיו לכך השלכות קשות וסכסוך בתוך היישוב", הוא אמר.
הנקודה הזו עולה שוב ושוב בשיחות שקיימנו כאן ובפרסומי העבר אודות הטורבינות: יצירת קרעים בתוך קהילות בפריפריה, שבהן הקהילתיות ממילא חשובה יותר מאשר בעיר. בעוד שבגרמניה למשל, רבים ממיזמי הרוח הם קואופרטיביים, בישראל היזמים חותמים עם בעלי קרקעות חקלאיות או קיבוצים ואגודות שיתופיות, ותמיד משאירים מחוץ למעגל המרוויחים את שאר התושבים הסמוכים. לפי ג'דבאן, היזמים פיתו את תושבי כסרא שכעת לא מצליחים לחזור בהם.
"הוגשו התנגדויות של תושבים וכרגע מחכים לוועדות משנה. יש תושבים שהחתימו אותם, רצו להפר חוזה והפעילו עליהם לחץ והתחילו לשלוח להם צ'קים הביתה ולפתות אותם. יש כאלה שהחזירו את הצ'קים ולא יודעים איך לצאת מהעניין. תהיה מלחמת אחים בכסרא, יש בעלי קרקע שפיתו אותם בהבטחות, 'נעשה לכם כבישים, נפתח, נתן לכם שכירות שנתית באלפי דולרים'.
"ואני אומר לך: לא תעמוד טורבינה על אדמות כסרא, במוח או בכוח, אני לא יודע, אני לא מאיים ואין לי כוונה כזו, אבל כל עוד התושבים מתנגדים לא יהיו טורבינות. אני בעד טורבינות על אדמות מדינה, במדבר, ובים אבל לא בעד טורבינות בתוך היישוב ולחנוק אותו, ממילא חנקו אותנו בהפקעת קרקעות, חנקו אותנו בתכניות מתאר במושבים מסביב ואני שמח שיש איתי הרבה חברים יהודים שמתנגדים לטורבינות".
גם אתם הטלתם חרם על מי שחתם?
"כן. ההבדל בחרם בין כסרא לרמת הגולן, שאנשי הדת פה פי כמה יותר מחמירים. היישוב שלנו שמרני-דתי ומסורתי, 90% דתיים, גם הצעירים. מה שאתם רואים ברמה"ג זה אפס לעומת מה שיקרה בכסרא".
לצד התושבים הדרוזים, גם מספר ראשי מועצות יהודיות הביעו התנגדות להקמת טורבינות חדשות.
כך למשל, חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, שטוען שצריך לחכות וללמוד את ההשפעות של הטורבינות הקיימות בעמק-הבכא, לפני שמאשרים את החדשות. גם ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון, ועידן גרינבאום, ראש מועצת עמק הירדן, קראו לאחרונה לבלום את התכנית לטורבינות נוספות ברמת סירין, ו"התריעו מפני נזקים בלתי הפיכים שישפיעו על מספר רב של תושבים". אותו דבר ביישובי עמק המעיינות, כפר ורדים, תפן וג'ת-ינוך.
השבוע פורסם בדבר ראשון שאחת מחברות הטורבינות מאיימת בתביעת ענק נגד קיבוץ גבע, שחבריו מתנגדים להקמת הטורבינות בטענה שההסכם הוסתר מהם.
מי שלא מתרגש מהאזהרות הבריאותיות והסביבתיות הוא איתן פרנס, מייסד אגוד חברות האנרגיה הירוקה. לדעתו, המתנגדים פשוט צרי עין כי לא קיבלו את החלק שלהם בעסקה.
"הסיפור האמיתי זה כסף. איפה שיש אנשים שמרוויחים הם בעד ומי שלא מרוויח הוא נגד טורבינות. זה אנושי, אתה לא יכול לראות את השכן שלך מרוויח ונהנה ואתה מסתכל פתאום הוא תקע לך עמוד מסתובב מול הפרצוף ואתה לא רואה מזה גרוש. אז אם אתה באמת ירוק, כל פעם שטורבינה מסתובבת לא שורפים דלק במקום אחר בארץ. כל משק כנפיים מייצר קילו-וואטים ובאותו זמן צריך לשרוף פחות גז או פחם בחדרה. בדרך כלל צרות עין זה מה שמכתיב את ההתנגדות.
"איפה שיש אנשים שמרוויחים הם בעד ומי שלא מרוויח הוא נגד טורבינות. זה אנושי, אתה לא יכול לראות את השכן שלך מרוויח ונהנה ופתאום הוא תקע לך עמוד מסתובב מול הפרצוף ואתה לא רואה מזה גרוש"
"מה שקרה עם הדרוזים, חלק מרוויחים וחלק לא ומה שקרה במעלה גלבוע זה שהקיבוץ ממול לא הרוויח. יש פה קנאת שכנים שיכולה להיות מוצדקת, תחשוב שהיית איתם במו"מ ואמרו לך אתה לא מסתפק במחיר הזה, אז מתחרים איתך מול השכן שלך. זו באמת בעיה. בפרויקטים של הקיבוץ, (כמו במעלה גלבוע, ע.ש.), האגודה מגובשת וברגע שהיא חותמת עסקה כולם שקטים, ואז ההתנגדות באה ממי שקנה בתים בהרחבה ולא חבר קיבוץ".
יתרה מכך, הוא טוען שבישראל ראו עד כה רק את הטורבינות הישנות ברמת הגולן, מעלה גלבוע ורמת סירין, אך החדשות שבתכנון יודעות לעבוד בשיטה אחרת.
"עד היום לא נבנה פרויקט מודרני, הראשון נבנה כרגע ברמת הגולן והקודמים זה מעלה גלבוע וסירין, כ-26 בסך הכל, שם יש חווה שהגובה שלה הוא 70 מטר ובחדשים זה 120 מטר כל טורבינה. יש גם פרויקט שהפסיק לפעול ברמה"ג בתל עסנייה. אלה לא המודרניות. טורבינות רוח לא הורגות ציפורים, זולת פרויקטים שהיו בזמנו שהם באמת טעות.
"הרעיון הוא לא להרוג ציפורים הרעיון הוא לייצר אנרגיה ירוקה. באזור ספרד ופורטוגל היו פרויקטים שפגעו בציפורים ומצאו דרך להעביד אותם תוך שמירה על הנשרים. הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה את הפרויקט ברמה"ג … והפלא ופלא, אם תשים צפר עם משקפת וכשהנשרים עוברים ליד הטורבינה אפשר לעצור אותה. זה נקרא משטר הפעלה. אם הן הורגות ציפורים מפסיקים אותן.
"לא תמצא בגוגל על המשך הרג הציפורים בשום מקום בעולם, אין דבר כזה. אין חיה כזו, זה מיתוס. היתה פגיעה ולמדו להתמודד עם הציפורים ולעצור את הטורבינות, סוף פסוק. אז אומרים, בינתיים בעולם לא טוענים יותר את השטויות האלה.
"לא תמצא בגוגל על המשך הרג הציפורים בשום מקום בעולם, אין דבר כזה. אין חיה כזו, זה מיתוס. היתה פגיעה ולמדו להתמודד עם הציפורים ולעצור את הטורבינות, סוף פסוק"
"בעולם המפותח אנרגיית רוח יותר גדולה מסולארית מבחינת מספר ההקמות. זה לא מתקנים שמזיקים לאף אחד, הם משתלבים בסביבה, הם לא מטרד, לא עושים רעש ולא גורמים להפלות.
"באו אנשי רט"ג והחברה להגנת הטבע והחליטו שלא יהיו בישראל טורבינות ושהורגים נשרים וציפורים. הם הוציאו חוות דעת שמתנגדת לטורבינות ועסקה בציפורים אבל בעיקר בלהפחיד את הציבור מהסכנות הבריאותיות ורעש בתדר לא נשמע וריצוד אור שיכול לגרום לתופעות בריאותיות והרבה קהילות נבהלו.
"ההתנגדות פורקה, כשזה הגיע לוועדות התכנון כי רעש מודדים ואפשר לראות שהגרמנים והאנגלים מודדים רעש, אז כל הטענות סולקו ולאט לאט התחילו להתקדם".
סטרס, דכאון ובעיות לב
צפירות ההרגעה האלה לא מניחות את דעתו של אורי השילוני. "בישראל אין מקום לטורבינות רוח, תרתי משמע. חשבו שזו אנרגיה ירוקה עד לפני כמה שנים אבל זה שזה לא פולט גזים רעילים לא אומר שזה אנרגיה ירוקה שלא עושה נזק", הוא אומר.
השילוני מייסד את מאבק 2020, שהוקמה לפני שלוש שנים כדי להיאבק מול מה שהם מגדירים מיזמים שפוגעים בסביבה ובאדם. לדעתו, חוות הרוח מזיקות, לא משתלמות ועדיף להשקיע את האנרגיות בייצור חשמל מהשמש ולאגור אותו לשעות שבהן היא שוקעת.
"הטורבינות רוח זה אנרגיה אדומה. הן פולטות גלי אינפרה סאונד ותת רעש, שלא שומעים אבל מרגישים". הוא מציין שהגלים האלה גורמים לסטרס, דכאון ובעיות לב.
"קשה לגור ליד נוף שמסתובב. ברמה"ג בונים עכשיו טורבינות בגובה 135 מטר, ומה שמקווים לעשות בגליל ובגלבוע ובחלק מרהמ"ג זה 207 מטר. זה יותר גבוה מעזריאלי, ותחשוב שהיית רואה אותו מסתובב. כמה תושבי תל אביב היו מוכנים שעזריאלי יסתובב להם מול הפרצוף? זה לא סתם גלגל ענק, קצה הלהב מגיע ל-300 קמ"ש. יש הרבה טורבינות באירופה ותושבים שסובלים ונאבקים אבל חברות האנרגיה יותר חזקות מהתושב הקטן".
"קשה לגור ליד נוף שמסתובב. ברמה"ג בונים עכשיו טורבינות בגובה 135 מטר, ומה שמקווים לעשות בגליל ובגלבוע ובחלק מרהמ"ג זה 207 מטר. זה יותר גבוה מעזריאלי, ותחשוב שהיית רואה אותו מסתובב"
מצד שני, "פוטנציאל התרומה של הטורבינות לייצור חשמל הוא אולי רבע אחוז. אם מישהו חושב שזה יסגור את ארובות חדרה הוא טועה. האנרגיה הסולארית מבחינה כלכלית מנצחת את הכל. לא תקנה מוצר שכפול במחיר ועושה נזקים. הפוטנציאל הסולארי בישראל עצום, עם מיליון דונם גגות ומאות אלפי דונם קירות ומאגרי מים ומתחילים לשלב את הפאנלים גם בחקלאות. זה יכול להגיע ליותר ממאה אחוז ממה שישראל צריכה.
"בלילה יש סוללות אגירה שכבר עובדות בעולם. לכן זה הזוי לטעון שביום יש שמש ובלילה יש רוח – הסוללות זה הפתרון היחיד ומחירן יורד כל שנה. לא סתם אילון מאסק ברשימת עשירי העולם – הוא הולך על הסוללות".
מעבר לכך, גם הוא מציין את הפגיעה בבעלי חיים. "עוברות פה מיליארד ציפורים בשנה ומתכננים את הטורבינות בדיוק בנתיב הנדידה שלהם. כבר היום יש קטל המוני מוכח של ציפורים מיוחדות ברמת סירין, ששם יש טורבינות של פחות מ-70 מטר. מה שמתוכנן בגלבוע זה מעל 200 מטר, והצפי הוא להרג של כ-25 אלף ציפורים ועטלפים בשנה. הם מספרים סיפורים על מכשיר שיעצור את הטורבינות, זה קשקוש בלבוש. איך יעצרו טורבינה שמגיעה ל-300 קמ"ש שמגיעה אליה חסידה או עיט שדואים במהירות מעל 100 קמ"ש?
"עוברות פה מיליארד ציפורים בשנה ומתכננים את הטורבינות בדיוק בנתיב הנדידה שלהם. כבר היום יש קטל של ציפורים מיוחדות ברמת סירין, ששם יש טורבינות של פחות מ-70 מטר. מה שמתוכנן בגלבוע זה מעל 200 מטר"
בסופו של דבר, השילוני לא מאמין לחזון של נתניהו. "אתה סוגר עם תחנות כוח ל-50 שנה, זה גז וסולר. שטייניץ מציג את זה כחזון, 30% מתחדשת, תגיד את האמת – זה 70% פוסילי. אני לא מאמין לנתניהו כי הוא עושה דברים אחרים, בינתיים מקימים תחנות כוח בקרית גת ובאר טוביה. זו הונאה של הציבור".
תגובת חברת אנרג'יקס: "הקמתו של פרויקט אר"ן אושרה על ידי הועדה לתשתיות לאומיות אשר יושבים בה כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים לרבות משרד הבריאות, הביטחון האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. התכנית כוללת 23 טורבינות חדישות מהסוג המתקדם ביותר בעולם, שעומדות בתקן בינלאומי. הן שקטות ואינן גורמות נזק בריאותי. הטורבינות יתפסו רק 2% מהמרחב החקלאי ורוב הפרויקט ייבנה על שטחים שלא ניתנים לעיבוד וכמובן על בסיס חוזים עם בעלי הקרקע.
"ביחס להתנגדויות לפרויקט, אנרג'יקס מעולם לא הפעילה לחצים על התושבים, אלא פעלה תוך שיתוף מידע, שקיפות ושיתוף פעולה מהיום הראשון. אם כבר ההיפך הוא הנכון. איומים, לרבות התנכלויות ומקרי אלימות בפועל, הופנו למרבה הצער כלפי שותפינו תושבי הכפרים הדרוזים בגולן מצד מיעוט כוחני, המונע משיקולים זרים, ולצערנו בריאות ורווחת התושבים אינם מעניינים אותו, ובהתאם התנהלות אלימה זו מטופלת על פי דין.
"הרוב המכריע והדומם של התושבים מחכה כבר כמעט עשור למימוש הפרויקט וצר לנו כי קומץ מתנגדים המונעים מאינטרסים זרים, אידיאולוגיים וקיצוניים מנסה לזרוע פחד באוכלוסייה התומכת בפרויקט.
"הפרויקט משלב את האוכלוסייה הדרוזית משלבי הייזום וכבר היום מספק מספר מקומות עבודה לתושבי האזור וזו כמובן רק ההתחלה. לאחר הקמת הפרויקט יתווספו עשרות מקומות עבודה מקצועיים (מהנדסים, טכנאים, עבודות עפר, פיתוח ושירותים) לתפעולו של הפרויקט.
"בנוסף, יתרום הפרויקט לפיתוח ועידוד התיירות באזור היישובים הדרוזים ע"י הקמת מרכז מבקרים שיוקדש הן לקידום העדה הדרוזית והן ללימוד על אנרגיה מתחדשת, ויארח מדי שנה מאות אלפי מבקרים. הפרויקט יתרום לשיפור המצב הכלכלי של התושבים הדרוזים ברמת הגולן וכן לשדרוג תשתיות החשמל באיזור, שכיום אינן מספקות. הפרויקט ישדרג את הדרכים החקלאיות לרווחת כלל החקלאים באיזור, יפנה שטחים ממוקשים ויסייע בהרחבת מתחמי החקלאות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שקרן יו"ר האיגוד הזה. הטורבינות מרעישות, בקושי מפיקות חשמל (לא כלכלי בגולן, כלכלי רק ליזמים שמקבלים סבסוד על ההפקה על חשבוננו משלמי המיסים!!!) וגם התושבים היהודים מתנגדים! יש כבר חווה אחתנשתכלס מושבתת כי הטורבינות ישנות ולא כלכלי להחליפן. פיל לבן!