בשבוע הבא יתקיים אירוע פרישתה של עו"ד דינה זילבר ממשרד המשפטים. ברוח הימים האלה, האירוע יתקיים בזום.
זילבר שירתה כל חייה המקצועיים במשרד הזה, שנים ארוכות כפרקליטה במחלקת הבג"צים, והחל מ-2012 בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום המינהלי.
מאחוריה רשימה ארוכה של נושאים שבהם טיפלה, פרויקטים והישגים, שני ספרים שכתבה, וגם רשימה ארוכה ומדממת של הצהרות שנויות במחלוקת וקרבות – בעיקר עם פוליטיקאים שסימנו אותה כמטרה. היא איננה שומרת הסף הראשונה ממשרד המשפטים שפעילים במערכת הפוליטית החליטו לסכל, כנראה גם לא האחרונה.
השבוע, רגע לפני סוף כהונתה המוארכת, עדיין לא יכלה זילבר להתפנות לכתוב את נאומי התודה והסיכום. היא הייתה עסוקה בקרב אחרון מול שר הדיגיטל הלאומי דוד אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות. על הפרק: שערי הכניסה ל"נבחרת הדירקטורים", הכשירים להתמנות לדירקטוריונים בחברות שבבעלות המדינה, חלקן מן הגדולות והמרכזיות במשק.
השבוע, רגע לפני סוף כהונתה המוארכת, עדיין לא יכלה זילבר להתפנות לכתבי את נאומי התודה והסיכום. היא הייתה עסוקה בקרב אחרון מול שר הדיגיטל הלאומי דוד אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות
עם או בלי קשר לנסיבות הפוליטיות וההערכות האם הממשלה והכנסת מצויות בשלהי כהונתן, החליט כנראה השר אמסלם להפוך גם את סוגיית המינויים כדירקטורים בחברות ממשלתיות לקמפיין פוליטי.
תחת אצטלה של דאגה לפריפריה ולגיוון חברתי, החליט אמסלם שהשיטה שהונהגה החל מ-2013, הקרויה "נבחרת הדירקטורים", היא המצאה פוליטית שעליה חתום יאיר לפיד, לשעבר שר האוצר, ואיננה מחייבת משפטית. העקרונות העומדים בבסיסה, שעיקרם מניעת פוליטיזציה של המינויים, גם הם כנראה אינם מחייבים לגישתו של אמסלם.
הממשלה מחזיקה בבעלותה 60 חברות ממשלתיות ו-20 חברות-בת שלהן, ואלה מתנהלות תחת חוק החברות הממשלתיות. חלק מהחברות הללו הן מהגדולות במשק, כמו חברת החשמל, דואר ישראל, נמלי חיפה ואשדוד, החברה למתנ"סים, התעשייה האווירית, נתיבי איילון, נת"ע, מקורות, נתיבי ישראל, עמידר, רפאל ועוד.
"נבחרת הדירקטורים אינה מותאמת וחדלה מלשקף את מדיניות הממשלה הקיימת", כתב אמסלם בשבוע שעבר למנהל רשות החברות הממשלתיות, יעקב קווינט, "וכמובן את שרי הליכוד והמחנה הלאומי. זהו מועדון סגור, שאליו הורשו להיכנס קומץ ברי מזל אשר רק מהם הורשו השרים למנות את מי שאמורים לייצג את המגוון הרחב של האוכלוסייה בישראל".
בסגנונו הלא דיפלומטי, הביע אמסלם את דעתו ביחס להצעת משרד המשפטים לעגן בחקיקה את ההליך הקרוי נבחרת הדירקטורים. "כאזרח וכשר שהחוק הינו נר לרגליו", כתב, "אני נחרד מניסיון המחטף שנעשה כאן על ידי המשנה ליועץ הגב' דינה זילבר, עת הניחה על שולחני חוות דעת להסדרת חקיקה, לפיה נבחרת הדירקטורים הינה הפרוצדורה החוקית היחידה למינויים בחברות ממשלתיות. מדובר בלא פחות משערורייה, שוד לאור היום וניסיון הטעיה חמור ביותר".
"אני נחרד מניסיון המחטף שנעשה כאן על ידי זילבר, לפיה נבחרת הדירקטורים הינה הפרוצדורה החוקית היחידה למינויים בחברות ממשלתיות. מדובר בלא פחות משערורייה, שוד לאור היום וניסיון הטעיה חמור ביותר"
אמסלם אמנם נוקב בשמה של זילבר, אך מיותר לומר שחוות דעתה מייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כלומר את עמדת משרד המשפטים. זכורות תקופות בעבר שזה היה עושה רושם על ראשי הרשות המבצעת.
בדיקת עובדות קצרה: אמסלם, איך נאמר, לא מדייק. בחוות הדעת של זילבר, המתפרסת על פני 18 עמודים צפופים, אמנם מוסברים העקרונות המוליכים להצדקת מנגנון נבחרת הדירקטורים, אך בשום מקום לא נכתב כי זוהי הדרך החוקית היחידה למנות דירקטורים לחברות ממשלתיות.
בחירת דירקטורים באופן בלעדי מתוך מאגר של יחידי סגולה שבאמתחתם הניסיון, הידע, ההשכלה והכישורים למלא את התפקידים הרמים היא אידאה. במציאות, נוכח לחצי השטח למנות בכל זאת כמה מקורבים, נולד גם הליך "תואם נבחרת":
"נוכח דרישת השרים למנות מעת לעת מועמדים שאינם נמנים עם מאגר נבחרת הדירקטורים, התגבש לצד הליך נבחרת הדירקטורים הליך לבחינת מינויים חריגים אלו, המכונה הליך תואם נבחרת. במסגרת הליך זה, המהווה חריג לכלל, מועמדים שאינם נמנים עם הנבחרת נדרשים לעבור את אותו הליך בחינה, ובמצב בו מועמד לא עומד ברף הכישורים הנדרש, השרים מתבקשים לנמק בכתב את הטעמים המצדיקים את מינויו של אותו מועמד".
השבוע השיבה זילבר למכתבו של אמסלם. "עולה כי שוררים בינינו פערים מסוימים בתפיסת המצב העובדתי וכן ביחס למצב החוקי", היא רמזה בעדינות. זילבר ניסתה להסביר במכתבה כי מה שחשוב איננו הכינוי, נבחרת דירקטורים או מאגר או משהו אחר, אלא העקרונות העומדים בבסיס השיטה – המבטיחים הליך פומבי, שוויוני ותחרותי למינוי. או בקיצור – בדיוק ההיפך ממה שרוצים שרים המעוניינים למנות מינויים פוליטיים של מקורבים.
זילבר חתמה את מכתבה: "לאחר בחינת הטענות שהועלו בשיחה שהתקיימה בינינו וגם במכתבך, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי העמדה העקרונית המוצגת בחוות הדעת היא סופית ומחייבת". אמסלם התבקש לפעול לרענון המאגר הקרוי נבחרת הדירקטורים, או להציג הליך אחר, במקום הנבחרת, שיהיה מבוסס על אותם עקרונות של פומביות, תחרותיות ושוויוניות.
בתגובתו לזילבר, אמסלם ממש התפוצץ, והעלה על הכתב, תחת סמלה של מדינת ישראל, דברים שספק אם נכתבו אי פעם במכתב רשמי וממלכתי.
"אבקשך להתעלם מחוות הדעת ההזויה של הגב' זילבר בגיבוי מר מנדלבליט", הוא כתב למנהל רשות החברות הממשלתיות, "שכידוע אינם מעל החוק, ולמרות זאת ממשיכים עם ההתנהלות הבריונית שלהם ודורשים להנציח את הנבחרת הצפונבונית האליטיסטית של יש עתיד. לצערי הרב הם יעשו ועושים הכול כדי להפריע לי בעבודתי, תוך שהם עוברים באופן גס ובוטה על החוק".
"אבקשך להתעלם מחוות הדעת ההזויה של הגב' זילבר בגיבוי מר מנדלבליט, שכידוע אינם מעל החוק, ולמרות זאת ממשיכים עם ההתנהלות הבריונית שלהם ודורשים להנציח את הנבחרת הצפונבונית של יש עתיד"
בדיקת עובדות נוספת: מעבר לאירוניה הגלומה בכך שאמסלם מאשים יצור נושם אחר כי הוא מתנהג באופן "גס ובוטה", האמור במכתבו אינו נכון.
כפי שנכתב בלשון פשוטה במכתבה של זילבר, אמסלם רשאי לבטל את נבחרת הדירקטורים שאותה הוא מכנה "צפונבונית", ולהחליף את השיטה, כל עוד היא תעמוד בעקרונות מינהל תקין, שנקבעו בשורה ארוכה של פסקי דין של בג"ץ ובדו"חות מבקר המדינה, לאורך השנים.
"דירקטור בחברה ממשלתית זה לא תפקיד", פירט אמסלם את תפיסת עולמו, "מדובר בשליחות שאמורה לבוא לידי ביטוי בתפיסת עולמם של שרי הממשלה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
דויד אמסלם הוא לא יותר מאותם מזרחיים ספוגי רגש נחיתות שעדיין לא נגמלו ממנו ושקיבל "ג'וב הגדול על מידותיו ולכן גם ממשיך להתבטא כמי שלא מבין את תפקידו ונוהג כפקיד במחלקת פינוי האשפה העירונית ממנה הגיע.