השנה כל האוכלוסייה הערבית באזור מתלוננת על עונת זיתים חלשה. מה אנחנו יודעים על הזיתים ומשמעותם בתרבות הערבית ובאסלאם? האם הסיבה קשורה רק לשינויי אקלים או שיש רקע פוליטי למשבר?

השנה כל האוכלוסייה הערבית באזור מתלוננת על עונת זיתים חלשה. מה אנחנו יודעים על הזיתים ומשמעותם בתרבות הערבית ובאסלאם? האם הסיבה קשורה רק לשינויי אקלים או שיש רקע פוליטי למשבר?

מאז שהביאה היונה את ענף הזית לנוח בתיבה אחרי המבול, הוא מסמל את השלום והיציבות. ביהדות הזית הוא אחד משבעת המינים בהם השתבחה ארץ ישראל, וענף הזית מהווה אחד מסמליה של מדינת ישראל לצדי המנורה עם שבעת הקנים.

לזיתים משמעות מיוחדת גם בקרב תושבי האזור הערביים. הזית הוא מסמליה של סוריה עוד מימי הביניים. פרשני הקוראן מסבירים כי הופעתו בספר הקודש המוסלמי מרמזת על אזור בִּלַאד א-שַאם (סוריה רבתי), שכלל שטח בו נמצאות כיום ארבע מדינות: סוריה, לבנון, ירדן וישראל. הזית נפוץ עד היום באזורנו והפך לסמל של הפלאחים (החקלאים) המהווים עדיין רוב בקרב הערבים באזור.

במרוצת השנים הפך הזית גם לסמל ערבי של הלאומיות הפלסטינית ונכנס לשפה הערבית המקומית במשלים ופתגמים רבים. לטענת הפלסטינים עץ הזית הוא משל לעם הפלסטיני: חזק אך מלא חורים ושקעים, סמל למאבקו ומצוקתו הממושכת.

קטיף הזיתים מתחיל תמיד במחצית אוקטובר והוא מהווה הזדמנות לאירוע משפחתי מאחד ומגבש של יציאה לכרמים. מבוגרים וילדים, נשים וגברים, יוצאים לחופשה מהעבודה לטובת הקטיף. רבים בגדה המערבית סוגרים את העסקים בעונה הזו כדי להתפנות למלאכת הקטיף.

הזיתים מהווים מוצר חשוב ברשות הפלסטינית, לא רק לזיתים ושמן זית. הנוצרים משתמשים בו לטקסים דתיים ומהעץ שלו בונים איקונין לכנסיות בירושלים ובית לחם. הסבון המפורסם ביותר משמן זית בחברה הפלסטינית מיוצר בשכם.

במרוצת השנים הפך הזית גם לסמל ערבי של הלאומיות הפלסטינית ונכנס לערבית המקומית במשלים ופתגמים. לטענת הפלסטינים, עץ הזית הוא משל לעם הפלסטיני: חזק אך מלא חורים ושקעים, סמל למאבקו ומצוקתו הממושכת

הזית הפלסטיני במשבר

החקלאים הפלסטינים נוהגים לחלק את התקופות לשנת זיתים פורייה, המכונה "מַאסְיֵה" ושנה חלשה המכונה "שַלְתוּנִִייֵה". אלא שלמרבה הצער, השנה הם חווים שנתיים רצופות של "שלתונייה", כנראה בשל שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ.

מחסור בזיתים מביא להתייקרות מוצריו, מה שמקשה על אוכלוסייה ענייה לרכוש אותם. זאת בידיעה כי שמן הזית מהווה מוצר יסוד במטבח הפלסטיני. יו"ר מנהלת הזיתים הפלסטינים ברמאללה, פיאד פיאד, הסביר כי ממוצע התוצרת בשטחים הוא 20-22 אלף טון בשנה, בשנה שעברה ירד ל-17 והשנה צפוי להגיע ל-15 בלבד.

לטענת פיאד לא רק שינויי האקלים מהווים בעיה, אלא גם גילם של העצים, שרובם בני כתשעים שנה ומעלה. לטענתו דרושה בדחיפות שתילתם של עצים צעירים ורעננים, שיעמדו בקשיי האקלים. בחמש השנים האחרונות עובד פיאד על פרויקט פלסטיני של "פלסטין הירוקה", שתילה של מאות אלפי עצי זית בכל שנה, בעיקר בדרום הגדה באזור חברון.

Palestine olive harvest: Campaign begins to help farmers https://t.co/3BuNR6mWPr via @AJEnglish

— Mrs S J Wilson #BrexitBrokeBritain (@GreenSteveW) October 14, 2021

פיאד אינו תולה את כל הבעיות בטבע ובחקלאות. הוא מתאר את קושי החקלאים לעבור במחסומים לאדמות רבות הנמצאות בשטחי C (הנמצא בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית).

אך מחסור בזיתים מביא להתייקרות מוצריו, מה שמקשה על אוכלוסייה ענייה לרכשם. ממוצע התוצרת בשטחים, כ-20-22 אלף טון בשנה, ירד בשנה שעברה ל-17 אלף טון והשנה צפוי להגיע ל-15 אלף טון בלבד

בנוסף, הוא מסביר כי הופקעו דונמים רבים של מטעי זיתים לטובת התנחלויות וצה"ל מקשה על עבודתם של החקלאים במטעים. בנוסף, לטענתו המתנחלים לא מפסיקים לחבל בחקלאות הזיתים, לעקור עצים ולשרוף מטעים.

צילום משתולל ברשת..מתנחלים גזמו לה את העצי זית שלה לפני המסיק..אין לי מושג איפה ומתי זה צולם.ככה זה מופץ ברשת.. pic.twitter.com/Y0aWI9kgQs

— محمود محاميد ????MAHMOD MAHAMED (@Mahamed45049766) September 25, 2021

עזה – חמאס נלחם והחקלאי מפסיד

משרד החקלאות בעזה פרסם נתונים קשים על מצב הזיתים ברצועה. לפי הפרסום, השנה תחול ירידה של 65% ביבול הזיתים בשל תנאי מזג האוויר. ירידה זו תפגע באוכלוסייה כי היא תספיק רק ל-35% מהצריכה ותעלה את מחיר הזיתים וגם את מחיר שמן הזית.

המצב עלול להביא לייבוא שמן זית מחו"ל, מה שיפגע קשות בחקלאים. גם בעזה לא מאשימים רק את מזג האוויר. חקלאים רבים טוענים כי מטעיהם נפגעו קשות מהפצצות של צה"ל על הרצועה בסבב הלחימה האחרון. חקלאים לא מעטים מיהרו לקטוף את הזיתים מוקדם ממה שצריך, מחשש לסבב נוסף שימנע מהם לקטוף, מה שפגע מאד ביבולים. לטענת משרד החקלאות בעזה, נזקי הסבב האחרון לחקלאות ברצועה מוערכים ב-204 מיליון דולר.

הזית הלבנוני שוקע יחד עם המדינה

משבר הזיתים אינו רק פלסטיני, אלא כלל אזורי, כאמור. מסתבר כי גם בלבנון יש משבר רציני בתחום והיבול דל. מכיוון שהכלכלה מתרסקת וערך המטבע בירידה מתמדת, אין ביכולתם של החקלאים לשלם לפועלים ורבים מהם מגייסים את כל בני המשפחה למבצע הקטיף, כולל ילדים וזקנים.

המשבר קשה במיוחד באזור ערי החוף בדרום, שם מדווחים החקלאים על ירידה דרסטית ביבול, בעיקר בשל שינויי מזג האוויר – חודשי אביב וקיץ חמים מדיי. אלה, בנוסף למחלות עצים שונות המתפשטות באזור, הביאו למצב העגום.

חקלאים בעזה מיהרו לקטוף את הזיתים מוקדם מדי, מחשש לסבב לחימה נוסף שיחבל בקטיף, מה שפגע מאד ביבולים. לטענת משרד החקלאות בעזה, נזקי הסבב האחרון לחקלאות ברצועה מוערכים ב-204 מיליון דולר

גם באדמות בנת ג'ביל בדרום, שנהנה רוב השנים nזיתים משובחים יותר מהשפלה, מדווחים על יבול דל בשל המצב הכלכלי הקשה. גם להם אין כסף להעסקת עובדים שיעבדו במטעים כל השנה. בנוסף, בשל המצוקה הכלכלית, אין שוק למכירת השמן שמחירו עולה יחד עם שאר המוצרים.

הזית הסורי במצוקה

עביר ג'והר, מנהלת ענף הזית במשרד החקלאות הסורי, אמרה כי השנה חלה ירידה של כ-24% ביבול של הזיתים בהשוואה לשנים עברו. לטענתה בשנה שעברה ייצרה סוריה 850 אלף טון זיתים והשנה צפוי להיות 645 בלבד.

עביר הסבירה כי הגורם העיקרי לכך הוא תקופת יובש ממשוכת ומשבר האקלים. היא הביעה את חששה שמצב זה יביא לעליה משמעותית במחירם של כל מוצרי הזיתים.

מחשש למצוקת שמן זית בסוריה, החליטה הממשלה על הפסקה זמנית בייצוא שמן הזית, כדי שיישאר מספיק לצריכה מקומית. בסוריה נפגעים חקלאים רבים מירידת מפלס הפרת והיעדר השקיה מספקת, מה שפוגע בכל ענפי החקלאות, בעיקר בצפון המדינה. נזכיר שמלחמת האזרחים בסוריה החלה ב-2011 אחרי שנתיים של בצורת ממושכת.

תקווה בירדן

ירדן מתמודדת השנה עם משבר האקלים בסיוע משמעותי של משרד החקלאות ההולנדי, מהנדסים ירדנים וחוקרים מתחום החקלאות באוניברסיטאות שונות במדינה. ירדן ערכה מבצע מיוחד השנה לשתילתם של אלפי עצי זית בשבע מחוזות במדינה. החודש נערך בירדן יריד ענק למוצרי הזית שיתקיים בבירה עמאן למשך עשרה ימים ויהיה פתוח לאזרחים ולתיירים, במטרה לעודד פרויקטים בתחום ולשווק את שמן הזית הירדני למדינות בעולם.

משבר זיתים, משבר מים, חוסר יציבות פוליטית

משבר הזיתים באזור אינו רק משבר חקלאי גרידא. הוא מהווה סמל להידרדרות הכללית של האזור מבחינה כלכלית והוא גם תוצר של הזנחה ממושכת של ענף הזיתים בשל משברים פוליטיים ומאבקים אזוריים.

משבר הזיתים באזור אינו רק משבר חקלאי גרידא. הוא מהווה סמל להידרדרות הכללית של האזור מבחינה כלכלית והוא גם תוצר של הזנחה ממושכת של ענף הזיתים בשל משברים פוליטיים ומאבקים אזוריים

יציבות המשקים החקלאיים בכלל והתמודדות עם משבר הזית בפרט, תלויים מאד ביציבותם של משטרים. משטרים רופפים ועניים בסוריה, בלבנון ובשטחים הפלסטינים אינם יכולים להתמודד כראוי עם הנזקים האיומים של משבר האקלים. משטר יציב כמו בישראל או בממלכת ירדן, מסוגלים לגייס כוחות שונים, כגון משקיעים, אקדמאים ומהנדסים מקומיים וזרים, ולרכז את המאמצים הנדרשים להצלת החקלאות.

לא ניתן להפריד בין משבר הזיתים למשבר המים באזור. משברים אלה מלמדים כי אנחנו נמצאים על סף שינויי אקלים מרחיקי לכת, העלולים להביא לאסון אקולוגי ולמשבר מזון שישפיע על כל האזור.

מושגי יסוד מחקלאות הזיתים הפלסטינית

בכל זאת, נסיים במשהו אופטימי ובתקווה שירדו גשמים שבשנה הבאה תהיה עונת זיתים טובה יותר בכל האזור. אִנְשַאללַה.

להלן כמה מושגים מחקלאות הזיתים הפלסטינית (ערבית מדוברת):
סַגְ'רֵת זַתוּן سجرة زتون = עץ זית
מוֹסֵם (אל)זַתוּן موسم الزتون = עונת הזיתים
מַאסְיֵה ماسية = עונת יבול זיתים טובה, בניגוד ל- שַלְתוֹנֵה شلتونة = עונה חלשה
גַ'ד או: גְ'דַאד جد/جداد = קטיף הזיתים
זַתוּן מַרְצוּץ زتون مرصوص = זיתים דפוקים
זֵית זַתוּן زيت زتون = שמן זית
דַרְס درس = סחיטת הזיתים להוצאת השמן
גִ'פְת جفت = שאריות הזיתים אחרי הטחינה המשמות לחימום בחורף

ולסיום, שני מאכלים טעימים שמכינים עם שמן זית

מַנַאקִיש مناقيش = פיתות שמכינים עם שמן זית וזעתר בתנור (טַאבּוּן). נפוץ בכל "סוריה רבתי".
מְסַחַ'ן مسخن = פיתות עם שמן זית ועליהם עוף מבושל עם צנובר, בצל ותבלינים. ידוע כמומחיות קולינרית באזור ג'נין וטולכרם.
صحتين סַחְתֵין = בתאבון!

الليلة مشتهي عشاي مسخّن ???????????????? pic.twitter.com/fO9Zf7RwoM

— ???????? ‏﮼سعد،الشمري (@tzy8) October 10, 2021

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

זה מביך להודות (מבוכה זו אחת מחולשותיי השכיחות), בשנתיים האחרונות נתקעתי על איזה עלם חמודות, שאיפשהו בתוך ים הסערות, תמיד מצאתי את עצמי חוזרת אליו בהודעות שיכורות, אחת לכמה שבועות, באיזה רגע של חלום־סוף־לַיִל.

זה מביך להודות (מבוכה זו אחת מחולשותיי השכיחות), בשנתיים האחרונות נתקעתי על איזה עלם חמודות, שאיפשהו בתוך ים הסערות, תמיד מצאתי את עצמי חוזרת אליו בהודעות שיכורות

ולא היה שום מאחז לתקיעות הזאת. כלומר, כבר לא נשאר ביננו ממש, אלא קצת מבוכה וקצת מִשְׁפָּלָה, שאריות של איזה חסד מופלא וקצר מאוד. הגילופין היו מקלט לנפש חפצה בניגוד לדעתה.

העניין המביך הוא שמבחינתו זה היה כנראה אירוע מעורפל, איזו תשוקה זכרית ורגעית שנפל אליה בתוך פרידה ארעית, בימים חורפיים, אחרים, כשליבו בכלל נקשר למקום אחר, וזה בטח עושה לו רע להיזכר, וגם סביר להניח שלרגעים השליך את התסכול מהאחת על המיאוס מהאחרת, ואני ספגתי את הֶדֶף המיאוס כמו תפסן מהלומות, התעקשתי לראות הכול והתעקשתי להיות, מכוונת את ידיי לַפגיעוֹת, ולוקחת אותן כמו מקצוענית בזירת אגרוף, מסמנת בתוכי את גבולות הזירה ומבדילה בין המשחק לחיים, למרות שהקרב הוא קרב, והמכה מכה, והגוף סופג. ובכל זאת יש איזה מרחק בין כל אלה ללב. הגבולות מסומנים בקווים גמישים כמו חבלים בלתי נראים, אבל הם ברורים מאוד, ושומרים על בריאות הנפש.

הייתה גם קורונה. סגרים. היו שינויים. שנינו גידלנו מִשְמנים. הוא עשה סרטים. אני עשיתי שירים. היו רגעים שהוא היה די מגעיל, אבל התחרט על עצמו וניסה להיות בנאדם נחמד, כמו שציווהו סבו, כמו שחקק על עורו. לא הייתי טיפשה, אבל העמדתי פני מאמינה. שיחקתי ברותחין. ראיתי את הסתר הפנים בהודעות המנומסות, הקצרות, המקודדות, שאותתו שאין לו עניין אך מחמיא לו מאוד; משפטים תלויים באוויר ובלי נקודה בסופן. אני מסתכלת על הפנים של הבנאדם, מקשיבה לפלואו של הדיבור שלו, לאיכות הקול, מייחסת לו תכונות, רגישות ושפות, למרות העדר הנקודות. זה מביך להודות איך הפכתי להיות רואה בְּאותות ובוראת עולמות, אפילו מהומות לא הצלחתי לחולל מרוב חולשה, בבחינת, מה זה נקרא לא לרצות אותי.

ואני ספגתי את הֶדֶף המיאוס כמו תפסן מהלומות, התעקשתי לראות הכול והתעקשתי להיות, מכוונת את ידיי לַפגיעוֹת, ולוקחת אותן כמו מקצוענית בזירת אגרוף

אבל אחרי כל הדברים הללו אני נעמדת מול הקהל, ומספרת לו את כל הסיפור הזה, כלומר, אני מוסיפה סיבוב בזירת האגרוף ומרחיבה את היריעה. הקרב לא יסתיים בהודעת ווטסאפ עצובה. לי לא עושים גוסטינג, ואני לא מתאדה. וכמו מתאגרף שהיה שרוע על הרצפה, מנופח וחבול מתבוסה, וכבר נדמה היה לכול שהקרב הוכרע, ואז, שניה לפני שהסתיימה הספירה, קם מתבוסתו כמו רוקי בלבואה למערכה האחרונה, וברגע האחרון והקובע מנחית את המהלומה שתהפוך את התוצאה על פיה, ותשנה את המאזן, כי המילה האחרונה היא המילה של האמן. מהלומות החיים נשארות בין שני אנשים, בסודם הנעלם, אבל היצירה עצמה היא הסיפור שיספר האמן לעולם.

האמנות מצילה מבושות, ולמרות שכל קשר בין המציאות לדמויות הוא פרי דמיון והשראות, גם לרכילות יש ערך אמנותי, והוא הסיפור שאדם מספר לעצמו כשהוא קורא שירה או שומע שיר, ומוצא את עצמו בתוכו, כשהוא בטוח שכל שיר נכתב עליו, או לפחות במיוחד בשבילו.

*סינגר־סונגרייטר

וְלַמְרוֹת שֶׁפִּזַּרְתִּי רְמָזִים בְּלִי שֵׁמוֹת, וְהֵבֵאתִי מַרְאֵי־מְקוֹמוֹת, וְסִפַּקְתִּי קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת לְאִתּוּר הַנְּפָשׁוֹת הַפּוֹעֲלוֹת, אַל תִּתְפְּסוּ אוֹתִי בְּמִלָּה, וְאַל תְּנַסּוּ לְאַתֵּר מִי זֶה מָה, וְאֵיפֹה בְּדִיּוּק זֶה קָרָה, כִּי אֲנִי אַלּוּפָה בִּלְכַסּוֹת טְפׇחַיִם, וּלְדַלֵּג עַל הַמְּשׂוּכָה, וְלִפְעָמִים מַעֲמִידָה פָּנִים כְּאִלּוּ לֹא הָיָה. מָה שֶׁמַּתְחִיל בִּכְאֵב לֵב, יִגָּמֵר עַל הַבָּמָה. בְּהוֹפָעָה. בִּסְפּוֹטִיפַי.

ואז, שניה לפני שהסתיימה הספירה, קם מתבוסתו כמו רוקי בלבואה למערכה האחרונה, וברגע האחרון והקובע מנחית את המהלומה שתהפוך את התוצאה על פיה, ותשנה את המאזן, כי המילה האחרונה היא המילה של האמן

*דצמבר שלפני המגפה

בֵּין עַזָּה לְפַלְמַ"ח, בִּרְחוֹב חַרְלַ"פּ
מִתַּחַת לַסְּוֵויטְשִׁירְט שֶׁמִּתַּחַת לַגֶּשֶׁם
דֵּצֶמְבֶּר שֶׁלִּפְנֵי הַמַּגֵּפָה
עָצַר מִלֶּכֶת וְכִוֵּן אֶת פָּנַי אֶל פִּיו
שֶׁל סְטוּדֵנְט יָפֶה לְקוֹלְנוֹעַ
כְּמוֹ לַעַג לַהִיסְטוֹרְיָה,
הַמֶּרְחָק בֵּין הִדָּלְקוּת לִקְנֵה מִדָּה,
בֵּין אָמָּנוּת לְרוֹמְמוּת לִבְשַׂר הָרוּחַ,
שֶׁבְּתוֹכוֹ נוֹטֵל אָדָם מִן הַיּוֹמְיוֹם
מַעֲגָנִים לַזִּכָּרוֹן, מַרְאֵי מָקוֹם,
כְּמוֹ רֵיחַ שֶׁל אָסוֹן.
אַחֲרֵי אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הַנָּסוֹג
חָזַרְתִּי לַיְלָה־לַיְלָה כְּדֵי לִרְאוֹת
אֶת סוֹף הָעוֹלָם מִקָּרוֹב,
וְסוֹף הָעוֹלָם הֶרְאָה אֶת פָּנָיו הַיָּפִים
אֶל אַחֶרֶת, וְנִשַּׁק אוֹתָהּ מוּל עֵינַי
לְתִפְאֶרֶת. כָּל לַיְלָה.
יוֹד אָמַר שֶׁאֲנִי מְשֻׁגַּעַת
לִרְצוֹת לִרְאוֹת מִקָּרוֹב.
אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת.

המיני־אלבום החדש, "ראינו איך הבוקר עולה"

"לא יודע איך" – סינגל חדש מתוכו.

*השירים מתוך הספר הבא – בעריכה – "השנים העצובות".

מיני אלבום חדש של הדרה לוין ארדי

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).