בוקר טוב! שנת 2020 תסתיים כיום כאשר ישראל נמצאת במערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים שבה ההתמודדות העיקרית היא בין שני חלקים של מפלגת השלטון, בעיצומו של הליך משפטי נגד ראש ממשלה מכהן שמנסה לחבל בו, בגל שלישי של מגפת הקורונה, בסגר שלישי וכן במבצע לחיסון האוכלוסייה שבינתיים מתנהל בהצלחה רבה.

אמש עדכנה הממשלה את ה"צבעים" של היישובים בישראל במפת הרמזור, אחרי שלא עודכנה שבועיים. לעדכון מפת הרמזור יש משמעות מעשית רבה, כיוון שלפי תקנות הסגר, בתי הספר בכיתות ה' עד י' יהיו פתוחים רק ביישובים ירוקים וצהובים. מאחר והמפה הולכת ומאדימה בגלל העלייה בהדבקה במגפה, ביישובים רבים שהפכו מצהובים לכתומים הלימודים בכיתות הללו ייפסקו ביום ראשון. ביניהם נמנים שכונות רבות בירושלים, אשדוד, וחיפה וכן בחולון, מודיעין, עפולה ועוד.

לרשימת היישובים הצהובים והירוקים שבהם ילמדו בשבוע הבא בכל הגילאים 

בין היישובים שבהם יתקיימו לימודים בבתי הספר: אילת, אופקים, אשקלון, באר שבע, בת ים, גבעתיים, ג'וליס, גבעתיים, דימונה, חריש, יבנאל, כפר סבא, נהריה, נס ציונה, נתניה, קריית אונו, רעננה, שוהם ותל אביב.

ביישובים שאינם מופיעים ברשימה הלימודים לכיתות ה' עד י"ב יתקיימו מרחוק. בין היתר מדובר בערים ביתר עילית, מודיעין עילית, בני ברק, טבריה, אלעד, מגדל העמק, בית שמש, צפת, ערד, נתיבות, בית שאן, נצרת ומעלה אדומים. כמבשרת ציון, כפר קאסם, שפרעם, כרמיאל, קריית אתא, קריית מלאכי, עפולה, קריית גת, נוף הגליל (נצרת עילית), בקה אל-גרביה, טירת כרמל, שדרות, עכו, יבנה, קריית שמונה, נשר, אום אל פחם, יהוד, מודיעין-מכבים-רעות וחולון. בירושלים, אשדוד ובחיפה החלוקה היא לפי שכונות, וברובן לא ילמדו בבית הספר בשבוע הבא בכיתות ה' ומעלה.

תלמידים בירושלים עושים דרכם לבית הספר, 1 בנובמבר 2020 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מבצע "תן כתף" לחיסון האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ממשיך להתנהל בהצלחה רבה, בקצב המהיר ביותר בעולם, וקופות החולים חיסנו עד כה אנשים כה רבים שכעת הן עומדות לסיים את מלאי החיסונים הראשון שהגיע לישראל, של חברת פייזר, ולא ברור מתי המלאי יתחיל להתמלא מחדש בחיסונים נוספים של פייזר ושל חברת מודרנה ואסטרה-זניקה.

שר הבריאות יולי אדלשטיין צייץ הבוקר כי: "בזכות פריסה מהירה של לא פחות מ-257 תחנות חיסונים, כבר יום שני ברציפות שישראל מחסנת למעלה מ-150,000 איש ביום. בתוך 11 ימי מבצע 'לתת כתף' התחסנו כמעט 800,000 אזרחים. תודה לצוותים הרפואיים על העבודה הקשה והחשובה, תמיד עם חיוך!".

ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית וחבר בצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות, פרופ' רן בליצר, התראיין הבוקר בגלי צה"ל ואמר:  "ישראל קיבלה כמות יוצאת דופן של חיסונים והיא מחסנת בקצב חסר תקדים. המשמעות היא שנסיים את החיסונים הללו במהירות שיא. אלא אם כן יגיעו חיסונים נוספים נצטרך לעשות האטה. בסופו של דבר, צריך לתת לאותם מיליון איש שמקבלים גם את החיסון הראשון את החיסון השני, לכן הגיוני שתהיה האטה".

בקופות החולים מדווחים כי עד אתמול בבוקר חוסנה 7.44% מאוכלוסיית ישראל, כולל 16% מבני 90 ומעלה, 25% מבני 80 עד 89, 34% מבני 70 עד 79 ו-27% מבני 60 עד 69.

מקרב הצעירים יותר חיסנו בינתיים את הצוותים הרפואיים, אנשים בסיכון גבוה מאוד וכן אנשים שביקשו או התבקשו לקבל עודפים שנותרו בסוף ימי חיסון. אתמול החלו הקופות לזמן באופן מסודר גם את בני 40-60 הסובלים ממחלות שמגבירות את הסיכון ממגפת הקורונה.

מקרב בני 50 עד 59 חוסנו 7% מהאוכלוסייה, וכך גם 4% מבני 40 עד 49, 3% מבני 30 עד 39 ו-1% מבני 20 עד 29.

בקופת חולים לאומית אמרו אמש לאתר ynet כי נותרו להם כ-70 אלף חיסונים ומסרו כי להערכתם הסבב הראשון של בני ה-60 ומעלה והצוותים הרפואיים יסתיים תוך כשבועיים. בקופת החולים מכבי אמרו כי "לא ידוע לנו על תאריך נקוב" להפסקת זימון תורים חדשים לחיסון לקורונה, וטענו כי "יש לנו עוד עשרות אלפי חיסונים". ממאוחדת נמסר כי "יש לנו הקצאה לכ-110 אלף חיסונים שמשמעותם עוד כ-10 ימי עבודה. ואז, אם לא נקבל הקצאה נוספת, נוכל לחסן רק חיסון שני את מי שכבר חוסנו במנה הראשונה". בכללית לא פרסמו פרטים.

שר הבריאות יולי אדלשטיין הצהיר אמש כי "בשום שלב ובשום יום לא אתן שבמקררים אצלנו לא יהיו מספיק חיסונים למנה השנייה. אם אני יודע שמיליון אזרחים התחסנו, אני צריך לדעת שיש לי עוד מיליון במקרר. כדי להבטיח זאת, ייתכן שבחודש הבא לא ייקבעו תורים למתחסנים חדשים אלא רק להשלמות לזריקה השנייה. האוכלוסייה הכללית תוכל להתחיל להתחסן רק בחודש פברואר. בינואר אנחנו רוצים לסיים את החיסונים של האוכלוסיות בסיכון. היעד שלנו זה להוציא את האוכלוסיות בסיכון מכלל סיכון".

"אנחנו מניחים שיש לחץ עצום מכל הכיוונים על פייזר ומודרנה בגלל שבכל העולם יש דיווחים על ההתקדמות העצומה בישראל ומדינות אחרות במצב אחר. בינואר מבצע החיסונים לא ייפתח לכולם, ובפברואר כן. אני מניח שבתחילת פברואר המבצע ייפתח לעוד מיליון איש".

אתמול החל מבצע מרוכז לחיסון עובדי ההוראה בעיר ראשון לציון. בינתיים מזומנים עובדי הוראה בני 60 ומעלה במרוכז לחיסונים בבית החולים אסף הרופא. ראש עיריית ראשל|צ, רז קינסטליך, ביקש ממשרד הבריאות לאשר את הרחבת המבצע למורים בשכבות גיל נוספות. נכון לאמש, חוסנו 12,600 מתושבי העיר ראשון לציון.

אילוסטרציה (צילום: demaerre/istockphoto)

יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, כותב הבוקר כי בקרוב ייקבע תקדים משפטי חדש במשפטו של ראש הממשלה נתניהו, שתהיה לו השפעה מכרעת על הליך המשפט ועתיד המדינה.

יועז כתב בטור שפרסם הבוקר באתר: "השופטים יכריעו מה דינן של פעולות חקירה במסגרת בדיקה מקדימה. חוק יסוד הממשלה קובע כי 'לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".

"סנגוריו של נתניהו טוענים כי אם בוצעו פעולות חקירה לפני שהיועמ"ש נתן אישור, הרי שמדובר בחקירה בלתי חוקית שתוצריה צריכים להיפסל", ציין יועז, "הגם שמדובר בטענות מרחיקות לכת, שופטי בית המשפט המחוזי הבהירו כי הנושא ייבדק ברצינות גמורה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתחסן נגד קורונה על ידי רופאו האישי, ד"ר צבי הרמן ברקוביץ, במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, 19 בדצמבר 2020 (צילום: מתוך השידור של לפ"מ)

שר החקלאות, אלון שוסטר, אינו שולל חיבורים בין כחול לבן לבין מפלגות אחרות. כך עולה מראיון שהעניק הבוקר לגלי צה"ל על רקע היחלשות המפלגה בסקרים. "יגיעו ימים שנקבל החלטות, הן יתקבלו בשיקול דעת ממלכתי", אמר על כך שוסטר.

שוסטר לא שלל בראיון את האפשרות שהמפלגה שהייתה הגדולה בישראל לא תעבור את אחוז החסימה: "מקווה שנתחזק. אם נצליח בעקבות הבחירות שנאלצנו לצאת אליהן להביא לסיום שלטון נתניהו, כחול לבן עשתה מה שהייתה צריכה לעשות".

אמיר אוחנה (צילום: דוד כהן/פלאש90)

מועצת הביטוח הלאומי אישרה את התיקון לחוק, המחייב להעניק קצבת חופשת לידה לנשים הרות שאיבדו את עבודתן במשבר הקורונה ויחד איתה את זכאותן להטבה הבסיסית הזאת.

שר הרווחה, איציק שמולי, שיזם את התיקון לחוק, צייץ הבוקר כי: "אין בכוונתי לאפשר פגיעה בנשים ולגזול מהן את זכאותן לדמי לידה ולקצבת אבטלה. הן נפגעו במיוחד במשבר ואינן צריכות לשלם את מחיר המשבר הכלכלי והפוליטי".

שמולי הבטיח כי: "בכוונתי לפעול כדי להביאו לאישור הממשלה והכנסת באופן מיידי".

איציק שמולי (צילום: Flash90/תומר נויברג)

חבר הכנסת הפורש עופר שלח, שהודיע בשבוע שעבר על הקמת מפלגה חדשה ובינתיים לא זוכה לשיתופי פעולה או להצלחה בסקרים, אמר הבוקר בגלי צה"ל: "אני לא מתחרט על עזיבת יש עתיד. בסופו של דבר, מפלגות המרכז לא מצליחות לעצור את שטף הקולות. שני שלישים מהקולות שיושבים אצל סער הם קולות שהצביעו כחול לבן, העבודה ומרצ בבחירות הקודמות. חייבים להציג חלופה".

עופר שלח ורועי כהן מכריזים על הקמת מפלגה (צילום: אריק בנדר)

"סוריה, לבנון ואיראן – לא איומים קיומיים. השבר מבית כן". כך הצהיר הבוקר הרמטכ"ל לשעבר, גדי אייזנקוט, במאמר מפרי עטו שהתפרסם הבוקר בעיתון "ידיעות אחרונות" ובאתר ynet לרגל החלטתו שלא לרוץ בבחירות הקרובות.

"ישראל זקוקה למנהיגות המובילה את המדינה לקידום ערכיה הלאומיים, לגיבוש חזון לאומי המלווה באסטרטגיה מתאימה. מנהיגות של דוגמה אישית הפועלת להעצמת אמון הציבור בצדקת הדרך ובמוסדות הממלכתיים", כתב אייזנקוט, "משבר הקורונה הפך במהרה למשבר כלכלי עמוק, שייקח שנים להתאושש ממנו, תוך כרסום נוסף וחמור בחוסן החברתי".

גדי אייזנקוט (צילום: פלאש 90)

על רקע האופוריה השוררת סביב הפתיחה המוצלחת של מבצע החיסונים, ח"כ בוגי יעלון מזכיר לישראלים שמגפת הקורונה טרם הסתיימה – וכך גם הכשלים של הממשלה בהתמודדות עמה.

נחיתתם בישראל של 14 ישראלים שנדבקו בנגיף בטיול בדובאי, ומנגד,זעקות העצמאיים, שנאלצים לסגור את מפעל חייהם, מחאת אנשי התרבות שמובטלים מחודש מרץ – מעלות את שאלת שיקול הדעת הפגום מהיסוד בניהול משבר הקורונה. כל עוד שיקולים פוליטיים גוברים על שיקולים מקצועיים, נתקשה לנצח את הנגיף.

— משה 'בּוֹגִי' יעלון (@bogie_yaalon) December 31, 2020

במפלגת תקווה חדשה של גדעון סער לא ממהרים לחזור על המהלך שסיבך את ציפי לבני, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן ומנע ממפלגות השמאל-מרכז להרכיב ממשלה, ומבהירים שאין להם שום מניעה להיכנס לקואליציה עם המפלגות החרדיות. זאב אלקין, הרכש הטרי של סער ושאשא-ביטון, הדגיש את הכוונה הזאת בראיון לעיתון החרדי "משפחה". כצפוי, בישראל ביתנו קופצים על המציאה לתקוף על כך את תקווה חדשה ולהזהיר מצביעים אנטי-חרדיים מפני הכוונה הזאת.

יצא המרצע מן השק, הבחירה הראשונה והמועדפת על @gidonsaar היא ממשלה עם המפלגות החרדיות @zeev_elkin pic.twitter.com/WapCVW6xJo

— Yulia Malinovsky יוליה מלינובסקי (@YuliaMalinovsky) December 31, 2020

ח"כ יועז הנדל, שפרש ממפלגת כחול לבן שהבטיחה שלא להצטרף לממשלתו של נתניהו והצטרף יחד איתה לממשלתו של נתניהו, הצטרף לאחרונה למפלגת תקווה חדשה של גדעון סער ומבטיח לא להצטרף לממשלתו של נתניהו. איכשהו, את ח"כ רם בן ברק מיש עתיד זה לא משכנע.

אין ספק שזאת "אמירה עקרונית שהייתה נכונה לשעתה". שמענו עליך… @YoazHendel1 pic.twitter.com/uBfYzkL8w8

— Ram Ben Barak (@Ram_Ben_Barak) December 31, 2020

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אינה מסתפקת בהגבלות הקשות המוטלות על אזרחי ישראל ומוחה נגד החלטות הממשלה. כך עולה מראיון שהעניקה אלרעי-פרייס הבוקר לאתר וואלה! NEWS. לדברי אלרעי פרייס: "כולם הולכים לעבודה ולבתי הספר, זה לא סגר".

אלרעי פרייס תיארה בראיון את הרגשתה מול התנהלות הממשלה: התחושה היא לא פשוטה. זו הרגשה שאתה כל הזמן צריך להילחם, ובהרבה מאוד מצבים לבד. יש המון אינטרסים שמושכים לכל מיני כיוונים. יש הרבה שיקולים חוץ משיקולי בריאות, אבל כשאנחנו רואים את המספרים הולכים ועולים, אנחנו מבינים שהיום אנחנו ב-5,500, ובלי הגבלות נגיע בעוד שבועיים ל-8,000 ואפילו 9,000. לי כרופאה קשה עם זה שאני רואה תחלואה ותמותה שהיא ברת מניעה, ואנחנו לא נלחמים כדי למנוע אותה".

עיקר הזעם של אלרעי פרייס מכוון נגד אהחלטת ועדת החינוך של הכנסת לבטל את הנחיית קבינט הקורונה על הפסקת הלימודים לכיתות ה'-י' בבתי הספר ביישובים הצהובים והירוקים. "אני יודעת שהלימודים מרחוק קשים מאוד גם לתלמידים, גם למורים וגם להורים, אבל ההחלטה של ועדת חינוך גורמת לכך שהסגר יהיה ממושך יותר", אמרה אלרעי פרייס, "רצינו לעשות סגר אפקטיבי וקצר, כדי להוריד מהר את התחלואה יחד עם חיסון האוכלוסייה בסיכון".

"ההחלטה של ועדת החינוך גרמה לזה שהכיתות הגבוהות לומדות רק ביישובים ירוקים וצהובים, שזה פחות מ-50% ממדינת ישראל כרגע. ביישובים האדומים והכתומים, שזה רוב המדינה, אין לימודים בי"א-י"ב. אני מבינה שהחינוך הוא חשוב, גם לי יש ארבעה ילדים ואני רואה כשהם בזום או לא בזום. אבל כשאני רואה אנשים, בחלקם צעירים ובחלקם מבוגרים, שמתים מוות מיותר, לי באופן אישי זה קשה".

אלרעי פרייס נשאלה בראיון על התפטרות של ראש מערך החקירות האפידמיולוגית, ליאורה ולינסקי, שטענה כי המערך עובד בחוסר מקצועיות, ואמרה

"ליאורה ולינסקי היא אחות אפידמיולוגית מוערכת ומקצועית, עשתה רבות מתחילת המגיפה כדי לבנות מערך אפידמיולוגי גדול ביחד עם פיקוד העורף. ברגע שהוקם מערך עם חיילים שהוכשרו במהירות הבזק, מן הסתם ההכשרה לא מגיעה לרמה של אחיות אפידמיולוגיות מנוסות של שנים. אנחנו כן נמצאים ברענון לחוקרים האלה ובקרות על התחקירים שהם עושים, אז המערך הזה כל הזמן הולך ומשתפר".

אלרעי פרייס תקפה גם את ההחלטה לוותר לחוזרים מחו"ל על חובת הבידוד במלונית ולשלוח אותם לבדיקות בידוד בית. לדבריה: "אנחנו מניחים שלפחות חלק מהסיבות שאנשים נאלצים לשמור את הבידוד זה בגלל אילוצים יומיומיים אני טענתי שלבדוק בנתב"ג זה רלוונטי וחשוב, אבל זה לא יתפוס את רוב התחלואה. רק 3% מהחולים המאומתים שחוזרים מחו"ל יזוהו בבדיקה ישר עם הנחיתה. היתר מתווספים לאט לאט, ו(רק) כשמגיעים לעשרה ימים מזהים כבר כ-90% מהתחלואה".

אלרעי פרייס נשאלה על העובדה שלמעלה מ-1,000 ילדים קיבחלו חיסון למרות שזה אסור כרגע, וענתה: "את הדבר הזה צריך לבדוק כי זה לא תקין. חיסון לילדים לא מותר כרגע, הוא ככל הנראה לא יעשה שום נזק, פשוט ילדים לא היו כלולים במחקר. אבל מבחינה מדעית אין סיבה שהחיסון הזה יהיה יותר מזיק לילדים מאשר למבוגרים. זה חמור מאוד כי זה בניגוד לכל ההנחיות".

המחלקה לחקירות שוטרים הגישה כתב אישום נגד מפקד תחנת משטרה לב הבירה בירושלים, ניצב משנה שימי מרציאנו, בעוון תקיפת שני מפגינים חרדים בהפגנה באוקטובר – אחד מהם ילד בן 12.

מרציאנו הוא קצין בכיר במשטרת ירושלים, לוקח חלק בפיקוד על הכוחות בהפגנות מול מעון ראש הממשלה, ובימים אלה מפקד על הכוחות בהפגנות במחאה על מותו של הנער אהוביה סנדק.

לפי כתב האישום, במהלך הפגנה של הציבור החרדי בירושלים מרציאנו דחף לרצפה מפגין בן 12 שניסה לברוח ממנו. "הנאשם תפס את הקטין, דחף אותו בחוזקה לעבר קיר אבן שמצוי במקום וכתוצאה מכך נפל הקטין ארצה. עוד הקטין ישוב על הקרקע ושב וצועק 'לא עשיתי כלום', מבלי להתנגד או לעשות כל פעולה אחרת, סטר לו הנאשם בפניו, ללא כל סיבה או הצדק".

לאחר מכן, לפי האישום, מרציאנו ראה מפגין נוסף שתיעד את השוטרים. "הנאשם אחז בעורפו של המפגין, הדף אותו בחוזקה והפילו ארצה, לעבר שיחים המצויים במקום", נכתב באישום. סעיף האישום הנוגע לתקיפת המפגין המתעד הוגש אף שלא נמסרה תלונה על התקרית במח"ש ובמחלקה לא הצליחו לאתר את המפגין.

מרציאנו טען בחקירתו כי בהפגנה התרחשה הפרת סדר אלימה שבמהלכה הוא השתמש בכוח כדין. מח"ש גבתה במהלך החקירה עדויות של משתתפים שהיו בהפגנה וראו את התקרית, בהם עיתונאי.

עורכי דינו של מרציאנו, ממשרד ברטל-כהן, מסרו כי "בהינתן הפרות הסדר הקשות והאלימות שננקטה כלפי השוטרים בשטח, ובכלל זה ידוי סלעים ושברי זכוכית לעבר הכוחות, אין לנו אלא להצטער על ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום".

עשרה ימים אחרי שקיבל את המנה הראשון בחיסון נגד נגיף הקורונה, ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה נמצא חיובי לנגיף.

אחרי שהתחסן, אמר אייכלר: "ברוך השם שיש חיסון להסיר נגע ומחלה ללא צורך בפגיעה בשגרת החיים ובסגירת בתי כנסת, ישיבות, מוסדות חינוך ומקומות פרנסה".

המנה הראשונה של החיסון איננה מספיקה כדי למנוע הידבקות בנגיף, כך שהמקרה של אייכלר איננו מיוחד.

ח"כ אייכלר מתחסן נגד הקורונה, 21 בדצמבר 2020 (צילום: צילום מסך)

יו"ר סיעת ימינה, איילת שקד, לא פוסלת הצטרפות לממשלה עם רה"מ נתניהו. שקד, שנשאלה על כך בראיון לגלי צה"ל, אמרה: ""נקים קואליציה עם כל מפלגה שתסכים לעקרונות שלנו". שקד ניצלה את ההזדמנות כדי לתקוף מפלגות שכן מבטיחות שלא לשבת עם נתניהו ולהזכירה למאוכזבי נתניהו מה שוות ההבטחות הללו: "כל מפלגה שפסלה על בסיס אישי לא עמדה בזה. הם נשבעו שלא ישבו עם נתניהו ובסוף היו שרים שלו".

איילת שקד בוועדה בכנסת (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

האם השר לעניינים אסטרטגיים, מיכאל ביטון מכחול לבן, מודה בהתאבדותו הפוליטית של יו"ר המפלגה, בני גנץ? כך משתמע מדברים שאמר הבוקר השר ביטון בראיון לגלי צה"ל.

ביטון תקף בראיון את שר המשפטים הפורש אבי ניסנקורן, שהצטרף השבוע למפלגתו החדשה של רון חולדאי, ואמר: "כואב לי שגנץ התאבד עליו (על ניסנקורן). בתנאים שגנץ הציג לנתניהו יום לפני פיזור הכנסת, הסעיף היחיד שנתניהו עוד התעקש עליו זה ניסנקורן. אם הוא ידע שהוא לא מסוגל לשבת תחת נתניהו בשום תסריט, הוא היה צריך לעשות את זה שבוע קודם".

מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ רם שפע מכחול לבן, החליט שלא להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת במסגרת כחול לבן.

שפע אמר בראיון לגלי צה"ל לפני שעה קלה: "סיימתי כעת שיחה עם בני גנץ. לשנינו היה ברור שהפערים שנוצרו ביני ובין המפלגה יביאו לעזיבתי את כחול לבן. המסע של המחנה השואף ליצור חברה דמוקרטית-ליברלית הכרחי היום יותר מתמיד. אמשיך לקחת חלק בו".

רם שפע (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"לא יהיה רגע אחד באף יום שבו לא יהיו לנו במקררים מספיק חיסון למנות החיסון השניות". כך הבטיח שר הבריאות יולי אדלשטיין בראיון לאולפן ynet. אלדשטיין הצהיר בראיון כי "מה-10 בינואר, כאשר יתחילו לתת למתחסנים את המנה השנייה, עד ה-1 לפברואר לא יחוסנו אוכלוסיות חדשות".

עם זאת, אדלשטיין אמר כי "אין שום עיכוב במבצע החיסונים. זה ייקח זמן, בתחילת פברואר כנראה תתחיל ההתחסנות בכלל האוכלוסייה. גם אנחנו הופתענו מההיענות הנהדרת של המתחסנים, מיכולות העל של קופות החולים בשטח ושל בתי החולים".

"אנחנו אמורים לקבל בחודשיים הקרובים עוד מיליוני חיסונים של פייזר. אנחנו מדברים גם עם מודרנה, נקבל מהם את המנות הכי מאוחר בחודש מרץ. אנחנו מקווים להקדים זאת. אנחנו עושים חישובים, נשאיר שולי ביטחון. לא יכול להיות מצב שבו קשיש בן 80 שלא רצה להתחסן עד כה, לפתע יופיע ולא תהיה לו זריקה. אנחנו רוצים להיות בטוחים, שאם נניח התחסנו מיליון וחצי איש, אז שיש מיליון ו-600-700 זריקות במקרר. לא הסכמים, לא בדרך, לא אולי מחר, אלא במקרר אצלנו".

אדלשטיין תקף את מדיניות הממשלה בה הוא חבר, כולל הסגר שעליו הכריז לפני שבוע, שאותו כבר אינו מכנה סגר, אלא "הגבלות". לדברי אדלשטיין "אני אבקש להחמיר את ההגבלות. אני יכול להבטיח שהתחלואה תעלה בשבוע הקרוב. ביקשנו להגביל את ההתכנסויות המשפחתיות, זה לא אושר".

"מספיק שנסעתי אליכם הבוקר לאולפן כדי להבין שזה לא סגר גדול. בואו נפסיק לקרוא לזה ככה, סגר, אלה הגבלות. נכון, כמה מהן כואבות כמו בתחום המסחר והחינוך בנקודות אדומות וכתומות. נכון הוא משפיע כי יש פחות מגעים, הציר הוא הרבה יותר ארוך".

כאשר נשאל אם הוא מנסה להגיד שהסגר חסר תועלת, אמר: "לא אמרתי שזה לא מועיל, אלא שאפשר היה לעשות את זה בצורה הרמטית ומהודקת, ולפרק זמן קצר. בוודאי שלא נגיע באמצעות הסגר הנוכחי ל-1,000 מאומתים ביום. אנחנו כבר שלושה ימים עם יותר מ-5,000".

כשנשאל, האם הפוליטיקה חירבה את הסגר, אמר "בוודאי. זה התחיל בממשלה, הגיע לכנסת, שם בכלל נשארו רק שרידים. אנשים לא רואים את התמונה הגדולה, מכיוון שבא איזה לוביסט, אומר שזה נפגע ולא ייתן לפגוע בהוא, אז יוצאת חצי כותרת".

לפי דבריו של אדלשטיין, "פוליטיקה" היא ככל הנראה פעילות הקשורה במפלגת כחול לבן. לדבריו: "הממשלה לא מקבלת את הצעות משרד הבריאות כי היא פריטטית וכחול לבן החליטו 'תמות נפשי עם פלישתים'. בכנסת זה בכלל מצב שבו 'רובין הודים' מטעם עצמם נלחמים בכל ניסיון לעצור את התחלואה. זה המצב שאיתו אנחנו מתמודדים".

"ההתנהלות של כחול לבן תוביל לתחלואה עודפת ואולי לתמותה. ההחלטות הפוליטיות האלה מביאות יותר חולים קשים לבתי החולים, ומתוכם יותר מתים. מה לא ברור פה? אני מפנה אצבע מאשימה כלפי כל אחד שלא נותן לעשות צעדי ריסון משמעותיים, ואני לא מתכוון להתנצל על מה שאני אומר. שייכנסו למחלקת קורונה ויראו איך נראה אדם שמחובר לאקמו או למכונת הנשמה, ואז שידברו על זה שהסגר מיותר".

בהתייחסו למפלגת תקווה חדשה, אמר אדלשטיין: "לא חשבתי אפילו לחצי שנייה על המעבר לגדעון סער, זו דרך לשום מקום. אבל אני צופה שבבחירות האלה יהיו להם כמה מנדטים, אין ספק. כשהיו לי סיבות לפעמים לריב עם רה"מ לא היססתי לרגע, כשהיו לי סיבות לתת לו מחמאות, גם לא היססתי לרגע. אז טוב להיות ענייני. אני לא משתנה עם הרוח ולא עם הנסיבות האישיות".

"הייתי רוצה לשוב לכהן כשר הבריאות גם אחרי הבחירות. אני נהנה מכל רגע. אני מודה שברגע שיהיה לי דרכון ירוק ונעבור 4-5 מיליון חיסונים אצטרך איזה סוף שבוע בלי שכל אחד שעובר ברחוב יביע דעה על הפעילות שלי. מצאתי את מערכת הבריאות לא מרוסקת, אבל רעבה. באתי עם חזה נפוח ואמרתי 'הוספנו 600 תקנים של רופאים ו-2,000 תקנים של אחים ואחיות', ובאמת הוספנו והם באמת נמצאים בבתי החולים – ושם אומרים שיש מחסור בכוח אדם".

בהתייחסו להחלטה שלא להוסיף כמעט תוספת תקציבית לסל התרופות אמר שר הבריאות: "בשנתיים שאין בהן תקציב, והגדלנו את סל התרופות, אנחנו צריכים להיות ריאלים. בשיחות סגורות, אף אחד בעולם הרפואה לא ציפה ולא קיווה שנצליח להגדיל".

שר הבריאות יולי אדלשטיין בבית החולים אסותא אשדוד, 20 באוגוסט 2020 (צילום: פלאש 90)

הפרופסור ירון זליכה, שהודיע אתמול על הקמת מפלגה, הגיש לרשם המפלגות בקשה לרישום מפלגתו תחת השם "הכלכלית החדשה".

זליכה, כלכלן ששימש כחשב הכללי באוצר ואיש אמונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בזמן שזה שימש כשר האוצר, אמר אתמול בנאום ההקמה של מפלגתו: "אני קובע באחריות מלאה: ישראל בדרך לפשיטת דרך כלכלית. תוצאה של 10 שנים של מנהיגות שנכנעה למונופולים, לקבוצות הלחץ, על חשבון הצעירים – השכירים והעצמאים".

פרופסור ירון זליכה נושא דברים בהפגנה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים, 7 באוגוסט 2020 (צילום: פלאש 90)

ראש עיריית כפר קאסם, עאדל בדיר, מאשים את הממשלה בהיענות הנמוכה לחיסונים מצד המגזר הערבי.

בראיון לגלי צה"ל אמר בדיר: "לא פתחו תחנות חיסון בערים ערביות, אולי רק שתיים בצפון. אם היו פותחים תחנת חיסון בכפר קאסם, היינו מחסנים את כולם ב-5 ימים".

כפר קאסם, ארכיון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה היום כי "היו מי שניסו להכשיל את עבודת הוועדה למינוי שופטים ולהשליט שיקולים אחרים לבחירת שופטים".

חיות, שדיברה בנאום בכנס השבעת שופטים בבית נשיא המדינה בירושלים, אמרה: "הניסיונות לגרור את מערכת בתי המשפט לתוך המגרש הפוליטי – שנותיהם כשנות המדינה, והם נדונו לכישלון כאז כן היום. לכל מי שמתעקש לעשות הון פוליטי על גבנו, הייתי מציעה להביט תחילה אל תוך ביתו פנימה. יש להותיר את מערכת בתי המשפט מחוץ למשחק הפוליטי, כי הניסיונות לגרור אותה ואת שופטיה אל השדה הפוליטי הם מסוכנים".

"אילו נשאל אורח לרגע בארצנו מיהי ואיזו היא הרשות הטעונה תיקון וטיפול דחופים במיוחד, אינני בטוחה כלל וכלל שהיה מצביע על הרשות השופטת", אמרה חיות, "אדרבה, בתוך הכאוס הפוליטי וחוסר היציבות השלטונית המלווים את חיינו כבר עת ארוכה, אני מרשה לעצמי לומר כי למרות הניסיונות החוזרים ונשנים להרעיד את האדמה תחת רגלינו, הרשות השופטת מהווה אי של יציבות ומרחב לשיח ראוי, ממלכתי ומכבד".

גם שר המשפטים היוצא אבי ניסנקורן, שנשא דברים באותו אירוע, אמר: "זה לא סוד שהיו נסיונות לפגוע בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, להכניס פוליטיזציה ושיקולים לא ענייניים למרחב הזה – לא אפשרתי זאת".

לדבריו, "נתקלנו גם בניסיון חמור להכניס פוליטיזציה במינוי שופטי בית המשפט העליון, במטרה להפוך את השופטים תלויים בגחמותיהם של פוליטיקאים. עצרנו גם את זה. מי שמבקש להלך אימים על החוק והמשפט, מבקש להלך אימים על אזרחי ישראל וזכויותיהם הבסיסיות.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בעתירות נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

סגן שר הבריאות, יואב קיש, מגיב להחלטתו של ח"כ רם שפע לפרוש מסיעת כחול לבן – ובאופן לא מפתיע, מפנה את העוקץ בתגובתו דווקא נגד מפלגת תקווה חדשה של גדעון סער ויפעת שאשא-ביטון.

רם שפע יו"ר ועדה בכנסת.
סמכות עם אפס אחריות.
חלק מלהקת "הכל סבבה" בהובלת שאשא ביטון. לא אופתע אם יצטרף אליה. https://t.co/NiaFlaQ6Bc

— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) December 31, 2020

שר הבריאות יולי אדלשטיין קורא לציבור העולים לחגוג את "נובי גוד" השנה במתכונת מצומצמת. "זה היה ונשאר חג משפחתי, בואו נשמור אותו כך. מאחל לעם ישראל בריאות טובה", אמר אדלשטיין בראיון לגלי צה"ל.

אדלשטיין, יהודי שומר מצוות, דיבר בזכות מסורת הנובי גוד – חג חילוני שיצר המשטר הסובייטי שמשמר מנהגים של חג המולד בניתוק מהמסורת הנוצרית. "בתחילת שנות ה-90 הייתי פעיל עלייה והיינו צריכים בכל פעם להסביר שלא כל עולה חדש עם עץ אשוח בבית הוא נוצרי, ושמדובר בחג משפחתי", סיפר אדלשטיין בראיון בגל"צ, "לי עצמי יש תמונה מחגיגות הנובי גוד ב-1960 שבה אני עומד פצפון ליד העץ המקושט".

נובי גוד בבית של ישראלים דוברי רוסית בישראל

מאות עובדי רשות שדות התעופה החלו להתחסן נגד קורונה הבוקר. כך חושף אתר ynet. זאת, למרות שאינם עומדים בקריטריונים שהציב משרד הבריאות. מדובר בכ-400 עובדים, מתחת לגיל 60, שעובדים ברשות ובנתב"ג כמאבטחים, פקחי טיסה, סבלים, כבאים, שירות לנסוע ועוד.

לפי ynet, הפקחים קיבלו מהמדינה את האישור להתחסן בעקבות דרישתו של יו"ר ועד העובדים, פנחס עידן. עידן דרש מהמדינה לחסנם מאחר שלדבריו מדובר בעובדים חיוניים. האישור ניתן אתמול.

נתב"ג, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן הודיע על עזיבת הליכוד ותמיכה בגדעון סער. הוא מתכוון להמשיך בתפקידו כראש העיר ולא לרוץ לכנסת, לפי הדיווח בוואלה!.

אילת היא העיר הראשונה בארץ שבה לא ניתן יהיה על פי חוק, להכניס לשפת הים מוצרים חד-פעמיים, וגם לא למכור מוצרים חד-פעמיים בשטח החוף.

משרד הפנים ומשרד המשפטים אישרו השבוע את התיקון לחוק עזר לאילת, שאוסר שימוש בפלסטיק ובמוצרים חד-פעמיים בחופי הים. המוצרים החד-פעמיים ומרכיביהם המושלכים בים ובחופים פוגעים בבעלי חיים הימיים והיבשתיים.

מעתה, לא יהיה ניתן להכניס לשפת הים מוצרים חד פעמיים (למעט בקבוקי משקה שאינם מזכוכית), שקיות נשיאה חד פעמיות. בנוסף, לא יהיה ניתן למכור מזון ושתיה במוצרים חד פעמיים בשטח החוף.

עם אישור החוק נערכת העירייה לתוכנית יישומית בהתאמה לתקופת הקורונה. לאחר שתיקבע המדיניות ייאכף החוק במקביל למהלכי הסברה בהתאם.

לאחר שהודיע על פרישתו מכחול-לבן, ח"כ רם שפע במגעים להצטרפות למפלגה החדשה של רון חולדאי, ("הישראלים"), לפי דיווח בחדשות כאן.

יו"ר מרכז השלטון המקומי דחה הצעה של הליכוד לשיריון ברשימה. "הליכוד מאז ומתמיד היה הבית שלי ואני מודה על ההצעה ועל הבעת האמון. עם זאת, השלטון המקומי הוא השלטון היחיד היציב במדינה ואמשיך להנהיג אותו".

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר בראיון לכאן ב' שכל מי שקיבל זריקה ראשונה יקבל גם את השניה והבהיר שהוא לא יודע על מיליון חיסונים שיגיעו לישראל ממודרנה בשבוע הבא.

"לא יהיה מצב שמי שקיבל זריקה ראשונה לא יקבל זריקה שניה, גם אם זה אומר שלא יהיו תורים חדשים אנחנו הולכים לפי ההנחיות של פייזר. זה נכון שאומרים שגם אחרי הזריקה הראשונה הגוף מקבל הגנה אבל אנחנו רוצים להיות בטוחים שכך וכך אזרחים בישראל כבר לא במשחק של ההדבקה".

"אנחנו אף פעם לא מרימים ידיים אבל אני לא מכיר שום סגר בישראל. נכנסו לתוקף הגבלות, באנו לקבינט ולמליאת הממשלה עם הצעה לסגר, יצא ממנו סוג של ריסון מהודק ואחרי טיפול בוועדות הכנסת נשארו מספר הגבלות. לא יודע אילו תוצאות אפשר להגיע עם ההגבלות הללו, תלוי בהתנהגות האוכלוסיה … מצופה מכל אחד מאיתנו להתנהג בצורה אחראית למה שאדביק מישהו כשהקרב נראה קרוב לסיום".

"אנחנו לא חיים על הירח … כשדיברו איתנו על הגילאים הרכים ביותר אמרנו שאנחנו מבינים את הסכנה אבל מוכנים לקחת את הסיכון, אבל כשזה עוד ועוד חורים במסננת … אפשר להוריד תחלואה אבל זה לוקח הרבה זמן".

שאלה: יגיעו מיליון חיסונים של מודרנה בשבוע הבא?

"לא שמעתי על זה ואף אחד במשרד הבריאות לא שמע על זה. רק אנחנו אמורים לדעת ואנחנו לא יודעים מזה … אולי יבוא סנטה קלאוס ויביא מיליון חיסונים אבל בינתיים אף אחד לא שמע על זה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו יבקר ב-18:15 במתחם החיסונים של קופת חולים כללית בעיר טירה. לפי דיווחים בתקשורת בערבית, עד היום נתניהו מעולם לא ביקר בטירה באופן רשמי ובעירייה לא היו מודעים לבואו הערב.

שידור חי! ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור במתחם החיסונים של קופ"ח כללית בטירה https://t.co/IaXxpfKokT

— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) December 31, 2020

שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי הודיע הערב ליו"ר כחול לבן, שר הביטחון בני גנץ, כי לא יתמודד בבחירות הקרובות לכנסת במסגרת כחול לבן. השר שי הודה לגנץ על האמון שנתן בו ואיחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו. שי יעמוד לרשות קבינט הקורונה ושרי כחול לבן בקבינט, כמו גם ממשלת ישראל, ככל שיידרש.

השר שי: "אני מוקיר תודה לבני גנץ על שהציע לי להצטרף אליו למסע הציבורי, על ההזדמנות להיות שר בממשלת ישראל ולייצג בה את תעשיית החדשנות וההייטק הישראלי ועל הזכות להיות חלק ממשפחת כחול לבן. למרות חילוקי הדעות בינינו, אני מעריך את בני, מכבד אותו מאוד ומאחל לעם ישראל שאנשים כמוהו ינהיגו אותנו – בצניעות, ביושרה, בדוגמה אישית ובהקרבה בלתי תלויה בדבר, למען טובת המדינה."

יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ הוציא הודעה משלו, ובה נאמר כי הוא שוחח עם השר שי "ובתום שיחה אישית, סיכמו כי לא יכלל ברשימת כחול לבן בבחירות הקרובות. גנץ איחל לשי הצלחה בהמשך דרכו".

יזהר שי (מימין) ובני גנץ במפגש עם בכירי הייטק במשרדי קרן ההון סיכון 'פירסטיים' כשבוע לפני הבחירות (צילום: כחול לבן)

התאונה שבה נהרגו מדריך טיסה ופרח טיס נגרמה מחוסר שליטה שהתפתחה במהלך התרגול. צוות מומחים בראשות אלוף משנה א' הציג אתמול את ממצאיו למפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין, בהקשר לתאונה שבה נהרגו ב-24 בנובמבר רב-סרן איתי זיידן ורב-טוראי ליהוא בן-בסה. בשלב זה התחקיר לא הצליח לקבוע מה גרם למטוס להיכנס לתמרון לא נשלט.

עוד עולה מהדו"ח כי עברו ככל הנראה בין 10 ל-20 שניות ממגע המכ"ם האחרון של המטוס ועד פגיעתו בקרקע, ומניתוח הממצאים באתר התאונה ושברי המטוס, המטוס פגע בקרקע, לא בוצע ניסיון לנטישת המטוס, הצוות נהרג כתוצאה מהפגיעה בקרקע והמטוס נמחה ברובו.

בנוסף, התבצעה טיסת בדיקה ייעודית על מטוס ה"סנונית" על ידי טייסי ניסוי מטייסת מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה), ששחזרו את מתווה הטיסה במאפיינים שדמו ליום התאונה (שעה ומזג אוויר). כמו כן בוצעה פנייה ליצרנית המטוס שביצעה גם היא טיסת בדיקה לבקשת חיל האוויר.

חברת המטוס הגיעה לארץ לסייע בבדיקות הטכניות. בנוסף, המנוע ומדחף המטוס נשלחו לבדיקות מקיפות בארה"ב ועברו תהליך חקירה יסודי.

חקירת המנוע וחקירת מערכת ההיגוי לא הסתיימו, לא נמצאו עדויות לכשל טכני במנוע או במערכת ההיגוי. קיימים רכיבים שבשל מצבם לאחר התאונה לא ניתן למצות את חקירתם ולשלול את תרומתם לתאונה.

צוות המומחים בראשות אלוף-משנה א' ממשיך לחקור את נסיבות התאונה, והמליץ למפקד חיל האוויר על החזרת סד"כ מטוסי ה"סנונית" לטיסות, לאחר בדיקות טכניות מקיפות ומיוחדות שיבוצעו לכלל הרכיבים שלא ניתן לשלול האם תרמו לתאונה.

נתניהו קרא לאזרחים להתחסן במהלך ביקורו בעמדת חיסון חדשה של כללית בטירה. "אני קורא לכל האזרחים להתחסן, הבאנו מיליוני חיסונים יותר מכל מדינה אחרת באופן יחסי. הבאנו אותם לכולם, יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים. כולם צריכים להתחסן".

נתניהו אמר עוד כי "קיים 13 שיחות עם המנכ"לים של פייזר ומודרנה, לחיסונים הצלחה של 95%".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר הערב במתחם החיסונים של קופ ח כללית בטירה, 31 בדצמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

גבר בן 32 נעצר היום בהפגנה נגד נתניהו בבנימינה בחשד לתקיפת שוטרים. החשוד נלקח לחקירה בתחנת המשטרה הקרובה.

כוננות סילבסטר: המשטרה בתל אביב תתמקד באזורי תעשייה בדרום העיר שאליהם עשויים להגיע בליינים. לפי דיווח בחדשות כאן, עיריית תל אביב הפיצה כרוזים בשפות שונות בקריאה לתושבים להימנע מהתקהלויות. ברחבי הארץ ייפרסו מחסומים כדי לאתר חוגגים שייצאו מהבתים ולאוויר יעלו מסוקים ורחפנים כדי לאתר מסיבות שייערכו בניגוד להנחיות.

כ-200 מפגינים בתל אביב נגד ראש הממשלה נתניהו במחאה על הסגר השלישי שלטענתם הוא פוליטי. המפגינים צעדו מצומת עזריאלי לביתו של השר לבטחון פנים אמיר אוחנה ובהמשך אמורים להגיע לככר הבימה. במקביל, מתקיימת הפגנה של רופאים נגד הסגר שלטענתם הוא מיותר.

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי אמר הערב ל-N12 כי "בשבוע הבא נתחיל לחסן אנשים מתחת לגיל 60". מוקדם יותר הערב אמר לוי כי במשרדו "עוקבים אחר מדדי התחלואה ובוחנים להחמיר את ההגבלות".

בני גנץ נפגש אתמול בערב עם אנשיו כדי להתריע בפניהם על תקופה קשה, נוכח ירידתה של המפלגה ל-4 מנדטים בסקרים. מוקדם יותר היום הודיעו רם שפע ויזהר שי את עזיבתם את כחול-לבן, לאחר שבתחילת השבוע אבי ניסנקורן הודיע על הצטרפות לחולדאי. לפי התיעוד מהמפגש עם הפעילים שפורסם בחדשות כאן, גנץ אמר את הדברים הבאים:

"לא נעבור תקופה קלה. זה נחמד כשיש הפנינג ועשרות ומאות ואלפים שמתכנסים ואתה מרגיש שאתה בתוך משהו גדול, וזה הרבה יותר מאתגר כשיש משהו קשה. והאמת צריכה להיאמר: המציאות כרגע יותר קשה. זה פחות גאווה להגיד היום אני עם בני גנץ ובכל זאת מי שבוחר לדבוק בדרך ולהיות נחוש ולהמשיך זה בסופו של דבר הדרך להצלחה"

ערב עזיבתו את תפקיד שר המשפטים, אבי ניסנקורן מברך את 18 השופטים החדשים שהושבעו היום. "היו ניסיונות להכניס שיקולים זרים לעבודת הוועדה לבחירות שופטים, לא אפשרתי זאת. פעלתי בשפיות זה הכל".

ברכות ל-18 שופטות ושופטים חדשים שנבחרו על בסיס מצויינות והצהירו היום אמונים.

כידוע, היו נסיונות להכניס שיקולים זרים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים. לא אפשרתי זאת. פעלתי בשפיות, זה הכל.

יש מי שעבורם השפיות הפכה לעמדה רדיקלית, אבל במאבק למען שלטון החוק יש לנו רק אופציה אחת – לנצח. pic.twitter.com/Gi9cfsu69B

— אבי ניסנקורן (@AviNissenkorn) December 31, 2020

הפוליטיקאים מברכים בשנה אזרחית טובה, ואיימן עודה נעץ את הפרדוקס של החגיגות.

שנה אזרחית טובה לכולם! כיאה ל2020, בפעם הראשונה שאנשים באמת שמחים ששנה מסתיימת אסור לחגוג.

— Ayman Odeh (@AyOdeh) December 31, 2020

בנימין נתניהו התקשר הערב להוריו של אהוביה סנדק שנהרג במרדף משטרתי אחרי שנחשד ביידוי אבנים. השיחה הוגדרה שיחת תנחומים וההורים הזמינו את ראש הממשלה לבקר בביתם והוא הזמין אותם ללשכתו.

במקביל, בירושלים מתקיימת עוד הפגנת מחאה בדרישה לחקור את המרדף שגרם למות הצעיר. עשרות מפגינים בגשר המיתרים ניסו לחסום את התנועה לעיר ומספר חשודים נעצרו.

בתחילת השבוע הגיע גם השר לבטחון פנים אמיר אוחנה לבית המנוח. זאת, למורת רוחם של קציני משטרה שמתמודדים עם ההתקפות והמחאות כנגד המשטרה בעקבות התקרית.

בני גנץ משיק את הקמפיין של כחול-לבן בסרטון שמתמצת את השנה החולפת ומונה את הישגיו הרבים, כביכול.

2020 ב-20 שניות, מוכנים? pic.twitter.com/ZG7JozIdGL

— כחול לבן (@Kachollavan19) December 31, 2020

פלסטינים מדווחים על ישראלים שזורקים אבנים על בתים של פלסטינים בחווארה. מארגון יש דין נמסר כי גם הערב מתנחלים חוסמים כבישים וזורקים אבנים לאורך כביש 60.

בית בחווארה שעליו נזרקו אבנים, 31 בדצמבר 2020 (צילום: יש דין)