למרות שבארץ מתקיימות בחירות חופשיות ודמוקרטיות כסדרן, שנים שאין לנתניהו אופוזיציה. ההמחשה הקיצונית ביותר לטענה זו אירעה לאחר הבחירות האחרונות, כאשר ראשי האופוזיציה גנץ, אשכנזי, פרץ ושמולי התנהגו בניגוד מוחלט לאג'נדה על פיה נבחרו, ובלי שום הגיון פוליטי.

היה ברור שההסכם שלהם עם נתניהו יאייד את תמיכת הבייס שלהן, מה שאכן קרה, כפי שקרה לכל מפלגות השמאל והמרכז שהצטרפו לממשלות נתניהו. איך ומתי נתניהו הצליח להפוך אותם לכל כך מסורים לו ולגרום להם להתאבד, פוליטית, למענו?

למרות שבארץ מתקיימות בחירות חופשיות ודמוקרטיות כסדרן, שנים שאין לנתניהו אופוזיציה. ההמחשה הקיצונית אירעה כשראשי האופוזיציה גנץ, אשכנזי, פרץ ושמולי התאבדו פוליטית למענו

מזה שנים מינויים בכירים במדינה נבחרים על פי קריטריון "האם תהיה נאמן לי". שלושה אנשי מפתח, מועמדים למשרות רבות עוצמה בהן טוהר המידות הוא קריטי, דיווחו מפי הסוס על דפוס פעולה משחית לכאורה, שנקט נגדם נתניהו, באופן ישיר או עקיף, בתהליך מינוים.

סגן ראש המוסד, שהיה מועמד למשרת ראש המוסד, והשופטת בדימוס הילה גרסטל שהייתה מועמדת למשרת היועמ"ש. שניהם, על פי פרסומים שלא הוכחשו בתקשורת, קיבלו מסר כי העדפתם לתפקיד מותנית בכך שיבטיחו נאמנות לנתניהו על פני מילוי תפקידם ברוח שלטון החוק. במקרה של גרסטל, לעדותה, דובר על ציפיה להקלות בתיק המעונות של שרה נתניהו.

הם לא התפתו, ומינוייהם לא צלחו. במקרה של גרסטל נפתחה חקירה, אך היועמ"ש (מנדלבליט, זה שנבחר במקומה, ולא נחקר מעולם בשאלה האם קיבל פניה דומה בעצמו, למרות שבפועל תיק המעונות אכן זכה להקלות מפתיעות) החליט לסגור את התיק.

בעת שהיה מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך קיבל, על פי עדותו, הבטחה מנתניהו להתמנות לראש השב"כ, במידה ונתניהו יהיה ראש הממשלה באותו זמן. אלשיך היה אמור להבין מכך לבד כי עליו לדאוג שנתניהו אכן יהיה ראש ממשלה בעת סיום כהונתו כמפכ"ל.

המשטרה בראשות אלשיך המליצה על הגשת כתבי אישום נגד נתניהו, כך שמינויו נחשב ל"כישלון", ואכן בסוף הקדנציה שלו הסנקציה הופעלה. אבל גם אם נניח שיש מינויים מושחתים שכן צלחו, זה לא יספיק על מנת להסביר את מה שהתרחש בבחירות האחרונות.

מזה שנים, מינויים בכירים במדינה נבחרים על פי נאמנותם לנתניהו. 3 אנשי מפתח, מועמדים למשרות רבות עוצמה בהן טוהר המידות קריטי, דיווחו על דפוס פעולה משחית לכאורה, שנקט נתניהו בתהליך מינוים

באופן תיאורטי, הכי משתלם זה לשלוט במינויים של האופוזיציה. אם נניח שבמפלגות מחוץ לליכוד, משמאל אבל גם מימין לו, היו שתולים סוכנים כפולים, הם היו יכולים להוות מכשיר שליטה אולטימטיבי, כי הם היו יכולים ללכוד את הרוח הנגדית, רוח התיעוב לנתניהו, ולהפוך אותה לכוח במערך שלו.

גיוס משתפי פעולה, משת"פים, הוא פרקטיקה מקובלת בשטחים מאז 1967, והיא מופעלת שם באופן אינטנסיבי, מוסווה ומשוכלל. אם, באופן תיאורטי, היה משת"פ באופוזיציה, הוא היה יכול למנות מינויים, נניח בוועדה למינוי שופטים. או להיות שקט ותואם לסביבתו, וייעודו היחיד – דחיקה של אופוזיציה לוחמנית אמיתית מרשימת 120 חברי הכנסת הנבחרים.

אבל איך מגייסים סוכן כפול כזה, ללא סחיטה, על מנת שיפעל מרצון ויתמיד במשימה? ובכן, יש כמה אופציות, הן דורשות חשיבה עבריינית, עזות מצח, תכנון וסבלנות, אבל זה לא נורא מסובך:

1. גיוס אופורטוניסטים במהלך משא ומתן פוליטי וסיכום איתם, מבלי שיעברו צד;
2. נאמנים שמציגים עבורו הצגה, מסתכסכים אתו לכאורה ונוטשים אותו בכעס ימינה או שמאלה, למפלגה נפרדת, אך למעשה נשארים חיילים נאמנים במקומם החדש;
3. טיפוח איש מפתח צעיר עוד לפני שבחר ציבורית צד וקידומו אל שורות אופוזיציה.

ההאשמה שרבים בכנסת בשורות האופוזיציה הם לכאורה משת"פים של נתניהו היא האשמה חמורה, ואין לכך כל עדויות ממקור ראשון. עם זאת, לאור הצטברות המקרים, ניתן לעבור על כל התומכים החדשים של נתניהו, אחד אחד, ומותר לתהות האם יתכן שבמרץ 2020, בבחירות האחרונות, היה להם בכיס איזה סיכום קטן עם נתניהו. דפוס בולט הוא, שבאופן שיטתי כל חברי האופוזיציה לשעבר הצהירו לתקשורת בדיוק מה לא יעשו. 

זו האשמה חמורה לומר שיש באופוזיציה משת"פים לכאורה של נתניהו, ואין לה עדויות ממקור ראשון. אך לאור הצטברות המקרים ניתן לעבור על תומכיו החדשים ולתהות אם למי מהם היה בכיס סיכום קטן איתו

מעניין לשער מה הייתה התכנית של אורלי "אין ולא היו כלל מגעים על מעבר שלי לימין" לוי, בעת שהתמקחה עם כחול לבן והעבודה על מספר המקומות שתקבל בעשירייה הראשונה.

מעניין מה עבר בראשם של הנזל "לא פנו אלינו" וגרטל "לא יפנו אלינו" שחברו לבוגי יעלון, דחקו את נאמניו מחוץ לכנסת, סיכלו ברגע קריטי הקמת ממשלת מיעוט בראשות מפלגתם החדשה, ובהמשך נטשו אותה עם המנדטים והתקציב?

מעניין לאיזו ישיבה התכוונו בני "אני לא אשב עם נתניהו" גנץ וגבי "גם אם תעבירי אותי סדרת שבי לא נשב עם נתניהו" אשכנזי.

מסקרן מה הניע את איציק "להעביר קולות של העבודה לממשלת ימין תהיה הונאה" שמולי, אחד הבכירים במחאת האוהלים ב-2011, שישב אז עם נציגי ממשלת נתניהו, להיכנס דווקא לשורות מפלגת העבודה כשפנה לפוליטיקה.

ומה עם עמיר פרץ? האם ייתכן שבעת שגילח את שפמו מול המצלמות באומרו "אני לא אשב עם נתניהו. נקודה" הוא פשוט שיקר? מתי בעצם הוא עבר צד? האם ייתכן שסיכם עם נתניהו עוד לפני מרץ 2020 את התמורה שיקבל על בגידתו העתידית? ואם סיכם, אולי הסיכום אירע הרבה לפני כן? באיזה אופן בעצם מהלכי פרץ אי פעם פעלו נגד נתניהו?

ובימים אלה, בעת שפנינו אל בחירות מרץ 2021, האם ייתכן שסוסים טרויאנים חדשים נשלחים לשטח, לקושש קולות מימין ומשמאל? גם ימנים מאוכזבי נתניהו זכו במפלגות שמחזרות אחריהם עם הסיסמה סוחפת המנדטים "לא אשב עם ביבי". מה הם יעשו עם הקולות שיקבלו? גם אם יממשו את הבטחתם ואכן לא ישבו עם ביבי, כדאי לתהות האם בכוונתם לתמוך בהקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות ולהתנגד לחוק חסינות עבורו או לבחירתו לנשיא.

מעניין, למשל, מה עבר בראשם של הנזל "לא פנו אלינו" וגרטל "לא יפנו אלינו", שחברו לבוגי יעלון, דחקו את נאמניו מחוץ לכנסת, סיכלו ברגע קריטי הקמת ממשלת מיעוט ובהמשך נטשו עם המנדטים והתקציב

גורם משמעותי נוסף במערכת הדמוקרטית הוא נשיא המדינה, תפקיד הנחשב סמלי, אך למעשה חורץ גורלות בתהליך הרכבת ממשלה. על פני השטח הנשיא ריבלין נמצא ביחסים מתוחים עם נתניהו, אך בפועל נראה כי הוא דווקא תומך בו במעשיו. גם הנשיא, שנבחר על ידי הכנסת, הוא שחקן משמעותי באותה הצגה, לכאורה.

אך מהי המטרה של ההצגה הזאת? מה מטרת האחיזה הכפייתית של נתניהו ברסן השלטון? איזו תועלת הוא מפיק ממנה? איזו תועלת מפיקים ממנה שותפיו הבכירים ("זה פחות גאווה ללכת להגיד היום אני עם בני גנץ")?

קיים חשש שפרשת שחיתות הצוללות של טינסקרופ, אשר החלה בעולם בסוף שנות  ה-70 וייתכן שהחלה במועד זה בדיוק גם בישראל, יצרה מוטיבציה להשתלטות על רשויות המדינה והחוק. על מנת לדעת באילו סכומים מדובר ולאילו כיסים הם התגלגלו, יש להקים ועדת חקירה בלתי תלויה לחקר פרשת הצוללות.

הכרזה על בחירות חדשות לא תתקן את המצב, אלא אם ראשית יתבצע ניקוי אורוות יסודי. וחשוב לדעת איך לזהות, מראש, סוסים טרויאנים. מניקוי אורוות כזה, אגב, ייצאו נשכרות כל המפלגות, שמאל, ימין, חרדים, ערבים.

מי הושחת? או יותר פשוט, מי לא? נראה שהפוליטיקאי הבכיר הערכי היחיד ששרד בשטח הוא בוגי יעלון, ויצויינו גם סתיו שפיר, מיקי רוזנטל ואראל מרגלית, שהובילו את הנבחרת המצומצמת אשר נלחמה באומץ בשחיתות הצוללות והגז, יחד עם אנשי ציבור ערכיים אחרים כמו עוזי ארד, אליעד שרגא וירון זליכה.

ישנם חברי כנסת שבהצבעתם בעד הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות הצילו את כבוד הכנסת (ושימו לב מי נמנע או הצביע נגד – סמן מצויין לזיהוי סוסים טרויאנים), אך מאיפה יגיעו פוליטיקאים נוספים? האם נתפתה שוב לתת את אמוננו באנשי ציבור על סמך התדמית שלהם? האם ניתן את הקול שלנו לפוליטיקאים שעבדו שנים בכפיפות לנתניהו? או בקרבה אליו? או למפלגות שמעוניינות לקלוט את פליטי כחול לבן והעבודה (עוד סמן לזיהוי שחיתות)?

הדרך היחידה להיחלץ מהפייק דמוקרטיה אליה נקלענו היא שעיתונאים ופעילי מחאה, שלא רק "התבטאו" אלא פעלו בנחרצות כנגד שלטון נתניהו, כתבו בג"צים, ביצעו תחקירים, הובילו הפגנות וחתרו באופן מעשי למיגורו, יפנו לפוליטיקה ויאיישו את השורות.

תסריט האימה של נתניהו הוא כנסת ערכית, והראויים לאייש אותה נמצאים בין מובילי המחאה, שמציתה כעת את כל הארץ ומכתרת את בלפור. לא בטוח שהם כל כך רוצים, אך זאת מלחמת קיום, מלחמת אין ברירה.

הדרך היחידה להיחלץ מהפייק דמוקרטיה היא שעיתונאים ופעילי מחאה, שלא רק "התבטאו" אלא פעלו בנחרצות כנגד שלטון נתניהו, כתבו בג"צים, ביצעו תחקירים, הובילו הפגנות וחתרו מעשית למיגורו, יפנו לפוליטיקה

כמה מילים לסיום על קונספירציות, ספקולציות, השערות וראיות. כאשר מתרחשת קונספירציה (ובעברית: קנוניה או קשר), כלומר נרקמת התארגנות חשאית בין מספר אנשים למטרת ביצוע עבירה, ובמיוחד אם הקונספירציה כוללת אנשים רבי עוצמה (לדוגמא: ראש ממשלה מכהן) – מטבע הדברים, לא פשוט להשיג לכך ראיות לפני קיום חקירה. ולעתים אף קורה שהחקירה משתבשת או נמנעת.

אין זה מוצדק לבטל מראש תיאוריה רק בגלל שהיא תאוריית קונספירציה – בכך מתבטלת כל אפשרות לזהות שחיתות. יש מקום להעלות ספקולציות (השערות) מושכלות, גם ללא ראיות מוצקות, בתנאי שהן ניתנות לבדיקה, הן מסבירות את המציאות המורכבת בצורה פשוטה וקונסיסטנטית ואף ניתן לצפות בעזרתן את הבאות, ולאפשרות שההשערה תתאמת יש השלכות נרחבות.

תודה לקרימינולוג וניצב משנה בדימוס ד"ר מאיר גלבוע על הערותיו החשובות.

*המוזכרים ברשימה בהקשר של שחיתות לא הועמדו לדין ולא הורשעו ושמורה להם חזקת החפות.

יפעת קידר, PhD. חוקרת ויזמית, Founder & CEO של סטארט אפ ביו-רפואי. חלק גדול מהעבודה שלי הוא לשאול שאלות, להצליב מקורות ולהעלות היפותזות. לאחרונה מצאתי את עצמי מתבוננת במצב הפוליטי דרך עיניים של חוקרת, דבר שהוביל אותי לשאול למה בעצם גנץ נאמן כל כך לנתניהו, ובהמשך לבצע אינטגרציה של הרבה פרטים לתמונה גדולה ולהעלות היפותזות לחקירה עתידית.