רוגל אלפר עיתונאי "הארץ" שואל את עצמו שאלה ששואלים ישראלים רבים, איך לא נחזור על הטעויות של בחירות 2020. תשובת ההפוך-על-הפוך שלו (אלפר מזדהה עם השמאל אך מתכנן הצבעה טקטית לסער, שלדעתו יפיל את נתניהו) מזכירה את המונולוג של ויזיני בסרט הנסיכה הקסומה. ויזיני הפיקח נענה לאתגר שהציב בפניו "האיש בשחור", לבחור בגביע היין בו הוא לא שם רעל ולשתות ממנו.

https://www.youtube.com/watch?v=EZSx3zNZOaU&ab_channel=MovieRemixer

יפעת קידר, PhD. חוקרת ויזמית, Founder & CEO של סטארט אפ ביו-רפואי. חלק גדול מהעבודה שלי הוא לשאול שאלות, להצליב מקורות ולהעלות היפותזות. לאחרונה מצאתי את עצמי מתבוננת במצב הפוליטי דרך עיניים של חוקרת, דבר שהוביל אותי לשאול למה בעצם גנץ נאמן כל כך לנתניהו, ובהמשך לבצע אינטגרציה של הרבה פרטים לתמונה גדולה ולהעלות היפותזות לחקירה עתידית.

למרות שבארץ מתקיימות בחירות חופשיות ודמוקרטיות כסדרן, שנים שאין לנתניהו אופוזיציה. ההמחשה הקיצונית ביותר לטענה זו אירעה לאחר הבחירות האחרונות, כאשר ראשי האופוזיציה גנץ, אשכנזי, פרץ ושמולי התנהגו בניגוד מוחלט לאג'נדה על פיה נבחרו, ובלי שום הגיון פוליטי.

היה ברור שההסכם שלהם עם נתניהו יאייד את תמיכת הבייס שלהן, מה שאכן קרה, כפי שקרה לכל מפלגות השמאל והמרכז שהצטרפו לממשלות נתניהו. איך ומתי נתניהו הצליח להפוך אותם לכל כך מסורים לו ולגרום להם להתאבד, פוליטית, למענו?

יפעת קידר, PhD. חוקרת ויזמית, Founder & CEO של סטארט אפ ביו-רפואי. חלק גדול מהעבודה שלי הוא לשאול שאלות, להצליב מקורות ולהעלות היפותזות. לאחרונה מצאתי את עצמי מתבוננת במצב הפוליטי דרך עיניים של חוקרת, דבר שהוביל אותי לשאול למה בעצם גנץ נאמן כל כך לנתניהו, ובהמשך לבצע אינטגרציה של הרבה פרטים לתמונה גדולה ולהעלות היפותזות לחקירה עתידית.

האם יש סיכוי שוועדת הבדיקה לפרשת הצוללות בראשות אמנון סטרשנוב תגיע לחקר האמת? צלילה לעומק הפרשה ולמועד בו החלה, לכאורה, מעלה ספקות.

שחיתות שלטונית וקשרי הון-שלטון מסואבים הם עבירות צווארון לבן, ולעברייני צווארון לבן יש פרופיל אופייני. לרוב הם אנשים מכובדים, בעלי מעמד גבוה. מה מביא אותם לבצע פשעים כלכליים? הסברים נפוצים הם תאוות בצע חסרת שובע ולמידת הרמאות במסגרת העיסוק המקצועי.

יפעת קידר, PhD. חוקרת ויזמית, Founder & CEO של סטארט אפ ביו-רפואי. חלק גדול מהעבודה שלי הוא לשאול שאלות, להצליב מקורות ולהעלות היפותזות. לאחרונה מצאתי את עצמי מתבוננת במצב הפוליטי דרך עיניים של חוקרת, דבר שהוביל אותי לשאול למה בעצם גנץ נאמן כל כך לנתניהו, ובהמשך לבצע אינטגרציה של הרבה פרטים לתמונה גדולה ולהעלות היפותזות לחקירה עתידית.

כשתקום, ותקום, ועדת חקירה ממלכתית לחקר מעורבות בנימין נתניהו בפרשת הצוללות, מוצע לוועדה להרחיב את חקירתה בכיוונים הבאים:

1. מתי בעצם החלה תינסקרופ בשחיתות בארץ?

מיקי גנור נכנס לתמונה ב-2009, ויש איזו הנחה סמויה שחדירת תיסנקרופ לעסקי שחיתות הצוללות בארץ החלה בזמן זה. הנחה זו ראויה לבחינה. ברחבי העולם, חברת HDW (ספקית הצוללות לישראל, שנרכשה על ידי תיסנקרופ ב-2005) החלה בעסקאות שחיתות צוללות הרבה קודם, בשנות ה-80 (הודו ב-1982, דרום קוריאה ב-1987), ודפוס הפעולה שלה הושתת על גיוס סייענים בדרגים בכירים ביותר.

יפעת קידר, PhD. חוקרת ויזמית, Founder & CEO של סטארט אפ ביו-רפואי. חלק גדול מהעבודה שלי הוא לשאול שאלות, להצליב מקורות ולהעלות היפותזות. לאחרונה מצאתי את עצמי מתבוננת במצב הפוליטי דרך עיניים של חוקרת, דבר שהוביל אותי לשאול למה בעצם גנץ נאמן כל כך לנתניהו, ובהמשך לבצע אינטגרציה של הרבה פרטים לתמונה גדולה ולהעלות היפותזות לחקירה עתידית.

מלחמה היא תמיד משחק ציני של מספרים, או יותר נכון טרגדיה שבדרך כלל מסוכמת באופן כמותי. אבל בוודאי שיש משמעות למספרים, ובשל חשיבותם, בדרך כלל יש לצדדים במלחמה אינטרס להסתירם או לסלפם.

דוגמה מובהקת לכך היא המלחמה באוקראינה, בה שני הצדדים מסתירים את מספר האבדות שלהם לצד ניפוח של נתוני האבדות של האויב. אולם בישראל תמיד הייתה אמונה שאנחנו אמינים יותר ושקופים יותר, ולראיה, שמות הרוגינו מפורסמים ביום נפילתם.

חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.

בספרו "אלטנוילנד" תיאר בנימין זאב הרצל מערכת בחירות דמיונית שעתידה להתקיים ב"חברה החדשה", כלומר במדינת ישראל העתידית.

בין המתמודדים בבחירות באותה מדינה עתידית נזכר ד"ר גאייר (בגרמנית: עוף דורס אוכל נבלות), שמתואר כקנאי דתי וכלאומן גזעני, "מסית, מדיח המפריח סיסמאות שנועדו להחניף להמון".

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

התגובות לסיפור שלי לפני שבוע, "מפגשים מהסוג הטיפשי", הזכירו לי דברים שכתבתי פעם ועוסקים בחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ לנוכח הטמטום האנושי הרווח בקרב החיים על פני הכדור.

*  *  *

"איה סופיה" הוא מסגד גדול, עתיק וחשוב בלב העיר איסטנבול. הוא הוקם במאה השלישית לספירה ככנסיה על ידי הקיסר קונסטנטין, הקיסר שקיבל עליו את הנצרות והשליט אותה על האימפריה הרומית. היא נהרסה ונבנתה שוב על ידי תאודוסיוס במאה הרביעית לספירה, נהרסה שוב ונבנתה בצורתה הנוכחית המרשימה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במאה ה-15 נכבשה העיר, שנקראה אז קונסטנטינופול, על ידי העותומנים המוסלמים בראשות הסולטן מחמט השני – והכנסייה הוסבה למסגד.