בתחילת השנה, אחמד, איש מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, נשוי ואב לשניים, התקשה לסגור את החודש: הוא קיבל משכורת עלובה של 2,500 שקל. המשכורת הנמוכה הזו הגיעה אפילו לפני שהרשות נקלעה למערבולת של משבר כלכלי, עקב החלטת ישראל שלא להעביר לפלסטינים את כספי המסים.
תחילה, סירבה ישראל להעביר לפלסטינים את המסים שהיא גובה עבורם, במחאה על התשלומים שמעבירה הרשות לאסירים ביטחוניים ולמשפחותיהם של מחבלים שמתו. אחרי שבירושלים כבר הסכימו להעביר את הכסף, ברמאללה סירבו לקבלו.
לאחר שהחל משבר המסים, אומר אחמד, קוצצה המשכורת החודשית שלו ב-500 שקל נוספים, מה שהחמיר את המשבר הכלכלי האישי שנקלע אליו.
"לבן שלי יש מחלת עור ואני צריך לקנות לו תרופה ב-800 שקל בחודש", אמר לנו אחמד, תושב שכם בן 31. "אני צריך לשלם על זה, על אוכל, שכר דירה והרבה חשבונות. פשוט אין לי מספיק כסף עכשיו כדי לכסות על ההוצאות שלי".
בדומה לאחמד, עשרות אלפי עובדי הרשות בגדה המערבית מביאים הביתה משכורות הרבה יותר נמוכות מאז חודש מארס האחרון.
ישראל החלה ביישום חוק המסים החדש בפברואר, מה שאיפשר לממשלה להפחית 11.5 מיליון דולר מהעברות המסים שהיא גובה בכל חודש בשם הרשות.
נציגים רשמיים מישראל אמרו, כי הסכום שלא הועבר שווה ערך למה שהרשות משלמת לאסירים ביטחוניים, לרבות טרוריסטים, ולמשפחות של מי שביצע תקיפות נגד ישראל. ישראל טוענת כי המדיניות הפלסטינית בנושא מעודדת טרור.
ההנהגה ברמאללה טוענת שהיא שואפת לספק רווחה סוציאלית למשפחות הפלסטיניות, ולכפר על מה שהיא מתארת כמערכת משפט צבאית לא הוגנת.
יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), הביע מחאה על החוק הישראלי, וסירב לקבל כל סכום מתוך 170-200 מיליון הדולר שישראל גובה בשם הפלסטינים מדי חודש, ושמהווה יותר ממחצית מהתקציב של הרשות.
"לא נקבל מימון חלקי", אמר עבאס בישיבת ממשלה של הרשות הפלסטינית באפריל.
קיצוצים בשכר
המחלוקת סביב המס, יחד עם צניחה של יותר מ-50% בסיוע הבינלאומי לרשות בשש השנים האחרונות, הובילו את הפלסטינים לחוסר יציבות כלכלית – משבר ששר האוצר של הרשות, שוקרי בישארה, תיאר לאחרונה כ"מצב פיננסי מסוכן".
משכורותיהם של כל עובדי הרשות קוצצו ביותר מ-2,000 שקל כל אחת.
ג'פא סדאקה, כתב של סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות, וואפה, אמר לנו כי ההנהגה ברמאללה קיצצה את השכר שלו מ-4,000 שקל לכ-2,000 שקל.
"אני משלם רק על מה שהמשפחה שלי צריכה באופן קריטי – מזון, שתייה, מים וחשמל – הדברים הבסיסיים", אומר סדאקה, בן 51 המתגורר בענזא, כפר מדרום לג'נין, ומציין כי הוא מתקשה לשלם את שכר הלימוד של בתו באוניברסיטה. "אפילו לא הצלחתי לקנות מתנות או בגדים לילדים שלי בשנה ברמדאן", הוסיף.
סדאקה, אב לשישה, אומר עוד כי החל לעשות עבודות צדדיות בערבים כדי לקבל עוד מזומן. "הכסף הנוסף עוזר, אבל אני עדיין מתקשה לפרנס את משפחתי".
"אני משלם רק על מה שהמשפחה שלי צריכה באופן קריטי – מזון, שתייה, מים וחשמל – הדברים הבסיסיים", אומר סדאקה, בן 51 המתגורר בענזא, כפר מדרום לג'נין
גם העסקים נפגעו מהכלכלה המקרטעת בגדה, שם שיעור האבטלה עומד על 18%. "עובדי הרשות מוציאים לרוב את המשכורת שלהם בשווקים, ודוחפים קדימה את הכלכלה", אומר ג'מאל ג'וואברה, מזכ"ל התאחדות לשכות המסחר הפלסטיניות.
"אבל כשהם לא עושים את הרכישות האלו, בעלי חנויות קונים פחות מוצרים ממפעלים, אשר מצידם מתחילים לייצר פחות. זה מאט את כל הכלכלה".
הישאם מסד, רואה חשבון מג'נין, מספר כי 600 מהעסקים שהוא מלווה פיננסית נכנסו לחובות. "מספר גדול מהחברות שאני עובד איתן נמצאות על סף קריסה", הוא אומר. "הן צוברות חובות, ולא יכולות להרשות לעצמן להחזיר כספים. במקרים רבים, הן סובלות מצניחה של 30%-40% במכירות". מסד הוסיף הוא המליץ ללקוחות שלו לקצץ בעלויות ככל הניתן, כדי להימנע מצבירת חובות נוספים.
מוחמד עודה, עובד הרשות שמועסק במשרדו של אבו מאזן, מגלה כי לאחרונה אמר לבנו שהוא לא יכול לקחת אותו לקולנוע. "זה הרגיש נורא, אבל באמת אין לי את הכסף להוציא על דברים כאלה", אומר עודה, אב לארבעה בן 62. לדבריו, הרשות הפלסטינית קיצצה את שכרו מ-6,000 שקל לכ-3,000 שקל.
מגבים את הרשות
למרות הקושי הפיננסי המתמשך, שלושת עובדי הרשות שדיברו איתנו, אמרו כי הם תומכים בהחלטה של רמאללה לדחות את העברת המס המופחתת מישראל.
"זה נושא מאוד רגשי המשפיע על בתים פלסטינים רבים", אומר סדאקה. "כמעט לכל פלסטיני יש בן משפחה שנמצא בכלא או שמת.
"הרשות הפלסטינית לא יכולה לקבל תשלומים חלקיים, משום שבכך היא תהפוך ללגיטימי את היחס של ישראל לאסירים ולמתים בתור טרוריסטים".
עודה טוען כי רמאללה לא יכולה לקבל את הכספים, משום שזה ייצור תקדים שעשוי להוביל להפחתות כספים נוספות בעתיד. "ישראל לא תסכים איתנו על נושא אחר בעתיד – ותעשה אותו דבר", הוא אומר. "היא תיקח עוד מהכסף שלנו, בלי הרשות שלנו. אנחנו לא יכולים לאפשר שזה יהיה המצב".
במקביל, עבאס פנה לכמה מדינות ערביות בניסיון לספק רשת ביטחון כלכלית לרשות. בעוד שרוב העולם הערבי לא הגיב לבקשה שלו להעברת כספים לרשות, קטאר הודיעה במאי כי תשלח 300 מיליון דולר לכספות ברמאללה.
על פי נציגים רשמיים של הרשות הפלסטינית, דוחא תשלח 50 מיליון דולר במענקים ו-250 מיליון דולר בהלוואות לרשות הפלסטינית ב-12 החודשים הקרובים, מה שיספק מעט מרווח נשימה לרשות.
מספר שרים של הרשות הפלסטינית שפנינו אליהם כדי לשמוע עוד על המשבר הכלכלי ברמאללה ועל העברות הכספים, סירבו להגיב לשאלות בנושא.
פתרון חלקי?
בחודשים האחרונים, נציגים ישראלים ופלסטינים נפגשו כמה פעמים לדון בנושא.
המקורב לעבאס, חוסיין א-שייח', אמר כי השיחות לא הובילו לפתרון. "נפגשתי אתמול עם שר האוצר הישראלי, משה כחלון, ונידונו דרכים לפתור את מניעת הכספים הפלסטינים מצד ישראל, אך לא נרשמה התקדמות", צייץ שייח' ב-26 ביוני.
דובר מטעם כחלון אישר כי השר נפגש עם שייח' ב-25 ביוני כדי לדון על "נושאים אזרחיים וכלכליים", אך סירב להשיב לשאלות נוספות.
עם זאת, פתרון חלקי נוסף לכספים מקטאר עשוי להיות באופק. ב"כאן 11" ציטטו ב-2 ביולי מקור פלסטיני שנשאר בעילום שם, שאמר כי ישראל והרשות הגיעו להסכם עקרוני בניסיון לפטור את הפלסטינים מתשלום מס על דלק.
הרשות משלמת כ-56 מיליון דולר במכסים לישראל מדי חודש עבור דלק שהיא מייבאת לגדה המערבית ולרצועת עזה. סכום אשר – לפני המשבר הנוכחי – היה מתקזז עם 170-200 מיליון דולר במסים שישראל הייתה מעבירה לרמאללה.
השר לנושאים חברתיים של הרשות הפלסטינית, אחמד מג'דלאני, אמר כי הנושא נידון, אבל הרשות הפלסטינית וישראל עדיין לא סיכמו על כך.
אם הפלסטינים וישראל יסכימו על ההצעה, היא תעמוד על כשליש מהמסים שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית כל חודש – ותהווה הקלה זמנית עבור אחמד, ג'פאר, מוחמד ורבים-רבים נוספים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו