משימת החילוץ של כמאה כלים מתקופת בית שני ממקווה מים תת-קרקעי הייתה בעיצומה כשהגעתי לביקור בחפירות בח'ירבת כפר מור שבהתנחלות בית אל במהלך השבוע הראשון של נובמבר.
האוסף המפתיע של כדי חרס וסירי בישול שהוטמן שם על ידי תושבי הכפר היהודים לקראת המרד נגד הרומאים בסביבות שנת 66 לספירה שרד כמעט 2,000 חורפים. כעת, כשמי הגשמים הראשונים של העונה מחלחלים אל קירות הטיח, כלי החרס מועברים אל שטח יבש יותר בידי צוות של ארכאולוגים שעובדים כנגד האיום הכפול של פגעי הטבע ועבודות הבנייה.
מנהל החפירות יבגני אהרונוביץ', מיחידת הארכאולוגיה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים של משרד הביטחון, פגש אותי באתר החפירות בשכונה חדשה בבית אל כשהוא מלווה בדובר של מתאם הפעולות בשטחים – נספח הכרחי בביקורים של התקשורת בשטחי הגדה המערבית.
אהרונוביץ', המכונה "אבו תומר" על ידי רוב הפועלים הערבים, הוביל חפירות ספורדיות באתר מאז 2006. בשנתיים האחרונות הוא עובד כאן בצורה מרוכזת על מנת לעמוד בקצב של בניית שכונת מגדלים חדשה על קרקע ש"שוחררה", שם הצוות שלו השלים עבודות תיעוד ושימור.
המטמון במקווה המים שהתגלה לאחרונה במסגרת החפירות, אומר אהרונוביץ', היה הפתעה מוחלטת. כשהעפר שמילא אותו הוסר, עשרות כדים שלמים, או כמעט שלמים, נמצאו בערימות מסודרות בתוך גומחות במקווה. היהודים המקומיים בבירור ציפו לחזור אליהם לפני כמעט אלפיים שנה.
"זו הייתה חוויה חד-פעמית", הוא אומר. "ללא ספק נקודת שיא בחפירות עד כה".
אהרונוביץ' גייס עוד אנשי צוות ארכאולוגי למשימת החילוץ, והם רוחשים כעת סביב פתח המקווה. פי הבור מקורה באוהל צבאי בצבע ירוק זית, ומשאבת אוויר מכנית מחדירה אוויר נקי פנימה. סולם אלומיניום מאפשר לאנשי הצוות לרדת למטה, וגלגלת המחוברת לחצובה בת שלוש רגליים מאפשרת להם להוציא משם דליים מלאים בכלים.
אחרי כוסות קפה חזק ורקע היסטורי דחוס לא פחות, אנחנו יורדים בשלבי הסולם החלקלקים המכוסים בבוץ, ומוצאים צוות של ארכאולוגים עובדים בקדחתנות בחושך יחסי.
סוליות הנעליים שלנו משמיעות קולות יניקה על האדמה כשאנחנו זזים, נזהרים שלא לדרוך על הכלים השבירים שנארזים או למעוד על חוטי חשמל. זרם החשמל בדיוק נותק, כך נאמר לנו, אז כולנו משתמשים בפנסי הטלפונים הסלולריים שלנו כדי להביט סביבנו בבור החשוך. ארכאולוג נינוח יושב בפינה, מקטלג ממצאים בלפטופ שמואר כמו בסיפור אימה.
הגשמים הפכו את אדמת המקווה הדקה והמאובקת לבוצית, מה שהביא להאטת החפירות, למרות הלחץ הגובר לחלץ את הכלים בעקבות התחזית לגשם נוסף. אהרונוביץ' המודאג מדריך את הצוות שלו ברוגע, גם בשעה שהוא מזין אותי במידע. הוא רוצה לסיים את העניינים כאן. החורף מגיע.
מאוחר יותר, כשחלק מהצוות שלו מתפלל לקול קריאת המואזין הנשמעת במעומעם מהכפר הערבי הסמוך, אהרונוביץ' מספר שהוא הוביל תשע עונות של חפירות כאן, בעוד ההתנחלות מתרחבת.
למרות ההשקעה הברורה בתיעודה ובשימורה, ח'ירבת כפר מור היא לא אתר "חשוב" קלאסי: הסקרים והחפירות הארכאולוגיים מצביעים על ישוב חקלאי קטן שהתקיים כאן מהמאה ה-8 לפני הספירה ועד שנת 749 לספירה. בשיאו, במהלך המרד היהודי ברומאים, היו בו כמאה יהודים. היום, מגדל דירות אחד בלבד מבין הרבים שפולשים אל שטח אתר החפירות מכיל הרבה יותר דיירים.
ח'ירבת כפר מור היא לא אתר "חשוב" קלאסי: הסקרים והחפירות מצביעים על ישוב חקלאי קטן שהתקיים כאן מהמאה ה-8 לפני הספירה ועד שנת 749 לספירה. בשיאו, במהלך המרד היהודי ברומאים, היו בו כמאה יהודים
כמו בכל חפירת הצלה, גם כאן מרחפת השאלה כמה מאמצים ייעשו כדי לשמר ולהציג את הממצאים לציבור. ובעוד שבמועצה האזורית וביחידת תיאום הפעולות בשטחים נדונות תוכניות קונקרטיות להקמת גן ארכאולוגי צנוע בלב השכונה החדשה, מתחמי חפירות אחרים כבר תועדו וכוסו בזהירות, וכעת הם קבורים תחת יסודות הבטון של מגדלי הדירות החדשים.
מורשת חבויה
ההיסטוריה האישית של אהרונוביץ' קשורה בח'ירבת כפר מור בנוסח "רק בישראל": הארכאולוג החסון, בשנות החמישים לחייו, עלה לארץ ב-1990 מברית המועצות לשעבר, וב-1992 עבר כאן טירונות, בבה"ד 4 המפורסם.
לדבריו, בזמן השירות הקצר שלו בצה"ל (הוא כבר שירת קודם לכן בצבא הסובייטי), לא היה ידוע על הממצאים הארכאולוגיים ששכנו תחת האספלט של רחבת המסדרים. אהרונוביץ' מצביע לעבר פיסת קרקע כהה ומסביר שלפני שזה היה בסיס של צה"ל, זה היה בסיס ירדני. שתי המדינות השתמשו בבסיס שנבנה בתקופת המנדט; הבריטים יישרו את הקרקע בדחפורים וסללו אותה, ובתוך כך הרסו אינספור חפצים ומבנים עתיקים.
לפני שזה היה בסיס של צה"ל, זה היה בסיס ירדני. שתי המדינות השתמשו בבסיס שנבנה בתקופת המנדט; הבריטים יישרו את הקרקע בדחפורים וסללו אותה, ובתוך כך הרסו אינספור חפצים ומבנים עתיקים
רק אחרי שצה"ל עזב את הזירה ב-1995 והחלה בנייה אזרחית במקום, השרידים הארכאולוגיים החלו לצוץ על פני השטח.
האטרקציה של היום – מקווה המים ואוצרות החרס שלו – נמצאה תחת שרידיו של בית אבן מתקופת בית שני. שיא ארכאולוגי מוקדם יותר היה גילויו של מקווה טהרה, שגם הוא היה מתחת לבית.
אהרונוביץ' מספר שכאשר חודשה ההתיישבות באזור לאחר עזיבת הצבא, עמד מעל אותו מקווה קרוואן של משפחה. לאחרונה הוא איתר את בני המשפחה כדי להראות להם את המקווה העתיק שהיה תחת רגליהם.
היום, הוא אומר, המשפחה מחכה לסיום חקירתו את העבר, כדי שעתידה – ביתה החדש – יוכל להיבנות בעוד אחד ממגדלי המגורים המתוכננים.
עלייה ונפילה
ח'ירבת כפר מור שוכנת בראש אזור הררי בהתנחלות בית אל, מצפון-מזרח לרמאללה. אהרונוביץ' מעריך כי בשיאו של היישוב העתיק, לפני המרד היהודי והכיבוש הרומי בסביבות שנת 70 לספירה, הוא השתרע על פני 20 דונמים ומנה כמאה תושבים.
הוא היה ממוקם בסמוך לדרכי קישור רומיות מרכזיות – לא ליד צומת מרכזי, צוחק אהרונוביץ', אבל אולי ליד הצומת הבא בהמשך הדרך.
האתר תועד בסקרים ארכאולוגיים שטחיים מוקדמים – ב-1838 וב-1869 – שערכו הבריטים לפני שבנו את הבסיס הצבאי שלהם (שמאוחר יותר שימש את הירדנים). אחרי 1967 הוא הפך לבסיס הדרכה של צה"ל, בה"ד 4, שבשיאו שהו בו 2,000 חיילים.
בשנות ה-80, כאשר עדיין שימש בסיס צבאי, פרופ' ישראל פינקלשטיין ערך סקר חזותי מהיר של האזור, אבל בשל מבני הצבא הצפופים הסיק כי אין במקום פריטים ארכאולוגיים הניתנים להצלה.
בשנות ה-80, כאשר עדיין שימש בסיס צבאי, פרופ' ישראל פינקלשטיין ערך סקר חזותי מהיר של האזור, אבל בשל מבני הצבא הצפופים הסיק כי אין במקום פריטים ארכאולוגיים הניתנים להצלה
שנים לאחר שהבסיס הצבאי הועתק למקומו הנוכחי ליד גבול עזה ב-1995, תשע עונות של חפירות הצלה החלו ב-2006, לקראת התרחבות הבנייה בהתנחלות. הארכאולוגים גילו שאף על פי שהיישוב בח'ירבת כפר מור הגיע לשיאו ממש לפני המרד היהודי, הוא התקיים מאז המאה ה-8 לפני הספירה, אם כי ננטש לזמן קצר בעקבות מרד החשמונאים.
היישוב נכבש בידי הרומאים לפני סוף השנה השלישית למרד היהודי, למרות מיטב מאמציו: מטבעות המתוארכים עד השנה השלישית למרד – אבל לא מאוחר מזה – מעידים על סופו של היישוב.
![מטבעות כסף שנמצאו באתר היישוב העתיק כפר מור, המתוארכים ל-390-420 לפנה"ס (צילום: דוברות משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/01/Coin-420-390-BCE.jpg "מטבעות כסף שנמצאו באתר היישוב העתיק כפר מור, המתוארכים ל-390-420 לפנה"ס (צילום: דוברות משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים)")
אהרונוביץ' מספר כי הצוות גם מצא ספלי אבן – ששימשו בתקופת בית שני בשל טהרתם המובנית – וכלי זכוכית. רק שני מקוואות התגלו, אחד מהם כבר כוסה במגדל דירות, נוסף על מרכז קדרות וייצור תעשייתי של שמן זית ויין.
חומת מגן גדולה ומרשימה, שנבנתה בצורה חובבנית למדי, הוקמה כדי להגן על תושבי הכפר. היא עוברת לצד בית בד גדול, שלדברי אהרונוביץ' הוצב במקום אך לא הושלם לפני המרד.
אנחנו עומדים מעל קטע משרידי חומת המגן, שאורכה 32 מטרים ורוחבה בין 2 ל-2.8 מטרים. היא נבנתה מאבנים מסותתות ששימשו בבתים מהתקופות ההלניסטית והרומית, אבל האבנים נבחרו בצורה אקראית.
חומת כפר מור נבנתה בחופזה, כאמצעי חירום, אומר אהרונוביץ', דבר שניכר בעקמומיות שלה ובחוסר האחידות של גודל האבנים. לדבריו, היא דומה לחומות שנחשפו בגמלא בצפון וביודפת בגליל התחתון, יישובים שגם הם התעמתו עם הרומאים במהלך המרד.
ישנם עוד רמזים רבים למנוסה הקרבה של קהילת הבית השני, כולל עשרות הכדים שהוטמנו בצורה מסודרת במתקן האחסון המאולתר של מקווה המים. אהרונוביץ' אומר שניתוח בין-תחומי של משקעים בכלי החרס מתבצע כרגע באוניברסיטה העברית בירושלים, היות שתנאי הלחות והטחב של המקווה מקשים לקבוע מה אוחסן בהם.
ניתוח אחר בשיטות מתקדמות נעשה באוניברסיטת בר-אילן, על כמה ממאות צינורות הענבים שנמצאו בגת עמוקה במיוחד, שגובלת במגדלי הדירות שכבר נבנו. אהרונוביץ' אומר שבור האיגום הכיל עד ארבע טונות של מיץ ענבים.
כשמביטים על הגבעות שמסביב, קל לדמיין שהכרמים שפעו כאן בתקופה הרומית, אז היישוב היה קשור למחוז "גופנא" (הכפר ג'פנה, שנזכר בכתביו של ההיסטוריון היהודי-רומאי יוסף בן מתתיהו, שכן 3.3 ק"מ מצפון לכפר מור, היכן שנמצא הכפר ג'יפנה של היום).
בבדיקה המדעית של צינורות הענבים יש תקווה ו"הזדמנות נדירה" להפקת די-אן-איי עתיק ואולי אף לשחזור זני גפן עתיקים.
היישוב הביזנטי המוקדם היה קטן בהרבה מזה היהודי שקדם לו. במרכזו של היישוב המאוחר יותר היו רפקטוריום גדול, מבנה דו-קומתי מפתיע ששימש לאכילה, וכנסייה קטנה יחסית שנבנתה בסגנון הבזיליקה והשתמרה בקושי. יש גם מבנה המזכיר בית מרחץ רומי, שאולי שימש את הצליינים במהלך שהותם באזור, ושובך גדול.
היישוב נהרס ברעידת אדמה שהתרחשה בשנת 749 לספירה וזעזעה את כל האזור. ממצאים שונים מצביעים על אותה רעידת אדמה – החל מערימות של כלים מנופצים ועד שלד שלם של חמור, שנמצא ליד טבעת ברזל שאליה הוא ככל הנראה היה קשור.
היישוב נהרס ברעידת אדמה שהתרחשה בשנת 749 לספירה. ממצאים שונים מצביעים על אותה רעידת אדמה – החל מערימות של כלים מנופצים ועד שלד שלם של חמור
בסך הכול, העדויות הארכאולוגיות שהתגלו בח'ירבת כפר מור מציירות תמונה של כפר קטן שידע כמה תקופות של צמיחה, אשר הופרעו על ידי כיבוש אלים ואסון טבע.
גם בעת התרחבותה של ההתנחלות בית אל בלב הגדה המערבית, גן ארכאולוגי המתוכנן לקום במרכז השכונה החדשה, אומר אהרונוביץ', ישמר את כל השרידים מכל תקופות ההתיישבות – היהודית, הנוצרית והמוסלמית המוקדמת.
מבט במנופי הבנייה הגבוהים שלצד מגדלי הדירות החדשים מעלה את המחשבה שאולי זה איננו רק שדה חלומות. אם יבנו גן ארכאולוגי, הם, התושבים, ודאי יבואו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו