תומכי טראמפ מסתערים על גבעת הקפיטול, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/John Minchillo)
AP Photo/John Minchillo

אמריקה נתפסה לא מוכנה דווקא ברגע הכי צפוי בכהונה של טראמפ

איך אומה למודת ניסיון שומעת במשך חודשים רודן עם הפרעות אישיות חמורות מאיים עליה ועל תושביה כמו פרדי קרוגר ש"הנה, הנה אני בא" - ומעיזה להגיע ליום ההיסטורי והרגיש הזה כל כך לא מוכנה? ● ממה הם הופתעו כל כך? ● צריך להפסיק לייחל ולבקש מטראמפ לעצור מרצונו, ולהתחיל לחשוב איך ומתי פשוט עוצרים אותו סופית ● דעה

אימפריה שלמה – ועמה מרבית העולם – צפו הלילה בתדהמה בסרט האימה "הקרב על הקפיטול" מתפתח סצינה אחר סצינה.

הכל נע על מסכי סי-אן-אן כמו במרשם הוליוודי מהפנט: קודם רמזים קומיים לאלימות (דגלים מונפים, אספסוף על המדרגות, לחץ בדסק החדשות), אחר כך הבזקים מדאיגים של אלימות (אספסוף צועד בתוך בית הנבחרים, חלונות מתנפצים, פשיסטים מתפרעים) ובסוף התפרצות מפחידה באמת של אלימות (יריות, שוטרים פצועים, גז מדמיע, מחוקקים תופסים מסתור, אישה מתה מפגיעת ירי).

Embed from Getty Images

לעת עתה זה נגמר, אבל אם הייתי חייב להמר, אז מישהו כבר כותב את התסריט לסיקוול – והשאלה היחידה היא האם הוא ייצא להפקה, או שיסגרו בזמן את האולפן הקרימינלי שמפיק אותו.

השיא המקאברי הלילה נרשם כשאחד המתפרעים חדר ל"קודש הקודשים" – משרדה הפרטי של יו"ר של בית הנבחרים ננסי פלוסי – הצטלם כפרחח אווילי עם הרגליים על השולחן, והשאיר לה פתק: "We will not back down" (אנחנו לא ניסוג).

השיא המקאברי הלילה נרשם כשאחד המתפרעים חדר ל"קודש הקודשים" – משרדה הפרטי של יו"ר של בית הנבחרים ננסי פלוסי – הצטלם כפרחח אווילי עם הרגליים על השולחן, והשאיר לה פתק: We will not back down

כל ילד שראה סרט או סדרה על פשע בחייו לפחות פעם אחת מבין מה היה קורה לו פלוסי, אישה בת 80, היתה מסתתרת מתחת לשולחן הזה, רועדת מפחד, כשהפורע נכנס פנימה: סכין הייתה נשלפת ומשלימה את המלאכה.

Embed from Getty Images

השאלה היחידה שנותרה מליל הבלהות הזה היא ממה הופתענו כל כך, ובעיקר ממה הם הופתעו כל כך?

איך אומה למודת ניסיון וסבל, הצלחות וכשלונות, שבמשך חודשיים לפחות שומעת רודן עם הפרעות אישיות חמורות מאיים עליה ועל תושביה כמו פרדי קרוגר ש"הנה, הנה אני בא" – מעיזה להגיע ליום ההיסטורי והרגיש – שבו בחירת הנשיא וסגניתו מקבלים את הגושפנקה הרשמית האחרונה בבית הנבחרים – ונתפשת בו כל כך לא מוכנה ובלתי מנוסה?

מי באמריקה העז לכל הרוחות לחשוב, אחרי ארבע השנים ההזויות בתולדות הרפובליקה, שדווקא את אחד הימים המרגשים של עונת הבחירות – יום שבו יהודי ושחורה תופסים לראשונה את כסאות הסנאט באחת המדינות האדומות בפדרציה, מול קמפיין בלתי פוסק של הסתה נגד כל מי שאינו לבן, ומנחילים לנשיא את התבוסה המשפילה ביותר – יסתיים בשלווה?

Embed from Getty Images

ואיך קרה שדווקא ביום הזה, שבו האיש החזק בעולם מזמין את רבבות תומכיו המוסתים והמתוסכלים, ראשם קודח מהנגאובר מתמשך מאז ליל ה-4 בנובמבר, לצעוד ברחובות הבירה ולכלות את זעמם על "הבחירות המזויפות שגנבו להם" – דווקא ביום הזה בנין הקפיטול מופקר עם קומץ של שוטרים משועממים וכמעט אפס כוחות גיבוי בעורף?

דונלד טראמפ מנפנף מול עינינו בהבטחה לכאוס וגוג ומגוג לפחות חמש שנים. מי שטחו עיניו מלראות זאת זקוק למשקפיים טובים או לזריקה של מציאות ישר לכתף.

דונלד טראמפ מנפנף מול עינינו בהבטחה לכאוס וגוג ומגוג לפחות חמש שנים. מי שטחו עיניו מלראות זאת זקוק למשקפיים טובים או לזריקה של מציאות ישר לכתף

הוא הבטיח, לתדהמת העיתונאים, כבר בעימות ב- 2016 עם קלינטון כי "ישקול" אם לכבד את תוצאות הבחירות (לצערה לא הזדמנה לה האפשרות לבחון את כנות כוונותיו);

הוא סירב לגנות ארגונים ניאו-נאצים במשך כל כהונתו, ובעימות שהתקיים השנה אך הנחה ארגון קיצוני "לעמוד בצד" ולהמתין להוראותיו; הוא הופיע בליל הבחירות באופן חסר בושה והודיע כי "ניצח בגדול" – במופע שגרר את רשתות הטלוויזיה להפסיק את השידור באמצעו ואת הרשתות החברתיות לתייג מאותו הרגע את ציוציו ככוזבים.

Embed from Getty Images

הוא ביזה כל מעמד ומסורת הקשורים בבחירות וניאץ אותם, את המחוקקים ואת המוסדות הדמוקרטיים ברשתות החברתיות; הוא הטריד את בתי המשפט לפחות 60 פעם בשורה אינסופית של תביעות והטרלות שווא, שכולן (למעט אחת) נדחו בבוז;

הוא דחק בבוחריו לתרום למאמץ המלחמתי לבטל את רצון העם, גער בהם כשהיו איטיים בתגובותיהם, ואסף לא פחות מרבע מיליארד דולר של כספי הונאה, אותם מעריכים כי הוא שומר ליום דין כלשהו שבו יכה בחזרה.

הוא דחק בבוחריו לתרום למאמץ המלחמתי לבטל את רצון העם, גער בהם כשהיו איטיים בתגובותיהם, ואסף לא פחות מרבע מיליארד דולר של כספי הונאה, אותם מעריכים כי הוא שומר ליום דין כלשהו שבו יכה בחזרה

הוא זימן את האלקטורים וביקש מהם למעול באמון הציבור; ובשיא שהוביל ליום הזה: סחט באיומים את מזכיר מדינת ג'ורג'יה בדרישה "למצוא לו" קולות שאינם קיימים, בהקלטה שמותירה גם את הציניים ביותר פעורי פה.

הוא מנע העברת שלטון, מנע שיח פוליטי ראוי, ומנע כל ניסיון גישור שיאפשר למאמיניו המתוסכלים נתיב כלשהו של התקררות מזעמם. בוקר בוקר הוא שפך על ראשם קומקום של מים רותחים כדי שיתחילו שוב לרוץ במקום בהיסטריה, כמו זומבים רעבים.

Embed from Getty Images

טראמפ פועל לפי תוכנית. היא אולי אינה תוכנית רציונלית במיוחד, עבור אנשים שחינכו אותם להיות רציונליים. היא בוודאי אינה תואמת שום כללים של מוסר, מסורת, חוק או אתיקה שלטוניים מוכרים. אבל בדבר אחד אי אפשר היה אף פעם להאשים אותו: עמימות. בעולם שבו צריך להילחם על דרך הישר, הוא מציע נתיב עוקף קצר ונחרץ, שמביא לשיטתו היישר אל היעד.

מאז יצא למסע ההשתלטות על אמריקה, טראמפ מתכנן, מקדם, מסית, מנצל ומחבק אלימות בכל צורותיה האפשריות – הדיגיטלית, הרטורית והפיזית – ומעולם, למרות התחינות של העיתונאים והפוליטיקאים השפויים משני המחנות, לא הייתה לו שום כוונה לעצור.

מאז יצא למסע ההשתלטות על אמריקה, טראמפ מתכנן, מקדם, מסית, מנצל ומחבק אלימות בכל צורותיה האפשריות – ומעולם, למרות התחינות של השפויים משני המחנות, לא הייתה לו שום כוונה לעצור

השקרים שלו אינם סתם פורמט של איוולת, הם אמצעי יעיל כדי להניע המונים לאגרף אצבעותיהם בזעם על המדינה וההגמוניה שנחטפה מתחת רגליהם, ולהניע אותם למעשה.

Embed from Getty Images

והמעשה הזה חייב להיות אלים, כי אחרת לא ישיג תוצאות. לפיכך האלימות אינה רק האמצעי להשגת שליטה, היא יעד גדול בפני עצמו – התנ"ך עבור אדם נטול דת, אמונה ואידיאולוגיה כמו טראמפ. אם יפסיק לתמוך באלימות – יחדל להיות, יצא ממנו כל האוויר, והוא יעלם בשמיים כמו בלון הליום כתום ומגוחך.

לכן הלקח היחיד שצריך לקחת מהלילה ההזוי הזה (מלבד להציף את וושינגטון בשוטרים ובאבטחה לקראת טקס ההשבעה) הוא שצריך להפסיק לייחל ולבקש מטראמפ לעצור מרצונו, ולהתחיל לחשוב איך ומתי גורמים לו לעשות זאת.

עוד 905 מילים
סגירה