במשך שנים בנה לעצמו בנימין נתניהו דמות ציבורית של דיפלומט מ"ליגה אחרת", שמנווט את מדיניות החוץ של ישראל, מצטלם עם שועי עולם וזוכה מהם לכבוד וליוקרה.

אלא שמדיניות החוץ של נתניהו, כמו כמעט כל תחום אחר שבו נגע, הייתה רצף של תקלות אסטרטגיות שהובילו את ישראל לשפל היסטורי ביחסי החוץ שלה. נראה שלנתניהו אין אסטרטגיה – לא מול איראן, לא מול לבנון וסוריה, לא מול מדינות אירופה ולא מול ארה"ב.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הממשל האמריקאי בראשות נשיא ארה"ב הקודם, ג'ו ביידן, תמך בישראל צבאית, כלכלית ודיפלומטית בהיקף חסר תקדים לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה ברצועת עזה ובלבנון. עם זאת, ביידן ביקר את נתניהו על כך שישראל לא חתרה באופן מציאותי לסיום המלחמה בעזה.

מאז כניסתו מחדש לבית הלבן של הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ, בינואר 2025, נתניהו הציג בציבור הישראלי את בחירתו כ"הזדמנות לחזק את היחסים עם ארה"ב לאחר ההידרדרות בתקופת ביידן", כביכול, למרות התמיכה הנרחבת של ביידן.

עד לפני כעשור, שתי המפלגות הגדולות בארה"ב – הדמוקרטית והרפובליקאית – הביעו אהדה לישראל. כיום, רבים מחברי הקונגרס ומהבוחרים שלהן מתייחסים לישראל באופן צונן.

ח"כים מהקואליציה ודוברי הממשלה טוענים כי מדובר ב"מגמת עומק תרבותית, פנים-אמריקאית" שאינה קשורה למדיניות הממשלה והעומד בראשה בנימין נתניהו.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ב-4 ביולי 2026 אמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בריאיון לאתר "אקסיוס": "נתניהו ואני מסתדרים מצוין – הוא יודע מי הבוס". חמישה חודשים קודם לכן פרסם משרד המלחמה האמריקאי את אסטרטגיית ההגנה הלאומית (NDS) לשנת 2026, ובה כונתה ישראל "בעלת ברית מופתית". הכינוי הוצג בישראל כעיגון ברית בלתי-הפיכה.

המסמך והציטוט מתארים את אותה היררכיה. מופתיות מוגדרת בו כהגנה עצמית בתמיכה "קריטית אך מוגבלת"; הבקשה לאפס את הסיוע הגיעה מירושלים; בקשה ישראלית מפורשת נדחתה בפומבי; והבסיס הפוליטי שאמור לאשר את ההסכם הבא מתכווץ בשתי המפלגות.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

במשך עשורים העליונות האווירית של ישראל נשענה על אקסיומה אחת: ארצות הברית תדאג שלישראל יהיו מטוסי הקרב המתקדמים באזור, ולא תמכור אותם ליריבותיה. בפסגת נאט"ו באנקרה, ב-7 ביולי 2026, האקסיומה הזו נסדקה.

הנשיא דונלד טראמפ הביע נכונות למכור מטוסי F-35 לטורקיה והודיע על הסרת הסנקציות שהוטלו עליה. באותם ימים ממש ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם גמילה מרצון מהסיוע הצבאי האמריקאי ומציג אותה כ"עצמאות". השאלה הנדרשת אינה אם ישראל "בוגרת" דיה – אלא מי שומר על הנכס האסטרטגי החשוב ביותר שלה כשהערבות האמריקאית עליו כבר אינה מובנת מאליה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

היחסים בין ארצות הברית לישראל עברו מאז הקמת המדינה תהליך של התקרבות אסטרטגית עמוקה, שהתבסס על ערכים דמוקרטיים משותפים, אינטרסים אסטרטגיים הדדיים ושיתוף פעולה כלכלי, ביטחוני ומדיני שהלך ונבנה בהדרגה.

בסופו של תהליך ההתקרבות, ארה"ב הייתה לבעלת בריתה החשובה ביותר של ישראל למשך שישה עשורים. עד לפני שנים מעטות, התמיכה האמריקאית הייתה גורפת, כמעט בלתי מותנית, ונכס אסטרטגי אדיר של ישראל.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.