פחות משלושה חודשים לפני מערכת הבחירות הרביעית, ויום אחרי המהומות בוושינגטון, מדינת ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת. העומד בראשה, הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, קיבל לידיו את המנדט להרכיב ממשלה מתוך חולשת יריבו וגילויי חולשה מצד בית המשפט הגבוה לצדק ונשיא המדינה.

פחות מ-3 חודשים לפני מערכת הבחירות ה-4, ויום אחרי המהומות בוושינגטון, ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת. הנאשם בפלילים העומד בראשה, קיבל מנדט להרכיב ממשלה מתוך חולשת יריבו וגילויי חולשה של בג"ץ ונשיא המדינה

מיד עם הרכבת ממשלתו, שנפלה זה עתה, המשיך והתמיד במתקפה המכוונת שלו ושל שליחיו על יסודות הדמוקרטיה. בחסות משבר הקורונה הוא ייסד כאן פולחן של מנהיג יחיד אוטוריטרי. ביטל את ההפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. הכפיף את אזרחי המדינה למעקב של שירותי הביטחון, ועל ידי כך הפך אותם מאזרחים לנתינים. שיסה את משטרת ישראל, האמורה לשמור על הסדר הציבורי, ואת מעריציו ותומכיו, במפגינים המוחים נגדו. מנע מינויים בכירים בשירות הציבורי. עצר העברת תקציב מדינה ותקף את מערכות האכיפה, החוק והמשפט.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוא האדם המסוכן ביותר כיום לישראל. הוא מחזיק בשלטונו לא מכוח רוב, מפני שלא זכה ברוב באף אחת ממערכות הבחירות הקודמות. הוא זכה בשלטון מכוח החולשה המוסרית של בית הדין הגבוה לצדק ושל נשיא מדינת ישראל, ומכוח התרמית וההונאה שהונה את בכירי האופוזיציה נגדו, כששכנע אותם להיכנס אתו להסכם קואליציוני רק כדי לפורר אותם ולרסקם.

מאבקו במוסדות הדמוקרטיה בכלל, ובמערכת המשפט בפרט, נועד לחלצו ממשפט צדק. אבל כתב האישום התלוי נגדו מעיד כאלף עדים, כי האיש הזה הוא שליט אוטוריטרי בשלבים מתקדמים של השתלטות על המדינה. הוא יזם, בחש ועסק מעל לראשו בפירוק גופי תקשורת, מכירת, שליטת אנשים משלו בתוכם והכתבת תנאיהם. זהו אחד התנאים הראשונים לריסוק הדמוקרטיה. הוא הסית ושיסה קהילות ועדות זו בזו, עד כדי מתקפות אלימות של תומכיו במתנגדיו. זה אחד התנאים הנוספים המבהירים, כי מדובר באדם חסר מעצורים, כוחני, נטול כול עכבות מוסריות.

מאבקו במוסדות הדמוקרטיה בכלל, ובמערכת המשפט בפרט, נועד לחלצו ממשפט צדק. אבל כתב האישום התלוי נגדו מעיד כאלף עדים, כי האיש הזה הוא שליט אוטוריטרי בשלבים מתקדמים של השתלטות על המדינה

לא פחות מכך, הוא עושה שימוש במנגנונים הדמוקרטיים כדי לרסקם, ותוך כדי היפוך הלשון והנדוס התודעה. הוא משתמש במונחים כמו "הכרעת הרוב", "משילות", "אקטיביזם שיפוטי", וקורא להחלת "חוק צרפתי" או "פסקת התגברות" על מערכת המשפט, כאשר מושגים דמוקרטיים אלה משמשים בידיו ככלים לריסוק וחיסול הדמוקרטיה.

הסכנה בהמשך שלטון נתניהו באה לידי ביטוי חריף וראשון מסוגו גם בדו"ח המכון האסטרטגי למחקרי בטחון לאומי שפורסם אתמול (6.1.21):

"משבר הקורונה פרץ בעיצומם של שני משברים מתמשכים, חוקתי ופוליטי, המתבטאים בשחיקה מתמשכת במעמדם של ערכים דמוקרטיים ובניסיונות להחליש את כוחם של שומרי הסף, במערכת הממשלתית ומחוצה לה. ביטויים נוספים לכך הם התגברות תופעת ההתעלמות מהעמדות של הדרגים המקצועיים והעדפה של אינטרסים פוליטיים מבלי להתחשב בכללי מנהל תקינים, וכן ערעור היסודות של השיח הדמוקרטי, הנוטה להיות מקוטב בעליל.

הצורך לבלום את התפשטות המגפה גרם להשעיה חסרת תקדים של זכויות וחירויות יסוד במסגרת חקיקת חירום, בחלקה ללא פיקוח פרלמנטרי. כך הופעלו השב"כ וצה"ל לצורכי מעקב אחר תושבי המדינה, ולממשלה כוח רב בעל השלכות פוטנציאליות מסוכנות לדמוקרטיה.

ככלל, מנגנוני הפיקוח והבקרה ובראשם בתי המשפט והכנסת עדיין ממלאים תפקיד חשוב בפיקוח על הממשלה ובריסון פעולותיה. זאת למרות מתקפות חוזרות ונשנות על שומרי הסף ובפרט על מערכת המשפט, שהתגברו מאוד מאז פתיחת ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה. היעדרו של שיח ענייני לבחינת הגבולות הראויים להתערבות המשפטית וקיום שיח לעומתי ופוליטי במקומו מעלים חשש לכך שכבר עתה קיים ריסון עצמי מוגזם בקרב שומרי הסף והוא אף יגבר בעתיד, תוך פגיעה מסוכנת ביחסי הכוחות והסמכויות בין הרשויות.

הקולות שנשמעו בארצות הברית בעקבות הבחירות לנשיאות – שלא לאפשר את העברת השלטון – צריכים לעורר דאגה בכל המדינות הדמוקרטיות, ובישראל בכללן. ניתן לקוות שתוצאות הבחירות בארצות הברית יבלמו התחזקות של הכוחות הפופוליסטיים והאנטי-דמוקרטיים ברחבי העולם, אשר נהנו מרוח גבית בתקופתו של הנשיא טראמפ. להתפתחויות אלה תהיה השפעה גם על מצב הדמוקרטיה בישראל, שכן ככל שהמציאות העולמית מייחסת חשיבות רבה יותר לערכים הדמוקרטיים, כך גוברת הציפייה מישראל לכבדם, גם בישראל גופא".

"הצורך לבלום את התפשטות המגפה גרם להשעיה חסרת תקדים של זכויות וחירויות יסוד במסגרת חקיקת חירום, בחלקה ללא פיקוח פרלמנטרי. כך הופעלו השב"כ וצה"ל לצורכי מעקב אחר תושבי המדינה"

כוחו השלטוני של נתניהו ניתן לו על מגש של זהב, בידי אנשי כחול-לבן לשעבר, בכירי 'העבודה' ו'גשר.' כמו בכול דמוקרטיה מתפוררת, השליט האוטוריטרי אינו חייב להפיל את השלטון במרחץ דמים. די לו בכריתת ברית עם יריביו, המאמינים כי יצליחו בזה לרסן אותו, ואז גם לגבור עליו. התסריט הזה התחולל באינספור דמוקרטיות, במהלך המאה העשרים והעשרים ואחת, באירופה, בארה"ב וגם בדרום אמריקה. מי שמעוניין בהשוואות היסטוריות יוכל לקראן בספר המונומנטלי, "כיצד דמוקרטיות מתות".

מול הניסיון של הנאשם להחריב את הדמוקרטיה ולהשליט על ישראל שלטון יחיד, התגבש גוש, שהפרשנים הפוליטיים קוראים לו "רק לו ביבי", אבל האמת היא, שלא מדובר בטינה אישית כלפי נתניהו, אלא בדבר אחר לגמרי – בהגנה על ערכי הדמוקרטיה. המפלגות הקיימות והמפלגות החדשות בגוש זה שמו כולן בראש מטרה אחת ויחידה – ההגנה על הדמוקרטיה מפני ניסיון ההשתלטות הדיקטטורי של בנימין נתניהו ומפלגתו על ישראל.

אם זוהי אכן המטרה של כול המפלגות המרכיבות את גוש "רק לא ביבי" – הדרך היחידה שלהן לגבור עליו, ועל שיתוף הפעולה שלו עם החרדים ועם מפלגות הימין, היא בחיבור כול מפלגות הגוש לרשימה אחת. רשימה, שתצא לקמפיין בחירות על טיקט אחד בלבד – ערכי הדמוקרטיה. חירות, צדק, שוויון וערבות הדדית.

ההסכמה על יציאה לקמפיין על ערכי הדמוקרטיה בלבד היא לא רק טקטית. היא אסטרטגית. היא תכתיב אחרי כן את המדיניות ואת ההחלטות שייגזרו מערכים אלה. או אז, כדי למצוא את דרך הזהב להתמד שיתוף הפעולה ביניהן, יצטרכו כול מפלגות הגוש הדמוקרטי למדוד כול מדיניות וכל החלטה על פי ערכי הדמוקרטיה, ולקיימן בהתאם.

רוב ברור של מצביעי גוש "רק לא ביבי" מצפה ממנהיגי המפלגות הקיימות והמפלגות החדשות בגוש להתעלות מעל עצמם, לשים את האגו בצד, להיכנס יחד לחדר ולצאת ממנו עם רשימת מועמדים.ות מוסכמת אחת.

הדרך היחידה לגבור עליו ועל חיבורו עם החרדים ומפלגות הימין, היא בחיבור כול מפלגות הגוש לרשימה אחת, שתצא לקמפיין על טיקט אחד בלבד – ערכי הדמוקרטיה. חירות, צדק, שוויון וערבות הדדית

אך מכיוון שחלק מן המפלגות בגוש כלל אינן מקיימות פריימריז, כמו המפלגה הדמוקרטית, שאני מבין מייסדיה וחבריה.ותיה, אני מבקש להציע רעיון מהפכני אחד – ראשי הגוש הדמוקרטי, הוכיחו את מידת המחויבות שלכם להגנה על הדמוקרטיה. סיימו את הרכבת רשימות המועמדים.ות שלכם לכנסת, ואז נקיים יחד פריימריז של הגוש, שבו כלל חברי.ות המפלגות שירכיבו אותו יבחרו מתוך רשימת מועמדים הכוללת את כול רשימות המפלגות המרכיבות אותו – את ההנהגה הראויה ביותר שתנהיג אותם.

אם כך נעשה, נגרום לסחף אדיר של מצביעים מכול קצווי הקשת הפוליטית לגוש הדמוקרטי, ונכריע את הבחירות.

אילן שיינפלד (1960) הוא סופר ועורך, לשעבר עורך ספרותי ב"על המשמר" ודובר "הקאמרי," כיום עורך ומורה לכתיבה, ואב יחידני גאה לתאומים שנולדו בפונדקאות בהודו. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים (1990, 2015), ותושב הגליל המערבי. ממייסדי וחברי המפלגה הדמוקרטית. מרגיש שהדמוקרטיה היא מה שלוקחים לך כשאתה עסוק בגידול ילדים.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

ב-2012 התמודד גיא צור לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומצא את עצמו בראיון אל מול רעייתו. https://t.co/yUmJ812LbW

— ערוץ 7 (@arutz7heb) June 26, 2022

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan