ראש הממשלה בנימין נתניהו מכריז על צעדים כלכליים כחלק מהתמודדות עם נגיף הקורונה, ב-15 ביולי 2020 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
קובי גדעון/לע"מ

הגירעון כרגע הוא רק מספר. את החור בכיס נרגיש בעוד שנה

נתניהו הבין באיחור שהתורה שלמד ממילטון פרידמן במאה הקודמת תחת תנאים כלכליים סטנדרטים, לא כל כך משתלבת עם משבר עצום מהסוג שבמהלכו נכתבים חוקי הכלכלה מחדש ● אלא שרצף החלטות מבוהלות על הזרמת כספים מהירה ונטולת תכנון הובילה לגירעון עתק של 160 מיליארד ש"ח ● את הההלוואות שמימנו את הגירעון הזה נשלם בעתיד, ואת מרבית הנטל ישאו ילדינו ● פרשנות

טוב עשתה ממשלת ישראל שהזרימה כמויות אדירות של כסף לכלכלה בעת משבר הקורונה, ודי היה ברור שזה גם יתבטא בגירעון אדיר, כפי שפורסם אתמול (שני).

הבעיה של המדינה לא היתה בהזרמת הכספים – אלא בדרך הרשלנית שבה ביצעה את זה.

באותם ימים ראשונים של המשבר, בנימין נתניהו, אז ראש ממשלת המעבר, התעקש לא להזרים כספים כדי להנשים את הכלכלה המדממת. לנתניהו זוכרים בעיקר באותם ימים את ראיון ה"בלי שטיקים ובלי טריקים", כשקרא לבני גנץ להקים עמו ממשלת רוטציה, אבל אחד הדברים הנוספים שהוא ציין באותם ימים היה כי כתלמידו של מילטון פרידמן, הוא מסתייג מהזרמת כספים למשק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ בדיון כלכלי, 3 בספטמבר 2020 (צילום: חיים צח / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ בדיון כלכלי, 3 בספטמבר 2020 (צילום: חיים צח / לע"מ)

בראיון לערוץ 12 נתניהו אף ציין שהוא חושש שהזרמה כזו תוביל להיפר-אינפלציה. הוא רמז שבשאר המדינות עשו טעות כהחליטו לנקוט בצעד כזה של הרחבה.

נתניהו הבין רק באיחור שהתורה שלמד מפרידמן במאה הקודמת תחת תנאים כלכליים סטנדרטים, לא כל כך משתלבת עם משבר עצום מהסוג שבמהלכו נכתבים חוקי הכלכלה מחדש.

נתניהו הבין רק באיחור שהתורה שלמד מפרידמן במאה הקודמת תחת תנאים כלכליים סטנדרטים, לא כל כך משתלבת עם משבר עצום מהסוג שבמהלכו נכתבים חוקי הכלכלה מחדש

ריח עשן הצמיגים של הפגנות העצמאים שהגיע עד ללשכתו ולחץ כבד מצד בנק ישראל גרמו לנתניהו לשנות את מדיניותו. אז גם הגיעה החלטתו המבוהלת על הזרמת כספים מהירה, רובה נעשתה בצורה לא מתוכננת.

במסיבת העיתונאים שערך עם שר האוצר אז משה כחלון, נזרקו לציבור מספרים של 80 מיליארד ש"ח בתכנית שנראתה כאילו נכתבה שעה לפני אותו ארוע. לא ברור היה מנין בדיוק יגיעו הכספים לתכנית, למי בדיוק יחולקו ואיך יחולקו.

20% מהתוכנית הכלכלית לשנת 2020 כלל לא מומש עד היום. חלקים אחרים בתוכנית – כמו חלוקת תלושי מזון והכשרה מקצועית, שהיו אמורים להיות מיושמים ראשונים – הובאו למסלול ההשמה רק תשעה חודשים אחרי פרוץ המשבר.

עימות בין פרופw אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו של נתניהו, להראל ויזל, מנכ"ל ובעלים של קבוצת "פוקס" (צילום: צילום מסך, חדשות 12)
עימות בין פרופw אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו של נתניהו, להראל ויזל, מנכ"ל ובעלים של קבוצת "פוקס" (צילום: צילום מסך, חדשות 12)

ההתדרדרות של נתניהו בסקרים אף הובילה אותו להשיק שתי תוכניות פופוליסטיות והיסטריות של מענק לכל אזרח בעלות כוללת של כ-8 מיליארד ש"ח. זאת, למרות שלפחות אחת מהן לא היתה חלק מן התכנית הכלכלית שהוצגה רק כמה ימים קודם לכן.

נתניהו טען אז שזה יניע את גלגלי הכלכלה, הכלכלנים הזהירו ששום גלגל לא באמת יזוז כתוצאה מהתוכנית, ומחקר של האוניברסיטה העברית קבע לבסוף שהמענק הזה הזיז בעיקר את גלגלי האוברדפרט.

נתניהו טען ש"מענק לכל אזרח" יניע את גלגלי הכלכלה, הכלכלנים הזהירו ששום גלגל לא באמת יזוז כתוצאה מהתוכנית, ומחקר של האוניברסיטה העברית קבע לבסוף שהמענק הזה הזיז בעיקר את גלגלי האוברדפרט

את השפעת הזרמת הכספים הזו ללא בקרה ותכנון לא נרגיש בקרוב. כרגע, חברות דירוג האשראי מקבלות בהבנה ואולי אף באהדה הזרמת כספים ממשלתית להצלת המשק גם על חשבון גירעון גבוה.

האזרח הקטן גם כך מאבד את ראשו די מהר בסכומים אדירים כאלו. מבחינתו, מדובר כרגע רק במספרים גדולים. בטח כשמהדורות החדשות מדברות איתו על גירעון בסכום עתק של 160 מיליארד ש"ח. את הההלוואות שמימנו את הגירעון נשלם גם כך רק בעתיד ואת מרבית הנטל ישאו ילדינו. אחת מההלוואות, בגובה של מיליארד דולר, תשולם גם בעוד 100 שנה על ידי נכדי ניננו. כ-45 מיליון דולר ריבית כל שנה.

הגירעון יהפוך ממספרים גדולים וחסרי חשיבות עבור האזרח לחובות אישיים כואבים בהמשך. כל שקל שבוזבז בתכניות הפופליסטיות והפזיזות, יורגש בכיסי האזרחים דווקא כשהקורונה תחלוף ותהיה מאחורינו. אז הציפייה מצד חברות דירוגי האשראי והמשקיעים עבור הממשלה תהיה להתחיל להוריד את הגירעון ויחס החוב-תוצר לכיוון הרמות הנמוכות בתקופת טרום המשבר.

מחאת העצמאים בכיכר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מחאת העצמאים בכיכר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לפי אחת ההערכות של בנק ישראל, הממשלה תצטרך לקצץ לצורך משימה זו סכומים של עד 20 מיליארד שקל מתקציבה – יתכן שכבר במהלך שנת 2022. המשמעות היא שהממשלה תצטרך לקצץ בעוד כשנה בצורה חדה בשירותי הממשלה לאזרח וגם להפעיל את המוקש הפוליטי אולי הכי גדול, שזה העלאת מיסים.

לפי אחת ההערכות של בנק ישראל, הממשלה תצטרך לקצץ עד 20 מיליארד שקל מתקציבה. המשמעות היא קיצוץ חד בעוד כשנה בשירותי הממשלה לאזרח וגם הפעלת המוקש הפוליטי אולי הכי גדול – העלאת מיסים

כשהיה מדובר בצורך לקיצוץ הרבה יותר צנוע של כ-3 מיליארד מהתקציב בתקופת טרום הקורונה, הממשלה נכשלה. קשה לראות כרגע איך קיצוץ כזה מתבצע בהצלחה בסכומים שהם פי 4 ויותר, רגע אחרי שסקטורים שלמים במשק נמחקו וחלה עליה של 37% במספר פשיטות הרגל.

אבל לפני כן, אולי כדאי שהממשלה תתחיל קודם ממשהו הרבה יותר בסיסי: למשל, חקיקת תקציב המדינה.

עוד 644 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 12 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: ״כחול-לבן מפלגה יציבה ומתחזקת – אין סיבה שאפרוש"

מקורבי לפיד: גנץ אינו מעוניין בחיבור ועשה עלינו סיבוב תקשורתי ● מירי רגב צולמה מפרה את תקנות הסגר בלשכתה ● מחקר ראשוני מראה כי החיסון של פייזר מגן גם מהדבקה ● המיליארדר שלדון אדלסון הלך לעולמו בגיל 87 ● נתניהו: פעולותיו ייזכרו לדורות ● טראמפ: היה תומך נאמן לישראל ● סקר: לגוש נתניהו יחד עם בנט יש 58 מנדטים ● איחוד שמאל-מרכז משיג 28 מנדטים

עוד 40 עדכונים

על מפלגות אינסטנט והלחץ לאיחודים כאן ועכשיו

גדעון סער, עופר שלח, רון חולדאי, ירון זליכה ועוד כמה דמויות הכריזו על הקמת מפלגות שירוצו בבחירות במרץ 2021. תוך זמן קצר החלו זעקות השבר: אחוז החסימה! בזבוז קולות! להתאחד מייד!

רגע. מי יתאחד עם מי? על איזה בסיס? אג'נדה אזרחית? מדינית? כלכלית-חברתית? או רק טוהר המידות ומלחמה בשחיתות? עונים הזועקים: זה לא חשוב עכשיו! אחוז החסימה!

רגע. מי יתאחד עם מי? על איזה בסיס? אג'נדה אזרחית? מדינית? כלכלית-חברתית? או רק טוהר המידות ומלחמה בשחיתות? עונים הזועקים: זה לא חשוב עכשיו! אחוז החסימה!

ועכשיו לעובדות החיים: מפלגות לא נופלות מוכנות מהשמיים. החסידה לא מביאה אותן והם לא צומחות מושלמות בערוגת כרוב. מי שזוכר את תהליך התהוותן של "חירות" (ואחריה "הליכוד"), מפ"ם, מפא"י, אגודת ישראל, מק"י והמפד"ל (אני בכוונה מזכיר מפלגות ותיקות יותר) יודע שהן התחילו מהתארגנויות קטנות מאוד, שצברו פעילים, ניהלו שיח ו-ויכוח אידיאולוגי, התאחדו, התפצלו והתאחדו שוב, עד שהתגבשו לגופי קוהרנטיים, ארגונית ואידיאולוגית.

זה נכון שהתהליך היום נראה מכוער ושטחי במיוחד בגלל העידן שאנחנו נמצאים בו, ובגלל הבהילות והשטחיות שנכפות עלינו עקב קמפיין הבחירות המתמיד שנתניהו מקיים מאז 2013. כל זאת ביתר שאת מאז התקף הפרנויה שהוביל לבחירות המוקדמות ב-2015; נתניהו כינה אז את התוכנית (המדומיינת לחלוטין, בדיעבד) של יאיר לפיד ואריה דרעי – "פוטש", לא פחות. "מיטיבי הלכת" של התחום יזכרו אולי את אחד מרגעי השנינה של רביב דרוקר בסוף 2014, שהפליג בתיאור לעגני של "הכניסה לגנו של הח'ליף ונעיצת השברייה בצווארו".

ההתמקדות המוגזמת ביו"ר הרשימה הופכת את כל העניין לנרקיסיסטי יותר, על חשבון אידיאולוגיה ומצע. בסופו של דבר הנסקרים והמצביעים זוכרים את העומד בראש הרשימה ולא את שמה. אבל הבעיה המרכזית היא קוצר הזמן, שכופה שטחיות.

כל החסרונות האלה בעינם עומדים, אבל זה ההליך שעומד לרשותנו כרגע: כל דמות המצטרפת למרוץ מקימה מפלגה, מגייסת פעילים, ועושה תעמולה, כדי להצליח בסקרים. זאת, על מנת לשפר את כושר המיקוח שלה במו"מ עתידי עם מפלגות אחרות הממוקמות על משבצת זהה או קרובה בקשת הפוליטית.

זה נכון שהתהליך היום נראה מכוער ושטחי במיוחד בגלל העידן שאנחנו נמצאים בו, ובגלל הבהילות והשטחיות שנכפות עלינו עקב קמפיין הבחירות המתמיד שנתניהו מקיים מאז 2013

נכון שהיה קל יותר כשהיו מפלגות ממוסדות לרוץ בהן בפריימריז (אם כי, אז לעגנו למתמודדים בפריימריז על הריצות מקצה הארץ ועד קצה והחנופה למגזרים שונים). אבל הדיון הזה נגמר: המפלגות הוותיקות התפוררו ברובן או נמצאות במצב קשה. הנפשות הפועלות עכשיו (רובן לפחות), אלה שהקימו מפלגות חדשות, לא אשמות בהתפוררות. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. צריך לתת להם להשלים את המהלך – כל אחד באגף שלו או שלה.

אחרי שאמרנו את זה – עדיין יש אג'נדה מדינית, כלכלית-חברתית, ואזרחית (דת ומדינה). לדעתי, צריך סיבה ממש חזקה כדי שתתקיים רשימה שאין לה מכנה משותף בכל 3 הגזרות הללו. לפחות שתיים.

יש טעם להתעניין וללחוץ על המפלגות החדשות והישנות להתאחד עם גופים שמתאימים להם באידיאולוגיה, אבל גם למנוע מהם איחודים מלאכותיים עם דמויות וארגונים שאין איתם מכנה משותף.

אם יש לקח שאפשר ללמוד מהטרגדיה הקומית ששמה "כחול לבן", ולא פחות – מהאיחוד "העבודה-גשר-מרצ" (תוצאה של חצי שנה של קמפיין צרחות, גוואלדים, גידופים ואיומים) – הלקח הוא שאיחודים הם לא תמיד אופטימליים ואפילו לא מוסיפים קולות. מכנה משותף רעיוני אינו מותרות, זה הכרח. מצע פוליטי ברור ומשותף הוא הכרח.

אורלי לוי-אבקסיס לא "סתם" פרשה מהרשימה ומהמחנה. היא מעולם לא היתה במחנה. עמיר פרץ ואיציק שמולי מייצגים בעיקר את "אצולת העבודה" (הכוונה למונח הסוציולוגי המתורגם labor aristocracy), את האיגודים החזקים המעטים שנותרו בישראל (מלבד אלה שעברו בגלוי לתמיכה בליכוד); החבירה של חוגים ממין זה לימין הניאו-ליברלי היא תופעה מוכרת בעולם ההמפותח. יועז הנדל וצבי האוזר הם מקימי "אם תרצו", הארגון שבית משפט סירב לפסוק לו פיצויים בגין העובדה שקראו לו "פשיסטי", והתגאה ברדיפת מרצים בעלי השקפה הומניסטית ודמוקרטית-אזרחית.

יש טעם להתעניין וללחוץ על המפלגות החדשות והישנות להתאחד עם גופים שמתאימים להם באידיאולוגיה, אבל גם למנוע מהם איחודים מלאכותיים עם דמויות וארגונים שאין איתם מכנה משותף

בקיצור, הלחץ המסיבי "תתאחדו" הניב איחודים לא טבעיים שלא שרדו. תנו להם להתארגן. רוצים להועיל? תלחצו עליהם להציג משנה סדורה וברורה. תלחצו עליהם לחדד מסרים. כשהתמונה תתבהר, אפשר להתחיל ללחוץ עליהם להתאחד. אם תהיינה הצדקות.

בהחלט ייתכן, שבסוף התהליך גוש המרכז-שמאל דווקא ישיג רוב, אבל לא תהיה בו מפלגת שלטון מובהקת מבחינת הגודל. יש להניח שהמפלגה הגדולה תהיה "יש עתיד", עם כ-20 מנדטים או קצת פחות. אם זה יקרה, מה שחשוב זה להתאחד מאחורי מועמד אחד לראש הממשלה, ולהזכיר לנשיא, 600 פעמים ביום, בצעקות במגאפון, שאין שום משמעות לסיעה הגדולה בכנסת. אם יש קואליציה של 61 ח"כים ומעלה, זה לא חשוב אם המועמד המוסכם עומד בראש סיעה של 40 ח"כים או 4. אם המועמד המוסכם יהיה דווקא מסיעה קטנה, או אפילו לא יו"ר סיעה – אין בכך כל רע, אם הוא מועמד מוסכם ובעל כישורים.

את האנרגיות האלה והכעס הזה תשמרו לאחרי הבחירות, כשהנשיא עלול להתפתות – שוב – להיות נאמן למפלגתו משכבר הימים, בתירוצים של "אחדות". תתכוננו: יידרש קמפיין שיכריח את ראשי המפלגות לקיים הבטחות ולהישאר נאמנים לרצון הבוחרים.

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 763 מילים

למערכת המשפט בישראל יש נקודת עיוורון כזה מגיע למה שנקרא "לשון הרע בעניין חיילי צה"ל" - וכך קרה אתמול, כששופטת בית המשפט המחוזי בלוד פסקה נגד מוחמד בכרי בתביעת לשון הרע שהגיש נגדו לוחם צה"ל המופיע במשך 5 שניות בסרט "ג'נין ג'נין" ● קריאה ב-67 עמודי פסק הדין מעוררת תחושה שהתוצאה נקבעה מלכתחילה, וההנמקה נתפרה בטלאים גדולים ● פרשנות

עוד 1,005 מילים

בעוד שנה זה יקרה: עידן המיחזוריות על המדרכות אמור להסתיים, והמיחזור סוף סוף יתבצע באמצעות מכונות אוטומטיות בסניפי רשתות השיווק ● אביב לביא בחן את המכונה היחידה שכבר פועלת באיזור המרכז וגילה שהיא אמנם ידידותית למשתמש - אבל יש עוד הרבה עבודה כדי ליישר קו עם חוויית המיחזור של המרכולים באירופה

עוד 687 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

הסטוריה של אלימות

מפלגת "הרשימה המשותפת" מהווה כרגע את המפלגה השלישית בגודלה בכנסת ולפי הסקרים האחרון צפויה להיות באזור החמישית. היא מהווה כיום את מפלגת השמאל הגדולה ביותר, וכל עוד כחול לבן ישבה בקואליציה עם נתניהו, היא היוותה את מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר. היא זוכה במגזר הערבי ליותר מ-85% תמיכה, וגם חוגי שמאל רדיקלי (מה שמכונה בקרב ההמון "ההיפסטר התל אביבי") מגלים אהדה למפלגה.

בפוסט זה אפרוש שורה של עשרות התבטאויות מפי ראשי המפלגה ופעיליה הבולטים, שיוכיחו שעוברת בה כחוט השני תמיכה בפעולות טרור, שרצחו יהודים על עצם היותם יהודים. עובדה זו מטויחת בידי התקשורת, החוגים האוהדים אותה ומערכת המשפט הישראלית, שדחתה כמות גדולה של עתירות נגד בכירי המפלגה על רקע זה.

בפוסט זה אפרוש שורה של עשרות התבטאויות מפי ראשי המפלגה ופעיליה הבולטים, שיוכיחו שעוברת בה כחוט השני תמיכה בפעולות טרור, שרצחו יהודים על עצם היותם יהודים

איימן עודה

נפתח באימן עודה, ראש המפלגה. הפייסבוק הישראלי מלא בפוסטים המתמוגגים מהגבר הנאה והחייכן, שמביע חזון לדו קיום ולהתעניינות הדדית בין ערבים ויהודים בישראל, כשלצדה חיה בשלום פלסטין, ומצטלם כאבא גנוב המקריא סיפור לילדיו ונעלב כשמקשרים אותו לטרור.

אך בדיקה של היסטורית ההתבטאויות שלו מציירת תמונה מלבבת פחות:

  • בשנת 2013 שיבח עודה את חיזבאללה על כך שנחל נצחון על ישראל.
  • במאי 2016 השתתף עודה בארוע ליום הנאכבה, שעיקרו הנחת זרים על קברו של עז א דין אל קסאם, מייסד ומנהיג של כנופיות שעסקו ברצח יהודים. את המחווה הזו הציג כחלק ממאבק בפינוי קברים באותו בית עלמין.
  • לאחר כחודש השתתף בקבלת פנים לחאלדה ג'ראר, פעילה בארגון המחבלים "החזית העממית", שהסיתה לחטיפת חיילים. עודה תאר אותה כלוחמת חופש שנכלאה למטרת השתקה.
  • בנובמבר 2016 השתתף בועידת הפת"ח ברמאללה. בנאומו התנגד לפיצול הפת"ח והחמאס וקרא לשני הפלגים להיות מאוחדים נגד ישראל. לאחר הנאום קרא הקהל "לירושלים צועדים מליוני שהידים" ועודה חייך לקהל שצעק כך.
  • ביוני 2018 השתתף עודה בכנס שארגנו "החזית העממית" ו"החזית הדמוקרטית" במזרח ירושלים. המשטרה הפסיקה את הכנס.
  • ביולי 2020 השתתף עודה בועידת זום של פת"ח וחמאס נגד תכנית הסיפוח. תכנית הסיפוח בוטלה בתמורה לשלום של ישראל עם איחוד האמירויות, לו התנגד עודה.

אחמד טיבי

טיבי שימש שנים כיועץ ליאסר ערפאת, שעד מותו עמד מאחורי אינסוף פיגועי וגלי טרור נגד תושבי ישראל. כבר בשנת 1987, בהיותו מתמחה ברפואה בבית החולים הדסה, ביצע טיבי תקרית אלימה כאשר הטיח את התיק שלו בראשו של מאבטח וגרם לו לפציעה.

  • בשנת 2000 הגדיר טיבי את חטיפת שלושה חילי צה"ל בהר דב בידי חיזבאללה כדבר שנכפה על חיזבאללה בידי טמטומה של ממשלת ישראל.
  • אחמד טיבי התנגד לחיסול שייח' יאסין, שתחת הנהגתו הרוחנית רצח חמאס מאות ישראלים, וכינה את החיסול פשע מלחמה.
  • בתחילת שנת 2008 התראיין טיבי בטלפון לטלויזיה הפלסטינית והגדיר את חמאס כמתנגד לגיטימי לכיבוש.
  • בשנת 2011 השתתף טיבי בעצרת לציון תחילת פעילות הפת"ח ואמר שישנן שלוש צורות התנגדות: בדרכי שלום, עממית ופעילה. הוא הגדיר את הפת"ח כמשגר הניצוץ לתהלוכת השחרור ושכל צורת התנגדות היא חובה.
  • בשנת 2012 נחשף סרטון בו מצהיר טיבי ששאהיד הוא שיא התפארת ומגלם בפועלו את הנעלה בערכים. טיבי היתמם וטען שהתכוון רק להרוגים לא חמושים ולא מעורבים בסכסוך, אולם משפט באותו נאום בו הוא מאשים את ישראל שסיווגה כמחבלים את אלה שמתו למען המולדת, אינו מותיר ספק ביחס לכוונותיו.
  • באפריל 2018 השתתף טיבי בארוע של הרשות הפלסטינית לכבוד מרוואן ברגותי, שהורשע בחמישה פיגועי ירי רצחניים. טיבי תאר אותו כדמות נערצת שלא נעצר כדין אלא נחטף. באותו נאום הביע טיבי תמיכה באבו ג'יהאד, שחוסל בידי ישראל לאחר שרצח במשך "קריירת" טרור ענפה לפחות 125 ישראלים, בכרים ובמאהר יונס, רוצחי החייל אברהם ברומברג בשנת 1981, ובאחמד סעדאת, מנהיג החזית העממית, שלקחה אחריות על רצח רחבעם זאבי.

היבא יזבק

  • היבא יזבק כתבה בפוסט פייסבוק על דלאל מוגרבי, מחבלת שהנהיגה רצח 35 ישראלים בפיגוע כביש החוף שבוצע בשנת 1978: "הספיקה כה רבות בחיה למרות שמתה בגיל עשרים. אני מצדיעה להתנגדות הנשים".
  • בפוסט פייסבוק אחר היא כינתה את סמיר קונטאר, רוצחן של שתי הילדות הקטנות, עינת ויעל הרן, "שאהיד".
  • בפוסט אחר היא בירכה על השחרור מהכלא את ראווי סולטאני, שנשפט על ריגול נגד הרמטכ"ל אשכנזי.

חנין זועבי

חנין זועבי אינה מכהנת בכנסת כרגע, אולם כיהנה מטעם הרשימה המשותפת והרשימה מעולם לא התנערה ממנה, לכן אתיחס להתבטאיותיה כאל חלק מההסטוריה של המפלגה ומרוחה:

  • בשנת 2010 השתתפה זועבי במשט הטורקי לעזה, שכל מטרתו היתה לפגוע בזכותה של ישראל לפקח על הכנסה לעזה של חומרים, שעלולים לשמש לירי ולפיגועים נגד אזרחיה. יש להזכיר שישראל הביעה נכונות להכניס את תוכן הספינה, ברגע שבדיקה תוכיח שאכן מדובר בציוד סיוע. בצילומים מהמשט היא נראית לצד פעילים המחזיקים נשק חם ומוטות.
  • באותה שנה האשימה את ישראל בטהור אתני נגד הפלסטינים.
  • בשנת 2011 התיחסה זועבי לירי טיל בידי חמאס על אוטובוס ילדים, ממנו נהרג נער, בהצהרה שמדובר בתוצאה טבעית של העובדה שישראלים אינם מפגינים נגד הסגר הישראלי על עזה.
  • בשנת 2012 התנגדה זועבי לחלוקת כבוד לנרצחי הפיגוע באולימפיאדת מינכן.
  • באותה שנה טענה שישראל היא לא קורבן כשאזרחיה נרצחים אלא האשמה בכך.
  • היא אמרה גם שישראל לא מתנגדת לנשק גרעיני בידי איראן בשל הסכנה שזה מהוה לתושביה, אלא מתוך שאיפות כוחניות.
  • ביוני 2014 דיברה על חטיפת שלושת הנערים וחזרה על טענתה לפיה ישראל מאלצת את הפלסטינים לבצע פעולות כאלו.
  • לאחר כחודש צעקה בבית המשפט בנצרת, שצריך להשתמש בערבים, המשרתים במשטרת ישראל, לניגוב הרצפה, ושהם בוגדים הראוים לנידוי ולהפחדה.באותו חודש הביעה זועבי התנגדות למשא ומתן עם ישראל.
  • באוקטובר 2014 הכחישה הבדל בין צה"ל לדאע"ש.באוקטובר 2015, על רקע גל טרור פלסטיני, התראינה זועבי לאתר המזוהה עם החמאס והצהירה שהאינתיפאדה צריכה להפסיק להיות אינתיפאדת בודדים כפי שכונתה, ולהשתדרג להשתתפות של אלפי אנשים.בינואר 2016 התיחסה לחיסול המחבל, שרצח שלושה אנשים בפיגוע שברחוב דיזנגוף, בקריאה להעמיד לדין את אלה שחיסלו אותו.בפברואר 2016 נפגשה זועבי עם משפחות של מחבלים שנהרגו כשביצעו פעולות טרור ועמדה לכבודם דקה דומיה.
  • באפריל 2016 סרבה להשתתף בארועי יום השואה בטענה שישראל עושה לפלסטינים את מה שעשו הנאצים ליהודים.בדצמבר 2016 האשימה את ישראל בכריתת איברים לאסירים בטחוניים.

לגבי מעשים שמעבר לדיבורים:

  • עזמי בשארה נמלט מישראל לאחר שהואשם בריגול עבור חיזבאללה.
  • באסל גטאס העביר טלפונים נידים לאסירים עם דם על הידים. בשנת 2015 סרב גטאס לגנות את רצח הזוג הנקין ופיגוע הדקירה בירושלים, בטענה שלעם כבוש יש זכות להתנגד בכל דרך שיבחר, ושהאחריות היא על נתניהו. באותה שנה אמר בעימות לח"כ יואל חסון שלגיטימי להתנגד לכיבוש גם באלימות. גם הוא השתתף ב-2016, לצד זועבי, במפגש עם משפחות מחבלים שנהרגו, שכלל דקה דומיה לכבודם

למרות ההסטוריה הזאת של עשרות התבטאויות, המהוות התרת דם של בני אנוש, היציאה נגד מפלגה זו היא נחלתם של כלי תקשורת ימניים מובהקים, שאינם בעלי החשיפה הגדולה והמיינסטרימית. עתונאי זר עשוי להחשף רק לקליפה החיצונית של המפלגה, זו המדברת על שויון ודו קיום, ולהתרשם כי היציאה נגדה היא נחלתם של חמומי מוח חשוכים, שמשחקים שש בש בפיצוציה ושונאים כל מה ששונה מהם.

עתונאי זר עשוי להחשף רק לקליפה החיצונית של המפלגה, זו המדברת על שויון ודו קיום, ולהתרשם כי היציאה נגדה היא נחלתם של חמומי מוח חשוכים, שמשחקים שש בש בפיצוציה ושונאים כל מה ששונה מהם

המפלגה זוכה כאמור לתמיכה של יותר משמונים אחוז במגזר הערבי, דבר שאומר משהו רע מאוד על רצונו של כאחד מכל עשרה אזרחים במדינה לגנות רצח גזעני או לקבל את עצם קיומו של שכנו היהודי כמשהו מעבר לעוול ולעצם בגרון.

את ההכחשה בחוגים הנחשבים נאורים לגבי בעיתיות המפלגה יש מבחינתי לראות כמקבילה לתאור נוכחות צה"ל בשטחים במלים כיבוש ואפרטהייד, תוך התעלמות מהעובדה שכל שטח ממנו הסיגה ישראל את נוכחותה הפך לבסיס טרור וטילים, ושהפלסטינים עצמם על כל פלגיהם מצהירים שהתגובה היא לעצם קיום ישראל.

וזה כשלעצמו חלק ממגמה שלטת בשיח העולמי, שמדברת על גברים לבנים כמקור הרוע בעולם, ושתוך התעלמות מאינסוף עובדות אקטואליות והסטוריות, מזוועות שבוצעו ושמבוצעות בשם האסלאם ועד לאכזריותם של רודנים אפריקאים – ומתרכזת רק במערב כישות לא לגיטימית.

ג'רי הראל בן 41. כותב ומביט בעולם. שואף לצדק ולאמת. איש תרבות. כמו שאומר פתגם רוסי: "המלה היא אלהים", וכמו שאמר עוזי חיטמן: "סליחה אם לפעמים קצת לא יפה היה הטון, אך נסו נא להבין זה עמד על הלשון"

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,200 מילים
עודכן לפני 24 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

במפלגת העבודה מנופפים בנכסי המפלגה כדי להפוך אותה לאטרקטיבית בשוק איחודי המפלגות ● שווי נכסיה מוערך בכ-150 מיליון שקל - אבל רובם מגרשים ריקים שלא מושכרים, ומוגדרים כ"הקדש" ולכן לא ניתנים למכירה ● מהמנגנון המפואר נשארו תשעה עובדים ● עם חוב של 8 מיליון שקל, המפלגה היא יותר נטל מנכס ● מרב מיכאלי: "לא יודעת את המצב הכספי שלנו, עמיר מסרב להגיד לי"

עוד 1,628 מילים ו-2 תגובות

גנץ הפך לבבואה של נתניהו

בנאומו אתמול, קרא גנץ לאחד את המפלגות כדי להפיל את נתניהו ● ההתחייבות היא לא לשבת יותר עם נתניהו ● החרטה היא על השותפות שקמה עם נתניהו ● אבל הדברים יוצאים ממי שיושב עם נתניהו ברגע זה בממשלה ● נתניהו לקח את המדינה כבת ערובה בשנתיים האחרונות ● עכשיו גם גנץ לוקח אותנו בשבי רק בשביל הסיכוי הקלוש שיהיה פעם ראש הממשלה ● פרשנות

עוד 647 מילים

רופאה במיון: "סירבתי לבוא לעבודה, אני עם הילדים בבית"

הורים במקצועות חיוניים, כולל עובדי מערכת הבריאות, מצויים בדילמה קשה מה לעשות עם ילדיהם הקטנים ● סבא וסבתא זו לא אופציה, ורבים ניצלו כבר את ימי המחלה והחופשה בשני הסגרים הקודמים ● רבים מהם פשוט בוחרים לא ללכת לעבוד, למרות הצורך בהם - וגם במחיר אבדן פרנסה זמני ● "אני לא יכולה להשאיר שני פעוטות עם כרטיס אשראי ופלאפון, זה לא עובד ככה"

עוד 941 מילים

הסכם פייזר: המחיר האמיתי של "חיסונים תמורת מידע"

אין מדינה בעולם שבידה מידע רפואי פרטני כמו ישראל, מידע שהוא אוצר עבור כל חברה שמפתחת תרופות וחיסונים ● על רקע זה, הסתרת פרטי ההסכם עם פייזר - ובראש ובראשונה מסירת המידע הרפואי והפרטים שניתן יהיה לגזור ממנו על כל ישראלי - מעוררת אינספור סימני שאלה ● ניתוח מיוחד בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה

עוד 1,711 מילים

רשויות מקומיות מנצלות את הסגר להוציא פסיכולגים חינוכיים לחל"ת

דווקא כשילדים ובני נוער זקוקים להם יותר מכל, ולמרות שתקנות הסגר החריגו שירות פסיכולוגי כחיוני, מספר רשויות מקומיות, ביניהן עיריית רמלה, מנצלות את הסגר כדי לחסוך עלויות על ידי צמצום פעילות השירות הפסיכולוגי החינוכי ● יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות ד"ר יובל הירש: "הנפגעים הם הילדים שחוו טלטלות רבות במהלך השנה"

עוד 611 מילים

בתי ספר מובילים גובים דמי הרשמה בניגוד להוראות

חשיפה מבחני כניסה, דמי הרשמה, בחינות רשות: בתי ספר מובילים - ביניהם תלמה ילין, הכפר הירוק והתיכון לאמנויות בירושלים - מצאו איך לחלוב עוד כסף מההורים ● כך, בניגוד מוחלט להוראות משרד החינוך, המוסדות מעשירים את תקציבם במאות אלפי שקלים ● מומחים מזהירים שקווים בעיתיים נחצים ● משרד החינוך: הנושא בבדיקה

עוד 1,013 מילים ו-1 תגובות

גנץ מאשים: "למשטרה לא יהיה מחר מפכ"ל בגלל נתניהו"

בנאומו אמר גנץ: ״טעיתי כשלחצתי את ידו של מפר הבטחות סדרתי, בואו נתאחד כדי שביבי יילך״ ● סמוטריץ׳: אני ובנט נפרדים ● ימינה: ״הוא בחר לפצל את הימין״ ● שלח קרא לחולדאי ומפלגת העבודה לחבור אליו ● הגירעון ב-2020, הגדול אי פעם ● הסרט "ג'נין ג'נין" נאסר להקרנה בארץ ● חולדאי: נתניהו מנהיג גרוע שלא מסוגל לנהל ● הדיון הבא במשפט נתניהו ייערך ב-8 בפברואר

עוד 46 עדכונים

לפיד למד את הלקח מהרפתקת כחול-לבן ולא הסכים שיעלון ירוץ כמפלגה בתוך מפלגה ● יעלון מצדו העדיף לרוץ לבד אבל כבר ביומו הראשון כעצמאי הסתבך (שוב) בראיון מבולבל ● איזנקוט בכלל אומר שליברמן הוא היחיד שהרשים אותו ● זליכה ניסה לחבור לשמולי ● חולדאי ממשיך לטעון שירוץ עד הסוף למרות השמועות ● ורק נתניהו מסתכל על המפץ הגדול במרכז-שמאל ונהנה מכל רגע ● פרשנות

עוד 701 מילים

אחרי שלוש שנים בהן החרימה הרשות הפלסטינית את ממשל טראמפ, ושנתיים אחרי שהנשיא היוצא סגר את נציגות אש"ף בוושינגטון, ההנהגה הפלסטינית משנה אסטרטגיה במטרה להתחיל מחדש את יחסיה עם ארה"ב עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן ● על הפרק: שינוי מהותי במדיניות התשלומים לאסירים הביטחוניים בישראל והפעלת לובי נגד החוק מ-1987 המגדיר את אש"ף ושלוחותיו כארגון טרור

עוד 1,591 מילים

במצבו המשפטי הנוכחי, ממשלת המעבר עדיפה לדרעי

בעקבות החלטתו של היועמ"ש להעמיד את אריה דרעי לדין, בכפוף לשימוע, על עבירות מס, אפשר כבר לקבוע במידה גבוה של ודאות כי הממשלה היוצאת תהיה הממשלה האחרונה שבה דרעי יהיה חבר ● אם אכן יועמד לדין, יאלץ להתפטר מייד ● אולם על בסיס פרשת הנגבי מ-2006, הוא לא יוכל להתמנות לשר גם בזמן שהוא ממתין לשימוע ● מצד שני, דרעי יכול להמשיך לכהן בממשלה הנוכחית ● פרשנות

עוד 747 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה