בנימין נתניהו, בשולי אחד מתדריכי הקורונה שלו (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90

ההסברים הכלכליים של נתניהו מופרכים. וזה במקרה הטוב

נתניהו עשה לעצמו עבודה קלה: הוא הזהיר את הציבור מפני היפר-אינפלציה של ערב מלחמת העולם השנייה ● בפועל, המציאות ממש לא דומה לזו שהייתה ברפובליקת ויימאר ● אבל ראש הממשלה לא מוכן להודות בכשלים האמיתיים של הכלכלה הישראלית ● וייתכן גם כי המצב שבו האזרחים מ-פ-ח-ד-י-ם משרת אותו פוליטית ● פרשנות

בנימין נתניהו סיפר אתמול לציבור שהוא לא רוצה להזרים יותר מדי כסף לעסקים נזקקים, כדי לא לגרום להיפר-אינפלציה "כמו בגרמניה של שנות ה-20".

בין לבין הוא גם הכין את הציבור לאפשרות שבניגוד למדינות אירופה, אין לו כל כוונה לפצות בנדיבות את מי שניזוק מהמשבר, וזאת בנימוק ש"אם יש הרבה כסף שרודף אחרי מעט סחורות, זה יגרום להיפר-אינפלציה".

עם זאת ההשוואה שנתניהו עשה בין ישראל של שנות העשרים במאה ה-21, לבין גרמניה של שנות העשרים בתחילת המאה ה-20 תמוהה – וזה בלשון המעטה.

כרזה הקוראת לאחדות בגרמניה מימי רפובליקת ויימאר (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
כרזה הקוראת לאחדות בגרמניה מימי רפובליקת ויימאר (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

הנה סקירה קצרה לחובבי ההיסטוריה: ב-2012 פרסם צוות חוקרים בראשות פרופ' מייקל קומהוף את הסיבות להיווצרות היפר-אינפלציה בגרמניה בתקופת  רפובליקת ויימאר, בנייר עבודה שהוציא.

החוקרים מצאו כי במאי 1922, אחרי ניצחון בעלות הברית על גרמניה במלחמת העולם הראשונה, התעקשו בעלות הברית על כך שהרייכסבנק (מוסד ששימש עד אז כבנק המרכזי של גרמניה) יהיה בשליטה פרטית מוחלטת.

הדרישה הזו התקבלה, והרייכסבנק בגרמניה איפשר לבנקים פרטיים להנפיק כמויות אדירות של כסף, עד כדי כך שחצי מהכסף במחזור היה כספי בנקים פרטיים. הרייכסבנק שיתף פעולה עם הצפת השוק בכסף פרטי של הבנקים והסכים להמיר את הכסף עבור כל דורש לרייכמארקס – המטבע של גרמניה בין השנים 1924 ועד 1948; והוא גם איפשר לספקולנטים לעשות שורטים על המטבע הגרמני, שהיה נתון באותה תקופה תחת לחץ כבד, בגלל בעיות שהתגלו בתשלום הפיצויים שגרמניה התחייבה להעביר לבעלות הברית. כך שבפועל, הרייכסבנק העניק הלוואות עתק לספסרים, לפי דרישה, כדי שיוכלו לבצע ספקולציות על המטבע.

עם מינויו של הלמר שאכט לנשיא הרייכסבנק בסוף 1923, הוא פתח בשורה של צעדים דרמטיים, ביניהם הפסקת המרת הכספים הפרטיים ומתן הלוואות לפי דרישה, וחסימת מטבעות להמרה כנגד מטבעות זרים.

התוצאה הייתה שהספקולנטים ספגו מכה אנושה, וההיפר-אינפלציה הופסקה.

תמיכה נוספת במטבע הגרמני הגיעה מתכנית הדויס, שהיא תכנית שנועדה להסדיר את תשלום פיצויי המלחמה של גרמניה, והפחיתה משמעותית את תשלומי הפיצויים שהיו גבוהים באופן לא מציאותי.

בנימין נתניהו מבקר במרכז הרפואי שיבא, שם נערכים לקליטת חולי קורונה, פברואר 2020 (צילום: Heidi Levine/Pool via AP)
נתניהו מבקר במרכז הרפואי שיבא, שם נערכים לקליטת חולי קורונה, פברואר 2020 (צילום: Heidi Levine/Pool via AP)

בישראל, לעומת גרמניה של שנות ה-20, יש בנק מרכזי עצמאי שאינו פרטי, ואחד מתפקידיו המרכזיים בחוק הוא לשמור על יעד האינפלציה. אמנם – כמו בגרמניה – גם הבנקים בישראל מייצרים כסף חדש בכל הלוואה חדשה שהם מנפיקים, אבל המצב הנוכחי בישראל הפוך בדיוק מזה שהיה בתקופת רפובליקת ויימאר.

אמנם – כמו בגרמניה – גם הבנקים בישראל מייצרים כסף חדש בכל הלוואה חדשה שהם מנפיקים, אבל המצב הנוכחי בישראל הפוך בדיוק מזה שהיה בתקופת רפובליקת ויימאר

הבנקים הישראלים לא ממהרים כיום להלוות כספים, מחשש שהלווים לא יוכלו לעמוד בהחזר ההלוואה. זו הסיבה למחנק האשראי שנוצר במשק הישראלי  ולמחסור האדיר בכסף במשק. המשק כל כך חנוק, עד שבנק ישראל אפילו מנסה לעודד את הבנקים להלוות יותר כספים, כדי להכניס יותר נזילות לבתי העסק, אבל בשלב זה כלל לא ברור שהוא יצליח במהלך הזה.

לישראל גם אין אף התחייבות להעברת פיצויי עתק לאף מדינה אחרת, כפי שהיה ברפובליקת ויימאר. כלומר המציאות שנתניהו תיאר היא במקרה הטוב מופרכת, ובמקרה הרע נועדה להפחיד.

החשש הנוכחי במשק הישראלי הוא הפוך לגמרי מדיפלציה. למען האמת אם גם לנוכח הסגר על העסקים והפסקת מתן הלוואות מצד הבנקים, יימנע נתניהו מהזרמת כסף לכלכלת הטיטאניק הטובעת – הוא בעצם רוקח מקרה קלסי של דפלציה. ולדפלציה יש משמעויות לא פחות חמורות למשק מאשר אינפלציה גבוהה במשק.

לישראל גם אין התחייבות להעברת פיצויי עתק לאף מדינה, כפי שהיה ברפובליקת ויימאר. כלומר המציאות שנתניהו תיאר היא במקרה הטוב מופרכת, ובמקרה הרע נועדה להפחיד

כל זה מוביל למסקנה שההפחדה של נתניהו מקורה כנראה בסיבה אחרת. אולי סיבה שחושפת את הבלוף הגדול שנקרא "הכלכלה החזקה" של מדינת ישראל שהייתה מבוססת עד היום על תרבות צריכה חסרת מעצורים, חובות של משקי בית ובועת נדל"ן שהתנפחה לממדים היסטוריים.

כשכל אלה לא מתפקדים – עדיף אולי להפחיד את הציבור מפני היפר-אינפלציה של ערב מלחמת העולם השנייה, מאשר להגיד את האמת והיא שערב מלחמת קורונה הראשונה, אין לישראל מקורות תקציביים, למעט הגדלת הגירעון.

עוד 582 מילים
כל הזמן // יום שישי, 29 במרץ 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־175 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

משלחות המוסד והשב"כ יצאו לדוחה וקהיר להמשך המו"מ

בלשכת רה"מ אישרו: משלחות יצאו בימים הקרובים לקטאר ומצרים עם מרחב פעולה להמשך המו״מ ● צה"ל התנקש בחיי סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חזבאללה, עלי עבד אל־חסן נעים ● ברקע הלחימה: צה"ל לא יקיים השנה את מטס חיל האוויר והמשט באילת ביום העצמאות ● דיווח בסוריה על 42 הרוגים, שישה מהם אנשי חזבאללה, בתקיפות בקרבת נמל התעופה בחלב

עוד 25 עדכונים

החבר המפוקפק של השגריר שלנו בפולין

האם שגריר ישראל מייצג את מדינת ישראל? האם שגריר ישראל מייצג את העם היהודי? או שמה שגריר ישראל מייצג את עצמו או את הפוליטיקאי שיושב במקרה באותה עת על כורסת שר החוץ?

האם שגריר ישראל במדינה כלשהי בעולם, יכול להזמין או יכול להיות חבר של מישהו, הידוע כמי שאינו אוהב יהודים? אילו היו מספרים לכם שבמדינה כלשהי, במהלך אירועי יום העצמאות למדינת ישראל, יוזמן השגריר כאורח כבוד לצד אישיות בעייתית, אחד כזה שיש לו רקורד מוכח של אנטישמיות, כמו תדיאוש רידזיק, האם הייתם לוקחים חלק באירוע?

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,064 מילים
אמיר בן-דוד
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אַבָּא 211

"אבא בוא", השיר החדש, הצנוע ושובר הלב של נונו, מספר על חיינו יותר מאלף נאומים מלאי פאתוס של "אבי האומה"

עוד 892 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

הגבורה של עמית סוסנה ועליבות ממשלת ישראל

עד רגע זה, ככל הידוע, שום שר בממשלה לא התקשר לעמית סוסנה וביקש סליחה, הודה לה על עמידתה בזוועות השבי והביע את הוקרת ממשלת ישראל לאזרחית שהמחדל נחרט בגופה. בוודאי לא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

צריך להדגיש. ישראל למודת מלחמות ושבי של לוחמים, אבל מעט מאוד נשים נפלו בשבי במהלך מלחמות ישראל. האירוע הידוע מתש"ח הוא נפילת גוש עציון. כ-160 איש נטבחו בידי הלגיון הערבי, ועשרות אזרחים ובהם נשים רבות נפלו בשבי הלגיון. עשרות נשים חששו מאונס כאשר ההמון ניסה לחטוף אותן מידי הלגיון, אך לפי עדויות הלגיון קיבל הוראה מהמלך הירדני לנהוג לפי אמנת ז'נבה ולא לגעת בנשים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 627 מילים

הוועידה שלחה מסר ללפיד שהיא רוצה דמוקרטיה עד הסוף

רק 15 קולות הפרידו בין ההפסד של בן ברק להפיכתו ליו"ר יש עתיד - 15 קולות שהצילו את הכבוד של היו"ר ומייסד המפלגה לפיד ● בפועל, אין הבדל אידאולוגי בן השניים, אבל בן ברק הצליח לשכנע את חברי הוועידה בשיחות אישיות שקיים על כל אחד ואחד כי יעניק להם כוח פוליטי רב, והם קנו את זה בשמחה ● בן ברק לזמן ישראל: "הציבור שלנו רוצה דמוקרטיזציה. התוצאה שהשגתי תביא לשינוי ברוח הזו" ● פרשנות

עוד 690 מילים

למקרה שפיספסת

דגל שחור שפרה אדומה מתנוססת עליו

בזמן שמספר האזרחים הישראלים החיים שנחטפו על ידי חמאס לעזה הולך ופוחת, נחטפה גם מדינת ישראל על ידי ממשלת יהודה. זה לא רק העימות הבלתי נתפס עם האמריקאים של ראש הממשלה שמקריב את הנכס המדיני החשוב ביותר שלנו כדי להחזיק בשלטונו, או המסמוס המכוון של עסקאות החטופים, זו גם הנכונות למלא כל גחמה של שותפיו הקיצוניים ולהחדיר את המשיחיות באופן עמוק אל תוך משרדי הממשלה.

*  *  *

ביולי האחרון הוצגו לראשונה באתר הארכאולוגי תל שילה שבגדה המערבית, הפרות האדומות שהוטסו לארץ מטקסס. תחקיר של "עיר עמים" דגל אדום חשף אז את מעורבות רשויות המדינה בהבאתן של הפרות האדומות לארץ.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 789 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

נתניהו חשב שיעשה קסם. זה לא עבד על בג"ץ והיועמ"שית

ההתנהלות נתניהו סביב חוק הגיוס מלמדת כי חשב שהוא יכול לרבע את המעגל ולגרד עוד זמן מבג"ץ ● אבל נתניהו לא קרא נכון את המפה ● בג"ץ לא טרח לתת ולו גרם של משקל לעמדתו ביחס לעתירות, וגם לא לבקשתו לקבל ארכה של 30 ימים לצורך השלמת חוק חדש ● יחד עם היועמ"שית, בית המשפט שלח מסר ברור: לא תתאפשר כל מניפולציה של המשך אי גיוס החרדים או תשלומי התמיכות ללא הסמכה מפורשת בחוק ● פרשנות

עוד 1,138 מילים

עקורים

אפליית נשים בתחב"צ עולה מדרגה: במודיעין עילית מצמידים לחלק מהאוטובוסים סימן צהוב ומגדירים אותם כמיועדים לגברים בלבד ● בחברת "קווים" טוענים שמדובר בפעולה של עבריין בודד ושהחברה פועלת להסרת המדבקות, אבל בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם נשים הושארו בתחנה ● ציפי לביא, פמיניסטית חרדית: "האחריות היא על הנהג, החברה ומשרד התחבורה ואני מצפה מהם לאכוף את החוק"

עוד 1,173 מילים

"האומנם הפקירו אותנו?"

בעלה ובנה נרצחו, בן נוסף נפל בקרב כמעט מול עיניה – והיא הייתה אחת מ־30 אנשי משמר הירדן שלחמו בעוז במאות חיילים סורים בלי לקבל סיוע עד שנשבתה ● סיפור הגבורה המדהים של רבקה (פיינשטיין) גרבובסקי – שמזכיר את גבורת הלוחמים והלוחמות ב־7 באוקטובר – נעדר כמעט לחלוטין מהאתוס המוכר, ויש לזה כנראה סיבה פוליטית

עוד 2,388 מילים

בכפוף להחלטת הקבינט, צה"ל נערך למלחמה קצרה וקטלנית בלבנון

אתמול סיימו כל מפקדי הגדודים בסדיר ובמילואים סדנה לקראת מהלך אפשרי בלבנון ● "מלחמת לבנון הבאה, מתי שלא תפרוץ, תהיה קצרה יותר ממה שאנחנו חושבים, במיוחד בגלל היבט הלגיטימציה הבינלאומית", אומר לזמן ישראל גורם במערכת הביטחון ● המשמעות היא שישראל חייבת להכין תוכנית פעולה קטלנית, שתביא את ההישג הנדרש בזמן קצר מאוד ● פרשנות

עוד 779 מילים ו-2 תגובות
היום ה־174 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

מפקד הכוחות המזוינים של ארה"ב: לא סיפקנו לישראל את כל הנשק שהיא ביקשה מאיתנו

יושב ראש המטות המשולבים אמר שחלק מזה נובע מכך שישראל ביקשה דברים שאין לארצו יכולת לספק או שהיא לא מעוניינת לספק כרגע ● בג"ץ קבע שמיום שני תופסק התמיכה הכלכלית במוסדות תורניים שתלמידיהם נדרשים להתגייס לצבא ● לפיד ניצח בבחירות לראשות יש עתיד עם 52.5% מהקולות ● כוחות הביטחון הרגו את אחד מעשרת הפעילים הבכירים בזרוע הצבאית של חמאס

עוד 52 עדכונים

חל שיפור בהכנסת הסיוע, אך ישראל מציבה מכשולים

המתאם ההומניטרי של האו"ם בעזה ובגדה המערבית טוען כי ישראל עדיין מגבילה את הסיוע - אם כי חל שיפור מתון ● הוא מצביע על עיכובים משמעותיים בצד הישראלי, בהם בדיקות חוזרות של הסיוע על ידי צה"ל וסגירת מעבר הסחורות בכרם שלום בגלל השבת ● בשיחה עם זמן ישראל הוא מזהיר מפני ההשלכות של פלישה אפשרית לרפיח

עוד 1,608 מילים

פרויקט "ממספרים לשמות" משתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות מצולמים אלמונים בתמונות שצולמו לפני, במהלך או אחרי השואה ● בריאיון לזמן ישראל, מייסד הפרויקט דניאל פאט מספר כי בעזרתו הצליחו לזהות מאות מצולמים בתמונות שאחרת היו נשכחות מהעולם ● "יש מיליוני פנים שעוד לא עברו אנליזה"

עוד 1,147 מילים

תחזית הבלהות של האוצר

בתחילת המלחמה היה נדמה שהמוני צעירים חרדים יתגייסו וכתוצאה מכך ישתלבו בעבודה ● אלא שבעסקה הנכרכת מעל ראשיהם הם ימשיכו להיות כבולים בישיבות עד גיל מאוחר ● לפי האזהרה חסרת התקדים של האוצר מדובר בהפסד של 104 מיליארד שקל בעשור הקרוב ● באוצר ממליצים לבטל את גיל הפטור, לתחום את מספר הלומדים בישיבות ולגייס את השאר

עוד 1,568 מילים

תלמידי העוטף חזרו ללימודים באזור הגבול בלי מיגון מתאים

מאות ילדים ובני נוער מהעוטף חזרו ללמוד סמוך לגבול בבית ספר מחודש, אך לטענת הנהגת ההורים ללא מיגון מתאים ● לזמן ישראל נודע כי משרד החינוך מאפשר לתלמידים להיכנס לכיתות לימוד מחודשות עם ממ"דים שגודלם כמחצית מהתקן ● חלק מההורים כבר הודיעו כי לא ישלחו את הילדים ● משרד החינוך מתחמק ממענה ● המועצה האזורית: קיבלנו אישור מפיקוד העורף

עוד 758 מילים ו-1 תגובות

נשף המסכות של החרדים

שעות ארוכות ישבו אתמול השרים החרדים עם נתניהו, והביעו את התנגדותם לחוק הגיוס המתגבש ● הם נגד מכסות, יעדי גיוס והסנקציות שמוצעים בחוק, למרות שהם יודעים היטב כי מדובר בדרישות פיקטיביות ● היום המדינה צריכה למסור את תשובתה לבג"ץ - שכבר הבהיר כי בכוונתו להכריע עוד השבוע בעניין כספי התמיכה לתלמידי ישיבות שאינם מגויסים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של ״מכסות״ גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח - מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים... המשך קריאה

אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.

עוד 521 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה