טוב עשתה ממשלת ישראל שהזרימה כמויות אדירות של כסף לכלכלה בעת משבר הקורונה, ודי היה ברור שזה גם יתבטא בגירעון אדיר, כפי שפורסם אתמול (שני).

הבעיה של המדינה לא היתה בהזרמת הכספים – אלא בדרך הרשלנית שבה ביצעה את זה.

באותם ימים ראשונים של המשבר, בנימין נתניהו, אז ראש ממשלת המעבר, התעקש לא להזרים כספים כדי להנשים את הכלכלה המדממת. לנתניהו זוכרים בעיקר באותם ימים את ראיון ה"בלי שטיקים ובלי טריקים", כשקרא לבני גנץ להקים עמו ממשלת רוטציה, אבל אחד הדברים הנוספים שהוא ציין באותם ימים היה כי כתלמידו של מילטון פרידמן, הוא מסתייג מהזרמת כספים למשק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ בדיון כלכלי, 3 בספטמבר 2020 (צילום: חיים צח / לע"מ)

בראיון לערוץ 12 נתניהו אף ציין שהוא חושש שהזרמה כזו תוביל להיפר-אינפלציה. הוא רמז שבשאר המדינות עשו טעות כהחליטו לנקוט בצעד כזה של הרחבה.

נתניהו הבין רק באיחור שהתורה שלמד מפרידמן במאה הקודמת תחת תנאים כלכליים סטנדרטים, לא כל כך משתלבת עם משבר עצום מהסוג שבמהלכו נכתבים חוקי הכלכלה מחדש.

נתניהו הבין רק באיחור שהתורה שלמד מפרידמן במאה הקודמת תחת תנאים כלכליים סטנדרטים, לא כל כך משתלבת עם משבר עצום מהסוג שבמהלכו נכתבים חוקי הכלכלה מחדש

ריח עשן הצמיגים של הפגנות העצמאים שהגיע עד ללשכתו ולחץ כבד מצד בנק ישראל גרמו לנתניהו לשנות את מדיניותו. אז גם הגיעה החלטתו המבוהלת על הזרמת כספים מהירה, רובה נעשתה בצורה לא מתוכננת.

במסיבת העיתונאים שערך עם שר האוצר אז משה כחלון, נזרקו לציבור מספרים של 80 מיליארד ש"ח בתכנית שנראתה כאילו נכתבה שעה לפני אותו ארוע. לא ברור היה מנין בדיוק יגיעו הכספים לתכנית, למי בדיוק יחולקו ואיך יחולקו.

20% מהתוכנית הכלכלית לשנת 2020 כלל לא מומש עד היום. חלקים אחרים בתוכנית – כמו חלוקת תלושי מזון והכשרה מקצועית, שהיו אמורים להיות מיושמים ראשונים – הובאו למסלול ההשמה רק תשעה חודשים אחרי פרוץ המשבר.

עימות בין פרופw אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו של נתניהו, להראל ויזל, מנכ"ל ובעלים של קבוצת "פוקס" (צילום: צילום מסך, חדשות 12)

ההתדרדרות של נתניהו בסקרים אף הובילה אותו להשיק שתי תוכניות פופוליסטיות והיסטריות של מענק לכל אזרח בעלות כוללת של כ-8 מיליארד ש"ח. זאת, למרות שלפחות אחת מהן לא היתה חלק מן התכנית הכלכלית שהוצגה רק כמה ימים קודם לכן.

נתניהו טען אז שזה יניע את גלגלי הכלכלה, הכלכלנים הזהירו ששום גלגל לא באמת יזוז כתוצאה מהתוכנית, ומחקר של האוניברסיטה העברית קבע לבסוף שהמענק הזה הזיז בעיקר את גלגלי האוברדפרט.

נתניהו טען ש"מענק לכל אזרח" יניע את גלגלי הכלכלה, הכלכלנים הזהירו ששום גלגל לא באמת יזוז כתוצאה מהתוכנית, ומחקר של האוניברסיטה העברית קבע לבסוף שהמענק הזה הזיז בעיקר את גלגלי האוברדפרט

את השפעת הזרמת הכספים הזו ללא בקרה ותכנון לא נרגיש בקרוב. כרגע, חברות דירוג האשראי מקבלות בהבנה ואולי אף באהדה הזרמת כספים ממשלתית להצלת המשק גם על חשבון גירעון גבוה.

האזרח הקטן גם כך מאבד את ראשו די מהר בסכומים אדירים כאלו. מבחינתו, מדובר כרגע רק במספרים גדולים. בטח כשמהדורות החדשות מדברות איתו על גירעון בסכום עתק של 160 מיליארד ש"ח. את הההלוואות שמימנו את הגירעון נשלם גם כך רק בעתיד ואת מרבית הנטל ישאו ילדינו. אחת מההלוואות, בגובה של מיליארד דולר, תשולם גם בעוד 100 שנה על ידי נכדי ניננו. כ-45 מיליון דולר ריבית כל שנה.

הגירעון יהפוך ממספרים גדולים וחסרי חשיבות עבור האזרח לחובות אישיים כואבים בהמשך. כל שקל שבוזבז בתכניות הפופליסטיות והפזיזות, יורגש בכיסי האזרחים דווקא כשהקורונה תחלוף ותהיה מאחורינו. אז הציפייה מצד חברות דירוגי האשראי והמשקיעים עבור הממשלה תהיה להתחיל להוריד את הגירעון ויחס החוב-תוצר לכיוון הרמות הנמוכות בתקופת טרום המשבר.

מחאת העצמאים בכיכר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לפי אחת ההערכות של בנק ישראל, הממשלה תצטרך לקצץ לצורך משימה זו סכומים של עד 20 מיליארד שקל מתקציבה – יתכן שכבר במהלך שנת 2022. המשמעות היא שהממשלה תצטרך לקצץ בעוד כשנה בצורה חדה בשירותי הממשלה לאזרח וגם להפעיל את המוקש הפוליטי אולי הכי גדול, שזה העלאת מיסים.

לפי אחת ההערכות של בנק ישראל, הממשלה תצטרך לקצץ עד 20 מיליארד שקל מתקציבה. המשמעות היא קיצוץ חד בעוד כשנה בשירותי הממשלה לאזרח וגם הפעלת המוקש הפוליטי אולי הכי גדול – העלאת מיסים

כשהיה מדובר בצורך לקיצוץ הרבה יותר צנוע של כ-3 מיליארד מהתקציב בתקופת טרום הקורונה, הממשלה נכשלה. קשה לראות כרגע איך קיצוץ כזה מתבצע בהצלחה בסכומים שהם פי 4 ויותר, רגע אחרי שסקטורים שלמים במשק נמחקו וחלה עליה של 37% במספר פשיטות הרגל.

אבל לפני כן, אולי כדאי שהממשלה תתחיל קודם ממשהו הרבה יותר בסיסי: למשל, חקיקת תקציב המדינה.