דירוג האשראי של ישראל אינו נמצא בסכנה מיידית, גם בשעה שהמדינה נאבקת לבלום את נגיף הקורונה, עובדת ללא תקציב ועומדת בפני אפשרות של סבב בחירות רביעי בתוך שנתיים. זה המסר שיצא מראיון בלעדי שערך זמן ישראל עם אנליסט האשראי שאחראי לקביעת הדירוג הריבוני של ישראל בחברת סטנדרט אנד פורס (Standard & Poor's), שנערך לפני הודעת נתניהו על ההסכם המדיני עם איחוד האמירויות.
היסודות המאקרו-כלכליים של ישראל "חזקים", והמוסדות שלה, בהם בנק ישראל, "אמינים", כך אומר קארן ורטפטוב, מנהל בחברת הדירוג העולמי סטנדרט אנד פורס ואנליסט אשראי ריבוני עבור חברת הדירוג שיושב בפרנקפורט.
ורטפטוב, בעל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוקספורד, ועובד לשעבר של משרד האוצר הרוסי, מסביר כי "אנחנו צריכים באמת לראות חולשה עקבית וממושכת בביצועים הכלכליים והפיסקליים לפני שאנחנו מתחילים לשנות את הדירוג".
הביצוע התקציבי של ישראל השנה "צפוי להיות מאוד מאוד חלש" לדבריו, עם גירעון דו-ספרתי, של יותר מ-14% מהתמ"ג, לעומת 3.7% בשנת 2019. אבל הוא מדגיש כי הדבר "אינו ייחודי" לישראל, וכי מדינות אחרות יסבלו ממצב דומה.
"בארצות הברית אנחנו מצפים שהגירעון התקציבי יתרחב ל-17% מהתמ"ג, ביפן ובאיטליה ל-14%-15% מהתמ"ג וכן הלאה, כך שזה לא יוצא דופן", הוא אומר.
לדבריו, ל"עצירה הפתאומית הבלתי רגילה" בפעילות הכלכלית בעולם תהיה השפעה בעיקר על דירוג האשראי הריבוני של כלכלות שווקים מתעוררים, אותן מדינות פחות מפותחות שיש להן מדיניות פיסקלית ומוניטרית פחות אמינה.
"הם כבר ספגו את המכה", הוא אומר. "תסתכל על אמריקה הלטינית, אפריקה, אסיה – למעשה נקטנו לא מעט פעולות דירוג שליליות רק מפני שהמשבר הנוכחי חשף חולשות" שהיו קיימות עוד לפני מגפת הקורונה.
אבל למדינות מפותחות, מוסיף ורטפטוב, ובהן ישראל, שיש להן "מוסדות יעילים יחסית, הכנסה גבוהה יחסית ומדיניות כלכלית אמינה", לא היו הורדות דירוג.
"תסתכלי על ארה"ב, יפן, גוש האירו – הדירוגים שלהם לא השתנו. שינינו כמה תחזיות, אבל לא את הדירוגים עצמם", הוא אומר. "וזאת מפני שאנחנו מאמינים שלמדינות האלה יש גמישות יוצאת מן הכלל, בעיקר במונחים של מדיניות מוניטרית, כדי לתמוך בכלכלות שלהן באמצעות גירוי מדיניות יוצא מן הכלל. הגמישות הזאת מאפשרת לממשלות להרוויח זמן, שהן יכולות לנצל אותו כדי להתרכז ברפורמות להגברת הצמיחה ולייצוב פיסקלי בעידן שלאחר הקורונה".
"אנחנו חושבים שבעיקרו של דבר, בהינתן יסודות השוק החזקים יחסית של רבות מהמדינות המפותחות – ובעיקר אלה שמנפיקות מטבעות עתודה עולמיים, כמו האירו או הדולר, הין וכן הלאה – הן יכולות להשתמש במדיניות מוניטרית כדי לתמוך במאמצים הפיסקליים של הממשלות שלהן", הוא אומר.
"זה אומר שבנקים מרכזיים יכולים לקנות חובות ממשלתיים כדי להמשיך לפקח על עלויות האשראי, וזה מה שקורה בכל העולם וגם בישראל. וזה מונע הידרדרות משמעותית בפרופיל החוב של הממשלה – משמע ששיעורי הריבית, או העלות של חוב חדש, נשארים נמוכים מאוד. וגם אם החוב הציבורי יגדל משמעותית ב-2020, אם הצמיחה תתאושש בהמשך השנה ויסודות אשראי אחרים יישארו חזקים, יהיה אפשר להימנע מהשלכות שליליות על הערכת האשראי הריבוני.
"השילוב של התאוששות כלכלית, שהתאפשרה בחלקה בזכות גירוי המדיניות הנוכחי, ושל ייצוב פיסקלי אמור להחזיר את החוב הציבורי אל מסלול של ירידה".
לדבריו, זו הסיבה לכך שעבור רוב המדינות המפותחות, סטנדרט אנד פורס יכולה "להסתכל מבעד לחולשה הזמנית הזאת בביצוע הפיסקלי" ולהתמקד במגמות לטווח הבינוני, וזו אותה הגישה שסטנדרט אנד פורס נוקטת ביחס לישראל.
לדבריו, עבור רוב המדינות המפותחות, סטנדרט אנד פורס יכולה "להסתכל מבעד לחולשה הזמנית הזאת בביצוע הפיסקלי" ולהתמקד במגמות לטווח הבינוני, וזו אותה הגישה שחברת הדירוג נוקטת ביחס לישראל
מגפת הקורונה הביאה השנה את שיעור האבטלה בישראל לשיאים חדשים, וצפויה להוביל להתכווצות הכלכלה הגדולה ביותר אי פעם.
כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-2020 בכ-6.2%-8.3% בהשוואה לשנה שעברה, על פי דוח שפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ביוני.
האבטלה, שעמדה על 4% לפני תחילת המשבר, עלולה, בתרחיש הגרוע ביותר, להגיע עד 15% בסוף השנה, כך על פי תחזית משרד האוצר לשנים 2023-2020, על סמך נתונים הכוללים עובדים שהוצאו לחל"ת.
בישראל נרשמו בסוף השבוע שעבר 88,554 מקרים מאומתים של קורונה ו-639 מקרי מוות מהמחלה, ומאז מספר החולים כבר עבר את ה-90 אלף. בעוד הגל השני של המגפה מעכב את התאוששות הכלכלה, מספר המובטלים, שזינק ליותר ממיליון באפריל, הגיע לכ-22% ב-12 באוגוסט, כך על פי שירות התעסוקה.
יחס החוב לתמ"ג בישראל, שעמד על 60% בסוף 2019, צפוי לעלות ל-76% השנה ול-78% ב-2021, על פי בנק ישראל. יחס חוב לתמ"ג נמוך מעיד על כלכלה שמייצרת ומוכרת סחורות ושירותים שיש בהם די לכיסוי החובות.
כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה, הממשלה הכריזה על חבילת חילוץ כוללת, שהתנפחה ל-135 מיליארד שקלים, על פי אומדן ביצוע התקציב לחודשים ינואר עד יולי שפרסם משרד האוצר באוגוסט, מהחבילה המקורית בהיקף של 80 מיליארד שקלים שהוצגה בחודש מרץ.
אבל בעלי עסקים וכלכלנים מותחים ביקורת על היעדרה של מנהיגות כלכלית, לטענתם, בשעה שישראל מתמודדת עם נזקי מגפת הקורונה. החבילה הכלכלית שסיפקה המדינה עם פרוץ המשבר הייתה מעט מדי, מאוחר מדי.
בעלי עסקים וכלכלנים מותחים ביקורת על היעדרה של מנהיגות כלכלית, לטענתם, בשעה שישראל מתמודדת עם נזקי מגפת הקורונה. החבילה הכלכלית שסיפקה המדינה עם פרוץ המשבר הייתה מעט מדי, מאוחר מדי
כעת, כשהגל השני של המגפה מכה במדינה, ומביא עמו איום של סגרים נוספים, וכשהרחובות גועשים בזעם ובתרעומת על התנהלות הממשלה במשבר, נתניהו, במה שנראה כתגובת פניקה, פשוט מחלק כסף בניסיון כושל לפייס את ההמון: הממשלה אישרה ביולי תכנית מענקים שנויה במחלוקת, בהיקף של 6.7 מיליארד שקלים, המחולקים לאזרחים בהתאם למספר הילדים במשפחה.
לא רק בלגן כלכלי, אלא גם פוליטי
בינתיים, המנהיגים הפוליטיים והשותפים לקואליציה, ראש הממשלה נתניהו וראש כחול לבן בני גנץ, נקלעו למאבק פנים-קואליציוני שמעלה את או האיום של סבב בחירות רביעי. נתניהו וגנץ הסכימו להקים ממשלת חירום משותפת על רקע המגפה, לאחר ששלושה סבבי בחירות רצופים – באפריל 2019, בספטמבר 2019 ובמרץ 2020 – הסתיימו ללא הכרעה ברורה.
ביום רביעי האחרון הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק להעניק לממשלה ארכה להעברת התקציב. ההצעה מעניקה לממשלה 100 ימים נוספים לאישור התקציב מעבר למועד הנוכחי ב-25 באוגוסט. אם התקציב לא יאושר עד אז, הממשלה תיפול ויוכרזו בחירות. דרושות עוד שלוש הצבעות לצורך העברת החוק.
כל התהפוכות האלה מגבירות את הסיכוי שחברות דירוג בינ"ל יורידו את דירוג האשראי של ישראל, כך מזהירים בעלי עסקים, כלכלנים ופקידים במשרד האוצר.
מדוע הדירוג חשוב
דירוג אשראי ריבוני הוא ציון שניתן למדינות על ידי חברות דירוג – כמו סטנדרט אנד פורס, שירות המשקיעים של מודי ודירוג פיץ' – ומעיד על רמת הסיכון עבור משקיעים שרוכשים איגרות חוב המונפקות על ידי אותן ממשלות ועל ההיתכנות שהן לא יוכלו לפרוע תשלומים עתידיים.
ככל שהסיכון גבוה יותר, כך גדולה יותר הריבית שאותן מדינות צריכות לשלם כשהן מבקשות לגייס כסף ממשקיעים באמצעות הנפקת איגרות חוב ממשלתיות.
דירוג נמוך של מדינה מקשה ומייקר עבורה את גיוס הכספים בשווקים הבינלאומיים למימון הוצאותיה. סטנדרט אנד פורס נחשבת לגדולה ביותר מבין שלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות האלה.
דירוג נמוך של מדינה מקשה ומייקר עבורה את גיוס הכספים בשווקים הבינלאומיים למימון הוצאותיה. סטנדרט אנד פורס נחשבת לגדולה ביותר מבין שלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות האלה
דירוג האשראי שהעניקה סטנדרט אנד פורס לישראל הוא AA מינוס עם אופק יציב. דירוג האשראי של שירות המשקיעים של מודי עבור ישראל הוא 1A עם אופק חיובי, ודירוג האשראי של פיץ' עבור ישראל הוא A פלוס עם אופק יציב.
כל אלה הם ציוני דירוג להשקעות, ומשמעותם כי הסיכוי שישראל לא תוכל לפרוע את תשלומיה למשקיעים הוא נמוך מאוד.
סטנדרט אנד פורס העלתה את הדירוג של ישראל ל-AA מינוס עם אופק יציב באוגוסט 2018 – הדירוג הגבוה ביותר שהיה לישראל אי פעם, והרביעי בסולם של סטנדרט אנד פורס. ב-15 במאי השנה, הסוכנות אשררה את הדירוג ואת התחזית עבור ישראל, בזמן שהמדינה כבר הייתה בעיצומה של מגפת הקורונה.
סדריק ברי, מנהל שותף לדירוגים ריבוניים בפיץ', אמר החודש לרויטרס כי דחיית התקציב "תגביר את החששות לגבי יכולת ישראל ליישם מדיניות פיסקלית זהירה ולהמשיך במגמת צמצום החוב". לדבריו, הדבר עלול ליצור לחץ על הדירוג שלה.
ישראל השיגה ציון "מאוד מאוד גבוה"
המסר של ורטפטוב מסטנדרט אנד פורס הוא הרבה יותר מרגיע. "גם אם ביצוע התקציב השנה ובשנה הבאה יהיה חלש יותר מהתחזית שלנו, זה לא יוביל לפעולת דירוג שלילית אוטומטית ומיידית", הוא אומר.
לדבריו, דירוג נמוך יותר "ירמז שהחולשה הזאת היא עקבית יותר".
המסר של ורטפטוב מסטנדרט אנד פורס הוא הרבה יותר מרגיע. "גם אם ביצוע התקציב השנה ובשנה הבאה יהיה חלש יותר מהתחזית שלנו, זה לא יוביל לפעולת דירוג שלילית אוטומטית ומיידית", הוא אומר
הקריטריונים לדירוג ריבוני אינם מתמקדים רק באינדיקטורים למצב הפיסקלי ולחובות ציבוריים, הוא אומר. "קיימים הרבה משתני אשראי אחרים שאנחנו משקפים בדירוג שלנו. אינדיקטורים פיסקליים משפיעים על פחות מ-20% מהדירוג הסופי", מסביר ורטפטוב. אותם "משתנים הרבה יותר חשובים" הם תמ"ג לנפש; הפרופיל החיצוני, כלומר חוזק מאזן התשלומים של המדינה והמאזן החיצוני שלה; וגם האמינות של המדיניות המוניטרית של ישראל.
"שלושת המשתנים האלה קובעים יחד כמחצית מהדירוג", הוא אומר. "ובכולם ישראל השיגה ציון מאוד מאוד גבוה". לישראל יש "פרופיל חיצוני חזק באופן יוצא מן הכלל, כלומר הנכסים החיצוניים שלה עולים משמעותית על התחייבויותיה החיצוניות. נוסף על כך, רמת ההכנסה – התמ"ג לנפש – גבוהה מאוד, והאמינות והיעילות של מדיניות בנק ישראל גם הן גבוהות מאוד", מוסיף ורטפטוב.
ב-2019, התמ"ג לנפש של ישראל עמד על 43,700 דולר; ב-17 השנים האחרונות יש לה יתרת חשבון שוטף, כך שמצבת הנכסים החיצוניים נטו שלה עומדת על כ-40% מהתמ"ג, אחת הרמות הגבוהות ביותר בקרב מדינות שאינן מייצאות מוצרים שאינם סחורות, כך על פי דו"ח שפרסמה סטנדרט אנד פורס במאי 2020 כאשר אשררה את הדירוגAA מינוס של ישראל ואת התחזית היציבה שלה.
אולי קצת לחץ, אבל "היסודות נותרו חזקים"
"התחזית הנוכחית שלנו לדירוג היא יציבה, כלומר אנחנו לא מצפים לפעולות דירוג שליליות או חיוביות מידיות בשנתיים הקרובות. התחזית היציבה הזאת מדברת בעד עצמה", אומר ורטפטוב. זה יכול להשתנות, "אם האירועים בפועל יסטו באופן משמעותי מתרחיש הבסיס שלנו, ועכשיו תרחיש הבסיס הוא שהכלכלה תתאושש בשנה הבאה, הגירעון התקציבי יצטמצם ותהיה ממשלת קבע – אז ציפיית הבסיס שלנו היא שהממשלה הזו תשרוד ב-12 החודשים הקרובים.
"אבל אם יהיה עוד סבב של זעזוע פוליטי ולא יהיה ברור מה קורה בנתיב הפיסקלי, ואם המגפה תימשך עוד זמן רב, כלומר הביצוע הכלכלי יהיה נמוך הרבה יותר מכפי שחזינו, אז מובן שייווצר לחץ על הדירוג", הוא מוסיף. "אבל שוב, כרגע יסודות האשראי של ישראל נותרו חזקים".
"אם יהיה עוד סבב של זעזוע פוליטי ולא יהיה ברור מה קורה בנתיב הפיסקלי, ואם המגפה תימשך עוד זמן רב, כלומר הביצוע הכלכלי יהיה נמוך הרבה יותר מכפי שחזינו, אז מובן שייווצר לחץ על הדירוג", הוא מוסיף
לישראל יש גם היסטוריה של התנהלות ללא ממשלה, בעיקר בשנה וחצי האחרונות, ו"היסודות המאקרו-כלכליים עדיין נותרו חזקים", אומר ורטפטוב.
מה שסטנדרט אנד פורס מצפה לו הוא התקציב לשנת 2021, "כדי לקבל קצת מושג על התכניות הפיסקליות של הממשלה לטווח הבינוני", הוא אומר. "נרצה לראות איך הממשלה רואה את הנתיב הפיסקלי לטווח הבינוני, כלומר אילו סוגי הכנסות והוצאות מתוכננים כדי לצמצם את יחס החוב הציבורי לתמ"ג".
בנוגע לוויכוח הפנים-קואליציוני אם תקציב חד-שנתי עדיף על דו-שנתי – נקודת המחלוקת בין נתניהו לגנץ – ורטפטוב אומר שאין זה מתפקידה של סוכנות דירוג לייעץ בענייני מדיניות, אלא להעריך סיכון אשראי.
אם יהיה סבב נוסף של בחירות, לדבריו, הדבר עלול למנוע את היכולת לבחון את מדיניות הממשלה לטווח הבינוני. אבל גם אם יהיה עוד סבב, המפלגות המתמודדות בבחירות יוכלו לספק מעט תובנות על האופן שבו הן רואות את המימון הציבורי בעתיד, לאחר משבר הקורונה.
אם יהיו בחירות, הדבר עלול למנוע את היכולת לבחון את מדיניות הממשלה לטווח הבינוני. אבל המפלגות המתמודדות יוכלו לספק מעט תובנות על האופן שבו הן רואות את המימון הציבורי בעתיד, לאחר משבר הקורונה
הערכת האשראי הבאה של החברה לישראל תהיה באמצע נובמבר, "ועד אז, אנו מקווים לקבל קצת מידע על התקציב של השנה הבאה". לדברי ורטפטוב, סטנדרט אנד פורס מניחה שבמחצית השנייה של השנה הבאה כבר יהיה חיסון לקורונה. "אם זה לא יקרה אז הסגרים יימשכו, וכמובן, הצמיחה עלולה להיות נמוכה והממשלה עלולה להידרש להוצאות גדולות יותר כדי לתמוך בכלכלה. בתרחיש הזה, אנו עלולים לראות הרבה יותר השפעה שלילית על המימון הציבורי".
בדוח שלה ממאי, סטנדרט אנד פורס צופה צמיחה של 6.5% בתמ"ג הישראלי ב-2021. "אבל השורה התחתונה היא שלישראל יש יכולת לתמוך בכלכלה, ויש לה זמן מה להחליט כיצד לחזור לרפורמות להגברת הצמיחה ולייצוב פיסקלי לאחר המגפה", הוא אומר. אם בשנה הבאה הכלכלה תתאושש כמצופה, לדבריו, הדבר יגדיל את הכנסות הממשלה ממסים, ועשוי לצמצם את הגירעון בשנה הבאה.
בנוגע לביקורת החריפה של שחקנים מקומיים על התנהלות הממשלה בנוגע למשבר ולהפגנות, ורטפטוב אומר שעוד מוקדם לשפוט, ושברוב המדינות קיימות תחושות דומות. "כסוכנות דירוג בינלאומית, יש לנו את הפריבילגיה להציע פרספקטיבה עולמית", הוא אומר. "אנחנו עובדים עם 135 ממשלות מסביב לעולם ו… התחושות האלה קיימות ברובן".
"בעלי עניין מקומיים לא תמיד מרוצים מהדרך שבה ממשלות מתמודדות עם המשבר, אבל אם מסתכלים במבט השוואתי, המדיניות שנקטה ישראל לא חריגה: השלטונות סיפקו לכלכלה תמיכה פיסקלית ומוניטרית מהירה וגדולה למדי, ויש סיבה טובה להאמין שסוג כזה של חבילת מדיניות יעזור לכלכלה להתאושש. היעדר תמיכה בכלכלה עכשיו עלול להצריך הוצאות גדולות יותר בעתיד.
"תמיד אפשר לבקר את הממשלה שהיא אטית מדי או קצרת רואי. אבל בעוד כמה חודשים נוכל למעשה לראות אם האמצעים יוצאי הדופן האלה היו יעילים ואפשרו לכלכלה להתאושש. אני חושב שככל הנראה עוד מוקדם מדי לשפוט", הוא אומר.
"תמיד אפשר לבקר את הממשלה שהיא אטית מדי או קצרת רואי. אבל בעוד כמה חודשים נוכל למעשה לראות אם האמצעים יוצאי הדופן האלה היו יעילים ואפשרו לכלכלה להתאושש. אני חושב שככל הנראה עוד מוקדם לשפוט"
בשיחה שלנו, ורטפטוב הדגיש כי התפתחויות גיאופוליטיות שליליות הן עדיין משתנה "חשוב מאוד" בפרופיל של ישראל. "הדירוג של ישראל מתחשב בסיכונים האלה, שהם מאוד לא טיפוסיים לכלכלה מפותחת", לדבריו. "אם תהיה הסלמה במתיחות הפנימית או מלחמה חיצונית, גם זה יכול ליצור לחץ על הדירוג".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו