ליזה גריר נהגה להקדיש חלק ניכר מזמנה ומכספה לתוכניות פילנתרופיה ארוכות טווח. לא היה לה אכפת שיחלפו שנים עד שניתן לראות את פירות התרומה: אגף חדש בבית חולים שעלותו מסתכמת במאות מיליונים שנבנה בצד השני של העולם, או פרויקט שדורש שנים של תכנון.
אבל עם פרוץ המגפה, היא החלה לחשוב על מה שקורה קרוב לבית, ובמקרים מסוימים מה שקורה בעיר שלה. "אני מעדיפה לתת ציוד מיגון לצוותי בית חולים כדי שאנשים יוכלו לחיות", היא אומרת בראיון מביתה שבלוס אנג'לס, שם בתי החולים כורעים תחת העומס. "עניין של חיים או מוות הפך להיות חשוב יותר".
גריר אינה היחידה ששינתה את מדיניות התרומות שלה.
על פי דו"ח שפרסם לאחרונה ארגון Jewish Funders Network, רוב התורמים היהודים חושבים מחדש על אסטרטגיות הפילנתרופיה שלהם בעקבות משבר הקורונה, מקלים בדרישות לקבלת למענקים ונותנים יותר ויותר תרומות לא מוגבלות לשימוש לכל מטרה, ולאו דווקא עבור פרויקטים ספציפיים או תוכניות חדשות.
"אנחנו מדברים על זה שנים, אבל בתקופה הזו אנשים באמת אימצו בלב שלם צורת נתינה גמישה יותר", אומר אנדרס ספוקויני, נשיא ומנכ"ל Jewish Funders Network.
השינויים במדיניות התרומות מעולם לא קרו כה מהר כמו במהלך המשבר, וקשה לזכור זמנים שבהם הצורך גבר בצורה כה מהירה. נקודת האור במשבר היא שבניגוד לעיתות מצוקה אחרות, הפעם שוק המניות רושם עליות והמשמעות היא שלתורמים יש יותר כסף זמין.
הצרכים בקרב הקהילות היהודיות רבים וחורגים מעבר לצורך במשאבים רפואיים. הנזק הכלכלי שגרמה הקורונה יצר צורך חסר תקדים בשירותים בסיסיים כמו מזון וסיוע בדיור. המצב הוביל יותר ויותר תורמים לשנות את חלוקת התרומות ולהעדיף סיוע לשירותים סוציאליים על פני מטרות נוצצות יותר.
הנזק הכלכלי שגרמה הקורונה יצר צורך חסר תקדים בשירותים בסיסיים כמו מזון וסיוע בדיור. המצב הוביל יותר ויותר תורמים לשנות את חלוקת התרומות ולהעדיף סיוע לשירותים סוציאליים על פני מטרות נוצצות יותר
סקר ה-Jewish Funders Network מצא, כי 30% מחברי הארגון, בו חברים יותר מ-500 תורמים פרטיים גדולים, עמותות צדקה ציבוריות וקרנות, דיווחו כי העניקו 409 מיליון דולר במענקי חירום מאז תחילת המשבר העולמי.
יותר מ-75% מהמשיבים לסקר ענו כי הגדילו את תרומתם בעקבות המצב, ויותר ממחצית מהמשיבים הרחיבו את הנתינה כך שתכלול סיוע במזון ובדיור. שיעור דומה מקרב המשיבים אמרו כי החליטו לאפשר שימוש בתרומות שהוענקו בעבר לטובת צרכים אחרים בכלל זה תפעול שוטף.
הפדרציות היהודיות וקרנות המתמקדות בפעילות מקומית הגדילו גם הן את תרומתן. קרן הקהילה היהודית של לוס אנג'לס חילקה מענקים בסך 14 מיליון דולר. הפדרציה היהודית של ניו יורק הקצתה כ-64 מיליון דולר לסיוע לנפגעי הקורונה מעבר למענקים הרגילים שלה בסך 133 מיליון דולר.
מנכ"ל הפדרציה אריק גולדשטיין אומר כי הקורונה שימשה תזכורת לתורמים מה חשוב ביותר. "נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש. זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה".
נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש. זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה"
דירקטוריון הפדרציה אישר חמישה סבבי מענקים נוספים השנה מעבר לתקציבו הכולל המסתכם בכ-195 מיליון דולר. רוב המענקים הנוספים עברו לסוכנויות שירותים סוציאליים שמספקות מזון, מחסה ושירותי בריאות הנפש, וכן למרכזי הקהילה היהודית שנאלצו להיסגר.
גולדשטיין אמר כי הזינוק בביקוש לשירותים סוציאליים, שממומן בחלקו על ידי סיוע ממשלתי אבל עדיין דורש תמיכה פילנתרופית, הוביל להגברת המודעות לחשיבותם של השירותים הסוציאליים ולהיקף העוני בקהילה היהודית.
הפדרציה היהודית של ניו יורק השתמשה בכספיה כדי לכסות את עלותם של כמה ממענקי החירום שלה השנה, כפי שעשתה בתקופת השפל הגדול אשר כמעט רוקן אותה ממשאבים כאשר העניקה סיוע למובטלים.
אבל במהלך החודשים האחרונים נרשמה דווקא עלייה בתרומות, בין היתר בגלל ששוק המניות רשם עליות שערים והעניק לתורמים תחושת ביטחון שאפשרה להם לתרום כרגיל, או אף להגדילן.
במהלך החודשים האחרונים נרשמה עלייה בתרומות, בין היתר בגלל ששוק המניות רשם עליות שערים והעניק לתורמים תחושת ביטחון שאפשרה להם לתרום כרגיל, או אף להגדילן
אבל גם בשעה שבה תורמים רבים מעבירים את הדגש לתמיכה בשירותים חיוניים כגון סיוע במזון ושירותי בריאות הנפש, או תרומות של ציוד מיגון לבתי החולים, יש ביניהם כאלה שמזהירים מפני הזנחת מטרות אחרות, בהן תמיכה במוסדות תרבות ובפרויקטים הנוגעים לחיים היהודיים.
השאלה האם ראוי לתרום לאמנות או למטרות אחרות כאשר אנשים רעבים "היא דילמה ישנה, זו אינה דילמה ייחודית לעידן הקורונה", אומר ספוקויני. "ישנם די משאבים כדי לתמוך בכל המטרות ואין לזנוח מיזמי תרבות לקידום חיים יהודיים רק מפני שיש צרכים בסיסיים יותר שעדיין לא נענו".
"זו אינה דילמה ייחודית לקורונה. ישנם די משאבים כדי לתמוך בכל המטרות ואין לזנוח מיזמי תרבות לקידום חיים יהודיים רק מפני שיש צרכים בסיסיים יותר שעדיין לא נענו"
"זה הופך להיות שיח קשה מאוד", הוא מודה. "אני נוטה לחשוב שבניית קהילה וצרכי רווחה משלימים זה את זה. קהילות מעורבות תורמות יותר לצדקה, אז איך יוצרים קהילה מעורבת? עם דברים שאינם שירותים סוציאליים".
מעבר לכך, התמיכה במוסדות תרבות מסייעת לרווחת האנשים שעובדים במקומות שרבים מהם נמצאים במצוקה כלכלית בגלל הקורונה. גריר התחילה לתמוך במרכז מקומי לאומנויות הבמה, לאחר שחלפה מדי יום במכוניתה על פני אולם תיאטרון סגור, והחלה לחשוב על האנשים אשר תלויים בו לפרנסתם.
"בהתחלה, חשבתי רק שזה לא מאוד משנה אם אנחנו הולכים לתיאטרון", היא מסבירה. "ואז התחלתי להבין, רגע, יש 300 איש והם מפרנסים משפחות ופתאום יש לך אלף אנשים שלא יהיה להם מה לאכול".
ספוקויני רואה חשיבות בתמיכה במוסדות האלה כאשר מתכננים את החיים שאחרי הקורונה. הוא משווה את התקופה שלאחר החיסון ההמוני נגד קורונה לזו שבאה לאחר המגפה השחורה בימי הביניים, ורוצה שארגונים יהודיים יוכלו להציע תוכן אמיתי ליהודים כאשר תתאפשר חזרה מסוימת לחיים רגילים.
"תמיד יש חיפוש רוחני לאחר מגפה", הוא אומר. "ואם לא נשקיע מספיק, לא נוכל לספק ליהודים אפשרות לעסוק בזה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו