אביחי מנדלבליט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

המסמכים שמנדלבליט אולץ לחשוף מגלים תמונה עגומה של רשלנות וקלות דעת

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

ינואר 2016. מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, נבחר זה עתה על ידי ממשלת נתניהו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, והוא מגן על ההחלטה בבג"ץ, במסגרת עתירות שהוגשו נגד מינויו. באותה שעה לא עומדות על הפרק חקירות או בדיקות פליליות בעניינו של נתניהו, ומנדלבליט לא חולם להיתקל בסיטואציה כזו.

"מצבים שבהם על היועץ המשפטי לממשלה לבחון שאלות פליליות לגבי ראש הממשלה או מי מחבריה הם נדירים ויוצאי דופן", הוא כותב לבג"ץ בתשובה לעתירות, "היועצים המשפטיים לממשלה הוכיחו בעבר שהם יכולים להורות על חקירות פליליות נגד חברי הממשלה ואף להורות על העמדתם לדין, חרף העבודה השוטפת עימם".

מרץ 2016. בדיוק חודשיים ימים מאז החליטה הממשלה למנות את מנדלבליט לתפקיד, חודש ויומיים מאז החל לכהן כיועץ המשפטי לממשלה. היועץ החדש יושב בישיבת עבודה עם פרקליט המדינה שי ניצן, ראש אגף החקירות מני יצחקי, ובכירים נוספים בפרקליטות ובמשטרה. על הפרק: חשדות פליליים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניצניה הראשונים של הפרשה שתהפוך בהמשך ל"תיק 1000".

על כתפיו של מנדלבליט משימה כבדת משקל: האם לאשר ביצוע מהלכי חקירה, במסגרת חקירה פלילית או בדיקה מקדימה, כלפי נתניהו. ההחלטה היא של היועץ בלבד, נוכח הוראת סעיף 17 לחוק יסוד הממשלה, הקובע שלא תיפתח כל חקירה נגד ראש ממשלה אלא בהסכמת היועץ.

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו ב-2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו ב-2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ה"הסכמות" שנתן מנדלבליט בראשית הדרך, בכל שלושת התיקים שבהם נאשם נתניהו כעת, עומדות במוקד טענות מצד סנגורי נתניהו. בסדרת מסמכים שהוגשו אתמול לבית המשפט המחוזי ממשיכים הסנגורים, לצד תשובת נתניהו לכתב האישום והמשך הבקשות למחיקת סעיפים מתוכו, להלום בתביעה על רקע פגמים בהליכי האישור שנתן היועץ למהלכי החקירה בתחילת הדרך.

בעקבות טענות קודמות שהעלו בנושא, הורה כזכור בית המשפט המחוזי לתביעה להעביר לידי הסנגורים את האישורים שנתן היועץ בזמן אמת, "בכל פורמט שבו ניתן".

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה. אתמול הם נחשפו גם פומבית, בשל החלטת הסנגורים לצרפם כנספחים לבקשתם החדשה לפסול את כתב האישום נוכח הפגמים בהליכי האישור, בטענת "הגנה מן הצדק".

לטענת הסנגורים, האישורים שאמור היה לתת מנדלבליט לחקירה, התבקשו "כדי שניתן יהיה לדעת האם אישר היועץ את פתיחת החקירות בעניינו של ראש הממשלה, מה היה טיב החשדות שלגביהם אושרו הבדיקה והחקירה, מתי אישר היועץ לעשות כן, כך שניתן יהיה לבחון האם ניתנו אישורים ואילו פעולות חקירה אושרו לביצוע".

סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עמית חדד ובועז בן צור, בבית המשפט המחוזי בירושלים, 1 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עמית חדד ובועז בן צור, בבית המשפט המחוזי בירושלים, 1 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מסקנת הסנגורים לאחר עיון במסמכים: "החקירות נגד ראש הממשלה נפתחו בחוסר סמכות ובסתירה חזיתית לדרישה הקבועה בחוק יסוד הממשלה".

מבלי להאריך, מדובר בטענות סרק. היועץ לא רק נתן אישור כללי לחקור את נתניהו, אלא טרח והתעקש לבחון ולאשר מראש כל פעולת חקירה בנפרד, הרבה מעבר לדרישה שבחוק היסוד. אך המסמכים שהיועץ אולץ לחשוף, מגלים תמונה עגומה על הרשלנות, קלות הדעת, האגביות והשטחיות שבהן פעל היועץ הטרי, כשנחתה על שולחנו פצצת החשדות נגד נתניהו.

"נ' ללא ספק הולך לחקירה"

הנה מזכר, הכולל סיכום ישיבה אצל היועץ מיום 3.3.2016. כמו יתר המסמכים שהעבירה התביעה, גם המסמך הזה מושחר כמעט כולו, למעט שורה או שתיים בכל עמוד. בפגישה הזו מתוארות ההקלטות שנמצאו על מכשיר הטלפון של ארי הרו במסגרת חקירתו שלו – המתעדות את פגישותיהם של נתניהו ושל ארנון מוזס, הקלטות העומדות בלב "תיק 2000".

זה הדיווח שקיבל היועץ: "בשתי הפגישות שומעים שיחה בין רוה"מ לבין מוזס, הבעלים של עיתון ידיעות אחרונות. שיחה אחת מיום 4.12.2014 ואחת שבועיים מאוחר יותר". השיחה ממשיכה להתנהל, ואחר כך אומר מנדלבליט: "אבל זה לא משנה, צריך להקשיב. לפי מה שאמר המקור, יש חשד".

ארי הרו בעת ששימש כראש הסגל של נתניהו. נובמבר 2014 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
ארי הרו בעת ששימש כראש הסגל של נתניהו. נובמבר 2014 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

חשד פלילי – מצדיק חקירה פלילית. אבל יעברו עוד חודשים ארוכים עד שמנדלבליט יסכים לעבור מפסים של בדיקה מקדימה לחקירה. אחד הנוכחים בישיבה, ככל הנראה איש משטרה, שואל את היועץ באותה ישיבה: "לנו חשוב שתגדירו, באיזה מעמד הדבר הזה, בדיקה, חקירה?". מנדלבליט משיב: "בדיקה".

ישיבה נוספת בלשכת היועץ, התאריך – 26.6.2016. מנדלבליט מנחה את הנוכחים: "ב-2000 [התיק כבר קיבל כינוי בשלב הזה] אנחנו מתחילים בפעולה מול א"ה [הכוונה לארי הרו], חקירה לא תחת אזהרה". אחד הנוכחים מבקש לדייק: "רוצה לסכם, שלב ראשון מביאים את א"ה ומדברים איתו על הקלטות … אם משתף פעולה, חוקרים אותו על השאר". מנדלבליט: "ודאי". בהמשך מוסיף היועץ: "זאת פעולה ראשונה בתיק".

חולפים שבועיים. 6.7.2016, עוד ישיבה אצל היועץ. כל הנוכחים מבינים שלא ניתן עוד להותיר את דבר קיומה של הבדיקה בסוד, וכי יש צורך במתן הודעה רשמית לציבור. "רציתי לחדד את הדברים לפני שיוצאים לדרך", אומר היועץ, "מתחילים עם ארי הרו ב-2000, לא תחת אזהרה". בעניין ההודעה הפומבית, שתתפרסם כעבור שלושה ימים, מסביר מנדלבליט: "[זו] חובה אלמנטרית, גם לציבור וגם לו [לנתניהו] – יש בדיקה בעניינו של רוה"מ".

האינדיקציה הראשונה לכך שהבשילה אצל היועץ ההחלטה שהתגבש נגד נתניהו חשד סביר המצדיק לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה, מופיעה בדיון שמתקיים כבר ב-1.9.2016 – ארבעה חודשים תמימים לפני שנתניהו נחקר באזהרה ונמסרה לציבור הודעה על פתיחת החקירה.

ארנון (נוני) מוזס בבית המשפט המחוזי עם פתיחת משפטו, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ארנון (נוני) מוזס בבית המשפט המחוזי עם פתיחת משפטו, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בדיון הזה אומר מנדלבליט: "הרעיון הוא שבזמן קצר לאחר שייחקר נ' [נתניהו] תחת אזהרה…" – המשך המשפט הושחר. ועוד מדברי היועץ באותה ישיבה: "נ' ללא ספק הולך לחקירה תחת אזהרה בחשד לשוחד".

והנה אותה פגישה גורלית ב-15.12.2016, שבה מודיע היועץ המשפטי לממשלה לאנשיו ששלושה ימים קודם לכן, כבר עידכן בעצמו בפגישה פנים אל פנים את נתניהו כי הוא נכנס לסטטוס של חשוד, וכי היועץ אישר לחקור אותו באזהרה.

באותה ישיבה היועץ נמנע מלנקוב במונח "באזהרה", ומסתפק בכך שהוא מודיע כי הוא מאשר לחקור את נתניהו, אך חקירה באזהרה היא האפשרות היחידה. לא ניתן, באותו שלב, שבו יש חשדות פליליים נגד נתניהו, להסתפק בגביית עדות ממנו בלא להעניק לו את אותה אזהרה מפורסמת, בדבר זכותו לשתוק, להימנע מהפללה עצמית ולהיוועץ בעורך דין.

"ביום שני [דהיינו, שלושה ימים קודם לכן] פגשתי את רה"מ", מדווח מנדלבליט לנוכחים, "והודעתי לו שהוא הולך להיחקר … אנחנו יוצאים לדרך". אפשר רק לנחש כיצד חשו בכירי הפרקליטות והמשטרה כשנודע להם שמנדלבליט מזדרז לעדכן את החשוד המרכזי בדבר סטטוס החקירה עוד לפני שהוא מעדכן אותם.

בנימין נתניהו באולם 317 של בית המשפט המחוזי בירושלים, דקות לפני פתיחת משפטו. 24 במאי 2020 (צילום: Ronen Zvulun/ Pool Photo via AP)
בנימין נתניהו באולם 317 של בית המשפט המחוזי בירושלים, דקות לפני פתיחת משפטו. 24 במאי 2020 (צילום: Ronen Zvulun/ Pool Photo via AP)

חייבים להודות שיש גרעין של צדק בטענות הסנגורים: על היועץ המשפטי לממשלה מוטלת חובה לתת החלטה מסודרת ומנומקת, כאשר הוא מחליט לפתוח בבדיקה או לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה – זוהי חובתו מכוח חוק יסוד הממשלה. מנדלבליט לא טרח לפעול כך, ולתת החלטה מסודרת ומנומקת שאיתה אפשר היה להתמודד. מה שיש הוא שברי משפטים מתוך סיכומי דיון בלשכתו.

דרך ההתנהלות הזו מעידה על רשלנות ושטחיות. כך לא מקבלים החלטות שאמורות להתקבל בחרדת קודש. בדיוק כפי שהחלטתו לסגור את תיקי החקירה של שרה נתניהו נומקו על פני שתי פסקאות, בעוד יועצים קודמים טרחו ונימקו את החלטותיהם בהרחבה ובפירוט, על פני עשרות עמודים – בהתאם לחובתם לשקיפות ולמתן דין וחשבון לציבור.

האם זה יגרום לבית המשפט לבטל את כתב האישום נגד נתניהו? כנראה שלא. אך מלבד כאב הראש הקטן או הגדול שייגרם לתביעה במאבק הסיזיפי הטכני הזה בבית המשפט, נחשפת זווית נוספת של התנהלותו הקלוקלת של היועץ המשפטי לממשלה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,035 מילים ו-1 תגובות
סגירה