1
לבנון מתקשה להתמודד עם חקירת הפיצוץ בביירות
בימים האחרונים נחשפים יותר ויותר פרטים, שמקשרים בין המשטר הסורי לפיצוץ העז שהחריב את נמל ביירות ב-4 באוגוסט, ובלבנון יש לא מעט גורמים שמאוד לא מרוצים מכך.
ב-19 בינואר אירע ניסיון התנקשות בחייו של איש עסקים הסורי באסל ג'ורג' חסוואני – יומיים בלבד לאחר ששמו של אביו נקשר בחקירה המתנהלת בעניין הפיצוץ במחסן בנמל ביירות, שבו אוחסנה בשבע השנים האחרונות אמוניה. ניסיון ההתנקשות התרחש באזור כפרי בקרבת דמשק, שם פועלים כוחות רבים המשתייכים לחיזבאללה הלבנוני. חסוואני הצעיר שרד וכמעט ולא נפגע – כך שייתכן שניסיון ההתנקשות למעשה נועד כדי למסור איזשהו מסר לאביו הכל-יכול.
האב, ג'ורג' חסוואני, נחשב לאחד מחבריו של הנשיא הסורי בשאר אסד. הוא למד בברית המועצות, דובר רוסית ובעל אזרחות כפולה – סורית ורוסית. עובד בשיתוף פעולה עם ענקית הגז הרוסית "סטרויטרנסגז" ומוציא לפועל פרויקטים רבים בתחומי אנרגיה בסוריה, לבנון ועיראק. בעבר הואשם חסוואני על ידי השלטונות הטורקיים ברכישת נפט מאנשי דאע"ש.
מה שמעניין עוד יותר זה ששמו של ג'ורג' חסוואני נקשר לחברה בשם Savaro Ltd, הרשומה בבריטניה, אשר רכשה ב-2013 עבור חברה במוזמביק את החומרים המסוכנים שהתפוצצו בלבנון באוגוסט האחרון. עימאד חורי, איש עסקים סורי נוסף, עמד מאחורי Savaro Ltd יחד עם חסוואני. שניהם נמצאים ברשימה של אישים, שארצות הברית והאיחוד נוקטים כלפיהם סנקציות בגלל תמיכתם במשטר הסורי.
חברה נוספת שהייתה בבעלותו של חסוואני, Hesco Engineering & Construction Company, הפסיקה להתקיים לפני שבועות ספורים. אזרחית קפריסין, שהייתה רשומה כבעלים של חברת Savaro Ltd, הכחישה בתוקף שיש לה כל קשר לניהול החברה או לבעלות עליה.
האם החומרים המסוכנים היו מיועדים בעצם לסוריה, שבתקופה שבה החומרים הועברו ללבנון, הפציצה אזרחים לצד כוחות מורדים? ואם כן, מדוע אף אחד לא העביר את החומרים מנמל ביירות עד שקרה האסון הנורא? ומה החלק של האליטות הלבנוניות, שבאופן חשוד השתתקו ככל שהפרטים על המעורבות הסורית החלו לזלוג החוצה?
בלבנון רבים בטוחים שגם לחיזבאללה יש חלק במה שארע בנמל ביירות ב-4 באוגוסט 2020, אך הם סבורים שהפוליטיקאים הבכירים ואנשי העסקים העשירים יעשו הכל על מנת להסתיר את האמת ולא לזעזע את המערכת המעורערת ממילא. לבנון בימים אלה מזכירה הר געש שעומד להתפוצץ בכל רגע. ההדים של ההתפוצצות הזאת יורגשו היטב בכל האזור.
2
האם ישראל מנהלת מגעים עם סוריה בחסות רוסיה?
בעידן אחר הדיווח של העיתון הסעודי א-שארק אל-אווסט, היוצא לאור בלונדון, בדבר קיום המגעים בין השלטון הסורי לבין ישראל בבסיס האווירי הרוסי חמיימים היה גורם ללא פחות מרעידת אדמה. בימים טרופים אלה של מגפת הקורונה, פייק-ניוז, הסתערות על הקפיטול וחילופי ממשל בארצות הברית – הידיעה עשתה רעש בעיקר בקרב עיתונאים שמסקרים את מזרח התיכון וחוקרי האזור.
כאמור, הפרסום בעיתון הסעודי חשף סיפור מרתק: רוסיה מנסה לתווך בין דמשק לירושלים על מנת להחזיר את סוריה למשפחת העמים ולהניע את גלגלי השיקום הכלכלי, שתקועים עמוק בחול של המדבר הסורי בתמורה להוצאת הכוחות האיראניים ממדינה.
ישראל לא אישרה את הידיעה, סוריה הכחישה אותה בתוקף, בעוד שרוסיה דווקא גינתה את התקפות הישראליות על היעדים האיראניים בדמשק באמצעות שר החוץ שלה סרגיי לברוב.
בעיניים ישראליות יש היגיון רב לתרחיש כזה, וזה לא סוד שבירושלים מעוניינים בכך שרוסיה תשמש בתור בולדוזר שיוציא את הכוחות האיראנים והפרו-איראניים החוצה.
מוסקבה לא פעם הכחישה אפשרות של קיום תסריטים כאלה, ובמהלך חמש שנים של פעילותה בסוריה האיראנים רק המשיכו להתחפר בסוריה. מומחים רבים פקפקו בכך שלרוסיה יש מספיק כוח ורצון על מנת להוציא את איראן מסוריה, ועד כה לא היו שום סימנים שהעידו על כך שמוסקבה מעוניינת לעסוק בכך, גם אם השותפות עם טהראן לעיתים אינה נוחה לה.
בינתיים ישראל ממשיכה לפעול נגד המטרות האיראניות בשטח הסורי ובקרוב תצטרך להסביר לממשל ביידן מדוע הנוכחות האיראנית בסמוך לגבולות עם ישראל מסוכנת מאוד לביטחון המדינה, בתקווה שהשיקול הזה יילקח בחשבון בעת המא ומתן שעתיד להתנהל בין ארצות הברית לאיראן.
3
האם עיראק תשועבד לאיראן בעקבות חובות הענק?
עוד מדינה במזרח התיכון מתקרבת לפשיטת רגל ושוקעת בחשיכה, תרתי משמע. המדינה הזאת היא עיראק, העשירה בנפט ובסכסוכים, אך ענייה בפשרות ובניהול תקין. למרות עושרה הרב, המדינה איננה מסוגלת לספק חשמל לאזרחיה, בהיעדר תשתיות, מתקנים מתקדמים ומזומנים בקופה הציבורית.
לאחרונה חתמה עיראק על עסקה לרכישת חשמל מירדן, אך הצעד הזה בשום פנים ואופן לא ממעיט את התלות של עיראק ב"אחות הגדולה" – איראן, שמספקת לבגדאד את מרבית החשמל לו היא זקוקה. איראן מספקת חשמל גם לארמניה, אזרבייג'ן ולפקיסטן, ומבחינתה מדובר בעוד כלי שמסייע לה להרחיב את ההגמוניה שלה במזרח התיכון, בקווקז ובאזורים נוספים.
החוב העיראקי לטהראן הלך וטפח בשנים האחרונות, ועל פי המקורות האיראניים, הוא הגיע לסכום אסטרונומי של כחמישה מיליארד דולר. התלות העיראקית בחשמל האיראני מדאיגה מאוד את הממשל האמריקאי, אך בגלל היעדר חלופות ממשיכה עיראק לשתף פעולה עם טהראן, בעוד שבוושינגטון בינתיים ממשיכים להעלים מכך את העין.
ובינתיים פוליטיקאים מקומיים, כמו מוקתדא א-סדר, איש דת שיעי ופוליטיקאי ממולח, משתמשים במצב הנורא כדי לתקוף את ה"ההשפעות הזרות" על המדינה ולקרוא לעצמאות כלכלית – כמובן, מבלי לפרט באופן מעשי כיצד ניתן להגיע ליעד הזה עם גרעון תקציבי עצום, שחיתות ותשתיות שנהרסו בעקבות מלחמות וסכסוכים בלתי פוסקים.
4
מצרים נאבקת בהטרדות מיניות
לפני מספר שבועות הושקה במצרים אפליקציה חדשה בשם DARE, שמטרתה לחשוף פושעי מין ומטרידנים ברשתות החברתיות וליצור מאגר ויזואלי שיסייע בזיהוים. על פי המחקרים, כמעט כל אישה מצרית הותקפה או הוטרדה מינית, וסרטונים מזוויעים שמתעדים מקרי אונס ואלימות מינית שעולים ברשתות החברתיות מציפים את הסוגיה הכאובה והקשה הזאת מחדש.
لا يعني لا، مفيش حاجه تبرر فعل المتحرش!عملنا التطبيق للقضاء علي ظاهره التحرش، حمّلي التطبيق الآن و افضحي اي متحرش…
Posted by DARE on Monday, December 21, 2020
לאחרונה חוקק הפרלמנט המצרי חוק חדש, שנועד להגן על זהותן של נשים שמתלוננות במשטרה על אלימות מינית, אך נשים רבות עדיין חוששות מאוד לפנות לרשויות ולהסתכן בדליפה של הפרטים שלהן החוצה
היישומון החדש זמין לנשים בלבד, והן יכולות להעלות תלונות ותכנים תוך שמירה על אנונימיות. ניסיונות ראשוניים ליצור פלטפורמה שתהיה זמינה ובטוחה לנשים נפגעות תקיפה מינית נרשמו כבר לפני עשור, בימי המהפכה בכיכר תחריר. אז פעילות ופעילים לא רק פרסמו את הפרטים של האירוע ודיווחו עליו ברשתות, אלא גם ניסו לסייע לקורבנות ולשלוח בזמן אמת קבוצה של מתנדבים על מנת להגן על הקורבן או לסייע לאחר התקיפה.
5
42 שנים לצעדת המיליון באיראן
ב-20 בינואר 1979, למרות הקור העז ששרר אז בטהראן, כמיליון בני אדם יצאו לרחובות להפגין נגד השאה רזא פהלווי ובעד המנהיג האיראני הגולה האייתולה חומייני. כשלושה ימים לפני כן נמלט השאה מאיראן, בעוד שחומייני היה עדיין בפריז. הממשלה, בראשותו של שאפור בח'תיאר, עדיין נאבקה על חייה.
המהפכה האסלאמית של חומייני כבר הייתה בעיצומה, אף שעל פי הדיווח שפורסם באותו יום בניו יורק טיימס, איראנים רבים עדיין חשבו שעזיבתו של השאה הייתה בבחינת תכסיס שנועד להפיל את חומייני ואת תומכיו בפח.
ימים ספורים אחר כך, ב-1 בפברואר, ישוב רוחאללה חומייני לטהראן ויתקבל בקריאות שמחה וצהלה על ידי מיליוני איראנים, שתלו תקוות גדולות בשינוי האדיר שהתחולל בארצם. אין ספק שבמהלך 42 שנים שעברו מאז איראן אכן הפכה את פניה – לא בטוח שבכיוון עליו חלמו אלה שהפגינו בעד חזרתו של חומייני לאיראן אז, ביום קריר בינואר 1979.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו