לפני שבעה חודשים הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, כי אין להתיר לראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל 10 מיליון שקלים מאיש העסקים ספנסר פרטריץ' לפי כללי ועדת אשר למניעת ניגוד עניינים – מאחר שקבלת הכספים הללו תהווה עבירה לפי חוק שירות הציבור (מתנות). בכך חזר בו מעמדה שקבע קודם לכן.

אך באותו מועד, מנדלבליט דבק בהחלטתו מלפני שנתיים, שלפיה אין שום קושי פלילי עם בקשתו של נתניהו לקבל 300 אלף דולר מבן דודו נתן מיליקובסקי. בקשתו של נתניהו מוועדת ההיתרים להתיר לו לקבל את הסכום ממיליקובסקי העלתה מעל פני השטח את עסקי המניות בין השניים, ועוררה חשדות פליליים שבעטיים החליט מנדלבליט בחודש אוקטובר האחרון שלא לפתוח בחקירה.

אתמול, בהודעה לבג"ץ, חזר בו היועץ המשפטי לממשלה גם מעמדתו בעניין ה-300 אלף דולר. זהו מנדלבליט – תמיד מתעורר מאוחר. לפי עמדתו העדכנית, גם קבלת 300 אלף הדולרים ממיליקובסקי מהווה עבירה על חוק המתנות, מאחר שההנחה היסודית כי הכספים ניתנו לנתניהו באשר הוא עובד ציבור – לא נסתרה.

אביחי מנדלבליט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פירוש הדבר הוא שנתניהו, שכבר קיבל את הכסף ממיליקובסקי עוד לפני שפנה לוועדת ההיתרים בבקשה להתיר לו את הדבר – עצם הפנייה בדיעבד הייתה אמורה לפסול את הבקשה על הסף – עבר עבירה פלילית.

קביעה שכזו, מפיו של ראש התביעה הכללית, הייתה אמורה להוביל להחלטה מיידית על פתיחת חקירה פלילית, שהרי אין מחלוקת שהסכום כבר הועבר מזמן ממיליקובסקי לנתניהו. כלומר, העבירה נעברה.

האם היועץ מורה על חקירה פלילית? עדיין לא. מה בוער? "בשים לב לכך שעסקינן בנושא שעודנו מצוי בהתדיינות משפטית", הוא כותב בהודעתו מאמש לבג"ץ, "לרבות בשאלת המסגרת הנורמטיבית החולשת על העברת הכספים, נראה כי בנסיבות העניין ולמען הסדר הטוב, יש למצות בשלב זה את הבחינה בהקשר זה".

תרגום: מאחר שתשובת היועץ הוגשה לבג"ץ במסגרת עתירות שעודן מתבררות, היועץ אינו רוצה לפעול בלי שבית המשפט נתן קודם גיבוי לעמדתו שמדובר בעבירה על חוק המתנות.

Embed from Getty Images

ספנסר פרטריץ'

זו כמובן עמדה מופרכת. היועץ הוא ראש התביעה הכללית, בידיו הסמכות להורות על חקירה פלילית נגד ראש הממשלה, ואין שום סיבה שבג"ץ יחזיק לו את היד. הודעתו של מנדלבליט נראית כמו עוד ניסיון לעכב את הבלתי נמנע – פתיחת חקירה פלילית נוספת נגד נתניהו – משולבת בבריחה מאחריות.

היועץ הוא ראש התביעה הכללית, בידיו הסמכות להורות על חקירה ואין שום סיבה שבג"ץ יחזיק לו את היד. הודעתו של מנדלבליט נראית כמו עוד ניסיון לעכב את הבלתי נמנע – פתיחת חקירה נוספת נגד נתניהו

ניסיון מגושם להצדיק את שינוי העמדה

זה אף פעם לא נעים לראות מישהו נאלץ להתקפל, לסגת מהצהרות יומרניות מוקדמות, ומשנה את עמדתו ב-180 מעלות. במיוחד כשהמישהו הזה הוא היועץ המשפטי לממשלה, על כל גינוני הטקס והמשקל המוסדי שמתלווה לתפקיד הזה.

לפליק-פלאק של מנדלבליט בסוגיית ההיבט הפלילי ב-300 אלף הדולר שקיבל נתניהו ממיליקובסקי מתלווה גם ניסיון מגושם להצדיק את שינוי העמדה, ולנסות להציג מדוע היה מוצדק להחזיק בתחילה בעמדה השוללת את ההיבט הפלילי במעשה, ומדוע נכון לתקנה כעת.

ההסברים אינם משכנעים במיוחד. לשיטתו של היועץ, דברים שלא היו ידועים במועד ההחלטה הראשונה, לפיה אין חשד פלילי והעניין כולו מצוי במישור המינהלי המסור לוועדת ההיתרים – הרי ש"פרשת המניות" שנבדקה על-ידי היועץ, ושבה התקבלה באוקטובר החלטה שלא לפתוח בחקירה, הציפה מידע חדש הרלוונטי גם לבחינת מהות היחסים בין נתניהו למיליקובסקי.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

כך, טוען מנדלבליט, במועד ההחלטה המקורית נראה היה שמהות הקשר בין נתניהו למיליקובסקי היא שמדובר בבני משפחה מיודדים, ושבמסגרת יחסים אלה מבקש בן הדוד לסייע במימון הגנתו המשפטית של נתניהו. לעומת זאת, פרשת המניות הולידה "הבנה" שהיחסים בין השניים כוללים נדבכים נוספים.

עוד התברר במהלך בדיקת פרשת המניות, כי היחסים המשפחתיים הניבו סיוע כספי מצד מיליקובסקי לנתניהו, אך לא לאחיו של נתניהו, עידו. המשפחתיות הסלקטיבית הזו הדליקה נורה אדומה, ומיליקובסקי הסביר זאת בכך שביקש להקל על ראש הממשלה ולפטור אותו מדאגות ארציות, כמו לענייני כסף, בשעה שהוא ממלא את תפקידו הציבורי. הנה ההוכחה – קובע כעת מנדלבליט – שהמתנה ניתנה לנתניהו "באשר הוא עובד הציבור".

המשפחתיות הסלקטיבית הדליקה נורה אדומה, ומיליקובסקי הסביר זאת בכך שביקש להקל על ראש הממשלה ולפטור אותו מדאגות ארציות, כמו לענייני כסף, בשעה שהוא ממלא את תפקידו הציבורי

כזכור, עם המהפך בהרכב ועדת ההיתרים מתקופת מבקר המדינה יוסף שפירא למבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן, חל גם מהפך בעמדת הוועדה ביחס לחובתו של נתניהו להחזיר למיליקובסקי את 300 אלף הדולרים.

בעוד שבשנים 2018-2019 קבעה הוועדה כי על נתניהו להחזיר את הכסף, לפני כחצי שנה החליטה הוועדה בהרכבה החדש כי ראש הממשלה מחויב להחזיר רק 10% מהסכום – כ-110 אלף שקלים – לאחר שקיבלה את הטענה ש-90% מהכסף יועד למימון הגנתה של שרה נתניהו, בפרשת המעונות.

שרה נתניהו מגיע להעיד במשפט בתביעת גיא אליהו, עובד לשעבר במעון רה"מ, 2015 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

זו הייתה עמדה מקוממת, שכן אפילו במישור המינהלי, שבו פועלת ועדת ההיתרים, לא היה מקום להבחין בין כספים שקיבל נתניהו לבין כספים שקיבלה אשתו, לעניין תחולת האיסור על חברי ממשלה לקבל כספים מגורמים פרטיים. אפילו מנדלבליט כינה את עמדת הוועדה "פרשנות מצמצמת מדי" של כללי ועדת אשר.

כעת, נוכח עמדתו העדכנית של היועץ המשפטי, כי עצם קבלתם של 300 אלף הדולרים מהווה עבירה על חוק המתנות, מתבטלת מאליה החלטת ועדת ההיתרים שאיפשרה לנתניהו להשאיר בידיו 270 אלף מתוך 300 אלף הדולרים, והוא ייאלץ להחזיר את הסכום במלואו.

נוכח עמדתו העדכנית של היועץ המשפטי, מתבטלת מאליה החלטת ועדת ההיתרים שאיפשרה לנתניהו להשאיר בידיו 270 אלף מתוך 300 אלף הדולרים, והוא ייאלץ להחזיר את הסכום במלואו

נראה שהיועץ הבין סוף-סוף עם מי יש לו עסק – לא רק בעניינו של נתניהו, אלא גם ביחס לוועדת ההיתרים בהרכבה הנוכחי. בהודעת היועץ לבג"ץ מאתמול נמסר כי נוכח עמדתו הנוכחית, "ועדת ההיתרים ממילא אינה מוסמכת להתיר את קבלת הכספים. אין זה רלוונטי אם הכספים הוענקו לנתניהו או לרעייתו".