כשהיא בשפל מדיני וכלכלי, טורקיה מחזרת אחרי ישראל

לארדואן היסטוריה של יחסים עכורים עם ביידן, ובאנקרה מקווים שבאמצעות שיפור היחסים עם ישראל - שנתפסת בעיני הטורקים כנציגה של הממשל האמריקאי במזרח התיכון - יצליחו להפחית את העוינות בוושינגטון כלפיהם ● בירושלים מגיבים בינתיים באיפוק וצפויים להציג שורה של דרישות בתמורה לחידוש הברית, אך גם ישראל עתידה להרוויח מחידוש הקשרים בין המדינות

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן יחד עם ג'ו ביידן, בעת כהונתו כסגן נשיא ארצות הברית, באנקרה, 24 באוגוסט 2016 (צילום: Kayhan Ozer, Presidential Press Service Pool via AP)
Kayhan Ozer, Presidential Press Service Pool via AP
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן יחד עם ג'ו ביידן, בעת כהונתו כסגן נשיא ארצות הברית, באנקרה, 24 באוגוסט 2016

במשך יותר מעשור הייתה טורקיה אחת המבקרות החריפות ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית. הרטוריקה האנטי ישראלית מצד נציגי ממשל בכירים, בהובלת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, נשאה אופי זועם במיוחד, בנוסף לפעולות מצד אנקרה, שעוררו כעס בקרב נציגי ממשל בירושלים, כשהבולטת שבהן היא התמיכה בחמאס.

אך בשבועות האחרונים נוקט ארדואן בטון שונה לחלוטין כלפי ישראל, והוא אף הביע רצון לשפר את היחסים עם בעלת הברית לשעבר. "הלב שלנו מייחל להביא את היחסים שלנו למקום טוב יותר", אמר בחודש שעבר.

השינוי המשמעותי נובע משינויים גלובליים ואזוריים, שדחקו את אנקרה אל הפינה: היא מבודדת מול אירופה ומול מדינות ערביות רבות, ומתמודדת עם ממשל אמריקאי, שעשוי להיות לא ידידותי כלפיה, כשבמקביל הכלכלה הטורקית סופגת פגיעה קשה על רקע המגפה.

שגרירות טורקיה בתל אביב, 16 במאי 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
שגרירות טורקיה בתל אביב, 16 במאי 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

פתיחת פרק חדש ביחסים עם ישראל עשויה לסייע לטורקיה להחזיר את תמיכת המערב ולשקם את מערכת היחסים הצבאית.

אך גם המקום של ישראל באזור השתנה – מה שהעלה את מחיר החברות. שלא כמו ב-2016, אז הייתה הפעם האחרונה בה שררה רגיעה ביחסים שבין המדינות, ישראל נהנית כעת מקשרים משודרגים עם מדינות בחלק המזרחי של הים התיכון ומגל חסר תקדים של הסכמי נורמליזציה עם מדינות ערביות.

השינוי בטורקיה נובע מתמורות גלובליות ואזוריות: אנקרה מבודדת מול אירופה ומול חלק ממדינות ערב, ומתמודדת עם ממשל אמריקאי, שעשוי להיות עוין, כשבמקביל הכלכלה במדינה סופגת פגיעה קשה

"מה שטורקיה עדיין לא הבינה הוא שהיא כבר לא שותפה חסרת תחליף עבור ישראל", אמרה סלין נאשי, מומחית בתחום יחסים בינלאומיים, הפועלת מלונדון.

עליות וירידות חדות ביחסים כבר עשרות שנים

היחסים של טורקיה עם ישראל, שידעו עליות ומורדות, החלו עם הקמת מדינת ישראל. טורקיה עמדה לצד המערב מול ברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה, לרבות הצטרפות לארגון נאט"ו, אבל הצביעה ב-1947 נגד תוכנית החלוקה של האו"ם, שהציעה להקים מדינה יהודית לצד מדינה ערבית ממערב לירדן.

בהמשך, ברגע שהשתכנעה בכך שישראל פרו-מערבית, הפכה טורקיה למדינה הראשונה עם רוב מוסלמי אשר הכירה במדינת ישראל הצעירה ב-1949.

לאחר אופטימיות ראשונית ואחדות אינטרסים, טורקיה החזירה את השגריר שלה מישראל לאור המשבר בתעלת סואץ ב-1956.

רג'פ טאיפ ארדואן, בעת כהונתו כראש ממשלת טורקיה, במסגד אל אקצא, בעיר העתיקה בירושלים, 2 במאי 2005 (צילום: Muhammed Muheisen, AP)
ארדואן, בעת כהונתו כראש ממשלת טורקיה, במסגד אל אקצא, בעיר העתיקה בירושלים, 2 במאי 2005 (צילום: Muhammed Muheisen, AP)

אי-הסכמה עם ארצות הברית הנוגעת לקפריסין, אליה פלשה ב-1974, הובילה את טורקיה לאמץ מדיניות חוץ מאוזנת יותר, מה ששיפר את הקשרים עם ברית המועצות ובעלות בריתה הערביות במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. טורקיה אף תמכה בהחלטת האו"ם הידועה לשמצה מ-1975 שקבעה כי "ציונית היא גזענות".

נעשו מהלכים לטובת פיוס עם ישראל ב-1986, אבל טורקיה ביקרה באופן מתמיד את ישראל בתור מפרת זכויות אדם במהלך האינתיפאדה הראשונה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.

פריצת הדרך הגיעה עם תחילת תהליך השלום בוועידת מדריד בין ישראל לפלסטינים – מה שהוביל את טורקיה וישראל להחזיר את השגרירויות שלהן ב-1992. המסחר והתיירות שגשגו, והצדדים חתמו על הסכמים ב-1994 שציינו את תחילתו של שיתוף פעולה משמעותי בתחום הביטחון. פונדמנטליזם איראני והתמיכה של סוריה בלוחמי ה-PKK הכורדים עוררו חשש באנקרה, ויחסים אסטרטגיים עם ישראל נחשבו בתור גורמים קריטיים על ידי הממסד החילוני, במיוחד הצבא.

הקשרים בתחומי הביטחון שודרגו ב-1997 בעקבות הביקור הראשון של ראש הצבא הטורקי בישראל: ספינות קרב טורקיות עגנו בחיפה באותה שנה והחלו תרגילים ימיים שנערכו באופן קבוע. טייסים מישראל הוכשרו בטורקיה והמריאו ככל הנראה מבסיסים טורקיים לביצוע פעולות בשטח אויב נגד סוריה, עיראק ואיראן.

הקשרים החיוביים החלו להיפרם כשמפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן עלתה לשלטון ב-2002. בתור ראש ממשלה, הוא שאף לשנות את כיוון המדיניות של טורקיה מעמדה מבוססת-ביטחון נגד איומים מסורתיים כמו סוריה – מה שהוביל להתקרבות של טורקיה וישראל – למדיניות שמכוונת ליחסים חיוביים עם השכנות האחרות.

עשן מתמר מעל רצועת עזה בזמן מבצע עופרת יצוקה, 15 בינואר 2009 (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
עשן מתמר מעל רצועת עזה בזמן מבצע עופרת יצוקה, 15 בינואר 2009 (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

בזמן שהאינתיפאדה השנייה השתוללה, ארדואן סירב להזמנות להיפגש עם נציגים ישראלים בכירים, אך עדיין ניסה לשחק תפקיד קונסטרוקטיבי בתור מתווך בשיחות השלום החשאיות בין סוריה לישראל. וטורקיה המשיכה לרכוש נשק מישראל, אשר מצידה מכרה יותר נשק לטורקיה מאשר לכל מדינה אחרת מלבד הודו בין 2000 ל-2010.

בסוף 2008 החלה ישראל במבצע עופרת יצוקה מול החמאס ברצועת עזה – יומיים בלבד לאחר פגישה בין ארדואן לראש הממשלה דאז אהוד אולמרט באנקרה. אולמרט לא יידע את מקבילו הטורקי על המבצע המתקרב, והסמיכות של הפגישה למתקפה נתפסה כמביכה עבור ארדואן, שחשש להצטייר כמשתף פעולה, ובתור גורם הפוגע בקשרים המשופרים של טורקיה עם העולם הערבי.

ארדואן הוביל את הביקורת הבינלאומית נגד ישראל בעקבות המדיניות שלה בעזה, לרבות ויכוח פומבי מאוד עם הנשיא דאז שמעון פרס בפאנל בדאבוס בינואר 2009. "כשזה נוגע להרג, אתה יודע היטב איך להרוג", אמר ארדואן לפני שיצא מהמקום בסערה.

רג'פ טאיפ ארדואן בעת כהונתו כראש ממשלת טורקיה, ושמעון פרס בעת כהונתו כמשנה לראש הממשלה, בירושלים, 1 במאי 2005 (צילום: Oded Balilty, AP)
ארדואן, בעת כהונתו כראש ממשלת טורקיה, ושמעון פרס, בעת כהונתו כמשנה לראש הממשלה, בירושלים, 1 במאי 2005 (צילום: Oded Balilty, AP)

היחסים קרסו לחלוטין במאי 2010, כשכוח קומנדו של צה"ל פתח באש, לאחר שהותקף בעת פשיטה על אוניית המאווי מרמרמה שהייתה בדרכה לעזה. עשרה פעילים טורקים נהרגו בעימותים האלימים. אנקרה החזירה את השגריר שלה וגירשה את המשלחת הישראלית, והיחסים בין המדינות הגיעו לשפל המדרגה.

ב-2013 חל שיפור כלשהו, לאחר שנשיא ארצות הברית ברק אובמה ארגן שיחת טלפון בין בנימין נתניהו לארדואן, ובה ראש הממשלה הישראלי הציע התנצלות מנוסחת בקפידה. אך הביקורת המתמשכת מצד טורקיה על רקע המצור הישראלי בעזה והפעולות הצבאיות נגד חמאס, הובילו להמשך יחסים הרעועים בין הצדדים.

על רקע החששות המשותפים מהשפעה איראנית בסוריה והעניין הטורקי בגז הטבעי של ישראל, פתרו אנקרה וירושלים את המחלוקות ביניהן באופן רשמי ביוני 2016. יחסים דיפלומטיים מלאים חזרו, יחד עם מחוות חיוביות אחרות, כמו הסיוע של הטורקים בזמן שריפות הענק בישראל באותה שנה.

אך הפיוס לא שרד זמן רב. טורקיה החזירה את השגריר שלה וביקשה מהמשלחת הישראלית לעזוב במאי 2018, לאור המחאות האלימות בגבול עזה-ישראל, שבהם נהרגו עשרות פלסטינאים. מנהיגים טורקים וישראלים ביקרו זה את זה, כשארדואן קרא לישראל מדינה "רוצחת ילדים" ונתניהו האשים את הנשיא הטורקי בהרג אזרחים כורדים.

הקשרים החיוביים עם ישראל החלו להיפרם כשמפלגתו של ארדואן עלתה לשלטון ב-2002. בתור ראש ממשלה, הוא שאף לשנות את כיוון המדיניות של טורקיה מעמדה מבוססת ביטחון כנגד איומים מסורתיים – למדיניות שמכוונת ליחסים חיוביים עם המדינות השכנות

במהלך העליות והירידות, לעומת זאת, הצדדים מעולם לא ניתקו לחלוטין את היחסים, ועל אף שהתיירות נפגעה, המדינות שמרו על פעילות מסחר ופעילות דיפלומטית שקטה.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מציג מפות שונות של ישראל בעת נאום בפרלמנט באנקרה, 5 בפברואר 2020 (צילום: Burhan Ozbilici, AP)
ארדואן מציג מפות שונות של ישראל בעת נאום בפרלמנט באנקרה בפברואר האחרון (צילום: Burhan Ozbilici, AP)

מאז מאי האחרון מתחדשים צעדי ההתקרבות. באותו חודש, מטוס אל על נחת בטורקיה לראשונה מזה עשור, והדיווחים סיפרו על כך שטורקיה תחזיר את השגריר שלה לתל אביב.

בדבריו מדצמבר, בהם הביע תקווה לשיפור היחסים, הדגיש ארדואן כי היחסים המודיעיניים בין הצדדים מעולם לא הפסיקו. שלא כמו רטוריקה אחרת שלו על ישראל, אשר רובה נחשבת פופוליסטית ומכוונת לאוזניים של הקהל המקומי בלבד, נראה כי דבריו האחרונים נלקחים ברצינות.

"ההצהרה של ארדואן היא משמעותית", הסבירה ד"ר גליה לינדנשטראוס, עמיתת מחקר בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב. "היא דומה להצהרה שלו לפני הסכם הנורמליזציה ב-2016. כך שבהחלט מדובר בעדות לכוונות רציניות מצידה של טורקיה".

ג'ו הנוטש

ישנן מספר סיבות בוערות לכך שטורקיה מנסה לשחזר את היחסים עם ישראל.
הסיבה הראשונה היא ההיסטוריה של היחסים המרירים בין ארדואן לנשיא החדש ארצות הברית, ג'ו ביידן.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יחד עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בבית הלבן, 13 בנובמבר 2019 (צילום: Patrick Semansky, AP)
נשיא ארצות הברית טראמפ יחד עם נשיא טורקיה ארדואן בבית הלבן, 13 בנובמבר 2019 (צילום: Patrick Semansky, AP)

במשך רוב הכהונה של דונלד טראמפ כנשיא, הכימיה בין שני המנהיגים הספיקה כדי לשמור על יחסים קונסטרוקטיביים בצורה סבירה בין ארצות הברית לטורקיה על רקע האינטרסים האזוריים הסותרים והסנטימנט השלילי כלפי ארדואן בקונגרס האמריקאי. ההחלטה של טורקיה לרכוש מערכת הגנה אווירית S-400 מתוצרת רוסית התבררה כגורם שיחסים אישיים לא יכולים לגבור עליו, כך שממשל טראמפ הוציא את טורקיה מפרויקט מטוס הקרב F-35, ולבסוף ארצות הברית הטילה סנקציות על חברתה לארגון נאט"ו בדצמבר 2020.

עם ביידן, אין חיבה כלל.

ב-2014, סגן נשיא ארה"ב דאז ביידן התנצל בפני ארדואן, לאחר שציין בנאום שהמדיניות של המנהיג הטורקי תרמה לעלייתו של ארגון דאעש.

במהלך העליות והירידות ביחסים בין ישראל וטורקיה הצדדים מעולם לא ניתקו לחלוטין את הקשרים ביניהם, ועל אף שהתיירות נפגעה, המדינות שמרו על פעילות מסחר ופעילות דיפלומטית שקטה

בתקשורת בטורקיה תואר ביידן בתור אחד מהתומכים בניסיון ההפיכה הצבאית ב-2016 נגד ארדואן, כך אומר חי איתן כהן ינורג'ק, מומחה לטורקיה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. ממשל אובמה סירב גם לבקשה מטורקיה לאחר ההפיכה להגליית פטהוללה גולן, איש הדת שארדואן האשים בהצתת ניסיון ההפיכה.

פטהוללה גולן, 24 בספטמבר 2013 (צילום: AP Photo/Selahattin Sevi, File)
פטהוללה גולן, 24 בספטמבר 2013 (צילום: AP Photo/Selahattin Sevi, File)

בהתפתחות מהתקופה האחרונה, בתור מועמד לנשיאות ב-2020, ביידן תיאר את ארדואן בתור "אוטוקרט" ב"ניו יורק טיימס" ואמר כי ארצות הברית צריכה "להבהיר כי אנחנו תומכים בהנהגת האופוזיציה".

"הוא צריך לשלם מחיר", אמר ביידן, והדגיש כי ארצות הברית צריכה לאפשר לגורמים מהאופוזיציה "להיות מסוגלים להתמודד ולנצח את ארדואן".

דוברו של ארדואן, איברהים קאלין, אמר כי ההצהרות של ביידן היו "מבוססות על בורות, יהירות וצביעות מוחלטת".

"הימים בהם היה אפשר לתת הוראות לטורקיה כבר נגמרו", כתב קאלין בזמנו. "אם אתם עדיין חושבים שאתם יכולים לנסות, בבקשה. אתם תשלמו את המחיר", הזהיר.

ארדואן היה אחד מהמנהיגים העולמיים האחרונים לברך את ביידן על ניצחונו. על פי הדיווחים, ביידן עדיין לא הסכים להצעתו של ארדואן לשוחח בטלפון.

"השינוי הנוכחי במדיניות החוץ הטורקית נובע מהעובדה שיש הנהגה החדשה בוושינגטון", אמר כהן.

"ארדואן מנסה ליישר את ההדורים עם ג'ו ביידן. על מנת לעשות זאת, הוא התחיל בניסיון חדש להתקרבות לא רק עם ארצות הברית, אלא גם עם בעלות הברית של ארצות הברית – כלומר ישראל והאיחוד האירופי".

יריבות מכל הכיוונים

מעבר לארצות הברית, טורקיה מוצאת את עצמה מבודדת יותר ויותר, והיא עשויה לעמוד מול יריבוּת פרו-מערבית, שתתגבש לבלוק אנטי-טורקי נחוש, כתגובה לחיפוש הגז האגרסיבי במזרח הים התיכון והתקיפות הצבאיות.

במשך זמן רב במהלך העשור האחרון, טורקיה הייתה ביריבות מרה עם מצרים, אשר החלה כשארדואן גיבה את האחים המוסלמים, לאחר שהארגון הורד מהשלטון בקהיר.

מפגינים פרו-פלסטינים מוחים באיסטנבול בעקבות פרסום תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, 9 בפברואר 2020 (צילום: Emrah Gurel, AP)
מפגינים פרו-פלסטינים מוחים באיסטנבול בעקבות פרסום תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית טראמפ, 9 בפברואר 2020 (צילום: Emrah Gurel, AP)

היריבות בין המעצמות המוסלמיות הסוניות חלחלה לאזורים אחרים ופיצלה את המזרח התיכון, עם טורקיה וקטאר המובילות את הפלג הפרו-אסלאמי, ומצרים בצד אחד עם ערב הסעודית ואיחוד האמירויות במחנה הפרו-מערבי.

בים התיכון התייצבה מצרים לצד יוון וקפריסין, המאשימות את טורקיה בקידוח בלתי חוקי של גז טבעי באזורים הכלכליים הבלעדיים שלהן. יחד עם ישראל, המדינות יצרו את פורום הגז EastMed, שהמטה שלו נמצא בקהיר, וביצעו תרגולים צבאיים משותפים.

אנקרה עומדת גם בפני החמרת היחסים עם אירופה. ארדואן, שעודד סנטימנט אסלאמיסטי, הרתיח את נציגי הממשל מפריז ומהאיחוד האירופי כשאמר כי נשיא צרפת עמנואל מקרון צריך "טיפול נפשי", על גינוי עריפת ראשו של מורה שהראה תמונה של מוחמד.

פליטים מהווים גם הם מקור למחלוקת, כשארדואן מאיים להתיר למבקשי מקלט לחצות את הגבול ליוון אם האיחוד האירופי לא יעמוד בצד שלו בהסכם הפליטים מ-2016. מנהיגי האיחוד האירופי ביקרו גם הם את טורקיה על הפרת זכויות אדם.

בהתפתחות מהתקופה האחרונה, בתור מועמד לנשיאות ב-2020, ביידן תיאר ב"ניו יורק טיימס" את ארדואן בתור "אוטוקרט" ואמר כי ארצות הברית צריכה "להבהיר שאנחנו תומכים בהנהגת האופוזיציה"

מעורבות צבאית טורקיה במדינות אחרות היא סיבה נוספת לדאגה באירופה. חברי הפרלמנט האירופי קראו לסנקציות נגד אנקרה בעקבות הפעולה הצבאית שלה ב-2019 בצפון סוריה. צרפת, שהפכה למנהיגת המחנה האנטי-טורקי באירופה, קידמה סנקציות של האיחוד האירופי על טורקיה בשל המעורבות הצבאית שלה במלחמת האזרחים בלוב, סוריה ונגורנו-קרבאך.

פציינטית מתחסנת נגד קורונה בנפת אנקרה, 21 בינואר 2021 (צילום: Turkish Health Ministry via AP)
פציינטית מתחסנת נגד קורונה בנפת אנקרה בשבוע שעבר (צילום: Turkish Health Ministry via AP)

חמש מעשר שותפות הסחר המובילות של טורקיה הן באיחוד האירופי, והאיום בנקיטת סנקציות, בגיבוי של קפריסין ויוון, לא יכול היה להגיע בזמן גרוע יותר, כשהכלכלה במדינה ספגה פגיעות בעקבות מגפת הקורונה.

הלירה הטורקית הייתה במגמת ירידה במקביל לעלייה באינפלציה, עוד לפני שמשבר הקורונה פרץ. כעת הבעיות האלו קיבלו ממד חדש: מחירי המזון זינקו ובמקביל הלירה הטורקית ירדה ב-30% מול הדולר.

ארדואן הצליח להפוך חלק מהמגמות האלו, אבל הממשלה תצטרך להמשיך להשקיע סכומים משמעותיים בבריאות ובשירותים החברתיים כדי להתמודד עם הקורונה ותופעות הלוואי שלה.

צמיחה כלכלית מתמשכת הייתה המקור לפופולאריות של ארדואן בקרב מעמד הפועלים הטורקי בתור ראש ממשלה. והוא עשוי להרגיש את הלחץ למציאת עמדה חדשה בזירה הבינלאומית כדי להחזיר את הכלכלה למסלולה.

המחיר של חיבוק מישראל לא יהיה זול

לאור הבידוד הגובר והאתגרים הכלכליים, טורקיה קיבלה החלטה לשרטט מסלול חדש במדיניות החוץ שלה, לרבות פנייה בהצעה ליוון ולאיחוד האירופי.

כוחות צה"ל מתעמתים עם נוסעי המאווי מרמרה, כפי שתועדו בידי אנשי IHH, 31 במאי 2010 (צילום: AP Photo/IHH via APTN)
כוח של צה"ל על סיפון המאווי מרמרה, כפי שתועד בידי אנשי ה-IHH ב-31 במאי 2010 (צילום: AP Photo/IHH via APTN)

שיקום היחסים עם ישראל הוא חלק מרכזי בכיוון החדש של מדיניות החוץ של טורקיה. "בעיני טורקיה, ישראל נחשבת לנציגה של הממשל האמריקאי במזרח התיכון", אמר כהן.

יחסים קונסטרוקטיביים יותר עם ישראל יעזרו להרגיע את הסנטימנט האנטי-ארדואני בגבעת הקפיטול ובממשל ביידן, על פי החישובים של ארדואן.

ובהחלט יש גם פוטנציאל עבור שני הצדדים לפתור את המחלוקות שלהם מבלי להעליב יותר מדי את הממשלה באנקרה.

"אם מסתכלים על התוצאות, הנוכחות הצבאית של אנקרה בסוריה, לוב ואזרבייג'ן לא חותרת תחת האינטרסים של הישראלים או האמריקאים", אמרה נאשי.

לישראל יש גם סיבות טובות לפתוח דף חדש עם טורקיה. סוריה, עיראק ואיראן כולן גובלות בטורקיה, וחידוש היחסים בתחום הביטחוני עם אנקרה יגדיל את הפעילות הצבאית והמודיעינית באזור.

מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה (משמאל) וראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באנקרה, טורקיה, 3 בינואר 2012 (צילום: AP Photo, file)
מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה (משמאל) וראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באנקרה, טורקיה, 3 בינואר 2012 (צילום: AP Photo, file)

"טורקיה, בתור חברת נאט"ו ובעלת ברית קרובה של ארצות הברית, היא נכס אסטרטגי עבור ישראל, וזה טוב גם לביטחון הלאומי", הדגיש כהן.

אבל טורקיה מגלה שישראל לא קופצת על ההזדמנות להחזיר את היחסים הקרובים.

היחסים הצומחים של ישראל עם מדינות ערביות בהיבט הדיפלומטי והביטחוני חיזקו את המעמד של ישראל באזור. לישראל יש דרכים אחרות להפעיל דיפלומטיה עם העולם המוסלמי, יש לה שותפות סחר חדשות, והיא יכולה כעת לטוס בשטחים אוויריים ערביים כדי להגיע מזרחה, במקום להסתמך על טורקיה בתור האפשרות היחידה.

היריבות בין המעצמות המוסלמיות הסוניות חלחלה לאזורים נוספים ופיצלה את המזרח התיכון, עם טורקיה וקטאר המובילות את הפלג הפרו-אסלאמי, מול מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות במחנה הפרו-מערבי

משרד החוץ סירב להגיב על האפשרות לשיפור היחסים, אבל סיכוי גדול לכך שלישראל יהיו שלוש דרישות במגעים עם טורקיה.

הדרישה הראשונה היא ותיקה: טורקיה חייבת להפסיק לאפשר לחמאס לתכנן פעילויות צבאיות מהשטח שלה. טורקיה הסכימה לאסור על ארגון הטרור ביצוע של כל פעילות לא-פוליטית ב-2016, אך ב-2019, מקורות ישראלים סיפרו ל"טלגרף" כי טורקיה מאפשרת לחברי החמאס לתכנן מתקפות משטחה. בשנה שעברה, דיפלומט ישראלי סיפר כי ארדואן העניק אזרחות ל-12 אנשי חמאס.

מפגינים באיסטנבול מוחים נגד ישראל בזמן מבצע עופרת יצוקה בעזה, 9 בינואר 2009 (צילום: Murad Sezer, AP)
מפגינים באיסטנבול מוחים נגד ישראל בזמן מבצע עופרת יצוקה בעזה, 9 בינואר 2009 (צילום: Murad Sezer, AP)

ישראל תרצה גם שטורקיה תהיה יותר שקופה בנוגע לפעילויות שלה במזרח ירושלים, על פי לינדנשטראוס. בשיתוף הפעולה של האחים המוסלמים בעיר, טורקיה מנכיחה את עצמה באופן פעיל בשכונות הערביות ובהר הבית על ידי יוזמה ומימון של פעילויות תרבותיות ופוליטיות. על פי הדיווחים, ירדן ומדינות ערביות אחרות ביקשו מישראל לפעול יותר כדי לרסן את ההשפעה הגוברת של הטורקים במזרח ירושלים.

בתור דרישה אחרונה, ישראל צפויה לדרוש מארדואן ומנציגים טורקים רשמיים למתן את הטון הקשה שלהם נגד ישראל, במיוחד סביב המדיניות של ישראל בעזה.

משום שהיחסים לא הופחתו בדרגה באופן רשמי ב-2018, לינדנשטראוס ציינה, טורקיה יכולה לבחור להחזיר את השגריר שלה באופן חד צדדי, ולהותיר לישראל להחליט האם להגיב בפעולה דומה.

כוח של צבא טורקיה עושה דרכו לעבר הגבול עם סוריה, 25 באוגוסט 2016 (צילום: Halit Onur Sandal, AP)
כוח של צבא טורקיה עושה דרכו לעבר הגבול עם סוריה, 25 באוגוסט 2016 (צילום: Halit Onur Sandal, AP)

למרות התגובה הזהירה של ישראל עד כה להצהרות של טורקיה, בירושלים יקבלו בברכה חזרה לנורמליות, אם יאמינו בכנות המהלך. "אם כל התנאים האלו ימומשו על ידי הממשל הטורקי, כל נציג ממשל בירושלים יחגוג ויאמץ נורמליזציה אמיתית שכזו", טען כהן.

"ישראל עדיין רוצה לחבק את טורקיה, אבל היא לא רצה לזרועותיה".

עוד 2,166 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 14 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

כולם רואים את הפיל שבחדר

כולם רואים את הפיל שבחדר – חוץ מהפוליטיקאים. אחרי 4 סבבי בחירות, כאשר פנינו לסבב החמישי, ברור לכולם כי שיטת הבחירות לא מתאימה לישראל, ואני מוסיף – הגיע זמן חוקה.

שיטת הבחירות מעודדת את הפלגנות ומעניקה עודף כוח לרסיסי מפלגות. המנצח בבחירות הוא לא מי שזכה לרוב הקולות, כלומר מי שבו העם בחר, אלא מי שכמעט לא עבר את אחוז החסימה ויש לו את כח הסחיטה של לשון המאזנים.

שיטת הבחירות מעודדת פלגנות ומעניקה עודף כוח לרסיסי מפלגות. המנצח בבחירות הוא לא מי שזכה לרוב הקולות, מי שבו העם בחר, אלא מי שכמעט לא עבר את אחוז החסימה ויש לו כח סחיטה של לשון מאזנים

מכאן, שלכאורה זאת שיטת בחירות דמוקרטית לעילא, אבל למעשה התוצאה לא דמוקרטית, כי המנצח מפסיד והמפסיד מנצח, ומי ששולט בסופו של דבר זה המיעוט, כשהרוב נמצא באופוזיציה.

אי אפשר לתקן את המצב בלי חוקה. ביחוד עכשיו, ברמת פוליטיקה כל כך ירודה, שחיסלה את חוקי היסוד שהם התשתית לחוקה. בלי חוקה, ההידרדרות שאנו חוזים בה היום תיצור מומנטום לצלילה.

חוקה לא הייתה מאפשרת את המצב לפיו מי שזכה בבחירות לא קיבל מנדט, ואת המדינה מנהלים רסיסי מפלגות שהם מיעוט בעם.

לצד הפיל הגדול, מסתובב בחדר פיל-פילון שגם הוא מזיק לא קטן, וקוראים לו "אג'נדה". האג'נדה היא ש"הימין הוא פטריוט והסמול הוא בוגד", שהימין הוא מזרחי ופריפרי והסמול הוא אשכנזי ופריבילגי, וש"הערבים הם טרוריסטים" והם פסולים מלבוא בקהל הממשלה.

פעם היה ויכוח גדול בין הימין לשמאל – על עתיד השטחים ופתרון הבעיה הפלסטינית. כעת הוויכוח הזה הסתיים, כי אין פרטנר פלסטיני, אבל האג'נדה חוגגת. אשר לבעיה העדתית, כל אחד מכיר ממשפחתו הקרובה כי כל העדות מתערבבות זו בזו, חוץ מן החרדים, וכי אין בעיה עדתית אמיתית. אבל זה לא משנה לאג'נדה.

ערביי ישראל נאמנים וכולנו רואים אותם בבתי החולים נלחמים נגד הקורונה, שכם אל שכם עם כל עם ישראל.

לצד הפיל הגדול, מסתובב בחדר פיל-פילון שגם הוא מזיק לא קטן, וקוראים לו "אג'נדה". האג'נדה היא ש"הימין הוא פטריוט והסמול הוא בוגד", שהימין הוא מזרחי ופריפרי והסמול הוא אשכנזי ופריבילגי

מה הוויכוח האמיתי היום? בעד שחיתות או נגד שחיתות. זאת האג'נדה, אבל מישהו צריך לספר זאת לפוליטיקאים. ברגע שזאת תהיה האג'נדה אפשר יהיה להקים את ממשלת השינוי (שינוי למה? שינוי למי?) כי את האג'נדה השקרית של ימין נגד שמאל ואשכנזים נגד מזרחיים תחליף האג'נדה האמיתית – מי בעד שחיתות ומי נגד שחיתות. עם הערבים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 366 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

למקרה שפיספסת

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

מועדון יום הזיכרון המצומצם

בדומה למימונה ולנוביגוד, קרב היום שבו גם יום הזיכרון יהפוך לנחלתם של מתי מעט. כבר כיום המציאות בשטח מעידה כי החילוניים והדתיים לאומיים הם היחידים שרואים בו עדיין מרכיב דומיננטי באתוס הציוני.

דקת הדומייה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כבר מזמן לא מהווה עניין כלל ישראלי, אלא בעיקר סקטוריאלי. בדומה למימונה ולנוביגוד, כך גם הצפירה ביום הזיכרון הופכת בשנים האחרונות למזוהה יותר ויותר עם  קבוצות מסוימות מאוד בחברה הישראלית.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם ואינם חלק מתבנית נוף מולדתם.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם

האתוס השולט בחברה החרדית הוא, כי מי שבאמת שומרים על עם ישראל וחייליו מפני הקמים עלינו לכלותנו – הם לא חיילי צה"ל, אלא בראש ובראשונה אותם רבבות תלמידי סיירות התורה במוסדות החינוך החרדיים.

25% נוספים מכלל תלמידי מערכת החינוך לומדים בבתי הספר הערבים, שגם בהם, כאמור, העמידה בצפירה אינה רלוונטית כלל. אז נכון שהנוצרים במזרח התיכון מחוץ לישראל מהווים מיעוט נרדף, ושהסונים בסוריה מגורשים, נרצחים ונאנסים, אך מבחינת רובה המכריע של החברה הערבית, חיילי צה"ל עדיין מגלמים ביתר שאת את האויב והכובש.

הסטטיסטיקה אינה משקרת והמציאות בשטח מעידה כי הסקטורים החילוני והדתי לאומי הם היחידים שרואים ביום הזיכרון מרכיב גורדי באתוס הציוני. מה שמדהים בכל הסיפור הזה, הוא שמי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים. הם הגורם הישיר למצב החדש, כמי שמממנים אותו וכמי שמתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי מדינת ישראל.

כאשר ילד אינו לוקח שום חלק בעבודות הבית אלא רק עסוק בענייניו, הוא הופך לכפוי טובה כלפי כל מי שמסייע לו – "וישמן ישורון ויבעט". עלות ההסכם הקואליציוני האחרון של מפלגת יהדות התורה והליכוד הגיע לכ-8 מיליארד שקלים.

בחישוב גס אנו מדברים על הוצאה ממוצעת של 1300 ₪ עבור כל אזרח מעל גיל 20 בישראל. היות ש-20 בלבד מאוכלוסיית ישראל אמונה על תשלום של 90 אחוז ממיסי המדינה, מדובר בפועל בעלות שנתית המתקרבת לכ-5000 ₪ עבור כל אזרח במדינה שמשלם מיסים.

בעבר, היה מדובר במיעוט קטן, שלא שילם מיסים ולא שירת בצבא. אך היום המציאות התהפכה לחלוטין – כאשר אותם שוליים בדלניים משתמטים התרחבו לממדים מפלצתיים, כשמנגד שני הסקטורים שכורעים תחת נטל המס ומשרתים בצבא סוחבים על כתפיהם הצנומות והצרות את 90% הנותרים.

מי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים, שמממנים ומתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי המדינה

הציבורים החילוני והדתי לאומי אינם קורבנות של המציאות, אלא מי שיוצרים אותה. ציבורים שבוחרים לממן מציאות שונה מכל מה שהכרנו. לעצב אותה בכספם. מציאות שבה דקת הדומייה ביום הזיכרון הפכה לסוגיה סקטוריאלית צרה, שנוגעת לקבוצות מסוימות וחסרת כל ערך סנטימנטלי, רגשי ולאומי עבור מגזרים גדולים בחברה הישראלית.

ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. מנהל קבוצת הפייסבוק מר מחר https://www.facebook.com/groups/326060588084664/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 450 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים

בטקס מרגש, פרש אתמול השופט חנן מלצר מבית המשפט העליון ● "חברי כאח לי", קראה לו הנשיאה אסתר חיות ● מלצר יחסר על כס השיפוט: הוא נחשב לרחב-אופקים, ידען וליברל ● וגם, יש לומר, איטי להחריד ● מבין פסקי הדין החשובים שהשאיר מאוחריו, אולי החשוב ביותר - זה שככל הנראה הורה על ביטול חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי - נותר גנוז בלשכתו ● פרשנות

עוד 827 מילים ו-1 תגובות

עיריית דימונה מציגה: השכונה ירוקה - האנרגיה מזהמת

תושב דימונה בנה את ביתו בשכונת השחר בעיר - המוגדרת על ידי העירייה כשכונה ירוקה ● באופן טבעי, הוא ביקש לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים, אלא שהעירייה דחתה את הבקשה בנימוקים מוזרים, ביניהם הטענה שהפאנלים מכערים את העיר ● כעת הנושא ממתין להכרעת בית המשפט - אלא אם ראש העיר יתערב קודם לכן

עוד 572 מילים
פרס ישראל. אילוסטרציה

מתוך רצון להימנע מעימות נוסף מול הרשות המבצעת, בג"ץ אימץ את עמדתו של היועמ"ש לאפשר לשר החינוך פרק זמן של 30 יום לשקול את עמדתו לגבי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך ● ההחלטה שוברת מסורת רבת שנים לפיה בג"ץ לא מתערב בשיקולים המקצועיים של ועדת הפרס ● כעת, חזקה על גלנט שיעדיף להעניק את הפרס לגולדרייך במרתף אפלולי מאשר באירוע חגיגי ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

הניתוח הצליח, החולה הוטרדה מינית

הטרדות מיניות, החפצה והתנהגות בריונית כלפי נשים הפכו לתופעה שכיחה במערכת הבריאות ● כולן סובלות מזה: רופאות, אחיות, מתמחות - ומטופלות ● ד"ר ליאור שחר אספה במשך שלוש שנים עדויות קשות בבתי החולים: "זה לא סוטה פה, סוטה שם. התופעה הזו רחבה ומושתקת" ● משרד הבריאות: "אנחנו עובדים על שיפור מתמיד של המנגנונים"

עוד 1,945 מילים ו-1 תגובות

הניסיונות להקמת ממשלה: בפעם השנייה בתוך פחות מיממה נתניהו ובנט ייפגשו

דיווח: הליכוד נמנע מלהביא להצבעה את הצעתו להקמת ועדה מסדרת, כי ימינה איימה שאם הנושא יועלה - תצביע יחד עם מתנגדי נתניהו ● אילן ישועה העיד בבית המשפט, שלבקשת נתניהו, ריאיון שקיים נערך מחדש ● גנץ: ביקשתי מהיועמ"ש לחקור את ההדלפות בנושא איראן ● יאיר גולן ממרצ קורא לאיחוד של מפלגתו עם העבודה ● בשבוע הבא הלימודים צפויים להתחדש ללא קפסולות

עוד 60 עדכונים

המרוץ המסוכן לנשיאות המדינה יוצא לדרך

עדותו של אילן ישועה לפני שבוע סיפקה הצצה מדהימה לדרך בה נבחר הנשיא המדינה ב-2014 ● אחד-אחד נפלו אז המועמדים - שלא לומר חוסלו - עד שראובן ריבלין, שנוא נפשו של נתניהו, נבחר לתפקיד ● בעוד 89 ימים יעזוב ריבלין את משכן הנשיא ● לכנסת נותרו חודשיים לבחור את הנשיא ה-11 ● זה לא יהיה נתניהו ● אבל מי יהיו המועמדים האמיצים להיכנס למרוץ? ● פרשנות

עוד 813 מילים

סבב השיחות האחרון בווינה בין איראן והמעצמות על החזרה להסכם הגרעין, שיתחדש ביום רביעי, מעיד כי ארצות הברית מגיעה למשא ומתן הזה מוחלשת מאי פעם ● כעת מנסים האמריקאים לפייס את איראן באמצעות קוריאה הדרומית - ובמקביל שר ההגנה האמריקאי הגיע היום לארץ במטרה לשכנע את הקברניטים בירושלים לאפשר מרחב תמרון נוח יותר לארצות הברית ● פרשנות

עוד 591 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה