במשך יותר מעשור הייתה טורקיה אחת המבקרות החריפות ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית. הרטוריקה האנטי ישראלית מצד נציגי ממשל בכירים, בהובלת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, נשאה אופי זועם במיוחד, בנוסף לפעולות מצד אנקרה, שעוררו כעס בקרב נציגי ממשל בירושלים, כשהבולטת שבהן היא התמיכה בחמאס.
אך בשבועות האחרונים נוקט ארדואן בטון שונה לחלוטין כלפי ישראל, והוא אף הביע רצון לשפר את היחסים עם בעלת הברית לשעבר. "הלב שלנו מייחל להביא את היחסים שלנו למקום טוב יותר", אמר בחודש שעבר.
השינוי המשמעותי נובע משינויים גלובליים ואזוריים, שדחקו את אנקרה אל הפינה: היא מבודדת מול אירופה ומול מדינות ערביות רבות, ומתמודדת עם ממשל אמריקאי, שעשוי להיות לא ידידותי כלפיה, כשבמקביל הכלכלה הטורקית סופגת פגיעה קשה על רקע המגפה.
פתיחת פרק חדש ביחסים עם ישראל עשויה לסייע לטורקיה להחזיר את תמיכת המערב ולשקם את מערכת היחסים הצבאית.
אך גם המקום של ישראל באזור השתנה – מה שהעלה את מחיר החברות. שלא כמו ב-2016, אז הייתה הפעם האחרונה בה שררה רגיעה ביחסים שבין המדינות, ישראל נהנית כעת מקשרים משודרגים עם מדינות בחלק המזרחי של הים התיכון ומגל חסר תקדים של הסכמי נורמליזציה עם מדינות ערביות.
השינוי בטורקיה נובע מתמורות גלובליות ואזוריות: אנקרה מבודדת מול אירופה ומול חלק ממדינות ערב, ומתמודדת עם ממשל אמריקאי, שעשוי להיות עוין, כשבמקביל הכלכלה במדינה סופגת פגיעה קשה
"מה שטורקיה עדיין לא הבינה הוא שהיא כבר לא שותפה חסרת תחליף עבור ישראל", אמרה סלין נאשי, מומחית בתחום יחסים בינלאומיים, הפועלת מלונדון.
עליות וירידות חדות ביחסים כבר עשרות שנים
היחסים של טורקיה עם ישראל, שידעו עליות ומורדות, החלו עם הקמת מדינת ישראל. טורקיה עמדה לצד המערב מול ברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה, לרבות הצטרפות לארגון נאט"ו, אבל הצביעה ב-1947 נגד תוכנית החלוקה של האו"ם, שהציעה להקים מדינה יהודית לצד מדינה ערבית ממערב לירדן.
בהמשך, ברגע שהשתכנעה בכך שישראל פרו-מערבית, הפכה טורקיה למדינה הראשונה עם רוב מוסלמי אשר הכירה במדינת ישראל הצעירה ב-1949.
לאחר אופטימיות ראשונית ואחדות אינטרסים, טורקיה החזירה את השגריר שלה מישראל לאור המשבר בתעלת סואץ ב-1956.
אי-הסכמה עם ארצות הברית הנוגעת לקפריסין, אליה פלשה ב-1974, הובילה את טורקיה לאמץ מדיניות חוץ מאוזנת יותר, מה ששיפר את הקשרים עם ברית המועצות ובעלות בריתה הערביות במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. טורקיה אף תמכה בהחלטת האו"ם הידועה לשמצה מ-1975 שקבעה כי "ציונית היא גזענות".
נעשו מהלכים לטובת פיוס עם ישראל ב-1986, אבל טורקיה ביקרה באופן מתמיד את ישראל בתור מפרת זכויות אדם במהלך האינתיפאדה הראשונה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.
פריצת הדרך הגיעה עם תחילת תהליך השלום בוועידת מדריד בין ישראל לפלסטינים – מה שהוביל את טורקיה וישראל להחזיר את השגרירויות שלהן ב-1992. המסחר והתיירות שגשגו, והצדדים חתמו על הסכמים ב-1994 שציינו את תחילתו של שיתוף פעולה משמעותי בתחום הביטחון. פונדמנטליזם איראני והתמיכה של סוריה בלוחמי ה-PKK הכורדים עוררו חשש באנקרה, ויחסים אסטרטגיים עם ישראל נחשבו בתור גורמים קריטיים על ידי הממסד החילוני, במיוחד הצבא.
הקשרים בתחומי הביטחון שודרגו ב-1997 בעקבות הביקור הראשון של ראש הצבא הטורקי בישראל: ספינות קרב טורקיות עגנו בחיפה באותה שנה והחלו תרגילים ימיים שנערכו באופן קבוע. טייסים מישראל הוכשרו בטורקיה והמריאו ככל הנראה מבסיסים טורקיים לביצוע פעולות בשטח אויב נגד סוריה, עיראק ואיראן.
הקשרים החיוביים החלו להיפרם כשמפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן עלתה לשלטון ב-2002. בתור ראש ממשלה, הוא שאף לשנות את כיוון המדיניות של טורקיה מעמדה מבוססת-ביטחון נגד איומים מסורתיים כמו סוריה – מה שהוביל להתקרבות של טורקיה וישראל – למדיניות שמכוונת ליחסים חיוביים עם השכנות האחרות.
בזמן שהאינתיפאדה השנייה השתוללה, ארדואן סירב להזמנות להיפגש עם נציגים ישראלים בכירים, אך עדיין ניסה לשחק תפקיד קונסטרוקטיבי בתור מתווך בשיחות השלום החשאיות בין סוריה לישראל. וטורקיה המשיכה לרכוש נשק מישראל, אשר מצידה מכרה יותר נשק לטורקיה מאשר לכל מדינה אחרת מלבד הודו בין 2000 ל-2010.
בסוף 2008 החלה ישראל במבצע עופרת יצוקה מול החמאס ברצועת עזה – יומיים בלבד לאחר פגישה בין ארדואן לראש הממשלה דאז אהוד אולמרט באנקרה. אולמרט לא יידע את מקבילו הטורקי על המבצע המתקרב, והסמיכות של הפגישה למתקפה נתפסה כמביכה עבור ארדואן, שחשש להצטייר כמשתף פעולה, ובתור גורם הפוגע בקשרים המשופרים של טורקיה עם העולם הערבי.
ארדואן הוביל את הביקורת הבינלאומית נגד ישראל בעקבות המדיניות שלה בעזה, לרבות ויכוח פומבי מאוד עם הנשיא דאז שמעון פרס בפאנל בדאבוס בינואר 2009. "כשזה נוגע להרג, אתה יודע היטב איך להרוג", אמר ארדואן לפני שיצא מהמקום בסערה.
היחסים קרסו לחלוטין במאי 2010, כשכוח קומנדו של צה"ל פתח באש, לאחר שהותקף בעת פשיטה על אוניית המאווי מרמרמה שהייתה בדרכה לעזה. עשרה פעילים טורקים נהרגו בעימותים האלימים. אנקרה החזירה את השגריר שלה וגירשה את המשלחת הישראלית, והיחסים בין המדינות הגיעו לשפל המדרגה.
ב-2013 חל שיפור כלשהו, לאחר שנשיא ארצות הברית ברק אובמה ארגן שיחת טלפון בין בנימין נתניהו לארדואן, ובה ראש הממשלה הישראלי הציע התנצלות מנוסחת בקפידה. אך הביקורת המתמשכת מצד טורקיה על רקע המצור הישראלי בעזה והפעולות הצבאיות נגד חמאס, הובילו להמשך יחסים הרעועים בין הצדדים.
על רקע החששות המשותפים מהשפעה איראנית בסוריה והעניין הטורקי בגז הטבעי של ישראל, פתרו אנקרה וירושלים את המחלוקות ביניהן באופן רשמי ביוני 2016. יחסים דיפלומטיים מלאים חזרו, יחד עם מחוות חיוביות אחרות, כמו הסיוע של הטורקים בזמן שריפות הענק בישראל באותה שנה.
אך הפיוס לא שרד זמן רב. טורקיה החזירה את השגריר שלה וביקשה מהמשלחת הישראלית לעזוב במאי 2018, לאור המחאות האלימות בגבול עזה-ישראל, שבהם נהרגו עשרות פלסטינאים. מנהיגים טורקים וישראלים ביקרו זה את זה, כשארדואן קרא לישראל מדינה "רוצחת ילדים" ונתניהו האשים את הנשיא הטורקי בהרג אזרחים כורדים.
הקשרים החיוביים עם ישראל החלו להיפרם כשמפלגתו של ארדואן עלתה לשלטון ב-2002. בתור ראש ממשלה, הוא שאף לשנות את כיוון המדיניות של טורקיה מעמדה מבוססת ביטחון כנגד איומים מסורתיים – למדיניות שמכוונת ליחסים חיוביים עם המדינות השכנות
במהלך העליות והירידות, לעומת זאת, הצדדים מעולם לא ניתקו לחלוטין את היחסים, ועל אף שהתיירות נפגעה, המדינות שמרו על פעילות מסחר ופעילות דיפלומטית שקטה.
מאז מאי האחרון מתחדשים צעדי ההתקרבות. באותו חודש, מטוס אל על נחת בטורקיה לראשונה מזה עשור, והדיווחים סיפרו על כך שטורקיה תחזיר את השגריר שלה לתל אביב.
בדבריו מדצמבר, בהם הביע תקווה לשיפור היחסים, הדגיש ארדואן כי היחסים המודיעיניים בין הצדדים מעולם לא הפסיקו. שלא כמו רטוריקה אחרת שלו על ישראל, אשר רובה נחשבת פופוליסטית ומכוונת לאוזניים של הקהל המקומי בלבד, נראה כי דבריו האחרונים נלקחים ברצינות.
"ההצהרה של ארדואן היא משמעותית", הסבירה ד"ר גליה לינדנשטראוס, עמיתת מחקר בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב. "היא דומה להצהרה שלו לפני הסכם הנורמליזציה ב-2016. כך שבהחלט מדובר בעדות לכוונות רציניות מצידה של טורקיה".
ג'ו הנוטש
ישנן מספר סיבות בוערות לכך שטורקיה מנסה לשחזר את היחסים עם ישראל.
הסיבה הראשונה היא ההיסטוריה של היחסים המרירים בין ארדואן לנשיא החדש ארצות הברית, ג'ו ביידן.
במשך רוב הכהונה של דונלד טראמפ כנשיא, הכימיה בין שני המנהיגים הספיקה כדי לשמור על יחסים קונסטרוקטיביים בצורה סבירה בין ארצות הברית לטורקיה על רקע האינטרסים האזוריים הסותרים והסנטימנט השלילי כלפי ארדואן בקונגרס האמריקאי. ההחלטה של טורקיה לרכוש מערכת הגנה אווירית S-400 מתוצרת רוסית התבררה כגורם שיחסים אישיים לא יכולים לגבור עליו, כך שממשל טראמפ הוציא את טורקיה מפרויקט מטוס הקרב F-35, ולבסוף ארצות הברית הטילה סנקציות על חברתה לארגון נאט"ו בדצמבר 2020.
עם ביידן, אין חיבה כלל.
ב-2014, סגן נשיא ארה"ב דאז ביידן התנצל בפני ארדואן, לאחר שציין בנאום שהמדיניות של המנהיג הטורקי תרמה לעלייתו של ארגון דאעש.
במהלך העליות והירידות ביחסים בין ישראל וטורקיה הצדדים מעולם לא ניתקו לחלוטין את הקשרים ביניהם, ועל אף שהתיירות נפגעה, המדינות שמרו על פעילות מסחר ופעילות דיפלומטית שקטה
בתקשורת בטורקיה תואר ביידן בתור אחד מהתומכים בניסיון ההפיכה הצבאית ב-2016 נגד ארדואן, כך אומר חי איתן כהן ינורג'ק, מומחה לטורקיה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. ממשל אובמה סירב גם לבקשה מטורקיה לאחר ההפיכה להגליית פטהוללה גולן, איש הדת שארדואן האשים בהצתת ניסיון ההפיכה.
בהתפתחות מהתקופה האחרונה, בתור מועמד לנשיאות ב-2020, ביידן תיאר את ארדואן בתור "אוטוקרט" ב"ניו יורק טיימס" ואמר כי ארצות הברית צריכה "להבהיר כי אנחנו תומכים בהנהגת האופוזיציה".
"הוא צריך לשלם מחיר", אמר ביידן, והדגיש כי ארצות הברית צריכה לאפשר לגורמים מהאופוזיציה "להיות מסוגלים להתמודד ולנצח את ארדואן".
דוברו של ארדואן, איברהים קאלין, אמר כי ההצהרות של ביידן היו "מבוססות על בורות, יהירות וצביעות מוחלטת".
"הימים בהם היה אפשר לתת הוראות לטורקיה כבר נגמרו", כתב קאלין בזמנו. "אם אתם עדיין חושבים שאתם יכולים לנסות, בבקשה. אתם תשלמו את המחיר", הזהיר.
ארדואן היה אחד מהמנהיגים העולמיים האחרונים לברך את ביידן על ניצחונו. על פי הדיווחים, ביידן עדיין לא הסכים להצעתו של ארדואן לשוחח בטלפון.
"השינוי הנוכחי במדיניות החוץ הטורקית נובע מהעובדה שיש הנהגה החדשה בוושינגטון", אמר כהן.
The analysis of Turkey by @JoeBiden is based on pure ignorance, arrogance and hypocrisy.
The days of ordering Turkey around are over.
But if you still think you can try, be our guest.
You will pay the price.
— İbrahim Kalın (@ikalin1) August 16, 2020
"ארדואן מנסה ליישר את ההדורים עם ג'ו ביידן. על מנת לעשות זאת, הוא התחיל בניסיון חדש להתקרבות לא רק עם ארצות הברית, אלא גם עם בעלות הברית של ארצות הברית – כלומר ישראל והאיחוד האירופי".
יריבות מכל הכיוונים
מעבר לארצות הברית, טורקיה מוצאת את עצמה מבודדת יותר ויותר, והיא עשויה לעמוד מול יריבוּת פרו-מערבית, שתתגבש לבלוק אנטי-טורקי נחוש, כתגובה לחיפוש הגז האגרסיבי במזרח הים התיכון והתקיפות הצבאיות.
במשך זמן רב במהלך העשור האחרון, טורקיה הייתה ביריבות מרה עם מצרים, אשר החלה כשארדואן גיבה את האחים המוסלמים, לאחר שהארגון הורד מהשלטון בקהיר.
היריבות בין המעצמות המוסלמיות הסוניות חלחלה לאזורים אחרים ופיצלה את המזרח התיכון, עם טורקיה וקטאר המובילות את הפלג הפרו-אסלאמי, ומצרים בצד אחד עם ערב הסעודית ואיחוד האמירויות במחנה הפרו-מערבי.
בים התיכון התייצבה מצרים לצד יוון וקפריסין, המאשימות את טורקיה בקידוח בלתי חוקי של גז טבעי באזורים הכלכליים הבלעדיים שלהן. יחד עם ישראל, המדינות יצרו את פורום הגז EastMed, שהמטה שלו נמצא בקהיר, וביצעו תרגולים צבאיים משותפים.
אנקרה עומדת גם בפני החמרת היחסים עם אירופה. ארדואן, שעודד סנטימנט אסלאמיסטי, הרתיח את נציגי הממשל מפריז ומהאיחוד האירופי כשאמר כי נשיא צרפת עמנואל מקרון צריך "טיפול נפשי", על גינוי עריפת ראשו של מורה שהראה תמונה של מוחמד.
פליטים מהווים גם הם מקור למחלוקת, כשארדואן מאיים להתיר למבקשי מקלט לחצות את הגבול ליוון אם האיחוד האירופי לא יעמוד בצד שלו בהסכם הפליטים מ-2016. מנהיגי האיחוד האירופי ביקרו גם הם את טורקיה על הפרת זכויות אדם.
בהתפתחות מהתקופה האחרונה, בתור מועמד לנשיאות ב-2020, ביידן תיאר ב"ניו יורק טיימס" את ארדואן בתור "אוטוקרט" ואמר כי ארצות הברית צריכה "להבהיר שאנחנו תומכים בהנהגת האופוזיציה"
מעורבות צבאית טורקיה במדינות אחרות היא סיבה נוספת לדאגה באירופה. חברי הפרלמנט האירופי קראו לסנקציות נגד אנקרה בעקבות הפעולה הצבאית שלה ב-2019 בצפון סוריה. צרפת, שהפכה למנהיגת המחנה האנטי-טורקי באירופה, קידמה סנקציות של האיחוד האירופי על טורקיה בשל המעורבות הצבאית שלה במלחמת האזרחים בלוב, סוריה ונגורנו-קרבאך.
חמש מעשר שותפות הסחר המובילות של טורקיה הן באיחוד האירופי, והאיום בנקיטת סנקציות, בגיבוי של קפריסין ויוון, לא יכול היה להגיע בזמן גרוע יותר, כשהכלכלה במדינה ספגה פגיעות בעקבות מגפת הקורונה.
הלירה הטורקית הייתה במגמת ירידה במקביל לעלייה באינפלציה, עוד לפני שמשבר הקורונה פרץ. כעת הבעיות האלו קיבלו ממד חדש: מחירי המזון זינקו ובמקביל הלירה הטורקית ירדה ב-30% מול הדולר.
ארדואן הצליח להפוך חלק מהמגמות האלו, אבל הממשלה תצטרך להמשיך להשקיע סכומים משמעותיים בבריאות ובשירותים החברתיים כדי להתמודד עם הקורונה ותופעות הלוואי שלה.
צמיחה כלכלית מתמשכת הייתה המקור לפופולאריות של ארדואן בקרב מעמד הפועלים הטורקי בתור ראש ממשלה. והוא עשוי להרגיש את הלחץ למציאת עמדה חדשה בזירה הבינלאומית כדי להחזיר את הכלכלה למסלולה.
המחיר של חיבוק מישראל לא יהיה זול
לאור הבידוד הגובר והאתגרים הכלכליים, טורקיה קיבלה החלטה לשרטט מסלול חדש במדיניות החוץ שלה, לרבות פנייה בהצעה ליוון ולאיחוד האירופי.
![כוחות צה"ל מתעמתים עם נוסעי המאווי מרמרה, כפי שתועדו בידי אנשי IHH, 31 במאי 2010 (צילום: AP Photo/IHH via APTN)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/01/AP_10053103441-640x400.jpg "כוחות צה"ל מתעמתים עם נוסעי המאווי מרמרה, כפי שתועדו בידי אנשי IHH, 31 במאי 2010 (צילום: AP Photo/IHH via APTN)")
שיקום היחסים עם ישראל הוא חלק מרכזי בכיוון החדש של מדיניות החוץ של טורקיה. "בעיני טורקיה, ישראל נחשבת לנציגה של הממשל האמריקאי במזרח התיכון", אמר כהן.
יחסים קונסטרוקטיביים יותר עם ישראל יעזרו להרגיע את הסנטימנט האנטי-ארדואני בגבעת הקפיטול ובממשל ביידן, על פי החישובים של ארדואן.
ובהחלט יש גם פוטנציאל עבור שני הצדדים לפתור את המחלוקות שלהם מבלי להעליב יותר מדי את הממשלה באנקרה.
"אם מסתכלים על התוצאות, הנוכחות הצבאית של אנקרה בסוריה, לוב ואזרבייג'ן לא חותרת תחת האינטרסים של הישראלים או האמריקאים", אמרה נאשי.
לישראל יש גם סיבות טובות לפתוח דף חדש עם טורקיה. סוריה, עיראק ואיראן כולן גובלות בטורקיה, וחידוש היחסים בתחום הביטחוני עם אנקרה יגדיל את הפעילות הצבאית והמודיעינית באזור.
"טורקיה, בתור חברת נאט"ו ובעלת ברית קרובה של ארצות הברית, היא נכס אסטרטגי עבור ישראל, וזה טוב גם לביטחון הלאומי", הדגיש כהן.
אבל טורקיה מגלה שישראל לא קופצת על ההזדמנות להחזיר את היחסים הקרובים.
היחסים הצומחים של ישראל עם מדינות ערביות בהיבט הדיפלומטי והביטחוני חיזקו את המעמד של ישראל באזור. לישראל יש דרכים אחרות להפעיל דיפלומטיה עם העולם המוסלמי, יש לה שותפות סחר חדשות, והיא יכולה כעת לטוס בשטחים אוויריים ערביים כדי להגיע מזרחה, במקום להסתמך על טורקיה בתור האפשרות היחידה.
היריבות בין המעצמות המוסלמיות הסוניות חלחלה לאזורים נוספים ופיצלה את המזרח התיכון, עם טורקיה וקטאר המובילות את הפלג הפרו-אסלאמי, מול מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות במחנה הפרו-מערבי
משרד החוץ סירב להגיב על האפשרות לשיפור היחסים, אבל סיכוי גדול לכך שלישראל יהיו שלוש דרישות במגעים עם טורקיה.
הדרישה הראשונה היא ותיקה: טורקיה חייבת להפסיק לאפשר לחמאס לתכנן פעילויות צבאיות מהשטח שלה. טורקיה הסכימה לאסור על ארגון הטרור ביצוע של כל פעילות לא-פוליטית ב-2016, אך ב-2019, מקורות ישראלים סיפרו ל"טלגרף" כי טורקיה מאפשרת לחברי החמאס לתכנן מתקפות משטחה. בשנה שעברה, דיפלומט ישראלי סיפר כי ארדואן העניק אזרחות ל-12 אנשי חמאס.
ישראל תרצה גם שטורקיה תהיה יותר שקופה בנוגע לפעילויות שלה במזרח ירושלים, על פי לינדנשטראוס. בשיתוף הפעולה של האחים המוסלמים בעיר, טורקיה מנכיחה את עצמה באופן פעיל בשכונות הערביות ובהר הבית על ידי יוזמה ומימון של פעילויות תרבותיות ופוליטיות. על פי הדיווחים, ירדן ומדינות ערביות אחרות ביקשו מישראל לפעול יותר כדי לרסן את ההשפעה הגוברת של הטורקים במזרח ירושלים.
בתור דרישה אחרונה, ישראל צפויה לדרוש מארדואן ומנציגים טורקים רשמיים למתן את הטון הקשה שלהם נגד ישראל, במיוחד סביב המדיניות של ישראל בעזה.
משום שהיחסים לא הופחתו בדרגה באופן רשמי ב-2018, לינדנשטראוס ציינה, טורקיה יכולה לבחור להחזיר את השגריר שלה באופן חד צדדי, ולהותיר לישראל להחליט האם להגיב בפעולה דומה.
למרות התגובה הזהירה של ישראל עד כה להצהרות של טורקיה, בירושלים יקבלו בברכה חזרה לנורמליות, אם יאמינו בכנות המהלך. "אם כל התנאים האלו ימומשו על ידי הממשל הטורקי, כל נציג ממשל בירושלים יחגוג ויאמץ נורמליזציה אמיתית שכזו", טען כהן.
"ישראל עדיין רוצה לחבק את טורקיה, אבל היא לא רצה לזרועותיה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו