הציבור, התקשורת ולא מעט מהמומחים מופתעים מהמצב אליו נקלעה ישראל: המדינה עם שיעור וקצב ההתחסנות המהיר בעולם בחיסון נגד קורונה היא עדיין אחת מהמדינות עם שיעורי ההדבקה הגבוהים ביותר.
מחלקות הקורונה מלאות, בתי החולים עמוסים וכורעים תחת הנטל, עשרות חולי קורונה מתים ביום – וכל זה, אחרי שכשלושה מיליון מאזרחי המדינה כבר התחסנו במנה השנייה של החיסון וכ-1.8 מיליון חוסנו במנה השנייה, ואחרי חמישה שבועות של סגר וחמישה חודשים רצופים של מגבלות קשות על המשק ומערכת החינוך.
מדוע זה קורה? ניתוח של נתוני משרד הבריאות על החולים המאושפזים בבתי החולים מעלה את האפשרות שלא מדובר בעיכוב זמני בירידה בתחלואה או בבעיה כלשהי בחיסונים עצמם, אלא בפגם אסטרטגי בתוכנית למיגור המגפה, שעלול להביא לכישלונה.
לפי נתוני משרד הבריאות, במוצאי שבת האחרון היו מאושפזים בבתי החולים בישראל 1,764 חולי קורונה. מתוכם, רק 102 קיבלו את המנה הראשונה של החיסון לפני שאובחנו כחולים, ורק 29 קיבלו את המנה השנייה. בכל 5 השבועות האחרונים, שבהם מתנהל מבצע החיסונים, אושפזו רק 131 אנשים אחרי שחוסנו. 1633 המאושפזים הנותרים – כלומר, רוב מוחלט של המאושפזים – לא קיבלו חיסון.
לפי נתוני משרד הבריאות, במוצאי שבת היו מאושפזים בבתי החולים בישראל 1,764 חולי קורונה. מתוכם, רק 102 קיבלו את המנה הראשונה של החיסון לפני שאובחנו כחולים, ורק 29 קיבלו את המנה השנייה
ההנחה המקובלת היא שאם אותם אנשים היו נחשפים לנגיף כעת, הם כבר לא היו נדבקים, כי הם כבר היו מחוסנים. כ-70% מהחולים בבתי החולים הם מבוגרים מגיל 60 ומעלה, ורוב ה-30% הנותרים הם אנשים בגילאי הביניים, 40-60. עד כה חוסנו כ-83% מבני ה-60 ומעלה במנה הראשונה של החיסון, ורובם חוסנו במנה השנייה. למעלה מ-60% מהאוכלוסייה בגילאי 50-60 כבר חוסנה במנה הראשונה.
הייתכן שאלפי האנשים שהגיעו לבתי החולים בינואר השחור נמנים ברובם על המיעוט הקטן – כ-200 אלף איש מעל גיל 60 – שלא חוסנו?
כדי לבחון את האפשרות הזאת, בדקנו מתי התאשפזו החולים הנמצאים כיום במחלקות. קורונה היא מחלה ארוכה, וחלקם מאושפזים שם כבר זמן רב. אבל במשרד הבריאות מבהירים כי רק 160 מהמאושפזים אובחנו כחולי קורונה לפני תחילת מבצע החיסונים ב-22 בדצמבר. 1,473 חולים מאושפזים אובחנו כחיוביים לקורונה במהלך מבצע האשפוז מבלי שהתחסנו.
חלק מאותם 1,473 חולים נדבקו, כנראה, כבר לפני ה-22 בדצמבר ואובחנו רק אחר כך. אחרים תכננו להתחסן, אולי אף קבעו תור להתחסנות או ניסו לקבוע, וההדבקה הקדימה את החיסון. אבל רובם הגדול כבר יכלו להתחסן.
כל אזרח ישראלי מעל גיל 40 שרצה להתחסן ויכול לעשות זאת מבחינה רפואית כבר קיבל הזדמנות לקבל את המנה הראשונה של החיסון, ורוב האזרחים מעל גיל 60 כבר יכלו להתחיל בתהליך החיסון מזמן.
ההערכה היא שאותם 200 אלף מבוגרים שטרם התחסנו, וחלק מהבלתי מחוסנים בגילאי הביניים – כנראה כמה מאות אלפים – כבר לא יתחסנו. בקופות החולים מדווחים בימים האחרונים כי בזמן שהצעירים מתחסנים בהמוניהם במנה הראשונה, בני 60 ומעלה הפסיקו להתחסן בה ומתחסנים כעת רק בשנייה.
ההערכה היא שאותם 200 אלף מבוגרים שטרם התחסנו, וחלק מהבלתי מחוסנים בגילאי הביניים – כנראה כמה מאות אלפים – כבר לא יתחסנו
מי הם המבוגרים והקשישים שלא חוסנו? כשליש – קרוב ל-60 אלף איש – הם מרותקי בית – אנשים שאינם יכולים לצאת מביתם מסיבות רפואיות. החיסון שלהם מתנהל לאט בשל מגבלות טכניות. שיעורי ההדבקה שלהם נמוכים כי הם ממעטים לבוא במגע עם הסביבה, ומי שבא במגע איתם – מטפלים וקרובי משפחה – מקבל עדיפות גבוהה בהתחסנות.
על הבלתי-מחוסנים נמנית גם קבוצה קטנה יחסית של אנשים שמבחינה רפואית אסור להם להתחסן בשל מחלות אוטו-אימוניות ואלרגיות. הרוב – יותר מ-100 אלף איש בגילאי 60 ומעלה, ומספר גדול עוד יותר של אנשים בגילאי הביניים – הם כאלה שהחליטו לא להתחסן.
אם חלק ניכר מהחולים הקשים מגיעים כיום מאוכלוסייה שלא תתחסן, ההנחה שהתחלואה הקשה תרד בקרוב בגלל ההתחסנות אינה בהכרח נכונה.
"המיעוט הקטן שלא התחסן כולל מספיק אנשים כדי להשאיר את התחלואה הקשה ברמתה הנוכחית גם אחרי מבצע החיסונים של האוכלוסייה המבוגרת", אומר ערן סגל, פרופסור לביולוגיה חישובית ממכון ויצמן ומחברו של מודל מקובל לחיזוי התחלואה בקורונה.
"במציאות שנוצרה בעקבות המוטציה, אפילו בתוך קבוצת הסיכון, אלה שלא התחסנו הם מספיק אנשים כדי להחזיק את התחלואה גבוהה. בהרבה מקרים, אלה שלא מחוסנים הם גם אלה שלא מקפידים על קיום ההוראות, כך ששיעורי ההדבקה שלהם גבוהים ביחס לכלל האוכלוסייה.
"צריך לקחת תרחיש קיצוני, שבו ההדבקה נמשכת ונמשכת עד ש-80% מהאוכלוסייה שלא חוסנה נדבקת. במצב הקיים, שבו רק 85% מהאוכלוסייה המבוגרת חוסנה, יש להערכתי כ-290 אלף אנשים שהם עדיין פגיעים ועלולים להיות חולים קשים.
"מדובר על פוטנציאל של 38 אלף חולים קשים, ו-8,400 חולים שימותו. שים לב שגם בתרחיש אופטימי יותר שבו בסוף 95% מהמבוגרים מתחסנים, יכול להיות מצב של 19 אלף חולים קשים ו-4,300 מתים".
"במצב הקיים, שבו רק 85% מהאוכלוסייה המבוגרת חוסנה, יש להערכתי כ-290 אלף אנשים שהם עדיין פגיעים ועלולים להיות חולים קשים. מדובר על פוטנציאל של 38 אלף חולים קשים, ו-8,400 חולים שימותו"
עד מתי עלולה, איפוא, המגפה להימשך ברמתה הנוכחית, או קרוב לכך? התשובה שמרבים להשמיע בממשלה ובתקשורת היא "עד שהצעירים יתחסנו". אנשי מקצוע, פקידים ופוליטיקאים לוחצים על הממשלה להמשיך במגבלות הקורונה ומדרבנים את הציבור לקיים את ההוראות "עד לחיסון כלל האוכלוסייה".
פרופ' רן בליצר, מנהל המחקר של קופת חולים כללית וראש צוות המומחים של מגן ישראל, למשל, אומר שוב ושוב ש"חיסון נרחב של כלל האוכלוסייה הוא המפתח היחיד לצאת מהמגפה".
אבל כלל לא בטוח שחיסון הצעירים יפתור את הבעיה או יקל עליה – כי הצעירים אינם החולים הקשים. כ-92% מהנספים במגפה ממרץ אשתקד ועד השבוע שעבר היו מבוגרים מעל גיל 60, ו-5% נוספים מעל גיל 50.
בחודש האחרון חלה עליה חדה בשיעור הצעירים מכלל החולים הקשים בקורונה – אולי בגלל שההתחסנות בולמת את התחלואה של המבוגרים יותר – ובכל זאת, רק 42 מ-315 החולים המונשמים (13%) הם מתחת לגיל 40.
"כדאי גם לקחת בחשבון שגם בין הצעירים יהיו כאלה שלא יתחסנו", אומר סגל. "ייתכן מאוד שאלה אנשים ששייכים לאותן משפחות, שכונות, סביבות של המבוגרים הלא מחוסנים".
את דבריו של סגל מחזקת העובדה ששיעור ההתחסנות במגזר הערבי והחרדי – המגזרים שנפגעים במגפה יותר מכולם – נמוכים ביחס לאלה של כלל האוכלוסייה.
רק כ-60% מבני ה-60 ומעלה ביישובים ושכונות עם אוכלוסייה ערבית או חרדית התחסנו, לעומת יותר מ-90%, ולעתים יותר מ-95%, ביישובים ושכונות עם אוכלוסייה יהודית-חילונית.
רק כ-60% מבני ה-60 ומעלה ביישובים ושכונות עם אוכלוסייה ערבית או חרדית התחסנו, לעומת יותר מ-90%, ולעתים יותר מ-95%, ביישובים ושכונות עם אוכלוסייה יהודית-חילונית
פרופ' סגל, אם אפילו מבצע החיסונים המוצלח לא ידביר את התחלואה הקשה, וגם רצף כל כך ארוך של סגרים לא יעשה זאת, מה נשאר? האם עלינו להשלים עם האפשרות שהמצב הקשה שבו אנחנו נמצאים יימשך?
"בינתיים חייבים לבצע פתיחה מדורגת ולהקפיד להשאיר את ה-R ברמה של סביב 1. אם ה-R יהיה גבוה מדי, נחזור לשיעורי הדבקה גבוהים".
המצב הכלכלי מתדרדר, מערכת החינוך בקריסה, והציבור מרגיש חנוק. אפשר להמשיך ככה?
"יש יותר מדי אי-ודאות לפתיחה מהירה ומלאה. אני מבין את הבעיה, אבל הדבקה גבוהה יכולה להביא אותנו למצב מסוכן מדי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם