צה"ל נערך לאפשרות של ימי קרב עם חזבאללה בגבול לבנון, בדומה לסבבי הלחימה ברצועת עזה. אבל כשכל התרגילים שמדמים זאת מסלימים לכדי מלחמה, כשגם נסראללה מזהיר שיהיה קשה לרסן את האש, כדאי לבדוק את הנחות הבסיס.

בהערכת אמ"ן שפורסמה לאחרונה נכתב כי עלתה הסבירות שחזבאללה ייזום הסלמה מוגבלת וקצרה (ימי קרב), בדומה לסבבי הלחימה ברצועת עזה. מאז יולי האחרון מצוי פיקוד הצפון בדריכות מוגברת אל מול חזבאללה. ראשיתה בתקיפה שיוחסה לישראל בסוריה, שבה נהרג פעיל של הארגון. בעקבות המשוואה שהציב מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, לפיה הארגון יגבה מחיר בחיי אדם בתגובה לכל פעיל שייהרג, הן בלבנון והן בסוריה, שוררת מתיחות בצפון.

בהערכת אמ"ן שפורסמה לאחרונה נכתב כי עלתה הסבירות שחזבאללה ייזום הסלמה מוגבלת וקצרה (ימי קרב), בדומה לסבבי הלחימה ברצועת עזה

הארגון ניסה מספר פעמים "לסגור חשבון" עם ישראל, אך עד כה ללא הצלחה. במקביל יוחסו לישראל שורה של תקיפות כנגד יעדים איראניים בסוריה, שניתן להסיק מהן שהמשוואה שהציב נסראללה אינה מקובלת עליה. אף שחזבאללה עודנו מורתע ממלחמה עם ישראל (וישראל אינה מורתעת גם היא ממלחמה עם חזבאללה?), הרי שבכל האמור מתחת לרף המלחמה, הכל הולך.

גם ישראל המשיכה לפעול מתחת לסף המלחמה במערכה בין המלחמות (מב"מ), אך אין בכוחה של מערכה זו לעצב את המרחב, והישגה העיקרי הוא בצמצום ומניעת הגעת אמצעי לחימה מתקדמים (בדגש על טילים מדויקים) לידי אויביה של ישראל.

תפיסת ימי הקרב מעלה שלוש שאלות שראוי לבחון:

1. האם ניתן לנהל את ימי הקרב הללו באופן מבוקר? כלל לא בטוח, נוכח יכולות ההיזק של ישראל וחזבאללה כאחד, שאכן יוכלו לנהל חילופי אש מוגבלים במהותם, בוודאי אם מי מן הצדדים יספוג קורבנות בנפש. או אז, ייתכן שתגובה ותגובת־נגד יובילו לעימות נרחב ואף למלחמה, וזו עלולה לכלול בתוכה גם את החזית הסורית.
2. האם זה נכון לישראל לנהל את העימות, מרגע שפרץ, כימי קרב או שמא יש במערכה שכזו גם הזדמנות לעיצוב נכון יותר של המרחב? הדברים תלויים בחומרת האירועים, אך מוטב לה לישראל שתיזהר מעיצוב המרחב ותזכור את מגבלות הכוח.
3. אם תהפוך ההסלמה למלחמה איך צריכה ישראל לנהל אותה? כאן, דומה שהכלל שניסח הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט בכנס השנתי האחרון של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מתאים. בהינתן מערכה כנגד חזבאללה בהכוונה איראנית, אמר איזנקוט, על צה"ל לפעול כך שתסתיים "צבאית בתחושת הפסד ובהפסד, גם של איראן וגם של השלוחים שלה".

לפני כשנה כתבה פרשנית "ידיעות אחרונות", שמרית מאיר, כי יש בישראל "נטייה כרונית להניח שהצד השני רוצה לחזל"ש (לחזור לשגרה, גפ"פ). השלכה קלאסית".

למעשה, אנו משליכים על האויב את האינטרסים, התפיסות והרצונות שלנו, וכלל לא בטוח שהם זהים לשלו. להפך. די להיזכר בהערכות אמ"ן ב"צוק איתן" על סיומה הקרב של המערכה, שהתנפצו לרסיסים בכל פעם שחמאס בחר לחדש את הלחימה ולהפר את הפסקת האש, בכדי להבין שסבב הלחימה הבא עשוי להיות ארוך מהצפוי.

אנו משליכים על האויב את האינטרסים, התפיסות והרצונות שלנו, שלא בהכרח זהים לשלו. להפך. די להיזכר בהערכות אמ"ן ב"צוק איתן" על סיום המערכה הקרב, שהתנפצו בכל פעם שחמאס בחר להפר את הפסקת האש

לא ימי קרב, מלחמה

צה"ל מצדו פועל כל העת להגברת המוכנות למקרה של עימות, ובהתאם לכך קיים לאחרונה שני תרגילים שדימו הסלמה בצפון. השבוע ערך חיל האוויר את "ורד הגליל", תרגיל שדימה מערכה בצפון שראשיתה במטוס של החיל שנפגע מטיל ששוגר מלבנון, המשכה בימי קרב והסלימה לכדי מערכה בלבנון.

בתרגיל תקף החיל יותר מ־3,000 מטרות ביום, עדות ליכולתו של חיל האוויר להשמיד יותר מטרות על הקרקע. יכולת זו גדלה משמעותית בכהונת מפקדיו האחרונים, ובהם האלופים אמיר אשל ועמיקם נורקין, והיא מהווה רכיב מרכזי במענה הצה"לי.

שבוע קודם לכן, בתרגיל "סערת ברקים", עוצבת הגליל, בפיקוד תא"ל שלומי בינדר, תרגלה הסלמה בגבול שראשיתה בירי צלפי חזבאללה לעבר כוח צה"ל, והמשכה בחילופי אש שסופם מלחמה.

בינדר, יוצא סיירת מטכ"ל שגם פיקד עליה ועל חטיבת גולני, פרסם בספטמבר האחרון בכתב העת "בין הקטבים" מאמר שניתח את מצביאותו של אלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, שלקחיו רלוונטיים גם לאתגרים מולם ניצבת עוצבת הגליל כיום.

האלוף חופי, כתב בינדר, "הצליח לנצל היטב את העלאות הכוננות ברמת הגולן לצורך האצת תהליכי בניין הכוח הפיקודיים". מנגד, ציין, חלק מן השיפורים שיזם בבניין הכוח "היו מוטים לתרחיש יום הקרב ולא לתרחיש של מלחמה כוללת". מחיר ההטיה הזו, ב־1973, היה כואב.

הלקח, כמאמר אחד מקודמיו של בינדר בפיקוד על גולני, הרמטכ"ל גבי אשכנזי (שהסתמך על קלאוזוביץ), הוא ש"צבא צריך לעולם לפעול באחד משני מצבים: מלחמה, או הכנות למלחמה". יש להתכונן למלחמה (ולא פחות מכך) כל העת, ולעשות את התאמות הנדרשות נוכח חומרת האיום כשמתלקחת לחימה. אחרת, התוצאה תהיה כואבת.

בדיון של פורום מטכ"ל השבוע הוצגה "פסיפס הצפון", האסטרטגיה שגיבש פיקוד הצפון לזירה הצפונית. בדיון אמר מפקד הפיקוד, אלוף אמיר ברעם, כי "השילוב ההדוק בין האסטרטגיה והאופרציות השונות הוא הבסיס לניצחון".

פורום מטכ"ל בדיון בפיקוד צפון, השבוע. (צילום: דובר צה"ל.)

סביר שברעם, שעשה את מרבית שירותו בצנחנים, מודע היטב לקשר הרופף עד לא קיים שהיה בין חלק מהמהלכים הצבאיים במלחמת לבנון השנייה לבין האסטרטגיה שנועדו לשרת. "עלינו להעמיק בכל אלו על מנת להגיע חזקים ומוכנים לעימותים שעלולים להתפתח בזירה הצפונית", אמר.

השבוע ערך חיל האוויר את "ורד הגליל", תרגיל שדימה מערכה בצפון שראשיתה במטוס של החיל שנפגע מטיל ששוגר מלבנון, המשכה בימי קרב והסלימה לכדי מערכה בלבנון. בתרגיל תקף החיל יותר מ־3,000 מטרות ביום

אם כל התרגילים מלמדים על כך שימי הקרב לא יישארו כאלה ויהפכו לעימות של ממש, מוטב לבחון את הנחות הבסיס ולתרגל, לצד הפעלה נרחבת של חיל האוויר, גם גיוס והפעלה מהירה, אגרסיבית וקטלנית של מהלך תמרון יבשתי. אחרת, ישראל תדרדר במהירות לדו שיח באש עם חזבאללה ללא תכלית וללא כלים נוספים בארסנל לסיימו במהירות.

השבוע נשא מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, נאום ובו התייחס להערכת אמ"ן. לא ניתן להבטיח, אמר נצראללה כי "כמה ימי לחימה קצרים לא יתדרדרו לכדי מלחמה כוללת".

יש בכך מסר ברור לישראל – כשהאש תפרוץ יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעצור אותה, וכדאי לקחת את זה בחשבון. ובכלל, ההבנה כי מדובר בימי קרב, היא תמיד בדיעבד. וכדאי לזכור גם את זה.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

לפני כמה שנים השתתפתי בפגישה ארוכה, שהייתי צריכה להציג רק 10 דקות מתוכה. במשך כל הפגישה ישבתי ועבדתי וחיכיתי לתורי. אחד המהנדסים שישב לידי שאל מה אני עושה. עניתי לו שכדי להספיק להגיע למקלחות של הילדים אני צריכה לעבוד בכל דקה פנויה. הוא מצידו ענה שההעדפה שלו היא להגיע אחרי המקלחות.

במשך הפגישה עבדתי וחיכיתי לתורי. מהנדס שישב לידי שאל מה אני עושה. עניתי שכדי להספיק להגיע למקלחות של הילדים אני צריכה לעבוד בכל דקה פנויה. הוא ענה שההעדפה שלו היא להגיע אחרי המקלחות

עוד משחר ילדותי היה ברור שתהיה לי קריירה. לאחרונה חבר הזכיר לי, שכשהתחתנתי הצהרתי שהילדים שיהיו לי לא יפריעו לי בדרך. אני עובדת שעות ארוכות ותובעניות עוד מימיי כסטודנטית. את משרת הניהול שלי קיבלתי בהיותי בהריון, ואף מצאתי את עצמי עובדת מדי פעם במהלך חופשת הלידה. גם בן זוגי מפתח קריירה משלו ושנינו לא נמצאים הרבה בבית. כמי שגרה בישוב קהילתי, בשנים שהילדים היו קטנים הייתי שומעת משפטים בנוסח: "המטפלת מגדלת לה את הילדים". נוצר פה פרדוקס, מצד אחד יש ציפייה שתצליחי, ומהצד השני מצפים שתהיי אמא במשרה מלאה.

תחילת שנת 2021, ועדיין נשים יזמיות רבות מוצאות את עצמן בלחץ מתמיד של הרצון לאזן בין הקריירה והמשפחה. לאורך זמן המתח הזה שוחק ולא מתגמל. כשעבדתי בחברת הייטק גדולה נוכחתי לדעת, שיש הרבה נשים שמגיעות לדרגות ניהול בכירות, לא עומדות בלחץ ועוזבות.

החדשות הטובות הן שהנשים שהתמידו לאורך השנים ולא פרשו הפכו להיות מנהלות בכירות, או אפילו מנהיגות. הן אימנו את עצמן לפרוץ גבולות באופן מתמיד, להפוך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמן, לפתור בעיות בצורה יצירתית, לעמוד בלחצים מבלי להישבר ולהאמין בעצמן וביכולות שלהן בכל רגע נתון.

זוהי מיומנות נרכשת בצורה הדרגתית ונדרשת שלמות פנימית עם התהליך. למשל, כשהילדה שלך מציירת את המטפלת בציור המשפחתי של יום המשפחה בגן. או כשאנשים תוהים איך יכול להיות שאת גם עושה קריירה, וגם הילדים יוצאים מוצלחים?

אז איך בכל זאת הצלחתי להתמיד? הקפתי את עצמי בנשים חזקות ומדהימות שעשו זאת לפני, והרבה חריצות. אפשר לומר שבמובן מסוים הן סללו עבורי את הדרך והפכו אותה לקלה יותר עבורי. כי האמביוולנטיות לא מגיעה רק מהחברה, אלא נכנסת לתוך הבית. כשהילדים קטנים הם רוצים את אמא לידם, אבל כשהם גדלים, הקריירה של אמא הופכת עבורם למקור גאווה והשראה.

החדשות הטובות הן שהנשים שלא פרשו לאורך השנים הפכו למנהלות בכירות ואף למנהיגות. זו מיומנות נרכשת ונדרשת שלמות פנימית עם התהליך. למשל, כשהילדה שלך מציירת את המטפלת בציור המשפחתי של יום המשפחה בגן

הבת שלי, לדוגמה, רצתה לעשות בגרות 5 יחידות במתמטיקה, פיזיקה ומחול, והמורה אמרה לה שזה יותר מדיי ושהיא לא תצליח. היא אמרה למורה:

"עזבי, אני כבר אדבר על זה עם אמא שלי".

הדרך היחידה לצלוח את זה היא לדעת להבדיל עיקר לתפל. ידעתי שחשוב לי להקריא סיפור כל לילה לפני השינה, לשחק משחקי קופסה ולהקשיב. בשביל להצליח לעשות את זה עם מלוא הסבלנות, עשיתי מיקור חוץ לכל שאר מטלות הבית. גם אם הייתה לכך הוצאה כספית משמעותית. זו הייתה לגמרי השקעה ארוכת טווח; במשפחה שלי, בקריירה ובעצמי.

המסר שלי לאימהות, זה קחו עזרה ותהפכו  את הילדים למעורבים. שידעו מה אתן עושות ומה התרומה שאתן מביאות. בסופו של דבר זה מעצים אותם. עבורי ילדים וחיי משפחה הם לא גורם מעכב אלא מנוע צמיחה!

אפרת שגיא-אופיר, מנהלת ראשית ואחת ממייסדות חברת Air Doctor ,חברת סטארט-אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית המקשרת בין מטיילים לרופאים מקומיים ברחבי העולם. Air Doctor הוא הסטארט-אפ השני של אפרת, בעבר הקימה את Sun Effect, חברה בתחום האנרגיה הסולארית. היא החלה את הקריירה שלה בהנדסת תעשייה באינטל, בהמשך הובילה את ניהול שרשרת האספקה ​​בחברת BetterPlace בשנת 2020 נבחרה לאחת מחמש המועמדות הסופיות ומקום ראשון בחירת הקהל בתחרות עולמית Quesnay למייסדות בתחום InsurTech כהוקרה על עבודתה ב .Air Doctor. צילום: נתי כהן

אין לי זכות לבטל במחי יד את אפליית הלהט"בים בשם מאבק לביטול אפליית האזרחים הערבים וסיום השליטה הצבאית בגדה.

מי אני בכלל שאוכל להשוות בין סוגי אפליות ולהחליט איזו מהן חשובה יותר. מי אני בכלל שאוכל לבטל או למזער או להכחיש או להדחיק אפליה כלשהי?

קל להיות סטרייט שאומר לחברות ולחברים להט"בים שלי: עזבו, האפליה שלכם זה בקטנה.

מי אני שאוכל להשוות בין סוגי אפליות ולהחליט איזו חשובה יותר. מי אני שאוכל לבטל, למזער, להכחיש או להדחיק אפליה כלשהי? קל להיות סטרייט שאומר לחברות ולחברים להט"בים: עזבו, האפליה שלכם זה בקטנה

קל להיות יהודי שאומר לערבי: עזוב אותך. האפליה שלכם זה בקטנה.

לגיטימי להצביע לרשימה המשותפת תוך גינוי לדבריו המרתיחים של טיבי על להט"ב. בשום אופן אין לעשות לו הנחות כי הוא מייצג אזרחים שאפלייתם בשל הלאום שלהם עמוקה ומבנית, או מפני שהוא קורץ אלקטורלית לקהל מוסלמי-שמרני.

טיבי, בוא נתחיל בזה שלהט״ב זאת לא "תופעה" אלא אנשים בשר ודם שנמצאים ונמצאות בכל מקום, כולל בחברה הערבית. אמירות אומללות כמו שהשמעת מכשירות את השנאה והאלימות כלפי להט״ב בחברה הערבית שמתמודדים עם מציאות בלתי נסבלת של דיכוי ושנאה רק בגלל מי שהם והן. בושה https://t.co/tpfDF7nDU5

— האגודה למען הלהט"ב בישראל | The Aguda (@AgudaIsraelLGBT) March 2, 2021

לגיטימי להצביע מרצ או עבודה תוך דרישה מהן להתנער מכל קשר למוסדות שמבנים ומנציחים אפליה של אזרחים ערבים (דירקטוריון קק"ל שנוח וחמים לשבת בו).

וחובה להזכיר כל הזמן: המאבק למען זכויות אדם ואזרח הוא מאבק שמושתת על עקרונות אוניברסליים.

לכן מדובר במאבק משולב: המאבק למען סיום אפליית הלהט"בים וכמובן לסיום אפלייתם המבנית של האזרחים הערבים ולסיום המשטר הצבאי ועקרונות האפרטהייד המעציבים ששולטים בחיי תושבי הגדה – הם מאבקים משולבים. מאבקים שמושתתים על התנגדות להפרת זכויות אדם ועל דרישה לשוויון ללא הבדל לאום, דת, מוצא, מין, או נטייה מינית. כן, גם אם מישהו נורא רוצה לקרוץ לקהל השמרני-מוסלמי שלו.

המאבקים האלה משולבים במכלול מאבקים נוספים ובראשם המאבק לשוויון זכויות לנשים וכן המאבק לפירוק מודל הקצאת קרקעות המעוות והמקומם במדינת ישראל (נושא בוער, אקוטי, עצום השפעה, עצום ממדים ומושתק כפי שלמדנו מחברנו David Ben Shabat). זאת לצד המאבק הקריטי להבטחת קיום בכבוד לכל ישראלי. וכמובן המאבק הקיומי להגנה על זכויות הילדים.

תשאלו את חברת הכנסת עאידא תומא-סלימאן. היא יכולה לספר לכם כמה דברים על השילוב בין מכלול המאבקים הללו. ואם תפגשו ברחוב את ד"ר דב חנין, תוכלו גם לשמוע מפיו מספר משפטים בנדון מהתקופה שבה כיהן בכנסת.

מדובר במאבק משולב: המאבק למען סיום אפליית הלהט"בים וכמובן לסיום אפלייתם המבנית של האזרחים הערבים ולסיום המשטר הצבאי ועקרונות האפרטהייד המעציבים ששולטים בחיי תושבי הגדה

הדברים המבאסים, המקוממים והמרתיחים של טיבי מזכירים לנו:

אין רשימה מושלמת. אין. יש הרע במיעוטו או הטוב במינימליותו. אני חושב שחובה להצביע למפלגה מהמתחם הליברל-דמוקרטי והסוציאל-דמוקרטי.

אבל כזו שמקשיבה ברצינות גם לתחושות ולמחשבות של בוחרים ימנים, מסורתיים, דתיים וחרדים. מפלגה שחושבת ברצינות על חיים ביחד במרחב דמוקרטי שיש בו חילוקי דעות מהותיים וקיומיים. אבל הכל במסכרת קיום אנושי, דמוקרטי וכלכלי מכובד לכל אחד ואחת מאיתנו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.