העובדה שישראל ומדינות המפרץ הסוניות פועלות בשיתוף פעולה קרוב הוא הסוד הכי פחות שמור במזרח התיכון. למרות היעדר יחסים דיפלומטיים רשמיים, כולם יודעים שבירושלים מנהלים קשרים סודיים אך נרחבים עם ריאד, אבו דאבי, מנאמה ובירות אחרות באזור, על רקע החששות המשותפים באשר לאיראן.
הסימן הברור ביותר להפגת המתיחות הערבית-ישראלית, היה בסדנה הכלכלית בחודש שעבר בבחריין, שבה הצהיר שר החוץ של הממלכה כי ממשלתו רואה בישראל חלק אינטגרלי מהמזרח התיכון ושואפת לקיים איתה קשר קרוב יותר.
המאמצים הישראלים לשיפור את היחסים עם עיראק ידועים פחות.
לפני מספר ימים, נראה היה שנציג בגדד בארצות הברית מגיב לפתיחות המתמשכת של ישראל, כאשר דיבר על התועלות הפוטנציאליות של ביסוס קשרים עם ירושלים – אם כי שר החוץ העיראקי התנער במהרה מדבריו.
"יש סיבות אובייקטיביות שעשויות לקרוא לביסוס יחסים בין עיראק לישראל", אמר השגריר העיראקי בוושינגטון, פאריד יאסין
ישנן כמה סיבות לכך שבארץ מאמינים כי עיראק בשלה להתקרבות מחודשת: היחסים הטובים של ישראל לאורך השנים עם הכורדים; העובדה כי העיראקים, העסוקים באתגרים משלהם, לא מושקעים באופן עמוק במטרה הפלסטינית; וכמובן, החיבה לעיראק, ששורשיהם של ישראלים רבים נטועים בה.
בדומה למדינות המפרץ, נורמליזציה מלאה עם עיראק נראית כמו יעד חמקמק כל עוד העימות הישראלי-פלסטיני נותר ללא פתרון. עם זאת, הדברים של השגריר העיראקי בוושינגטון, פאריד יאסין, הם מדהימים – אין דרך אחרת להציג זאת.
"יש סיבות אובייקטיביות שעשויות לקרוא לביסוס יחסים בין עיראק לישראל", אמר יאסין ב-27 ביוני באירוע בוושוינגטון, שנערך תחת הכותרת "כיצד עיראק מתמודדת עם ההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות הנוכחיות".
הוא הוסיף שם כי יש קהילה עיראקית חשובה בישראל, וכי חבריה עדיין גאים במאפיינים העיראקיים שלהם. "בחתונות שלהם יש תרבות עיראקית של חגיגות ושירים עיראקיים", אמר יאסין, שמכהן בוושינגטון מאז נובמבר 2016. הוא ציין גם את הטכנולוגיות הישראליות "יוצאות הדופן" בתחומי המים והחקלאות.
"אך הסיבות האובייקטיביות אינן מספיקות", הוא ציין, והדגיש כי "יש סיבות רגשיות ואחרות" שהופכות את התקשורת הפתוחה בין המדינות לבלתי אפשרית.
ברגע שדבריו הופצו ברשתות החברתיות, פעילים ופוליטיקאים עיראקים החלו לדרוש את החזרתו של השגריר לארצו. שר החוץ בבגדד פרסם הצהרה האומרת כי דברי השגריר פורשו באופן שגוי, והדגיש את המחויבות למטרה הפלסטינית.
"אנחנו לא נבסס יחסים כלשהם עם המדינה הכובשת, ונעמוד בעיקרון החרם", מסר דוברו של השר אחמד אל-שהאף. "בכל פורום אזורי ובינלאומי, עיראק תמיד תמכה במטרה הפלסטינית ובעם הפלסטיני במאבקו ובהגנה על זכויותיו, ולא ויתרה אפילו ליום אחד על עמדה, הדוחה כל סוג של נורמליזציה עם הישות הזו, כובשת הקרקע ההורגת, המגרשת וההורסת חיים באופן אגרסיבי".
חסן אל-כעבי, סגן דובר הפרלמנט העיראקי, הוסיף כי דברי השגריר "לא מייצגים את העמדה הרשמית והעממית של הפרלמנט, שדוחה כל יחסים עם הישות הגוזלת וכובשת את אדמותינו בפלסטין". הוא קרא לשר החוץ "לתשאל ולהחזיר את השגריר ולנקוט בצעדים כדי להבטיח כי הצהרות שכאלו לא יחזרו על עצמן".
אך ככל שהם נשמעים חד-משמעיים, הגינויים הללו לא מייצגים את העמדה האמיתית של המדינה, כך אמר בשבוע שעבר לגלי צה"ל נציג עיראקי שבחר להישאר בעילום שם. בעצם, הוא הסביר, הגינויים נועדו "להרגיע את האיראנים".
"אנחנו שואפים לבריאותם של הפלסטינים ולשלום באזור, אך בתור עיראקים אנחנו לא צריכים להיות יותר פלסטינים מהפלסטינים", אמר לגלצ אנתיפד קאנבאר, פוליטיקאי ופעיל עיראקי-אמריקאי שפועל בוושינגטון, בהתייחס לעובדה כי הרשות הפלסטינית עצמה הכירה בישראל ומשתפת איתה פעולה.
"האזרח העיראקי דואג למחסור בחשמל ומים. כ-55% מהצעירים שם מובטלים – זה חשוב יותר משחרור ירושלים או כל סלוגן ריק אחר כמו זה", אומר קאנבאר.
בשיחה עם "כאן", אזרח עיראקי אחר אמר כי הוא ושאר האזרחים "תומכים בשגריר ומעריכים את האומץ שלו להביע עמדה שמביאה תועלת לשני הצדדים".
יש לציין גם כי בעוד ששר החוץ הכחיש את דבריו מעוררי המחלוקת של השגריר, יאסין עצמו לא נקרא בחזרה לעיראק או הוענש על כך.
"האזרח העיראקי דואג למחסור בחשמל ומים. כ-55% מהצעירים שם מובטלים – זה חשוב יותר משחרור ירושלים או כל סלוגן ריק אחר"
ואכן, מקור עיראקי-אמריקאי אמר לנו כי הוא סבור שהשגריר יאסין "אמר את מה שאמר אחרי שהבהיר את הדברים שלו עם ראש הממשלה שלו".
ועם זאת, המקור אמר כי ירושלים ובגדד לא צפויות לבסס יחסים דיפלומטיים בעתיד הקרוב, וציטט את ההשפעה של איראן על עיראק. "זה לא ישתנה, בעקבות הרוב השיעי הערבי. לאחרונה, אפילו הכורדים הופכים התקרבו לאיראן".
המקור, שביקש להישאר בעילום שם משום שהוא חושש שמעמדו ייפגע אם ידבר עם כלי תקשורת ישראלי, ציין כי עיראק לא השתתפה בסדנה הכלכלית במנאמה.
בינתיים, בגדד מציגה עקביות רבת שנים בעמדה הפרו-פלסטינית שלה. בתחילת השנה, הנשיא העיראקי (הכורדי) ברהם סאלח אירח את יו"ר הרשות הפלסטינית, והדגיש את הצורך "להרחיב את המאמצים להגשמת התקוות של העם הפלסטיני, ידידו של העם העיראקי, לשלום וליציבות, כמו גם למימוש הזכויות המלאות שלו".
עיראק, לדבריו, "הייתה ועדיין חלוצה בהגנה על פלסטין, ומחשיבה אותה למטרה הראשונה בסדר העדיפויות בפורומים בינלאומיים".
كلمة مدير عام وزارة الخارجية الإسرائيلية لأبناء الشعب العراقي
بمناسبة حلول شهر رمضان المبارك تقبلوا منا احلى التهاني والتمنيات واليكم كلمة مدير عام وزارة الخارجية لأبناء الشعب العراقي: "العلاقة بين الشعب العراقي وشعب إسرائيل تتنامى ونتوق لليوم الذي يمكننا فيه زيارة بعضنا البعض بكل حرية". ودمتم بخير أيها الإخوة.
Posted by إسرائيل باللهجة العراقية on Monday, May 6, 2019
בין וושינגטון לטהרן
"עיראק מנסה להיבנות מחדש כמדינה מתפקדת וריבונית. היא מותשת ממלחמות ומתמקדת בבניית תשתיות פיזיות וחברתיות ומוסדות של מדינה מתפקדת", אומר לנו רועי קיבריק, מנהל מחקר במכון "מתווים" למדיניות חוץ אזוריות. "והיא ממשיכה ללכת בין הטיפות – בין המעורבות של איראן לבין אמריקה".
לדבריו, ועל רקע הניסיון של בגדד להתחנף לממשל האמריקאי, אין זה מפתיע כי היה זה השגריר של המדינה בוושינגטון שאמר את הדברים הפרו-ישראלים.
אילן גולדנברג, שמוביל את תכנית הביטחון במזרח התיכון של המרכז האמריקאי החדש לביטחון, אמר כי יש מספר סיבות לטובת התקרבות בין המדינות.
לדבריו, הסיבה החשובה ביותר היא הידידות המסורתית של ישראל עם הכורדים, המהווים 15%-20% מאוכלוסיית עיראק: נציגים רשמיים בירושלים הביעו תמיכה בעצמאות הכורדים, שלרוב מרגישים כי ננטשו על ידי הקהילה הבינלאומית.
שנית, "לעיראק היו בעיות משלה ב-15 השנים האחרונות – מלחמות אזרחים, דאעש ודברים אחרים – כך שהנושא הפלסטיני אינו מרכזי עבורם", הוא אומר.
"מצד שני, יש להם מערכת יחסים עמוקה עם איראן, שלא תראה בעין יפה התקרבות לישראל. העובדה הזאת תקשה על הסדר רשמי בין המדינות בעתיד".
לדברי גולנדברג ישנן סיבות נוספות לסנטימנט החיובי בין המדינות – כמו קרבה תרבותית ונוסטלגיה – אך בהיעדר התקדמות ממשית בערוץ הפלסטיני, הוא אינו צופה התקרבות משמעותית בין ירושלים לבגדד.
ועדיין, רבים סבורים כי יוצאי עיראק בישראל הם גשר משמעותי בין המדינות.
"ניתן למנף את הקהילה היהודית-עיראקית הגדולה בישראל לביסוס קשרים עתידיים בין אזרחים בשתי המדינות. עיראקים רבים מגיעים להתייחסות לישראל בעיקר דרך הקשר שהוא נוסטלגי במידת מה של הקהילה היהודית בעיראק והסוף המר שלה", כתב רונן זיידל, חוקר באוניברסיטת ת"א ועמית מחקר ב"מתווים".
חלק מהעיראקים משמרים את אתרי המורשת היהודים ומציגים "עניין בעבר היהודי של המדינה, במקביל לשיתוף מידע עם ישראלים"
"לעתים, ההקשר היהודי משמש גם בתור הצדקה לקשרים אסורים עם יהודים ישראלים ממוצא עיראקי. הדורות השניים והשלישיים של הקהילה העיראקית בישראל הראו גם לאחרונה עניין בעיראק ובפגישות עם עיראקים".
חלק מהעיראקים משמרים את אתרי המורשת היהודים ומציגים "עניין גדול בעבר היהודי של המדינה, במקביל לשיתוף מידע עם חברים ישראלים", גילה זיידל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר במשך שנים על הקשרים החמים של ישראל עם העולם הערבי, אם כי מעולם לא ציין את עיראק בהקשר זה (הדבר הראשון שעולה כאשר מחפשים באינטרנט "נתניהו" ו-"עיראק" הוא עדות שלו מ-2002 בקונגרס האמריקאי, שבמהלכו הפציר בארצות הברית לפלוש למדינה).
"יש שלום רחב יותר שמתפתח", אמר נתניהו בשבוע שעבר בשגרירות המצרית בהרצליה, "משום שהדוגמה של מצרים וישראל לא משוכפלת לא רק בהסכם שלום שיש לנו עם ירדן, אלא בנורמליזציה עם מדינות ערביות רבות אחרות".
בני הדודים שלנו בבגדד
משרד החוץ סירב השבוע להגיב על הדברים של שגריר עיראק בוושינגטון, אך הוא זיהה במשך זמן רב כי עיראק עשויה להיות בשלה לנורמליזציה.
"אני שמח לראות כי הקשר בין העם העיראקי והעם הישראלי ממשיך להתחזק, משום שאחרי הכל, כולנו בני דודים", כך כתב מנכ"ל המשרד יובל רותם, לפני חודשיים בברכה לכבוד הרמדאן, שפנתה במיוחד למוסלמים בעיראק. "אנחנו מאחלים לקשרים חזקים יותר וליום בו נוכל לבקר אחד את השני, אינשאללה".
באופן רשמי, משרד החוץ עדיין מגדיר את עיראק כמדינת אויב והוא אוסר על כל אזרחי ישראל לנסוע לשם, בניגוד למשרד הכלכלה, המאפשר לישראלים לעשות עסקים עם עיראקים, למשל. אבל במאי 2018, משרד החוץ פתח עמוד פייסבוק דובר עברית שנקרא "ישראל בניב עיראקי", הכולל נכון להיום 140 אלף לייקים.
"זו תהיה שגרירות דיגיטלית, וירטואלית של ישראל בבגדד", כך אמר אופיר גנדלמן, דוברו של נתניהו לתקשורת הערבית, במהלך ההשקה.
על פי יונתן גונן, העומד בראש יחידת הדיפלומטיה בשפה הערבית של משרד החוץ, ב-2017 לבדה העמוד זכה ל-50 מיליון צפיות מעיראק.
"הפתיחה של העמוד היא תוצאה של דיאלוג דינמי שביצענו לזמן מה עם האוכלוסייה העיראקית בעמודים שאנחנו מפעילים", הוא אמר לנו אז. "גולשים רבים מעיראק מביעים עניין בדיאלוג עם ישראל, וכותבים כי ישראל היא עובדה מוגמרת בשטח וכי הם שואפים לביסוס יחסים בין שתי המדינות".
בינואר 2018, פוסט בעמוד דובר הערבית של המשרד הביע אמפתיה לקרבנות של שתי מתקפות טרור מרכזיות בעיראק וקרא לקשרים קרובים יותר בין המדינות.
"ישראל מושיטה יד לשכניה ומחכה ליום בו הנסיבות הפוליטיות יובילו לבסיס היחסים ושיתוף הפעולה הפורה לטובת אנשי האזור", ציין משרד החוץ בזמנו.
דברי השגריר העיראקי היו הסימן הממשי הראשון לכך שבגדד הרשמית מגיבה למאמצים האלה, אך נראה כי הדרך לנורמליזציה מלאה עדיין ארוכה, כפי שהיה ניתן לראות בתגובות שקיבלה דוגמנית עיראקית שפרסמה הערות פרו-ישראליות.
Iraq Parliamentary Security Declares its
Support to Abolish the Nationality of Miss Iraq & Prevent her Entry & return into Iraq because of its Statements Concerning Israel
الأمن البرلمانية تعلن تأييدها لإسقاط الجنسية عن ملكة جمال العراق بسبب إسرائيل.. https://t.co/jtKWsjIqX2— Sarai (Sarah Idan) Miss Iraq (@RealSarahIdan) July 9, 2019
שרה עידאן, שעוררה מחלוקת ב-2017 כשפרסמה סלפי עם נערת ישראל אדר גנדלסמן, ואף הגיעה בהמשך לבקר בישראל, השמיעה לפני שבועיים מסרים פרו-ישראליים במועצה לזכויות אדם של האו"ם בז'נבה עם.
אבל למדינתה שלה היא לא יכולה לחזור – לאחר שהיחס החם שהפגינה בישראל הוביל לאיומים על חייה ועל חייהם של בני משפחתה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו