ג'יין פונדה, בת 83, כלת אוסקר, כוכבת קולנוע בינלאומית ופעילה פוליטית, קיבלה את השבוע את פרס ססיל ב. דה-מיל על מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב. בנאום שלה, שהיה אחד מרגעי השיא של הערב, פונדה הסיטה את תשומת הלב מעצמה אל המועמדים של השנה. היא הדגישה את הגיוון האנושי שהסרטים וסדרות הטלוויזיה הכירו בו (או לא הכירו בו), שגרם לה להזדהות עם אנשים מכל רקע.

"רק השנה, 'ארץ נוודים' עזר לי להרגיש אהבה לנוודים שבינינו", אמרה פונדה, "ו'מינארי' פקח את עיניי לחוויותיהם של מהגרים שמתמודדים עם מציאות החיים בארץ חדשה, 'יהודה והמשיח השחור', 'גרזן קטן', 'ארצות הברית נגד בילי הולידיי', 'הבלוז של מא רייני', 'לילה אחד במיאמי' וסרטים אחרים העמיקו את תחושת ההזדהות שלי כלפי מה זה אומר להיות שחור. 'ראמי' עזר לי להרגיש מה זה אומר להיות מוסלמי אמריקאי".

היא גם ציינה לשבח את "להרוס אותך", הסדרה של מיקלה קול ב-BBC שזכתה לשבחי הביקורת אבל לא קיבלה שום מועמדות לפרסי גלובוס הזהב השנה. פונדה אמרה שהסדרה "לימדה אותי לחשוב על אלימות מינית בצורה חדשה לגמרי".

"יש סיפור שאנחנו פוחדים לראות ולשמוע על עצמנו בתעשייה הזאת", היא המשיכה. "הסיפור של אילו קולות אנחנו מכבדים ומרוממים ומאילו קולות אנחנו מתעלמים. למי אנחנו מציעים כיסא סביב השולחן ומי נשאר מחוץ לחדרי קבלת ההחלטות. אז מדובר בכולנו, כולל כל הקבוצות שמחליטות מי מתקבל לעבוד ומה יוצרים ומי זוכה בפרסים. בואו נעשה כולנו מאמץ להרחיב את האוהל הזה, כדי שכולם יקומו, ולסיפור של כולם יהיה סיכוי להיראות ולהישמע".

פונדה סיכמה: "לעשות את זה משמעותו פשוט להכיר באמת, להיות בהתאמה עם העלייה בגיוון שמתרחשת בזכות כל אלה שצעדו ונאבקו בעבר ואלה שנושאים את הלפיד היום. אחרי הכול, האמנות תמיד הייתה לא רק בהתאמה עם ההיסטוריה, אלא היא הובילה את הדרך. אז בואו נוביל, בסדר? תודה לכם".

שלושה ימים לפני שידור טקס גלובוס הזהב, פונדה התראיינה לזמן ישראל בזום. היא כיסתה כל כך הרבה נושאים, שפשוט ניתן לה את הבמה.

התגובה לפרס

"כשהיחצ"ן שלי אמר לי שאני עומדת לקבל את הפרס, פרצתי בדמעות. הייתי כל כך מופתעת והתרגשתי עד עמקי נשמתי. המסר שאני רוצה להעביר עכשיו הוא החשיבות של האמנות. בזמנים של מהומות וכאוס ופילוג, האמנות היא כל כך חשובה. הרבה מהסרטים השנה עזרו לנו להבין את המשברים השונים שאמריקה התמודדה איתם".

ג'יין פונדה בטקס גלובוס הזהב ב-2015 (צילום: Jordan Strauss/Invision/AP)

שלושה משברים

"ישנם שלושה משברים עיקריים עכשיו. קודם כול, ישנה מגפת הקורונה, ישנו המשבר הקיומי המקיף של שינוי האקלים וישנו הצדק הגזעי, משבר העליונות הלבנה. הרבה סרטים השנה עזרו לנו להבין את ההקשר של המשברים האלה.

"העולם מתמודד עכשיו עם הרבה בעיות, אבל יש אחת, משבר האקלים, שאם לא נפתור אותה, כל השאר יהיה חסר חשיבות. ולפתור אותה פירושו, על פי המדע, להפחית בכל העולם את הפליטות מדלקי המאובנים בחצי עד 2030, שזה באמת קשה. אבל המדענים מסכימים שאנחנו יכולים לעשות את זה, אבל אנחנו צריכים מספר עצום של אנשים שידחפו לזה ויציבו את הדרישה הזאת.

"באופן מעניין, אני חושבת שהמשברים האחרים, כולם קשורים אחד בשני. אם לא הייתה גזענות, לא היה משבר אקלים. אם לא היה משבר אקלים, לא הייתה מגפה וכן הלאה.

"באופן מעניין, אני חושבת שהמשברים האחרים, כולם קשורים אחד בשני. אם לא הייתה גזענות, לא היה משבר אקלים. אם לא היה משבר אקלים, לא הייתה מגפה וכן הלאה"

"גם אם נתחיל לעשות הכול נכון, יהיו עוד מגפות כשהקרח הארקטי יימס וישתחררו פתוגנים שאנחנו לא חסינים להם; וכשמזג האוויר יתחמם, ויתושים וחרקים וחיות יתחילו לנדוד – הם נקראים וקטורים – ולשאת איתם מחלות. ואנחנו כבר רואים את זה קורה".

ג'יין פונדה בהפגנה של גרינפיס בלוס אנג'לס, 6 במרץ 2020 (צילום: AP Photo/Chris Pizzello)

נשיא האקלים

"אני מרגישה שלמעשה אלו זמנים של תקווה, מפני שג'ו ביידן ניצח בבחירות. עבדנו קשה בשביל זה, הוא נבחר ברוב גורף, ואנשים מקהילות שונות, אנשים צעירים, אחראים לניצחון שלו.

"זה נשיא האקלים הראשון שהיה לנו אי פעם. הוא בבירור אדם שאם דוחקים בו לעשות משהו, הוא יקשיב, ואם הוא יחשוב שזה נכון, הוא יפעל בנושא. אז אנחנו צריכים להמשיך להפעיל עליו לחץ, כי יש הרבה לחץ שמגיע מהצד השני, מתעשיית דלקי המאובנים ומחסידי העליונות הלבנה.  

"אני אמשיך להילחם למען נושאים שקשורים במשבר האקלים. אני מפורסמת, אז יש לי במה ואני יכולה להגיע להרבה אנשים. רוב האנשים שאני פונה אליהם הן נשים, והן מבוגרות יותר. נשים מבוגרות נהיות אמיצות יותר, אנחנו נהיות יותר לוחמות. הרבה מהן, כמוני, אנחנו כבר לא עם גברים שלא רוצים שנהיה חזקות, אז יש לנו את התבונה, יש לנו את המספרים – אנחנו הקבוצה הדמוגרפית שגדלה בקצב הכי מהיר – ויש לנו את האומץ.

"נשים מבוגרות נהיות אמיצות יותר, אנחנו נהיות יותר לוחמות. הרבה מהן, כמוני, אנחנו כבר לא עם גברים שלא רוצים שנהיה חזקות, אז יש לנו את התבונה, יש לנו את המספרים, ויש לנו את האומץ"

ג'יין פונדה נעצרת במהלך הפגנה בקונגרס הקוראת לפעול בעניין משבר האקלים. המעצר ארע ביום הולדתה ה-82 של פונדה, ב-20 בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)

"אני מנסה לעודד נשים להצטרף לתנועת האקלים. אנחנו עורכות את 'תרגיל האש של יום שישי' באופן וירטואלי, ב-2020 היו לנו יותר מ-9 מיליון צופים בפלטפורמות שונות, רובם נשים".

סרטים בעלי משמעות

"שלושה סרטים במהלך הקריירה שלי היו חשובים לי מאוד. הראשון הוא 'נערת הטלפון והבלש', שזכיתי עבורו באוסקר הראשון שלי. זה היה סרט כל כך טוב, והוא באמת הביא את המשחק שלי ואת הקריירה שלי לרמה חדשה.

"השני הוא 'השיבה הביתה' (שעליו זכתה באוסקר השני שלה, ע"ל). זה סרט שהיה בלבי ובמחשבתי, ועזרתי להפיק אותו ולפתח אותו, אז הייתה לו משמעות גדולה בשבילי, כי זה משהו שבאמת רציתי להגיד.

"והשלישי הוא 'האגם המוזהב', מפני שרציתי לעבוד עם אבא שלי (הנרי פונדה) לפני שיהיה מאוחר מדי. הוא מת ארבעה חודשים אחרי שהסרט יצא לאקרנים, וזו הייתה חוויה יפה מאוד".

אבי, הנרי פונדה

"אני מתגעגעת אליו מאוד, אני חושבת עליו כל יום, אני מרגישה אותו מאוד נוכח בחיי.

"כשכתבתי את ספר הזיכרונות שלי, 'חיי עד כה', בדיוק כתבתי על אבא שלי כשהבת של מרטין לותר קינג, יולנדה, התקשרה אליי בנוגע למשהו. ואמרתי, 'רגע, יולנדה, אני רוצה לשאול אותך משהו: האם אבא שלך, מרטין לותר קינג, האם הוא היה מושיב אותך על הברכיים שלו ומלמד אותך על ערכים ועל החיים?' והיא אמרה לא, הוא לא עשה את זה. ואמרתי כן, גם אבא שלי אף פעם לא עשה את זה, הוא אף פעם לא ממש לימד אותי שום דבר.

"אבל ליולנדה יש את הדרשות של אבא שלה, ולי יש את הסרטים של אבא שלי, ודרך הסרטים שלו הוא לימד אותי ערכים כמו הגינות, צדק, שוויון, ולא להיות גזענית אף פעם.

"אבא שלי לא היה דברן, הוא היה מרוחק, הוא בא מדור מסוים של גברים שלא רצו להפגין רגשות אף פעם. הוא לא אהב שאנשים מתנהגים לידו ברגשנות, הוא גם בא מהמערב התיכון, שהכניס את הנטייה הזאת לאישיות שלו. אבל אהבתי אותו והערצתי אותו מאוד".

הנרי פונדה וג'יין פונדה ב-1979 (צילום: AP Photo/ Reed Saxon)

שחקנים אהובים

"רוברט רדפורד ואני עשינו ארבעה סרטים ביחד, ויש לי זיכרונות מאוד נעימים ממנו. יש לי זיכרונות נעימים מאבא שלי; עשיתי איתו סרט אחד. אני חייבת להודות שבדרך כלל, כשיש לי זיכרונות נעימים ואני שומרת על קשר עם מישהו, זה עם נשים, הרבה יותר מאשר עם גברים".

תרבות הביטול

"אני חושבת שאפשר להגזים בזה, אפשר להשתמש בזה יותר מדי, אבל הגיע הזמן שאנשים יחשבו פעמיים לפני שהם משתמשים במילה שמתחילה ב-N, הגיע הזמן שאנשים ילמדו לחשוב פעמיים לפני שהם אומרים דברים משפילים לנשים, הגיע הזמן שאנשים יצטרכו לחשוב איך המילים שלהם והמעשים שלהם משפיעים על אחרים.

"הגיע הזמן שאנשים ילמדו לחשוב פעמיים לפני שהם אומרים דברים משפילים לנשים, הגיע הזמן שאנשים יצטרכו לחשוב איך המילים שלהם והמעשים שלהם משפיעים על אחרים"

"וכשהם עושים דברים מרושעים ואכזריים וגזעניים ומיזוגיניים, הם יצטרכו לשלם את המחיר על זה. אז אני חושבת שזה טוב מאוד.

"זה מאוד מעניין עבורי, במהלך השימועים שמתקיימים עכשיו בוושינגטון סביב ההתקוממות של ה-6 בינואר וסביב אישור המינויים לקבינט של הנשיא ביידן, יש שתי נשים מועמדות, אחת מהן היא דב האלנד, לתפקיד שרת הפנים. היא תהיה האישה האמריקאית-ילידית הראשונה בתפקיד הזה. אבל הרפובליקאים אומרים, 'לא, אנחנו לא נצביע בעדן כי הן אמרו דברים איומים על הרפובליקאים'.

ג'יין פונדה בהפגנה מול הבית הלבן נגד מלחמת ויאטנאם בתחילת שנות השבעים (צילום: AP Photo/HF/ Harold Filan)

"יש כזאת צביעות על בסיס פוליטי. זה בסדר להגיד דברים איומים ולהתנהג בצורה איומה אם אתה רפובליקאי, אבל אם אתה דמוקרט אנחנו לא נתמוך בזה. הסוג הזה של תרבות הביטול הוא שגוי. אנחנו צריכים ללמוד להיות הוגנים, להרגיש אמפתיה, לא לעשות או להגיד דברים שיפגעו באנשים אחרים".

טקס גלובוס הזהב הראשון

"טקס גלובוס הזהב הראשון שהשתתפתי בו היה ב-1962. מרילין מונרו הייתה שם, ואני זכיתי בפרס השחקנית הצעירה המבטיחה ביותר. אני נהנית להיזכר איך איגוד העיתונאים הזרים בהוליווד היה פעם רק קבוצה קטנה. אבל אני חייבת לומר, צריכות להיות יותר נשים! אני רק האישה ה-17 שזוכה בפרס הזה".

טרוי גריטי

"אחד הרגעים הכי בלתי נשכחים היה כשהבן שלי, השחקן טרוי גריטי, היה מועמד לפרס על תפקידו ב'נערתו של חייל'. אני הייתי אז מחוץ לתעשייה. פרשתי ולא הייתה לי כוונה לחזור. אז בתור ה'פלוס 1' שלו, 'אימא', ההתלוות אליו לטקס גלובוס הזהב הייתה רגע יוצא דופן בשבילי. הוא הפסיד לאל פצ'ינו. זה לא כל כך נורא להפסיד לאל פצ'ינו. אבל זו הייתה חוויה נהדרת בשבילי".

ג'יין פונדה ובנה טרוי גריטי ב-2008 (צילום: AP Photo/Matt Sayles)

הבת המאומצת

"בעלי השני, טום היידן, ואני ניהלו מחנה ילדים. והיו לנו ילדים מאיגוד עובדי החוות, מהפנתרים השחורים, מאיגודים שונים. כל החברים הפעילים שלנו שהיו להם ילדים בגיל המתאים שלחו אותם למחנה שלנו. ולולו, שהשם האמיתי שלה הוא מרי לואנה ויליאמס, הייתה אחת מהם. אני לא אכנס לכל הסיפור, אבל היא נגעה לי בלב.

"הייתה לה ילדות קשה מאוד, אבל ידעתי שיש בה משהו מאוד מיוחד. שאלתי את אמא שלה אם זה בסדר שלולו תבוא לגור איתנו. אמא שלה מאותגרת בדרכים שונות. לולו לא מאומצת באופן חוקי, אבל היא חלק מהמשפחה מאז שהיא הייתה בת 13 בערך".

טלוויזיה

"בעשר השנים הראשונות לחיי לא הייתה טלוויזיה, ואז, כשהייתה, לא צפיתי בה כל כך הרבה כי תמיד הייתי בחוץ, טיפסתי על עצים והייתי 'הפרש הבודד'. הייתי טומבוי. אז זה לא היה בדי-אן-איי שלי לצפות בטלוויזיה, גדלתי בלעדיה.

ג'יין פונדה ב-1959 (צילום: AP Photo)

"אני חושבת שהתחלתי באמת לצפות בטלוויזיה כשצפיתי בטקסי האוסקר או האמי או גלובוס הזהב. ולא הכרתי אף מועמד מתוכניות הטלוויזיה. 'מי כל האנשים האלה?'. ואז הבנתי שהיות שאני נהיית יותר מבוגרת, הקריירה שלי בטח תהיה הרבה בטלוויזיה, אז התחלתי לצפות בטלוויזיה.

"בשנה האחרונה, זה מה שאני עושה: אני קמה מהמיטה די מוקדם, אני צופה בערוץ MSNBC כדי להתעדכן בחדשות, ואז אני צופה, תלוי מה אני רוצה לראות. ראיתי כמעט כל סרט שנעשה בשנה האחרונה. וראיתי את כל סדרות הטלוויזיה החדשות. ראיתי הכול, ואני לא בטוחה שאני אחזור אי פעם לחיות בלי החשיפה הזאת".

"אני קמה מהמיטה די מוקדם, אני צופה בערוץ MSNBC כדי להתעדכן בחדשות, ואז אני צופה, תלוי מה אני רוצה לראות. ראיתי כמעט כל סרט שנעשה בשנה האחרונה. וראיתי את כל סדרות הטלוויזיה החדשות"

רווקות

"אני כבר לא חיה עם אף אחד. אני אישה רווקה, אז אני יכולה לעשות את זה ולא לדאוג לגבי לזה, ואני לא צריכה להיכנס לריבים כי הגבר שלי רוצה לצפות בכדורסל. אז אני צופה בכל הסרטים, בכל התוכניות התיעודיות ובכל סדרות הטלוויזיה הבאמת טובות, וזה גורם לי להרגיש טוב. השנה אני מכירה את כל המועמדים".

ג'יין פונדה ובעלה אז טד טרנר, שהקים את סי-אן-אן, ב-1992 (צילום: AP Photo/Charles Kelly)

אמנות אקטיביסטית

"מאז שנהייתי אקטיביסטית, אני מנסה לעשות סרטים שעוזרים לאנשים להבין יותר מה קורה בעולם, אבל שגם עוזרים לאנשים לחוש יותר אמפתיה כלפי אנשים שהם לא כמוהם. אבל לפעמים גם סתם דברים מצחיקים, כי כולנו צריכים לצחוק יותר, אני חושבת. אני פשוט מנסה להימנע מדברים שמקטינים או משפילים או מעליבים או מציגים אנשים בצורה פחות מורכבת מכפי שהם באמת.

"ב-1969 שיחקתי ב'הם יורים גם בסוסים', סרט נהדר, שהייתה לו השפעה עמוקה עליי. זאת הייתה הפעם הראשונה שהשתתפתי בסרט שדיבר על מה שקורה בעולם האמיתי הגדול. וזה גרם לי לחשוב בצורה אחרת".

"ב-1969 שיחקתי ב'הם יורים גם בסוסים', סרט נהדר, שהייתה לו השפעה עמוקה עליי. זאת הייתה הפעם הראשונה שהשתתפתי בסרט שדיבר על מה שקורה בעולם האמיתי הגדול. וזה גרם לי לחשוב בצורה אחרת"

שמירה על כושר

"אני ישנה תשע שעות בלילה, אני מתעמלת, אני אוכלת טוב, וכל זה נותן לי אנרגיה. חשוב לשמור על עצמך בכושר כשאת מזדקנת ואת מתחילה להזדקק לניתוחים האלה (היא עברה כמה ניתוחים בירך, ע"ל), כי את מתאוששת הרבה יותר מהר אם את חזקה ובריאה וגמישה".

אי-ציות אזרחי

"משבר האקלים הוא עתיד הציביליזציה. הכול תלוי ביכולת שלנו לעשות את מה שהמדע אומר שאנחנו צריכים לעשות: לצמצם את פליטות הפחמן בחצי עד 2030 ולהפסיק אותן לחלוטין עד אמצע המאה.

"אני בת 83, והמשמעות של זה היא שבמשך שארית חיי, האקלים יהיה במרכז תשומת הלב שלי. ואנחנו ממשיכות ב'תרגיל של יום שישי' אונליין. וברגע שנוכל להיות שוב ביחד, אני אצא החוצה להילחם את המלחמה ולעודד אנשים לקחת חלק באי-ציות אזרחי".

נשים

"בצפון אמריקה אנחנו צריכים להיאבק על התיקון לשוויון זכויות, כדי שזכויות נשים יהיו סוף סוף זכויות אדם וחלק מהחוקה שלנו.

"נשים הן חיוניות לפתרון הבעיה של משבר האקלים. אנחנו יכולים לראות שבכל המדינות שעומדות בראשן נשים, או שלפחות חצי מהפרלמנט שלהן מורכב מנשים, יש נטייה להעביר חוקי אקלים, יש להן חוקים טובים יותר שמתייחסים למשבר האקלים וכן הלאה, יש לזה כל מיני סיבות, שאין לנו זמן בשבילן.

ג'יין פונדה מבקרת חיילי צה"ל ליד ביירות במסגרת ביקור בישראל לתמיכה בכניסה ללבנון, 4 ביולי 1982 (צילום: AP Photo)

"אז אני חושבת שלהעצים נשים, לאפשר לנשים לקום ולהיכנס לעמדות מנהיגות, זה חיוני להישרדות של כדור הארץ. ואני איאבק על זה, לא רק בצפון אמריקה אלא בכל העולם".

קריירה פוליטית

"אני לא מתאימה לזה. אני באמת לא. אני צופה בסנאטורים מבריקים, איך הם עובדים ואיך הם מתשאלים במהלך השימועים שמתנהלים עכשיו, איימי קלובשר עולה על דעתי למשל. ואני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה.

"אני לא טובה בתור מנהיגה, אני לא מנהיגה. אני אדם שהולך בעקבות אנשים חכמים, ויש לי יכולת טובה לרומם את מה שהם אומרים ולהפוך את זה לפופולרי. אבל אני לא זאת שהוגה את הרעיונות המבריקים.

"אני לא טובה בתור מנהיגה, אני לא מנהיגה. אני אדם שהולך בעקבות אנשים חכמים, ויש לי יכולת טובה לרומם את מה שהם אומרים ולהפוך את זה לפופולרי. אבל אני לא זאת שהוגה את הרעיונות המבריקים"

"כשמזדקנים, חשוב להבין מה נקודות החוזק והחולשה שלך. אז בשבילי, זה להסתובב עם אנשים ממש חכמים ולנסות לרומם את הרעיונות שלהם".

ג'יין פונדה (צילום: AP Photo/Antonio Calanni)