"המומחים ההודים יכולים להפוך את החברות הישראליות לתחרותיות יותר"

לגמרי לא רק מים, חקלאות ובטחון: הסחר עם הודו מגיע כבר ל-5 מיליארד דולר כולל טכנולוגיה פיננסית, סייבר ורפואה ● שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה מסביר איך ממקסמים את הפוטנציאל העסקי העצום ביחסים בין המדינות, שעדיין רחוק ממימוש, ומה צפוי לקרות רגע אחרי שוך המגפה ● וממה הכי חשוב להיזהר כשרוצים להיות גדולים באסיה

שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה, פברואר 2021 (צילום: שגרירות הודו)
שגרירות הודו
שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה, פברואר 2021

שגריר הודו סנג'יב סינגלה התחיל את תפקידו בישראל באוקטובר 2019, רגע לפני שמגפת הקורונה הפכה את העולם. אבל זו לא הפעם הראשונה שהוא ממלא תפקיד בישראל: בפעם הקודמת היה קונסול בשגרירות במשך שמונה חודשים עד יולי 2014, אז נקרא בחזרה להודו כדי לשמש כמזכירו האישי של ראש הממשלה נרנדרה מודי, תפקיד שבו שימש חמש שנים.

עכשיו, כשהוא מחזיק בהגה השגרירות המקומית, הוא מנווט את מאמציו כדי לבנות על הקשרים הקרובים ממילא בין הענקית האסיאתית לאומת הסטארט-אפ. הוא מנווט בינות הסגרים, היעדר הפגישות פנים-אל-פנים שפגעו בתהליכי משא ומתן שונים על הסכמי יחס מועדפים בין המדינות, והעובדה שלא ראה בגלל המצב את אשתו, ננדיני סינגלה, דיפלומטית שמשרתת כרגע כנציבת הודו במאוריציוס.

הראיון עם סינגלה מבהיר עד כמה הקשרים המסחריים עם הודו רחבים היום הרבה יותר מהתחומים המסורתיים של מים, חקלאות וביטחון. "אנחנו בונים יסודות איתנים לשיתופי פעולה בתחומים מעניינים שנועדו לצמוח בעתיד הנראה לעין", אומר סינגלה. "אנחנו רואים פוטנציאל אדיר לשיתופי פעולה במגזרים כמו טכנולוגיה פיננסית, סייבר, טלקום ורפואה".

איך לגדול בהודו

ראש הממשלה ההודי ביקר ביקור היסטורי בן שלושה ימים בישראל ב-2017, ראש הממשלה ההודי הראשון שעשה זאת, כדי לציין 25 שנה לייסוד הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות. ב-1992, כשכוננו הקשרים הדיפלומטיים, הסחר הדו-כיווני הגיע ל-200 מיליון דולר. היום הוא מגיע לכ-5 מיליארד דולר, כשחלק משמעותי ממנו מגיע מייצוא ביטחוני ישראלי.

בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מבקרים במפעל ההתפלה בחוף אולגה, 6 ביולי 2017 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מבקרים במפעל ההתפלה בחוף אולגה, 6 ביולי 2017 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

מאז הביקור, וביקור הגומלין של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהודו ב-2018, שתי המדינות הקימו קרן חדשנות לפיתוח ומחקר תעשייתי וטכנולוגי שנתמכת ב-40 מיליון דולר.

הקרן ממוקדת בשיתופי פעולה בין סטארט-אפים ישראלים והודים בתחומי המים, החקלאות, האנרגיה, הבריאות, המידע והתקשורת. הקרן מימנה למעלה מ-11 פרויקטים, ושתיים מהיוזמות האלה נמצאות עכשיו ב"שלבים הקריטיים של המסחור", אומר סינגלה.

האקסלרטור ההודי-ישראלי שהקימו Start-Up Nation Central ו-iCreate מהודו, מתחיל את הקבוצה הראשונה של חברות ישראליות שמעוניינות לעבוד עם תאגידים הודים בתחומי כלי רכב חשמליים, התפלת מים, כלים אנליטיים למעבדות ופתרונות לביטחון נהגים שמבוססים על למידת מכונות וניהול דאטא.

הסטארט-אפים משתתפים בתוכנית שנמשכת שישה שבועות בשאיפה לסייע להם להתאים את התוכניות העסקיות שלהם לשוק ההודי, להבין את האקו-סיסטם בהודו באמצעות מנטורינג קבוצתי, סדנאות ומפגשים עם מומחים, יזמים הודים, דמויות מפתח בממשלה ומנהיגים עסקיים – הכל בשאיפה להתאים את המוצר לשוק ההודי.

התוכנית תסתיים ביום הדגמות שבהם יציגו הסטארט-אפים את התוכניות העסקיות שלהם בפני תאגידים, משקיעים ושחקנים נוספים בשוק ההודי, בניסיון להשיג פיילוטים או הזדמנויות אחרות לשיתופי פעולה.

India Bangalore On Edge (צילום: AP Photo/Aijaz Rahi)
India Bangalore On Edge (צילום: AP Photo/Aijaz Rahi)

"יש פוטנציאל בלתי ממומש גדול מאוד בין שתי המדינות", אומר סינגלה. אבל כדי להגיע לפוטנציאל הזה, העסקים הישראלים "חייבים לגשת לשוק ההודי בהתבוננות לטווח ארוך או בינוני, ולא כיעד לאקזיט זריז עבור קרנות הון סיכון".

"הודו היא יבשת רחבה ודינמית. הגישה של מידה זהה לכולם לא בהכרח עובדת פה, ויש לתפור את האסטרטגיה של המוצר בהתאמה", הוא אומר. "הודו היא גם שוק שמאוד רגיש למחיר, מה שמספק אפשרויות אדירות להצמיח את העסק שלך, ברגע שנקבע מחיר הגיוני שמתאים לשוק".

לדבר עם נתניהו

הודו היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם והמדינה המאוכלסת השנייה בעולם. המדינה פיתחה "הרבה תחכום, במיוחד במוצרי הנדסה, במגזר הפארמה, חשמל ושירותי עיצוב", אומר סינגלה. היא גם תחנת ייצור משמעותית לעולם, ומייצרת הכל – מאייפונים ועד קרונות לרכבת התחתית.

בשנת 2020, הודו הגיעה למקום ה-48 במדד החדשנות הגלובלי של WIPO (הארגון העולמי לקניין רוחני, סוכנות מיוחדת של האו"ם), תוך שהיא משתלבת לראשונה ב-50 הכלכלות המובילות מתוך דירוג של 131 מדינות. בשנת 2019 הם הגיעו למקום ה-52. ישראל מדורגת במקום ה-13 במדד החדשנות הגלובלי, נכון לשנת 2020, אחרי שירדה שלושה מקומות מ-2019.

יזמים הודים ופרילאנסרים עובדים בחלל העבודה שיתופי בניו דלהי, 19 באוגוסט, 2016 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)
יזמים הודים ופרילאנסרים עובדים בחלל העבודה שיתופי בניו דלהי, 19 באוגוסט, 2016 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)

הודו היא גם "אחד ההאבים הטכנולוגים הגדולים ועם הצמיחה הגדולה ביותר בעולם", אומר סינגלה, "ולכן יש "הרבה הדדיות שניתן להציע ביחס לישראל". ברגע שיחודשו הטיסות, אומר סינגלה, ומגפת הקורונה תשכך, העסקאות בין חברות פרטיות לבין גופים ממשלתיים – משני הצדדים – יתחדשו ויתחזקו.

ישראל והודו עובדות על הסכמים מסחריים מועדפים מוגבלים, אחרי ששיחות על הסכם סחר חופשי בין המדינות הגיעו למבוי סתום, בגלל חשש מהצד ההודי לגבי אפשרות הפגיעה בתעשייה המקומית. המשא ומתן הזה, לגבי הקלה במסים ובמכסים בשורה של מוצרים שנסחרים בין המדינות, נפגע בעקבות המגפה, אומר סינגלה, מכיוון שפגישות פנים אל פנים הם גורם חיוני בהתקדמות.

כדי לחזק עוד יותר את הקשרים, השגרירות גם מנסה לקדם קבלת ויזת מומחים בהליך מזורז עבור אזרחים הודים שמעוניינים להגיע לישראל כעובדים זרים, בעיקר מומחים טכנולוגיים.

"להודו יש מאגר עצום של מומחים טכנולוגיים איכותיים, בין היתר בתחומים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שחסרים בישראל. הם יכולים לסייע להפוך את החברות הישראליות לתחרותיות יותר", אומר סינגלה.

אילוסטרציה: הממשלה ההודית מנסה לקדם איור וודה, מערכת רפואית עתיקה שמשתמשת בעשבים, כדי להגיע לרפואה הוליסטית (צילום: iStock)
אילוסטרציה: הממשלה ההודית מנסה לקדם איור וודה, מערכת רפואית עתיקה שמשתמשת בעשבים, כדי להגיע לרפואה הוליסטית (צילום: iStock)

"לצורך זה, יועיל לשתי המדינות אם הודו תהיה חלק מההליך המיוחד שקיים עבור מספר מדינות אחרות, מסלול מהיר יותר של ויזות מומחים. אנחנו עובדים עם הרשויות הישראליות בעניין הזה ומקווים להגיע לפתרון".

במהלך משבר הקורונה, נתניהו ומודי היו "בקשר טלפוני סדיר", כדי להדריך את הצוותים שלהם לכיוון המאמצים המשותפים למיגור המגפה, אומר סינגלה.

הודו, עם אוכלוסיה של 1,366 מיליארד איש, דיווחה על 11 מיליון מקרים מאומתים של חולי קורונה וכ-158 אלף מתים נכון לכתיבת שורות אלה. מדובר בכ-115 מיתות לכל מיליון איש מול ישראל בה על כל מיליון נרשמו 625 מתים. אחרי ירידה עקבית במספרים במשך כמעט חמישה חודשים, המספרים בחלק מהמדינות בהודו עלו ב-24 בפברואר, ומעידים על כך שהיא עדיין רחוקה מחיסון עדר.

"אנחנו חיים במצב של מגפה והוא בלתי צפוי וחסר תקדים. רוב האפידמולוגים כבר הזהירו אותנו שהמגפה הזאת לא תהיה האחרונה. לכן חיוני שהמדינות ישתפו פעולה, יתכוננו וייערכו למגפות כאלה", הוא אומר.

נשים הודיות צועדות ליד בית החולים הממשלתי בג'אמו, הודו. 24 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Channi Anand)
נשים הודיות צועדות ליד בית החולים הממשלתי בג'אמו, הודו. 24 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Channi Anand)

"הודו נמצאת במצב ייחודי" שמאפשר לה לפעול מול ארבעת הצרכים שמעוררת המגפה, הוא אומר, החל מציוד הגנה אישי, כמו מסכות וכפפות וערכות בדיקה, ועד פיתוח טכנולוגיה שתאפשר ניתוח מרחבי וחיזוי של הפצת הנגיף, כלה ביצירת טיפולים באמצעות חיסונים ותרופות.

"אנחנו היצרנית השנייה בגודלה בעולם של ציוד הגנה אישי. יש לנו שרשרות אספקה עמוקות לערכות בדיקה, אנחנו מבצעים למעלה ממיליון בדיקות קורונה מדי יום, עד הירידה החדה במקרי קורונה בהודו. ואנחנו היצרנית הגדולה בעולם של חיסונים לפי נפח", הוא מתייחס לכך שהודו סיפקה מיליוני חיסוני קורונה למדינות שונות.

הודו וישראל כבר משתפות פעולה בפיתוח ערכות בדיקה לקורונה, כשצוות ישראלי נסע להודו לפני כמה חודשים למטרה זו, לדברי סינגלה. "אנחנו נשמח לעודד יוזמות משותפות בין עסקים גם לקידום החיסונים".

עוד 932 מילים
סגירה