JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שגריר הודו בראיון: "המומחים ההודים יכולים להפוך את החברות הישראליות לתחרותיות יותר" | זמן ישראל
שגריר הודו בראיון:

"המומחים ההודים יכולים להפוך את החברות הישראליות לתחרותיות יותר"

לגמרי לא רק מים, חקלאות ובטחון: הסחר עם הודו מגיע כבר ל-5 מיליארד דולר כולל טכנולוגיה פיננסית, סייבר ורפואה ● שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה מסביר איך ממקסמים את הפוטנציאל העסקי העצום ביחסים בין המדינות, שעדיין רחוק ממימוש, ומה צפוי לקרות רגע אחרי שוך המגפה ● וממה הכי חשוב להיזהר כשרוצים להיות גדולים באסיה

שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה, פברואר 2021 (צילום: שגרירות הודו)
שגרירות הודו
שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה, פברואר 2021

שגריר הודו סנג'יב סינגלה התחיל את תפקידו בישראל באוקטובר 2019, רגע לפני שמגפת הקורונה הפכה את העולם. אבל זו לא הפעם הראשונה שהוא ממלא תפקיד בישראל: בפעם הקודמת היה קונסול בשגרירות במשך שמונה חודשים עד יולי 2014, אז נקרא בחזרה להודו כדי לשמש כמזכירו האישי של ראש הממשלה נרנדרה מודי, תפקיד שבו שימש חמש שנים.

עכשיו, כשהוא מחזיק בהגה השגרירות המקומית, הוא מנווט את מאמציו כדי לבנות על הקשרים הקרובים ממילא בין הענקית האסיאתית לאומת הסטארט-אפ. הוא מנווט בינות הסגרים, היעדר הפגישות פנים-אל-פנים שפגעו בתהליכי משא ומתן שונים על הסכמי יחס מועדפים בין המדינות, והעובדה שלא ראה בגלל המצב את אשתו, ננדיני סינגלה, דיפלומטית שמשרתת כרגע כנציבת הודו במאוריציוס.

הראיון עם סינגלה מבהיר עד כמה הקשרים המסחריים עם הודו רחבים היום הרבה יותר מהתחומים המסורתיים של מים, חקלאות וביטחון. "אנחנו בונים יסודות איתנים לשיתופי פעולה בתחומים מעניינים שנועדו לצמוח בעתיד הנראה לעין", אומר סינגלה. "אנחנו רואים פוטנציאל אדיר לשיתופי פעולה במגזרים כמו טכנולוגיה פיננסית, סייבר, טלקום ורפואה".

איך לגדול בהודו

ראש הממשלה ההודי ביקר ביקור היסטורי בן שלושה ימים בישראל ב-2017, ראש הממשלה ההודי הראשון שעשה זאת, כדי לציין 25 שנה לייסוד הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות. ב-1992, כשכוננו הקשרים הדיפלומטיים, הסחר הדו-כיווני הגיע ל-200 מיליון דולר. היום הוא מגיע לכ-5 מיליארד דולר, כשחלק משמעותי ממנו מגיע מייצוא ביטחוני ישראלי.

בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מבקרים במפעל ההתפלה בחוף אולגה, 6 ביולי 2017 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מבקרים במפעל ההתפלה בחוף אולגה, 6 ביולי 2017 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

מאז הביקור, וביקור הגומלין של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהודו ב-2018, שתי המדינות הקימו קרן חדשנות לפיתוח ומחקר תעשייתי וטכנולוגי שנתמכת ב-40 מיליון דולר.

הקרן ממוקדת בשיתופי פעולה בין סטארט-אפים ישראלים והודים בתחומי המים, החקלאות, האנרגיה, הבריאות, המידע והתקשורת. הקרן מימנה למעלה מ-11 פרויקטים, ושתיים מהיוזמות האלה נמצאות עכשיו ב"שלבים הקריטיים של המסחור", אומר סינגלה.

האקסלרטור ההודי-ישראלי שהקימו Start-Up Nation Central ו-iCreate מהודו, מתחיל את הקבוצה הראשונה של חברות ישראליות שמעוניינות לעבוד עם תאגידים הודים בתחומי כלי רכב חשמליים, התפלת מים, כלים אנליטיים למעבדות ופתרונות לביטחון נהגים שמבוססים על למידת מכונות וניהול דאטא.

הסטארט-אפים משתתפים בתוכנית שנמשכת שישה שבועות בשאיפה לסייע להם להתאים את התוכניות העסקיות שלהם לשוק ההודי, להבין את האקו-סיסטם בהודו באמצעות מנטורינג קבוצתי, סדנאות ומפגשים עם מומחים, יזמים הודים, דמויות מפתח בממשלה ומנהיגים עסקיים – הכל בשאיפה להתאים את המוצר לשוק ההודי.

התוכנית תסתיים ביום הדגמות שבהם יציגו הסטארט-אפים את התוכניות העסקיות שלהם בפני תאגידים, משקיעים ושחקנים נוספים בשוק ההודי, בניסיון להשיג פיילוטים או הזדמנויות אחרות לשיתופי פעולה.

India Bangalore On Edge (צילום: AP Photo/Aijaz Rahi)
India Bangalore On Edge (צילום: AP Photo/Aijaz Rahi)

"יש פוטנציאל בלתי ממומש גדול מאוד בין שתי המדינות", אומר סינגלה. אבל כדי להגיע לפוטנציאל הזה, העסקים הישראלים "חייבים לגשת לשוק ההודי בהתבוננות לטווח ארוך או בינוני, ולא כיעד לאקזיט זריז עבור קרנות הון סיכון".

"הודו היא יבשת רחבה ודינמית. הגישה של מידה זהה לכולם לא בהכרח עובדת פה, ויש לתפור את האסטרטגיה של המוצר בהתאמה", הוא אומר. "הודו היא גם שוק שמאוד רגיש למחיר, מה שמספק אפשרויות אדירות להצמיח את העסק שלך, ברגע שנקבע מחיר הגיוני שמתאים לשוק".

לדבר עם נתניהו

הודו היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם והמדינה המאוכלסת השנייה בעולם. המדינה פיתחה "הרבה תחכום, במיוחד במוצרי הנדסה, במגזר הפארמה, חשמל ושירותי עיצוב", אומר סינגלה. היא גם תחנת ייצור משמעותית לעולם, ומייצרת הכל – מאייפונים ועד קרונות לרכבת התחתית.

בשנת 2020, הודו הגיעה למקום ה-48 במדד החדשנות הגלובלי של WIPO (הארגון העולמי לקניין רוחני, סוכנות מיוחדת של האו"ם), תוך שהיא משתלבת לראשונה ב-50 הכלכלות המובילות מתוך דירוג של 131 מדינות. בשנת 2019 הם הגיעו למקום ה-52. ישראל מדורגת במקום ה-13 במדד החדשנות הגלובלי, נכון לשנת 2020, אחרי שירדה שלושה מקומות מ-2019.

יזמים הודים ופרילאנסרים עובדים בחלל העבודה שיתופי בניו דלהי, 19 באוגוסט, 2016 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)
יזמים הודים ופרילאנסרים עובדים בחלל העבודה שיתופי בניו דלהי, 19 באוגוסט, 2016 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)

הודו היא גם "אחד ההאבים הטכנולוגים הגדולים ועם הצמיחה הגדולה ביותר בעולם", אומר סינגלה, "ולכן יש "הרבה הדדיות שניתן להציע ביחס לישראל". ברגע שיחודשו הטיסות, אומר סינגלה, ומגפת הקורונה תשכך, העסקאות בין חברות פרטיות לבין גופים ממשלתיים – משני הצדדים – יתחדשו ויתחזקו.

ישראל והודו עובדות על הסכמים מסחריים מועדפים מוגבלים, אחרי ששיחות על הסכם סחר חופשי בין המדינות הגיעו למבוי סתום, בגלל חשש מהצד ההודי לגבי אפשרות הפגיעה בתעשייה המקומית. המשא ומתן הזה, לגבי הקלה במסים ובמכסים בשורה של מוצרים שנסחרים בין המדינות, נפגע בעקבות המגפה, אומר סינגלה, מכיוון שפגישות פנים אל פנים הם גורם חיוני בהתקדמות.

כדי לחזק עוד יותר את הקשרים, השגרירות גם מנסה לקדם קבלת ויזת מומחים בהליך מזורז עבור אזרחים הודים שמעוניינים להגיע לישראל כעובדים זרים, בעיקר מומחים טכנולוגיים.

"להודו יש מאגר עצום של מומחים טכנולוגיים איכותיים, בין היתר בתחומים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שחסרים בישראל. הם יכולים לסייע להפוך את החברות הישראליות לתחרותיות יותר", אומר סינגלה.

אילוסטרציה: הממשלה ההודית מנסה לקדם איור וודה, מערכת רפואית עתיקה שמשתמשת בעשבים, כדי להגיע לרפואה הוליסטית (צילום: iStock)
אילוסטרציה: הממשלה ההודית מנסה לקדם איור וודה, מערכת רפואית עתיקה שמשתמשת בעשבים, כדי להגיע לרפואה הוליסטית (צילום: iStock)

"לצורך זה, יועיל לשתי המדינות אם הודו תהיה חלק מההליך המיוחד שקיים עבור מספר מדינות אחרות, מסלול מהיר יותר של ויזות מומחים. אנחנו עובדים עם הרשויות הישראליות בעניין הזה ומקווים להגיע לפתרון".

במהלך משבר הקורונה, נתניהו ומודי היו "בקשר טלפוני סדיר", כדי להדריך את הצוותים שלהם לכיוון המאמצים המשותפים למיגור המגפה, אומר סינגלה.

הודו, עם אוכלוסיה של 1,366 מיליארד איש, דיווחה על 11 מיליון מקרים מאומתים של חולי קורונה וכ-158 אלף מתים נכון לכתיבת שורות אלה. מדובר בכ-115 מיתות לכל מיליון איש מול ישראל בה על כל מיליון נרשמו 625 מתים. אחרי ירידה עקבית במספרים במשך כמעט חמישה חודשים, המספרים בחלק מהמדינות בהודו עלו ב-24 בפברואר, ומעידים על כך שהיא עדיין רחוקה מחיסון עדר.

"אנחנו חיים במצב של מגפה והוא בלתי צפוי וחסר תקדים. רוב האפידמולוגים כבר הזהירו אותנו שהמגפה הזאת לא תהיה האחרונה. לכן חיוני שהמדינות ישתפו פעולה, יתכוננו וייערכו למגפות כאלה", הוא אומר.

נשים הודיות צועדות ליד בית החולים הממשלתי בג'אמו, הודו. 24 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Channi Anand)
נשים הודיות צועדות ליד בית החולים הממשלתי בג'אמו, הודו. 24 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Channi Anand)

"הודו נמצאת במצב ייחודי" שמאפשר לה לפעול מול ארבעת הצרכים שמעוררת המגפה, הוא אומר, החל מציוד הגנה אישי, כמו מסכות וכפפות וערכות בדיקה, ועד פיתוח טכנולוגיה שתאפשר ניתוח מרחבי וחיזוי של הפצת הנגיף, כלה ביצירת טיפולים באמצעות חיסונים ותרופות.

"אנחנו היצרנית השנייה בגודלה בעולם של ציוד הגנה אישי. יש לנו שרשרות אספקה עמוקות לערכות בדיקה, אנחנו מבצעים למעלה ממיליון בדיקות קורונה מדי יום, עד הירידה החדה במקרי קורונה בהודו. ואנחנו היצרנית הגדולה בעולם של חיסונים לפי נפח", הוא מתייחס לכך שהודו סיפקה מיליוני חיסוני קורונה למדינות שונות.

הודו וישראל כבר משתפות פעולה בפיתוח ערכות בדיקה לקורונה, כשצוות ישראלי נסע להודו לפני כמה חודשים למטרה זו, לדברי סינגלה. "אנחנו נשמח לעודד יוזמות משותפות בין עסקים גם לקידום החיסונים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 932 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 27 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

החרדים איימו לתמוך בוועדת חקירה ממלכתית לטבח - הליכוד הצביע בעד חוק המעונות

מועצת אוקטובר: טרגדיה של עם הפכה לספין מגעיל ● צה״ל מאשר: ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד עודה חוסל ● הכנסת תצביע ביום שני הקרוב על פיזורה לקראת בחירות בספטמבר או אוקטובר ● לפיד: כל הדיבורים על 'פשרות עם החרדים הם טעות פוליטית ושגיאה מוסרית יאיר גולן: החרדים יהיו בחוץ, זו התחייבות ● לבקשתו של ראש הממשלה בוטל יום עדותו במשפטו

לכל העדכונים עוד 17 עדכונים

להקים את הסנהדרין

ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 632 מילים ו-1 תגובות

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים
אמיר בן-דוד

לכשכש בכלב - הפסיכולוגיה של החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון

החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום. 

*  *  *

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 861 מילים

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

מוסר כפול - האומנות העתיקה של "לי מותר, לך אסור"

מדוע נוהגים אנשים באמות מידה שונות כלפי אותה תופעה? כי המוסר הכפול הוא חלק מהתוכנה האנושית. המוח שלנו אוהב להצדיק את עצמו: כשאני מאחר לפגישה – זה בגלל הפקקים. כשאתם מאחרים – זה חוסר אחריות

*  *  *

להחמיר עם הזולת ולהקל עם עצמנו

מדוע רבים מאיתנו נוהגים למדוד את העולם בשני סרגלים שונים? כי זה אנושי, כי המוח שלנו אשף ביחסי ציבור לעצמו ועם תקציב בלתי מוגבל. המוסר הכפול הוא חליפת גומי מתוחכמת: היא מתרחבת כמו אחרי ארוחת חג כשמדובר בטעויות שלנו, ומתכווצת עד חנק כשמדובר באחרים.

עו"ד בני דון-יחייא הוא מבכירי עורכי הדין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 18 ספרים. ספרו האחרון הוא "תורת דיני הירושה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 712 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

תגובות אחרונות

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-2 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.