בפינת הרחובות אנטוקולסקי ואבן גבירול בתל אביב, שכנו בעבר סניף דואר ומרכזיית בזק בגובה של שלוש קומות. יזמי נדל"ן שרכשו את הקרקע מקדמים שם פרויקט אשר צפוי לצופף 93 יחידות דיור בשלושה בניינים שיונפו לגובה של 8.5 קומות לכל היותר. אלא שבמצב התכנוני הקיים, יש אישור ל-53 יחידות דיור בלבד ושיווק הדירות לא התחיל, כי אין אפילו היתר הריסה ובנייה.

מזה כמה שנים היזמים פועלים לקבלת האישור שמצריך גם שינוי ייעוד למגורים, ובשלב מסוים אף נעזרו בנייר עמדה של משרד המשפטים, כדי לשכנע את ועדת התכנון שאפשר לחרוג מתוכנית המתאר הקיימת ולהגדיל את זכויות הבנייה. כך קרה שבספטמבר 2019, ועדת המשנה לתכנון ובנייה אישרה את החריגה וכעת היזם פועל לקבלת היתר בנייה.

מי שעמד מאחורי העסקה הזו הוא יגאל אהובי, שקנה את הפרויקט ב-2016 באמצעות חברת רבד שהייתה אז בשליטתו. כבר במועד הרכישה הוא נאלץ לבטל הסכמים עם רוכשי הדירות בגלל שהיתר הבנייה עדיין לא התקבל.

התסבוכת בפרויקט הזה לא הייתה רק מול ועדת התכנון. אהובי אף נקנס באופן אישי ב-300 אלף שקל על ידי הרשות לניירות ערך, בגלל שלא דיווח על הרכישה כעסקת בעלי עניין: העסקה הובאה לשולחנו בחברה הבורסאית על ידי עו"ד אריאל שוב, שגם העניק לו שירותים משפטיים באופן פרטי.

הדמיית פרויקט המגורים באבן גבירול-אנטולוסקי בתל אביב

במלים אחרות, אהובי היה מעורב אישית בשאיפה להניף את המגדלים האלה, ורבד נטלה בגינם הלוואה של 80 מיליון שקל. בפברואר 2019, הוא כאמור מכר את השליטה בחברה וכיום מחזיק בה 18%, מבלי לכהן בתפקיד רשמי או כדירקטור.

אהובי גם נמנה על נותני הערבויות לרון חולדאי בקמפיין לכנסת ה-24. יזם הנדל"ן ואספן האמנות העמיד ערבות של חצי מיליון שקל לטובת מפלגת הישראלים שבראשה רץ ראש העירייה המכהן של תל אביב-יפו. סכום לא מבוטל, שעשוי להיות מחולט בעתיד הקרוב, חלקו או כולו, כדי לכסות את עלויות הקמפיין.

אהובי נחשב למקורב לראש העיר וסביר להניח שראה בתמיכה הכספית הזו המשך טבעי לידידות ואולי גם השותפות הרעיונית ששוררת ביניהם. בשנים האחרונות נרשמו ביומנו של חולדאי כמה פגישות אישיות בין השניים.

אהובי סייע לחולדאי גם בבחירות האחרונות לעירייה, ב-2018, אלא שאז זו הייתה תרומה סמלית של 2,300 שקל. הפעם מדובר כאמור בתמיכה יותר מהותית, ודאי לאיש עסקים ממולח שלא אוהב להפסיד. אלא שחולדאי פרש מההתמודדות לכנסת ה-24 לאחר שהפנים שלא יעבור בסקרים ולא רצה לבזבז קולות למחנה.

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

מבחינת אהובי, יצא שהוא הימר הפעם על הסוס הלא נכון, וגודל ההפסד ייקבע לפי היקף ההוצאות לקמפיין. גורם שהיה מעורב בקמפיין התקשה להעריך בשיחה עם זמן ישראל בכמה כסף מדובר בדיוק. מה שברור הוא שמפלגת הישראלים רכשה שלטי חוצות, ניהלה קמפיין דיגיטל והפיקה סרטונים מושקעים, כמקובל.

לפי הערכות, ההתחייבויות לספקים יכולות בקלות להגיע לשני מיליון שקל ואף יותר מכך. מקורבו של חולדאי, עורך הדין ליאור שפירא, סרב להשיב לשאלות על עלות הקמפיין ומי יישא בהן. הוא עצמו היה מעורב בו, ואת זה הוא דווקא נאות לומר מפורשות.

במקביל, שפירא הוא גם מ"מ יו"ר ועדת התכנון והבנייה בעיריית תל אביב – אותה ועדה שמחליטה כמה קומות ויחידות דיור ייבנו בסופו של דבר במתחם הכלוא בין הרחובות אנטוקולסקי ואבן גבירול, שאחד הנהנים ממנו הוא אהובי.

בדיון שהתקיים בעניין הפרויקט הזה בספטמבר 2019, מי שייצג את היזמים הוא עו"ד אריאל שוב. מבין חברי הוועדה שדיברו בדיון, שפירא הפגין בקיאות בכללים שלפיהם יש להחליט האם לאשר את ההגבהה והצפיפות. בשלב מסויים הוא אמר כך:

"המדיניות העירונית לפני שבאו אלינו ואחרי שבאו אלינו, שבמידה ויש בניין שהוא לא מיועד למגורים והורסים אותו ויש בתב"ע אזור שאפשר לעשות מגורים, אנחנו נאפשר לעשות מגורים. המדיניות העירונית היא ללא שינוי. בתיקון לחוק, במקום המילה 'מיועד' שינו את המילה ל'מותר'. ברגע שיש 'מותר', יש חוסר בהירות. לא ביקשו ממנו לחרוג מהמדיניות, לעניין הפרויקט הוא לא השוני, שוני הוא המלל של הסעיף.

"החלק השני, אם אכן נגיד שאנחנו לא חורגים מהמדיניות העירונית ומאפשרים מגורים במקום שלא היה מגורים, אז אנו צריכים לדון לעניין הצפיפות".

שאלה נוספת שהפנינו לשפירא בכתב היא האם יפסול את עצמו מלדון בפרויקט הזה בעתיד, לאור הקשר בין בעל העניין בו לקמפיין הבחירות של מפלגת הישראלים.

טרם התקבלה תגובתו של שפירא. מאהובי לא נמסרה תגובה.

אייטם על עו"ד ליאור שפירא בגליון גליון "הפרקליטים" ב-2017

ערבויות בסך 2.5 מיליון שקל

לצד הדגשת הרקורד הניהולי שלו בעירייה ובתיכון הגמנסיה, חולדאי הרבה לשלב בקמפיין הקצר שלו נגיעות של רטוריקה סוציאל-דמוקרטית. אלא שבחוג מכריו הקרוב של ראש העיר, אהובי הוא לא המיליונר היחיד. היו עוד כמה חברים טובים שנרתמו לעזור בהתמודדות לכנסת.

כך למשל, עירית פדרמן העמידה למפלגתו של חולדאי ערבות של חצי מיליון שקל. בעלה, דייוויד, הוא מבעלי מכבי תל אביב בכדורסל ובתי זיקוק לנפט וגם הופיע בעבר ברשימת הפגישות של ראש העיר. איש העסקים מודי בן ש"ך, לשעבר מנכ"ל פז וכיום משקיע בחברת הקנאביס של אהוד ברק, ערב בסכום של 300 אלף שקל. אורני ודורון פטרושקה הוסיפו חצי מיליון שקל כל אחד. איש הפרסום אבנר בראל נידב 100 אלף שקל.

עירית פדרמן העמידה למפלגתו של חולדאי ערבות של חצי מיליון שקל. איש העסקים מודי בן ש"ך ערב בסכום של 300 אלף שקל. אורני ודורון פטרושקה הוסיפו חצי מיליון שקל כל אחד. אבנר בראל נידב 100 אלף שקל

בסך הכל מפלגת הישראלים גייסה 2.5 מיליון שקל מ-7 אנשים בלבד שנתנו לו את הערבות שאינה מוגבלת בסכום.

לעומת זאת, המפלגה גייסה רק 88 אלף שקל בתרומות, שכל אחת מהן הסתכמה ב-11.5 אלף שקל לכל היותר. בין התורמים: ג'וזף מוגרבי, עורך דין צבי פירון, ליאורה פרופר (בת למייסדי אסם), יזם ההייטק יוסי ורדי וציפי לנדאו, שבעלה הוא מבעלי חברת הגז רציו.

יזם ההייטק יוסי ורדי (צילום: מרים אלסט/פלאש90)

חולדאי עצמו גייס מאז דצמבר האחרון עוד תרומות אישיות לו בסכום של 271 אלף שקל. בין השמות המוכרים ברשימה הזו נמנים אברהם בייגה שוחט, האלוף במיל. עמוס ירון, איש העסקים רועי בן-ימי, מנכ"ל האוצר לשעבר שלום זינגר, יצחק סוארי, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ והאלוף במיל. איתן בן-אליהו.

חולדאי עצמו גייס מאז דצמבר האחרון תרומות אישיות בסך של 271 אלף שקל. בין התורמים: אברהם בייגה שוחט, עמוס ירון, רועי בן-ימי, שלום זינגר, יצחק סוארי, דן חלוץ ואיתן בן-אליהו

נראה שחולדאי פנה פה בעיקר לאותם אנשים שהוא פוגש בגאלות ופתיחות מוזיאונים וערבי התרמה. מקהל מצומצם כל כך קשה לערום סכום משמעותי בתרומות שסכומן מוגבל בחוק מלכתחילה.

אם ראש העיר היה נבחר לכנסת, עלות הקמפיין הייתה מכוסה על ידי כספי מימון מפלגות. זה לא קרה, והמקור הכספי שנשאר הן הערבויות האלה. נוצר מצב מטריד, שבו ראש עיריית תל אביב מוקיר תודה לכמה בעלי הון. לפחות אחד מהם הוא בעל עניין מובהק בפרויקט נדל"ן שתלוי בהחלטה של גורמים בעירייה, כפי תואר כאן לעיל. לכאורה, יש כאן לפחות מראית עין של חשש לניגוד עניינים.

מפלגתו של חולדאי לא נטלה הלוואה מהכנסת שכן היא לא הגיעה אפילו לשלב שבו היא מציגה רשימת מועמדים לוועדת הבחירות. כך שהמימון לקמפיין הגיע ממקום אחר, והערבויות מהווים בטוחה לכיסוי. חולדאי עצמו לא יכול להפקיד עכשיו בקופת המפלגה סכום גדול לכיסוי העלויות. הוא וכל אדם אחר רשאים לתרום לכל היותר 10,000 שקלים למפלגה.

שלט חוצות של רון חולדאי בתל אביב, 17 בינואר 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לשם השוואה, מפלגתו החדשה של גדעון סער, תקוה חדשה, גייסה ערבויות בסכום גבוה של 15.5 מיליון שקל, ותרומות בסך של 726 אלף שקל בלבד. גם כאן היו כמה ערבים עם כיסים עמוקים, כמו יונתן קולבר שערב ב-4 מיליון שקל ואלפרד אקירוב שסיכן 2.5 מיליון שקל, לאחר שבבחירות סבב א' תמך במפלגתו של בני גנץ.

אלא שבמקרה של סער, הערבויות ככל הנראה יצאו מאזור הסכנה, שכן לפי מצבו הנוכחי בסקרים, (9 מנדטים), סער יקבל מהכנסת צ'ק של כ-14 מיליון שקל למימון הקמפיין, ועוד מימון חודשי שוטף בסביבות 840 אלף שקל.

ירון זליכה, שאף הוא רץ במפלגה חדשה, גייס תרומות של 241 אלף שקל, לפי מה שדווח למבקר המדינה עד כה. מספיק שיקבל 1% מהקולות, כדי לזכות מהכנסת בצ'ק של 1.4 מיליון שקל עבור הקמפיין שלו, גם אם לא יעבור את אחוז החסימה.

בכל מקרה, המצב הזה מחדד את אחת מבין הבעיות הרבות בשיטת מימון הבחירות בישראל: פוליטיקאים בישראל מגייסים מעט מדי תרומות קטנות בסכומים מוגבלים מקהל מצומצם מדי, ונאלצים להסתמך יותר מדי על כמה בעלי הון שיתנו ערבויות בסכומים בלתי מוגבלים. כך שאין להם עניין להתאמץ בקמפיין גיוס תרומות המונים מאחר שחוק מימון מפלגות הגביל אותם לסכומים קטנים מדי, אבל גם בגלל שהם התרגלו להסתמך על הבנק של הכנסת.

ירון זליכה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

כאשר מפלגה לא מכוסה על ידי הכנסת, עלול להיווצר מצב שבו פוליטיקאי כזה או אחר חייב משהו לנותני הערבות. כך קרה במקרה של אלי ישי (קמפיין יחד לכנסת) ושל זאב אלקין, (ריצה לראשות העיר ירושלים), שהקמפיינים הכושלים הותירו אותם במירוץ של זמן לנסות לצמצם את ההפסד לערבים.

במקרה של חולדאי, מדובר בראש עיר מכהן של הבירה הכלכלית בישראל והחשש הוא שאחדים ירגישו שראש העיר חייב להם משהו. עניין של ערבות הדדית.

תגובות

לעיריית תל אביב הופנתה השאלה האם עורך דין שפירא ייפסל מדיון בפרויקט אנטוקולסקי לאור מעורבותו בקמפיין הישראלים. לחולדאי הופנתה השאלה האם לא חשש ממראית עין של ניגוד עניינים בעת שבחר לגייס תמיכה כספית משמעותית מאהובי, לאור העניין שלו בפרויקט הנדל"ן באבן גבירול?

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתגובה: "נושא ניגוד העניינים, ככל שישנו, ייבחן, כמקובל, לקראת הדיון בבקשה בוועדה המקומית, עם שיבוצה של הבקשה בסדר היום של הוועדה.

"מבדיקה שנערכה עולה, כי לפרויקט המדובר הוגשה בקשה להיתר ב-11 במרץ 2021 והיא מצויה כעת בבדיקת גורמי המקצוע וטרם עלתה לדיון בוועדה המקומית".

טרם התקבלה תגובת חולדאי.