חידוש היחסים הדיפלומטיים עם מרוקו עשוי להחזיר "עטרה ליושנה". בפסח השנה אני מצפה בקוצר רוח לחג המימונה שמגיע לטובה מיד לאחר חול המועד. חג שכולו אהבת האחר, שכנות טובה, הכנסת אורחים ורב תרבותיות. ערכים שיכולים להתבטא גם ביחסי ישראל עם שכנינו.

חידוש היחסים הדיפלומטיים עם מרוקו עשוי להחזיר "עטרה ליושנה". בפסח אני מצפה בקוצר רוח למימונה, חג שכולו אהבת האחר, שכנות טובה, הכנסת אורחים ורב תרבותיות. ערכים שיכולים להתבטא גם ביחסי ישראל ושכנותיה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אני צבר בין צברים ממוצא אשכנזי, אבל המימונה הוא חג אהוב עלי ותמיד ייחלתי לקבל הזמנה מחברי המרוקאים. לא בשל שלל המתוקים (אני תמיד בדיאטה), אלא בשל הערכים ההומניים שהוא מייצג.

האהבה לחג התפתחה אצלי בהשפעת שני אשכנזים כמוני, המנטור המדיני שלי שמעון פרס, שטיפח בנחישות את יחסי ישראל עם מרוקו, והחם שלי ד"ר דן רונן, שהיה מומחה לפולקלור אתני, כתב חוברת על המימונה, ובמשך שנים הנחה את הארוע המרכזי שלה בגן סאקר בירושלים.

לפרס היו יחסים קרובים עם המלך המרוקאי ועם ראשי הקהילה היהודית במרוקו. פרס ראה בגישה המתונה של מרוקו פוטנציאל להשפיע על יחסי ישראל עם האזור כולו. הארוע שהדגים באופן הכי בולט את חזון "המזרח התיכון החדש" של פרס  – אותו חזון שמבקריו החריפים מנסים לממש בימינו – הייתה הוועידה הכלכלית בקזבלנקה בשנת 1995, בעת שלטונו של מלך מרוקו חסן השני.

מרוקו גם היתה אחת מהמדינות בה נפתחה נציגות ישראלית לאחר הסכמי אוסלו. לצערנו היא נסגרה בעקבות האינתיפדה והתדרדות היחסים בין ישראל לפלסטינים.

גם בתקופה שלא היו יחסים דיפלומטיים, מרוקו היתה פתוחה לתיירים ישראלים. מרוקו ניסתה לתווך בין ישראל לפלסטינים, כפי שגם עשתה בין ישראל למצרים לפני הסכם קמפ דיויד. בהקשר הפלסטיני יש למרוקו מעמד מיוחד כמי שעומדת בראש ועדת ירושלים של ארגון המדינות המוסלמיות, ולכן יש לה מחוייבות לפתרון הסכסוך הפלסטיני ישראלי בדרכי שלום.

אני צבר בין צברים ממוצא אשכנזי, אבל המימונה הוא חג אהוב עלי ותמיד ייחלתי לקבל הזמנה מחברי המרוקאים. לא בשל שלל המתוקים (אני תמיד בדיאטה), אלא בשל הערכים ההומניים שהוא מייצג

ב-2 במרץ השנה, במסגרת סדרת הרצאות "עם הפנים למגרב", אירח הסופר, העיתונאי וח"כ לשעבר, דניאל בן סימון, שספרו "המרוקאים" ראה אור ב 2016, את אנדרה אזולאי, יועץ מיוחד למלך מרוקו מוחמד השישי, ומי שהיה גם יועצו של אביו, המלך חסן השני.

אזולאי היה חבר קרוב של פרס, ומשמש כחבר בוועד הבינלאומי של מרכז פרס לשלום ולחדשנות. אזולאי הוא בין יוזמי הפסטיבל המוסלמי-יהודי באסווירה עיר הולדתו שבו משתתפים אמנים ישראלים רבים. בראיון אמר אזולאי, שהיה שותף משמעותי בקידום הסכם הנורמליזציה בין ישראל למרוקו:

"הייתי רוצה שהנורמליזציה בין מרוקו וישראל תיתן הזדמנות לכל האזור… כולנו מקווים כבר הרבה זמן לשלום בין ישראל לפלסטינים. בשנות ה–90 היינו קרובים והחמצנו הרבה הזדמנויות, אני חושב שאם נוכל לעזור להחזיר את הרוח הזאת זה יהיה אחד הדברים החשובים שיתרמו היחסים בין מרוקו לישראל".

במרוקו יש תחושת אובדן על הקהילה היהודית הגדולה שעזבה בשנות ה-60 ולקחה איתה מרכיב חשוב ברב-תרבותיות המרוקאית. במרוקו מתקיים שיח רב תרבותי של סובלנות וקבלת האחר, הנשען על מסורת ארוכה של יחסי גומלין וכבוד הדדי בין בני שלוש הדתות. בקהילה היהודית במרוקו היה דפוס של יהדות פתוחה ורחבת אופקים השלובה בערכים אוניברסליים.

הנציגים שלנו במרוקו – השגריר דויד גוברין, שהוא דיפלומט ותיק בעל ניסיון כשגריר במצרים, ועינת לוי, מומחית לנושאי מרוקו במכון "מתווים" וב"פורום לחשיבה אזורית", הם בחירה מעולה לחדש את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, באופן שייבנה על הקשר התרבותי העמוק ויממש את הפוטנציאל.

חשוב מאד שממשלת ישראל תעשה שימוש בהזדמנות זאת לטובת טיפוח רוח של פיוס בין שכנים – ערבים ויהודים – ולקידום תהליך הסדרת הסכסוך עם הפלסטינים, זאת במקביל להידוק היחסים הבילטרליים.

במרוקו יש תחושת אובדן על הקהילה היהודית הגדולה שעזבה בשנות ה-60 ולקחה איתה מרכיב חשוב ברב-תרבותיות המרוקאית. במרוקו מתקיים שיח של סובלנות וקבלת האחר, הנשען על מסורת של כבוד הדדי בין בני שלוש הדתות

מרכז פרס לשלום ולחדשנות ערוך ומזומן לקחת חלק בתהליך זה ולהגשים את מורשת פרס על ידי שימוש במומחיות שצבר ב-25 שנותיו בפרוייקטים של שלום ובגיוס חדשנות לקידום שלום ולתיקון עולם.

"תירבחו ותסעדו".

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.