הפגנה בג'לג'וליה נגד האלימות והפשיעה בחברה הערבית, 12 במרץ 2021 (צילום: פלאש90)
החברה הערבית נעדרת שירותי בנקאות וארגוני הפשיעה נכנסים לוואקום

כסף קטלני

תחקיר

הבנקים לא מוכנים לתת משכנתה ואין מה לדבר על הלוואות ● אין להם כרטיסי אשראי וכל העסקאות מתנהלות במזומן ● בהעדר חינוך פיננסי וללא כל תשתית בנקאית הולמת, בחברה הערבית פונים לחלפני הכספים שמנוהלים על ידי ארגוני פשיעה - והריבית נגבית בדם ● אבל כשראש הממשלה מבטיח תוכניות למיגור האלימות בחברה הערבית, אף אחד לא מדבר על הבעיה הכי בסיסית שם

אחד ממכריו של עו"ד אמל עוראבי, רכז תחום שיווק והכשרות מקצועיות בעמותת סיכוי, הוא בעלים של עסק לייצור פלסטיק בישוב ערבי בצפון. לפני מספר ימים התדפקה על דלתו הזדמנות עסקית טובה: לרכוש אספקה של חומרי גלם במחצית המחיר הרגיל.

הספק רצה דמי קדימה גבוהים ויצרן הפלסטיק, בעל עסק קטן, צריך היה לאתר מקור מימון לסכום של כ-20 אלף שקל. הוא פנה לבנק, אך קיבל סירוב אוטומטי, מכיוון שהוא עסק קטן עם מחזורים נמוכים (יחסית) ומוגדר על ידי הבנק כ"עסק בסיכון".

אותו מכר, מכפר ערבי בצפון, עשה מה שעושים כולם: פנה לחנות הצ'יינג' המקומית, הקיימת בכל כפר וישוב ערבי. ארגון הפשיעה המפעיל את חלפני הכספים הללו – הצ'יינג'ים כפי שהם מכונים – הציע לו מיידית: "קח 50 אלף. למה רק 20 אלף?"

"מדובר במקום קטן, 5 מ"ר, עם קורת גג. וזה הצ'יינג'", מספר עו"ד עוראבי בשיחה עם זמן ישראל. "אתה נכנס פנימה, אף אחד לא שואל אותך מה המחזור שלך ומדוע אתה צריך את הכסף. מסדרים לך פעימות החזרת הכסף בריביות גבוהות יחסית, וזהו. ארגוני הפשיעה מחזיקים כמויות אדירות של מזומן והם הבנקים האלטרנטיביים של הציבור הערבי".

עו"ד אמל עוראבי (צילום: באדיבות המצולם)
עו"ד אמל עוראבי (צילום: באדיבות המצולם)

לעוראבי יש סיפורים כאלה למכביר. מכת ארגוני הפשיעה והעדר שירותי בנקאות טובים בחברה הערבית, הובילו את הציבור הערבי בישראל לדרך ללא מוצא. רוצים לעשות עסקים ולהשתלב, שואפים להביא פרנסה טובה למשפחותיהם ומתקשים לאתר אשראי זמין מהבנקים הממוסדים.

ארגוני הפשיעה והשוק האפור, זה שאינו פועל במסגרת חברות האשראי החוץ-בנקאי (כמו מימון רכב, מימון כרטיסי אשראי, מימון באמצעות פנסיה) – חוגגים. לקחת כסף? יש תשלומים. תשלום אחד שאינו מוחזר בזמן, והלווה מקבל שיחה טלפונית עם איומים. אם ההחזר הכספי לא מטופל, נשלח אל הלווה שליח עם נשק חם. אחר כך מגיעה ירייה אחת מחוץ לבית, אחת לתוך הקיר ובפעם הבאה זו ירייה לגוף ברחוב, באור יום. רצח ומוות.

תשלום אחד שאינו מוחזר בזמן, והלווה מקבל שיחה טלפונית עם איומים. אם ההחזר הכספי לא מטופל, נשלח אל הלווה שליח עם נשק חם. אחר כך מגיעה ירייה אחת מחוץ לבית, ובפעם הבאה זו ירייה לגוף. רצח ומוות

התוצאה של שליטת השוק האפור בחברה הערבית גלויה לעין כל: מספר מקרי הרצח בחברה הערבית הכפיל את עצמו תוך שש שנים. לפי נתוני מרכז אמאן, המרכז הערבי למען חברה בטוחה בראשות רידא ג'אבר, ב-2014 היו 51 מקרי רצח, ב-2017 היו 72 מקרים, וב-2019 המספר טיפס ל-96.

בשנת 2020, כבר היו 113 הרוגים מאירועי אלימות. 2021 רק נפתחה, וכבר אירעו 28 מקרי רצח – אותו הקצב כמו בשנה שעברה. מיעוט הקורבנות הן נשים (כ-15%-18%). 80% ממקרי הרצח נעשו בנשק חם.

חילופי כספים. אילוסטרציה (צילום: iStock)
חילופי כספים. אילוסטרציה (צילום: iStock)

במהלך קמפיין הבחירות האחרון, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא יודע איך לפתור את בעיית האלימות בחברה הערבית. "אני מסיים עכשיו פגישה עם ראשי רשויות מהמגזר הערבי", צייץ ב-24 בינואר 2021. "נביא בקרוב תכנית כוללת למלחמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. זאת מלחמה מאוד תקיפה, אך הניצחון בהישג ידינו. לא יכול להיות שבמדינה שלנו אנשים יפחדו ללכת ברחוב", כתב.

כעבור כמה ימים, פרסם נתניהו תכנית הכוללת הקמת ועדת שרים מיוחדת לחברה הערבית כאשר נתניהו עומד בראשה, ומינוי ניצב בדימוס אהרן פרנקו כממונה על האלימות בחברה הערבית.

עוד אמר נתניהו כי בכוונתו להכין תכנית מיידית לאיסוף נשק, השקעת 100 מיליון שקל בהקמת תחנות משטרה וכיבוי אש, הקמת תחנות רווחה והקמת צוות של המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) לנושא מניעת זליגת כלי נשק לחברה הערבית.

בנוסף, נתניהו דיבר על תכנית לטווח ארוך יותר, שכוללת מאבק באלימות במשפחה, אכיפה כלכלית והקמת אגף חדש במשטרה לסיכול פשיעה. "עשינו זאת בהצלחה נגד ארגוני פשע בחברה היהודית ונעשה זאת בהצלחה גם בחברה הערבית".

לכל העוסקים בתחום מיגור הפשיעה ברור שהתמודדות עם מקרי הרצח בחברה הערבית לא יכולה להתבצע רק מהפרספקטיבה של שיטור, אכיפה והגדלת מספר תחנות המשטרה בישובים ערביים. הפתרונות חייבים להיות רחבים יותר. נוכחות שוטרים כשלעצמה לא תטפל בחסמים עמוקים ובעיות רוחב של החברה הערבית.

לכל העוסקים בתחום מיגור הפשיעה ברור שהתמודדות עם מקרי הרצח בחברה הערבית לא יכולה להתבצע רק מהפרספקטיבה של שיטור, אכיפה והגדלת מספר תחנות המשטרה. הפתרונות חייבים להיות רחבים יותר

"קשה למשפחות לקבל הלוואות"

בעיית הבנקאות בחברה הערבית ידועה היטב לכל העוסקים בדבר, אך השיח בנושא נותר בגבולות דיוני ועדות בכנסת או בעיתונות בשפה הערבית.

בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית שפעלה בכנסת ה-23 בראשות יו"ר רע"ם מנסור עבאס, הדגישו חברי הכנסת, פעם אחר פעם, שההיבט הכלכלי-חברתי הוא קריטי. אחד מההיבטים של הפשיעה הכלכלית הוא ריבוי לווים בשוק האפור.

עבאס ציין, באחת מישיבות הוועדה, כי ההערכות הן שלפחות 30% ממקרי הרצח בחברה הערבית הם תוצר של פשיעה מאורגנת. ח"כ סונדוס סלאח מהרשימה המשותפת – שהייתה חברה בכנסת ה-23, אך לא נבחרה לכנסת ה-24 – ציינה באותו הדיון כי "האחראי מספר אחד לפשיעה הכלכלית בחברה הערבית הם הבנקים והתנהלות משרד האוצר כלפי הבנקים בחברה הערבית".

יושב ראש הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם), מנסור עבאס, בכנסת, 11 בנובמבר 2020 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
יושב ראש הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם), מנסור עבאס, בכנסת, 11 בנובמבר 2020 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"אני יודעת כמה קשה למשפחה הערבית לקבל הלוואות", המשיכה, "לקבל הנחות מסוימות גם מכל מיני בקשות בבנקים, וזה מקשה עליהם ומפנה אותם לעולם השוק האפור וגם לגורמי תקצוב חיצוניים. זה משהו מסוכן שאנחנו יודעים היטב בשטח לאיזה תופעות שליליות זה מביא, לאלימות ופשיעה ורצח ואיומים והלוואות מנופחות, מנופחות כפול ובאופן גדול כל כך שרק מקשה על המשפחות".

הדרך לעשות עסקים או לכלכל את המשפחה בחברה הערבית נחלקת לשלושה נתיבים עיקריים: נטילת אשראי או משכתנאות מהבנקים, מימון באמצעות גופים חוץ-בנקאיים (הפועלים לפי חוק שירותי חוץ-בנקאיים) או הדרך המסוכנת – השוק האפור.

בכל אחד מהנתיבים הללו, החברה הערבית נמצאת בקשיים, עם מאפייני רוחב המיוחדים לה, כאשר צמיחת השימוש בהלוואות בשוק האפור בעשור האחרון הפכה למכה של ממש.

ככל שמספר ההלוואות האפורות צומח, כך חודרים ארגוני הפשיעה ומשתלטים על החיים בישובים הערבים. החל משליטה מוחלטת בצ'יינג'ים ובשוק ניכיון הצ'קים ועד השתלטות על קרקעות חקלאיות, ואף שליטה ואיומים על ראשי רשויות ומוסדות עירוניים.

צ'יינג' לחילופי כספים. אילוסטרציה (צילום: לואיס פישר/פלאש90)
צ'יינג' לחילופי כספים. אילוסטרציה (צילום: לואיס פישר/פלאש90)

חוסיין חלאילה ממג'דל כרום עובד כיועץ משכנתאות לכלכלת המשפחה, ומאמן אישי-משפחתי. "אני מוסלמי, עבדתי כפקיד האחראי על מתן אשראי בסניף מג'דל כרום של בנק מרכנתיל במשך 18 שנים", הוא מספר. "פתחתי עסק אישי, עסק קטן לייעוץ למשפחות, חינוך פיננסי, ליווי בהליך קבלת משכנתה. במקביל יש לי גם שותפות במסעדה.

"באחד הימים אנחנו יושבים עם עוד חברים במסעדה, מגיע אלי אדם ואומר לי, אולי אתה צריך קצת כסף? את מבינה, מסתובבים אנשים ומציעים לדחוף כסף. הוא הציע לי הלוואה בשוק האפור. מה, אני משוגע? אני לא מתקרב לשוק האפור. יותר מזה, משפחות שמגיעות אלי לייעוץ, אני אומר להם, 'אני לא מטפל במי שקיבל הלוואה בשוק האפור'. אין איך לצאת מזה.

"באחד הימים אנחנו יושבים עם עוד חברים במסעדה, מגיע אלי אדם ואומר לי, אולי אתה צריך קצת כסף? את מבינה, מסתובבים אנשים ומציעים לדחוף כסף. הוא הציע לי הלוואה בשוק האפור. מה, אני משוגע?"

"אנחנו חיים במערב הפרוע. יש לי ארבעה ילדים, מחוננים, טובים. לפני כשנה מתקשר אלי הגדול בצרחות. יש ירי בשכונה ליד הבית, הוא אומר לי. אחרי כן מצאו שתי גופות. אנשים נרצחים בכביש בשתיים בצהריים, באור היום. הילדים שלי נזקקו לטיפול פסיכולוגי מהסיפור הזה. הם היו בסערת רגשות".

חלאילה אומר שהרבה מהבעיות בחברה הערבית נובעות מהעדר חינוך פיננסי הולם: משפחות המתנהלות מעבר ליכולתן הכלכלית, הזמינות של הכסף בשוק האפור, הרצון של האנשים לרכוש רכבי יוקרה, להרחיב את הבתים, לנסוע לחו"ל.

חוסיין חלאילה (צילום: באדיבות המצולם)
חוסיין חלאילה (צילום: באדיבות המצולם)

"יש כיום המון מוצרי אשראי בשוק, מחוץ למרחב הבנקאי. ניתן לרכוש רכב במימון, בכל עמדה ברשת חנויות גדולה או ברשת פארם אפשר לקבל אשראי במסגרת של 4,000 שקל מבלי שבודקים את היכולת של האנשים לעמוד בהתחייבות. אם אדם מחזיק צ'קים עם מועד פירעון דחוי, שהוא קיבל לעסק שלו, הוא הולך לצ'יינג' וממיר אותם ישר למזומן. רק שאם הוא יעשה את זה בחברת ניכוי צ'קים שהיא רצינית, הוא ישלם הרבה פחות ריבית אבל התהליך יהיה יותר איטי".

בחברה הערבית רווח השימוש בניכיון צ'קים. אנשים רבים מוסרים צ'קים דחויים לפירעון מוקדם וכך מניעים את גלגלי העסק שלהם. קיימות חברות רבות הפועלות בתחום ניכיון הצ'קים, והעושות זאת לפי חוק ותחת רגולציה ממשלתית.

הבולטת בחברה הערבית היא "מלרן" של איש העסקים ריאן מואנד, אשר לפני שנה ביצע הנפקה מוצלחת בבורסה בתל-אביב. אך "מלרן" לא עובדת מול לקוחות פרטיים או קטנים במיוחד. ותחום ניכיון הצ'קים פורח בשוק האפור.

חליאלה מאמין שחלק מהפתרון חייב להיות נעוץ בחינוך והכשרת הציבור לצרכנות פיננסית וכלכלת משפחה נבונה יותר. הוא מאמין בחינוך פיננסי בגילאי התיכון, אך מסכים שזה לא יפתור את הבעיות בהווה.

"המועצות המקומיות, לשכות הרווחה העירוניות, המתנ"סים – כולם צריכים להציע להורים ולצעירים סדנאות כלכלה משפחתית. ללמד על הסכנות של השוק האפור, להסביר לאנשים איך מחשבים את ההחזר החודשי בהלוואה.

נשים בסניף דואר באום אל-פחם. אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)
נשים בסניף דואר באום אל-פחם. אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)

"את רואה היום בחברה הערבית צעירים בני 20, שעובדים קצת, ומרוויחים למשל 7000 שקל, ומחליטים לקנות רכב במימון-חוץ ששווה 220 אלף שקל. הם חושבים לעצמם, 4,000 שקל לחודש החזר, אבל הם לא לוקחים בחשבון 12 אלף שקל לשנה ביטוח, דלק ועוד הוצאות – כך שמתוך המשכורת החודשית לא נשאר להם כלום. גרוע מזה, אביו של הבחור הצעיר דוחף אותו לזה, כי גם אצלו הרכב במימון. וכך כל כלכלת המשפחה קורסת".

"המועצות המקומיות, לשכות הרווחה, המתנ"סים – כולם צריכים להציע להורים ולצעירים סדנאות כלכלה משפחתית. ללמד על הסכנות של השוק האפור, להסביר לאנשים איך מחשבים את ההחזר החודשי בהלוואה"

חליאלה מטיל אחריות רבה על הפרט ועל מקבלי ההחלטות ברמה המשפחתית, אך כאשר מתבוננים על הנתונים בחברה הערבית ממעוף הציפור, ברור שהבעיות הן עמוקות בהרבה מאשר ניהול פיננסי לקוי.

אין בנק ערבי

בענף הבנקאות מודעים לקשיים הספציפיים של המימון ומתן האשראי בחברה הערבית. לפי טבלאות המעקב של בנק ישראל, מספר סניפי הבנקים בישובים ערבים צמח בין 2005 ל-2018 מ-100 סניפים ל-169 סניפים. בישובים יהודיים ובערים מעורבות, נותר מספר הסניפים זהה באותה התקופה.

אלא שדווקא קיפאון במספר הסניפים, באוכלוסיות צומחות, מעיד על בנקאות מתקדמת יותר, שכן שירותים רבים עברו לדיגיטל. הבעיה, אם כך, אינה נעוצה במספר הסניפים ונגישות מקומית.

בישראל פעל בעבר בנק ערבי-ישראלי בע"מ. הוא הוקם ב-1959 במטרה לפנות לקהל הערבי והנהלתו הייתה בחיפה. במהלך השנים הוא התרחב עם סניפים בנצרת, עכו, שפרעם, טייבה, אום אל-פחם, ועוד.

סניף של הבנק הערבי הישראלי (צילום: ארבל בע"מ)
סניף של הבנק הערבי הישראלי (צילום: ארבל בע"מ)

אחרי מלחמת ששת הימים פתח הבנק סניפים בג'נין ובעיר העתיקה בירושלים, ובשנת 1971 נרכש הבנק על ידי בנק לאומי ופעל כחברת בת. עם השנים התגלו בתוך הבנק הערבי-ישראלי עבירות על חוקי איסור הלבנת הון ובשנת 2015 הוא מוזג סופית לתוך בנק לאומי, אך כבר שנים קודם לכן שזהותו הנבדלת היטשטשה.

את פייסל מחאג'נה, כלכלן ופעיל חברתי, פגשנו לפני מספר שבועות באום אל-פחם, במסגרת סיור של המרכז לקידום חברה משותפת בגבעת חביבה. מחאג'נה היה סגן מנהל סניף בנק הפועלים באום אל-פחם. לדבריו, מספר סניפי הבנק, זמינות כספומטים או נגישות פקידי הבנק, אינה הבעיה העיקרית.

"הנכס שיש לכולם בחברה הערבית זה בית", הוא מסביר. "אבל כנגד הנכס הזה כמעט ואי אפשר לקבל הלוואה או משכנתה. הטענה של הבנקים היא שאת הבתים הערבים לא ניתן למכור, כיוון שרבים מהבתים אינם מוסדרים ברישום מקרקעין.

"הנכס שיש לכולם בחברה הערבית זה בית, אבל כנגד הנכס הזה כמעט ואי אפשר לקבל הלוואה או משכנתה. הטענה של הבנקים היא שאת הבתים הערבים לא ניתן למכור, כיוון שרבים מהבתים אינם מוסדרים ברישום"

"אני זוכר שכאשר הייתי סגן מנהל הסניף, ניסינו ללחוץ על הבנק לקבל את הקרקע עצמה, ולא הבית, כבטוחה למתן אשראי. אבל מתחת לחלק מהבתים ניצבת נגריה או בית מרקחת או עסק אחר, שהוא בתוך המבנה של הבית. אין מספיק אזורי תעשייה בישובים הערבים ואנשים חיים עם העסקים בתוך המבנה.

פייסל מחאג׳נה (צילום: טל שניידר)
פייסל מחאג׳נה (צילום: טל שניידר)

"לאחר מכן, לבנק, שהוא עסק כלכלי, אין יכולת לממש את הערובה וכך האזרח הערבי הרגיל לא עומד בקריטריונים של לקיחת משכנתה או הלוואות, ומה הוא עושה? הוא פונה לשוק האפור".

עו"ד עוראבי מסביר שלא ניתן למשכן את הבית, כיוון שהשימושים בו הם רב-דוריים. האב בונה לבן את הקומה מעל או ליד. כאשר הם רוצים לקחת משכנתה למימון הבניה, הבנק רואה בכך סיכון, כיוון שאם יהיה צורך להוציא צו עיקול או חילוט, הבנק יוכל לפנות רק את הבן, אך האב ימשיך לגור בנכס. כלומר, לבנק אין אפשרות לממש את המשכנתה וכתוצאה מכך העסקה מוגדרת מסוכנת ובמרבית המקרים  – לא יוצאת אל הפועל.

דו"ח בנק ישראל משנת 2017 מצא שמתוך שוק המשכנתאות בישראל, 2% בלבד הם נוטלי משכנתאות בישובים ערבים ו-4% בלבד הם נוטלי משכנתאות מהחברה הערבית בערים מעורבות.

"אין משכנתאות, אין התחלות בניה, וכל זה תוקע את השינויים בחברה הערבית", אומר עוראבי. "מצד אחד, כוח הקנייה של החברה הערבית צמח בשנים האחרונות; ומצד שני, מדובר בשוק של שירותים ולא שוק יצרני.

הבנק הערבי הישראלי (צילום: ארבל בע"מ)
הבנק הערבי הישראלי (צילום: ארבל בע"מ)

"אין כמעט תעשייה, אין מפעלים בישובים ערבים, כיוון שאין אזורי תעשייה. ולכן הכלכלה הערבית אינה תעשייתית, אין אצלנו הייטק כמנוע צמיחה, אין סטארט-אפ אחד שעשה אקזיט, אין מחקר ופיתוח.

"אין כמעט תעשייה, אין מפעלים בישובים ערבים, כיוון שאין אזורי תעשייה. ולכן הכלכלה הערבית אינה תעשייתית, אין אצלנו הייטק כמנוע צמיחה, אין סטארט-אפ אחד שעשה אקזיט, אין מחקר ופיתוח"

"יש פער מאוד גדול בין המודרניזציה בחברה הכללית לבין הכלכלה הערבית שהיא עדיין מסורתית. 90% מהעסקים הם עסקים קטנים, משפחתיים, ואין להם לאן להתרחב, כיוון שאינם יכולים למשכן את הבית, ואינם יכולים לעבור לאזור תעשייה עירוני, כי אין כמעט אזורי תעשייה בישובים הערבים".

עוראבי טוען שאת הבעיה הזו, של אי-מוכנות הבנקים לתת משכנתאות, אפשר היה לפתור כפי שעושים במקומות אחרים בעולם עם בעיות דומות, דרום אמריקה למשל. "שם, בדרום אמריקה, המדינה מכניסה גופים מבטחים, שיבטיחו את החזר המשכנתה. זה יכול להיות גוף עירוני, או גוף ממשלתי, ואפילו חברת ביטוח. ישנם כמה מודלים לכך בעולם".

עוד בעיות עליהן מצביע עוראבי הן גם במישור הבנקאות הפרטית. לדבריו, 30% מהאזרחים הערבים לא מחזיקים בכרטיסי אשראי. "למדינה יש אינטרס להפחית את השימוש במזומן, אך בחברה הערבית זה עובד הפוך. עדיין משתמשים במזומן, משלמים משכורות במזומן, מעלימים חשבוניות. זו תופעה רווחת מאוד".

עו"ד אמל עוראבי (צילום: באדיבות המצולם)
עו"ד אמל עוראבי (צילום: באדיבות המצולם)

דו"ח של בנק ישראל שהתפרסם השבוע כולל נתון הזועק לשמיים: 12% מבני החברה הערבית אינם מחזיקים כלל חשבון בנק. זאת, בהשוואה ל-1% בחברה היהודית. ובדו"ח משנת 2017 של בנק ישראל, כאמור, נמצא ששוק המשכנתאות בחברה נמוך במיוחד.

"שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי הינו 2% מהמאגר וזה נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה (21.4%). עבור ישובים מעורבים (כגון ירושלים, חיפה ורמלה) שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-4% לעומת חלקם היחסי בישובים אלה (כ-24%)".

גורמים במערכת הבנקאית עמם שוחחנו אישרו לזמן ישראל היבטים נוספים: ככל שללקוח הערבי קשה עד בלתי אפשרי להשיג משכנתה לבנייה או הרחבת בית, רבים מהם פונים לנטילת הלוואות בנקאיות לטווח קצר כחלופה למשכנתה. הלוואות מהסוג זה יקרות יותר, עם ריביות גבוהות יותר, ואינן מגיעות עם כל ההטבות שהמדינה מעניקה לזוגות צעירים בנטילת משכנתה.

יותר מכך, כאשר בוחנים את שיעור נוטלי ההלוואות מקרב החברה הערבית, מדובר בשיעורים נמוכים פי כמה מן השיעור היחסי שלהם באוכלוסייה.

גם באשר להסתייגות הציבור הערבי מהחזקת כרטיס אשראי, אישרו לנו גורמים במערכת הבנקאית שקיים קושי. כאשר שיעור גדול מן הציבור לא מחזיק כרטיס אשראי, כל נוהלי פתיחת חשבון בנק משתנים והופכים להיות קשים בהרבה.

ידיעה בעיתון "דבר" על פתיחת סניף של הבנק הערבי הישראלי, 26 בדצמבר 1975
ידיעה בעיתון "דבר" על פתיחת סניף של הבנק הערבי הישראלי, 26 בדצמבר 1975

הבנקים נוטים להסתמך על היסטוריה של יכולת החזר, של שימוש בכרטיסי אשראי, לפני שהם מאשרים פתיחת חשבון או ביצוע פעולות משמעותיות באותו החשבון.

צעירים בציבור הערבי אינם משרתים צבא והם נחשפים לשוק העסקי בגיל צעיר בהרבה בהשוואה למקביליהם היהודים. לעיתים בני 17 או 18 הם כבר בעלי עסקים קטנים או משתתפים בפרנסת ההורים. וכאשר בפניהם ניצבים קשיים בפתיחת חשבון בנק, ובשל הגיל הצעיר נוטים (באופן טבעי) לכישלונות עסקיים, הסיבוכים הכלכליים מתחילים מוקדם.

"אין כיום דיון רציני ומעמיק בחסמי המימון בחברה הערבית, הן לצעירים והן בכלל", אומר עוראבי. "שוק הנדל"ן תקוע עמוק, בשל אי-אישור תכניות בניין-עיר והעדר תכנון בערים הערביות. ככל שאין שוק נדל"ן משוכלל, אין תמריץ לאשראי והתחלות בנייה ולעסקים שסובבים את ענף הבנייה.

"אין כיום דיון רציני ומעמיק בחסמי המימון בחברה הערבית, הן לצעירים והן בכלל. "שוק הנדל"ן תקוע עמוק. ככל שאין שוק נדל"ן משוכלל, אין תמריץ לאשראי והתחלות בנייה ולעסקים שסובבים את ענף הבנייה"

"האבסורד הגדול הוא, שרוב תעשיית הבנייה – פועלי צווארון כחול של הענף הזה וגם המון קבלנים – הם בני החברה הערבית. הם בונים את הערים והישובים היהודיים, אבל חוששים לבצע השקעות נדל"ן ובנייה בישובים ערבים, כי אין מי שיפתור מולם את הבעיות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בין יתר עיסוקי בעבר, הייתי גם בעסקי הפריטת שיקים ואני מכיר את הנושא מקרוב. מי שמלווה בריבית מכניס עצמו לאסון, למלכודת, למדרון חד כיווני שסופו נורא. עדיף לאכול לחם עם עובש מהפח ברחוב ולא... המשך קריאה

בין יתר עיסוקי בעבר, הייתי גם בעסקי הפריטת שיקים ואני מכיר את הנושא מקרוב. מי שמלווה בריבית מכניס עצמו לאסון, למלכודת, למדרון חד כיווני שסופו נורא. עדיף לאכול לחם עם עובש מהפח ברחוב ולא להלוות בריבית – מי שלא מסכים עם זה, שישלם את מחיר טעותו

עוד 2,414 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שני, 17 במאי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
חואן פרז פלוריסטן מנגן בתחרות רובינשטיין לפסנתר בישראל, מאי 2021

שנייה לפני שהכול השתגע, התקיימה בישראל תחרות רובינשטיין היוקרתית ● המנצח הגדול הוא חואן פרז פלוריסטן, פסנתרן שונה לגמרי, סוג של כוכב עתידני בעולם שמרני ● חלק מהמומחים טוענים כי מדובר במנצח התחרות הגדול בכל הזמנים ● בראיון אישי הוא מסביר איך זה שאין לו שום מוטיבציה להרוויח עוד מיליון דולר ולמה ממש חשוב שמתחת לחליפה יבצבצו גרביים אדומים

עוד 2,420 מילים

כמה טוב שהיא כבר קצת חירשת

הימים הלא קלים האלה מזכירים לי נשכחות. חדרים אטומים, מסיכות שחורות מאיימות, מסכות האב"כ, וכלב בוקסר גדול ואימתני שלא ידע שהוא כזה. כלבי הראשון ז"ל, שהיה לו מזל לגדול אצלי מאז היותו גור. ולכן היו מעט מאוד דברים שהוא פחד מהם בחיים.

אבל אזעקות היו אחד הדברים שהוא פחד מהם, וגם אז הוא לא פחד עד כדי כך שהגיע לרעד בכל הגוף ויללות כמו כלבים מפוחדים אחרים. הוא ידע שנהיה שם עבורו תמיד. יום אחד, כשהייתה אזעקה ואף אחד מאיתנו לא היה בבית, מצאנו אותו מחכה לנו בחדר האטום.

אזעקות היו אחד הדברים היחידים שפחד מהם, וגם אז לא עד כדי רעד בכל הגוף ויללות כמו כלבים מפוחדים אחרים. יום אחד, כשהייתה אזעקה ואף אחד מאיתנו לא היה בבית, מצאנו אותו מחכה לנו בחדר האטום

הכלבים שאימצתי וגרו אתי אחריו היו עזובים ובעלי "עבר פלילי עשיר" של הזנחה והתעללות. כלבים כאלה שאף אחד אחר לא רצה. כך, חשבתי, ה"מצווה" שלי תהיה כפולה. וכלבים אלה באים עם תיק שאינך יודע לעולם מראש מה הוא. יש להם יותר פחדים וחששות והם מפחדים לרוב מאזעקות ורעשים חריגים על תדר חריג וסובלים מזה בצורה חזקה מאד וקשה. הכלב של אחותי היה צריך לקבל כדור הרגעה חצי שעה לפני צפירות, אחרת היה חשש ללבו.

כעת גרים אתי שני כלבים עזובים, בובי, הצעיר יותר (10) וזואי (15). וזואי כבר נקראת קשישה קצת ושומעת פחות טוב, אז לפחות בימים אלה יש בכך יתרון. בובי שומע מצוין וגם רועד מצוין. זואי פחות.

אל תשכחו שמי שגר אתכם בבית, אתם הלהקה שלו. להקה תמיד ביחד, לטוב ולרע, וכמובן שצריכים לקחת אותו יחד אתכם לחדר האטום. אם נרצה או לא, אם איננו נוהגים כך, מה אנו משדרים לילדים שלנו? שיש בבית, במשפחה, מי ששווים פחות? שחייהם שווים פחות? שאין צורך מיוחד להתחשב בחסרי הישע? שזה "לא נורא"?

סיפור מיוחד, המתאים לימים אלה של כניסה לחדר האטום, להורים ולאנשים שמתייחסים כך לבעלי החיים שגרים איתם, והמסר שאותו הם מעבירים מבלי דעת לילדים:

למשפחה צעירה נולד במז"ט תינוק שני, היה להם כבר בן צעיר מאד. בבית החולים התברר שהתינוק לא בסדר, ולאחר לבטים לא קלים הוחלט להשאירו בבית החולים.

במשך זמן מה לאחר מכן שמו לב ההורים שילדם הבוגר הפסיק לחלוטין להתלונן על כאב או על כך שאינו חש בטוב, שלעולם אינו בוכה ומקטר, או מבקש להחסיר מהגן או מבית הספר. בהמשך, כשהלכו אתו לייעוץ, התברר שהילד האומלל היה מודע היטב למה שקרה עם התינק הנוסף שנולד, וחשש שיחשבו שגם הוא "מקולקל" וישאירו גם אותו בבית החולים.

אל תשכחו שאתם הלהקה של מי שגר אתכם בבית. הלהקה תמיד ביחד, לטוב ולרע. כמובן שצריכים לקחת אותו אתכם לחדר האטום. אם איננו נוהגים כך, מה אנו משדרים לילדים שלנו? שיש בבית מי שחייהם שווים פחות?

אז משפחה שגרה עם בעל חיים, חשוב להיות מודעים למסרים החינוכיים המועברים לילדיכם ולהקפיד שיהיו ראויים. יחס לא נאות לבעלי החיים, נטישה חס וחלילה לעת זקנה, או אם הם חולים, או אם "שוכחים" להכניס אותם לחדר האטום בשעת סכנה – עם זה הילדים גדלים, והכל הם קולטים וסופגים.  אח"כ הם עלולים לגדול ולהתבגר בהתאם ולהתייחס כך לחסרי ישע אחרים, ואפילו להוריהם הזקנים והחולים.

מעניין מאיפה זה מגיע, נכון?

לא משאירים אותם מאחור!

לא משאירים אותם מאחור!????כשנשמעת אזעקה יש להכניס את בעלי החיים, ביחד אתכם, למרחב המוגן. חשוב לוודא כי במרחב המוגן יש…

Posted by ‎תנו לחיות לחיות-העמוד הרשמי‎ on Tuesday, May 11, 2021

פעילת בעלי חיים וסביבה כחלק מהשקפת עולם כוללת, ובעלת שטחי עניין רבים ומגוונים. גרים אתי 2 כלבים מאומצים שלימדו אותי הרבה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 491 מילים

בחזרה לפוגרום הראשון בארץ הקודש

ההיסטוריה חוזרת החודש מלאו 100 שנים לפרעות תרפ"א, האירוע רב הנפגעים הראשון בפלשתינה המנדטורית ● כ-100 יהודים וערבים מתו, ביניהם הסופר יוסף חיים ברנר, שנקבר עם עשרות אחרים בקבר אחים בתל אביב ● זו הייתה נקודת מפנה משמעותית ביחסים בין יהודים לערבים ● צ'רצ'יל ניסה להרגיע את הרוחות, אבל את המנהיגות הערבית זה היה רחוק מלספק ● וזו הייתה רק ההתחלה

עוד 3,372 מילים

השקת אפל פיי ועדות אילן ישועה: האמת מאחורי הטענות למניפולציה

באחרונה פורסם ב-TheMarker כי חברת אפל השיקה את הארנק הדיגיטלי שלה בישראל, תוך שהיא מכתיבה באופן חד-צדדי לחברות מקומיות את ההודעה לעיתונות בנושא.

לפי הפרסום, אפל דרשה מחברות כגון פיצה דומינוס, בנק דיסקונט, ישרכארט ומסטרקארד, להפיץ בקרב עיתונאים תיאורים מחמיאים לגבי אפליקציית התשלומים שלה כ"מאובטחת" ו"בטוחה".

המסר מהכתבה היה ברור: התנהלותה התקשורתית של אפל בישראל היא כוחנית, וההודעות לעיתונות שהופצו כאן סביב השקת האפל פיי שיקפו מניפולציה וכניעה לתכתיבים של ענקית האינטרנט.

לפי הפרסום, אפל דרשה מחברות להפיץ בקרב עיתונאים תיאורים מחמיאים על אפליקציית התשלומים שלה כ"מאובטחת" ו"בטוחה". המסר היה ברור: התנהלותה התקשורתית של אפל בישראל כוחנית

אלא שלא בטוח שהפרשנות המחמירה הזו משקפת נאמנה את המציאות. היכרות עם ההתנהלות התקשורתית היומיומית של חברות וארגונים מציעה דרך אחרת להתבונן על הדברים.

כך, בניהול היומיומי של מערכי דוברות, שיווק ויח"ץ, מקובל ואף רצוי להפיץ הודעות על השקת מוצרים חדשים בתיאום בין כל השותפים להשקה. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר במוצר טכנולוגי חדש, אשר אפל היא זו שעומדת במקרה זה מאחורי אמינותו ומאחורי המפרט הטכני שלו.

קשה לקבל כי ניסוחים בהודעה לעיתונות, שנועדו להבהיר לצרכנים כי מדובר במוצר בטוח לשימוש, הם פועל יוצא של כוחנות או שתלטנות מצד אפל. אם כבר, הדבר משקף בעיקר את הדינמיקה השגרתית של ניסוח והפצת הודעות מסוג זה.

אין לשכוח גם שהחברות הישראליות אשר הפיצו את ההודעה, מן הסתם עומדות מאחורי יתרונות האפליקציה, וחשוב להן להעביר את המסר המרגיע לגבי השימוש בה ללקוחותיהן, כך שההודעה משקפת היטב גם את המסרים שלהן.

נראה כי קיים פער בין השיקול המקצועי, המנחה לא אחת את ההתנהלות התקשורתית של חברות וארגונים, לבין הדימוי המניפולטיבי המיוחס להם.

המחשה נוספת לכך ניתן היה למצוא באותו יום שבו פורסמה הכתבה לגבי השקת האפל פיי – אך סביב סיפור שונה לגמרי: עדותו של אילן ישועה במשפט נתניהו. לפי העדות, יועץ התקשורת של שאול אלוביץ', מוטי שרף, ייעץ לו בזמנו שלא להתראיין ל-TheMarker בטענה ש"זו מלכודת" וכי "רצון טוב אין שם". הדברים גררו ביקורת חריפה, כולל מצד עיתונאים בטוויטר.

ובכן, זה נכון שסדר היום הביקורתי של TheMarker אינו חביב, בלשון המעטה, על רבים במוקדי הכח. זוהי מחמאה גדולה לעיתון ולתקשורת הישראלית. אך דווקא במקרה של שרף ואלוביץ', לא בטוח שהביקורת מוצדקת.

גם אם אפשר לחלוק על סגנון ההתבטאות של יועץ התקשורת, הרי שידוע לכל כי כלי תקשורת שונים מתנהלים עם אג'נדה שונה, עם דגשים שונים ועם דנ"א תקשורתי שונה. ההבדלים האלה קיימים בין TheMarker לבין כלכליסט וגלובס, בין ידיעות אחרונות לבין ישראל היום והארץ, ובין Ynet לבין וואלה ומאקו.

לפי עדות אילן ישועה, יועץ התקשורת של שאול אלוביץ', מוטי שרף, ייעץ לו לא להתראיין ל-TheMarker בטענה ש"זו מלכודת" וכי "רצון טוב אין שם"

אחריותו המקצועית של יועץ התקשורת היא למצוא את הפלטפורמה הנכונה ביותר עבור הלקוח. לא כי היועץ הוא מניפולטור על, ולא כי הוא מחפש כל היום דרכים לשקר ולעבוד על דעת הקהל, אלא כי ההבדלים שבין כלי התקשורת הם עובדה שאין חולק עליה, וכי תפקידו המקצועי של היועץ הוא להכיר אותם לעומק ולהמליץ בהתאם ללקוחותיו על האכסניה המתאימה לפרסום.

מכאן, שאם הלקוח הוא בעל שליטה בקבוצת תקשורת גדולה, ו-TheMarker מוביל באופן עקבי קו ביקורתי כלפי אותה קבוצה ואישית כלפי אותו בעל שליטה, טבעי שיועץ התקשורת ימליץ ללקוח להתראיין לעיתון שבו הראיון יהיה פחות במתכונת של עימות חזיתי, של התנצחות ושל ביקורת. זה לא אומר שראיון בפלטפורמה אחרת יהיה בהכרח מלטף או מפנק. ממש לא.

עצם הבחירה להתראיין היא כמעט תמיד סיכון מחושב, עם אפשרות לשאלות קשות ולביקורת – לא משנה באיזה עיתון. מכאן, שזיהוי הפלטפורמה המתאימה ביותר לראיון לא הופכת אוטומטית את יועץ התקשורת למי שמנסה להערים על הציבור. זהו חלק משיקול הדעת המקצועי שלו.

יהיו אפילו מקרים שבהם ההמלצה מצד היועץ תהיה דווקא להתראיין לפלטפורמה ביקורתית, מתוך מחשבה שראיון כזה יכול לשרת את הלקוח. לדוגמה, מתוך רצון לקדם מסרים מסוימים המתאימים דווקא לאג'נדה של אותה פלטפורמה, או כדרך להתמודד פומבית עם טענות שעלו באותה פלטפורמה נגד הלקוח ולהביא ישירות את הצד שלו לסיפור, או פשוט כי אותה פלטפורמה מציעה חשיפה גדולה או יוקרתית יותר.

הבחירה להתראיין היא סיכון מחושב, עם אפשרות לשאלות קשות ולביקורת – לא משנה היכן. זיהוי הפלטפורמה המועדפת לראיון לא אומרת שיועץ התקשורת מערים על הציבור. זהו חלק משיקול הדעת המקצועי שלו

מכאן, שבניגוד לתדמית השלילית, יועצי תקשורת רבים אינם רואים בעיתונות אויב שצריך לתחמן אלא מכירים בתפקיד הקריטי שהיא ממלאת בדמוקרטיה. מה שעלול להיראות לעתים מבחוץ כתחמנות או כנכלוליות מצדם של יועצי תקשורת עשוי להתגלות כהתנהלות מקצועית ותו לא, הרחוקה מלהיות חד-מימדית ושואפת לאזן כמעט תמיד בין אינטרסים.

רן ירון הוא יועץ תקשורת ומנכ"ל-בעלים של Connect Communications המלווה גופי בריאות ורפואה, משמש כמרצה מן החוץ בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה וכדורסלן בדימוס, שעדיין לא איבד תקווה מלזכות באליפות כלשהי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 691 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לאחר שהנביטה את הזרע העתיק בעולם ובייתה את עץ הארגן, האילנאית איליין סולווי, זוכרת פרס בן-גוריון לפיתוח הנגב, בוחנת עכשיו דרכים להשאיר את המדבר ההולך ומתייבש פורח

עוד 1,286 מילים

תגובות אחרונות

בסוף שנות ה-20 הוקם בית הספר היהודי הראשון בסיאטל ● אולם בחלוף השנים השתנו צרכי הקהילה היהודית, והבניין נמכר לבית הספר האסלאמי בעיר ● לאחרונה מצבו של המבנה הדרדר - הגג החל לדלוף, וטחב כיסה את הקירות ● אך במקום למכור את הבניין לקבלני בנייה החליטה הקהילה המקומית להתגייס ולשמר את המבנה

עוד 935 מילים

עשור לכיפת ברזל כיפת ברזל הצילה חיים רבים, אך האם היא הפכה את ישראל לבטוחה יותר?

אף על פי שמבחינה טקטית מדובר בהצלחה מזהרת, מערכת ההגנה האווירית האקטיבית של ישראל הקהתה את התעוזה הצבאית מסורתית שלה, ואפשרה לדרג המדיני להניח לנושא עזה להמשיך לבעבע ● פרשנות

עוד 1,842 מילים ו-1 תגובות

נתניהו: "ממשיכים ככל שיידרש. זה עוד ייקח זמן"

חמאס ניסה לפגוע באסדת הגז תמר. פעילותה הופסקה ● פיגוע דריסה בשייח' ג'ראח, 7 שוטרים פצועים ● שר התקשורת גינזבורג הגיש תלונה ליועמ"ש על ציוצי ריקלין נגד התקשורת ● דיווח: גורמים בכירים בדרג המדיני אומרים שעל ישראל לחתור לסיום המבצע ● הבחירות לנשיאות: יהורם גאון החל לאסוף חתימות של חברי כנסת ● לפיד: "אילו הייתה ממשלה, השיקולים הביטחוניים לא היו מתערבים בשיקולים הפוליטיים"

עוד 31 עדכונים

ישראל לא תשרוד אם לא יתקיים כאן שלטון החוק

ישראל אינה יכולה להתקיים אלא כמדינת חוק ● ללא שלטון החוק, היא לא תשרוד - לא כדמוקרטיה ולא כמדינת היהודים ולא בכלל ● מה שנדרש כעת הוא קור רוח, ופעולות לחיזוק שלטון החוק והדמוקרטיה ● העוצמה הגדולה ביותר הנתונה בידי המדינה והציבור, היא עוצמת השגרה - גם תחת מטחי רקטות, גם תחת ממשלה שאיבדה כיוון ורסן ומשטרה מוחלשת ובלתי מתפקדת ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כשיש פרעות חבלניות בהיקף נרחב המשטרה איננה יכולה, כפי שאנו רואים, להשליט סדר. כרגע יש אנרכיה בערים המעורבות. אנחנו במלחמה, בתוך הערים. אם לא נציב כוח שמסוגל לבלום את הפרעות אני מרסקים א... המשך קריאה

כשיש פרעות חבלניות בהיקף נרחב המשטרה איננה יכולה, כפי שאנו רואים, להשליט סדר. כרגע יש אנרכיה בערים המעורבות. אנחנו במלחמה, בתוך הערים. אם לא נציב כוח שמסוגל לבלום את הפרעות אני מרסקים את הדמוקרטיה. אני לא מבין את הטיעון שלך שחייל רואה דרך כוונות, יורים עלינו אדוני!!!!!
חייבים לחשוב מחוץ למסגרת. הבעיה שהשלטון מחבל בעצמו בשלטון

עוד 831 מילים ו-3 תגובות

חמאס: נחזור לשגר רקטות לתל אביב אחרי חצות

נתניהו: המבצע יימשך ככל שיידרש ● דיווח: שרי קבינט קוראים לסיום המבצע ● ליברמן: נתניהו יאריך את המבצע כל עוד המנדט אצל לפיד ● דו״צ לכתבים הזרים: לא השתמשנו בכם להטעיה ● נתניהו לביידן: עושים הכל כדי לא לפגוע בחפים מפשע ● עבאס: בניגוד לעמדתי, הפגנות ערביי ישראל יימשכו ● השתפר מצב הילד שנפצע מבקבוק תבערה ● חשד: נזרק ע״י ערבים עקב טעות בזיהוי

עוד 34 עדכונים

יום אחד אמא עולה למטוס, ומודיעה שתשוב עד סוף הקיץ ● הילדות עוברות לגור עם אבא בבית עתיר מקקים. אמא מצטרפת לכת של הגורו ההודי ● "ארץ פראית מאוד" הפך את הקומונה של אושו ללהיט נטפליקס ● עבור רונית פלנק, שגדלה בקיבוץ להב, אלה היו החיים עצמם ● עכשיו היא מוציאה ספר שסוגר עבורה מעגל גדול וחשבון גדול עוד יותר

עוד 1,059 מילים ו-3 תגובות

חיסונים מסע ליישוב הכי פחות מחוסן בארץ

כמעט חמישה חודשים מאז תחילת מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה, רק 38% מהאזרחים במגזר הבדואי התחסנו ● על הפרק: חשש גדול מפני התפרצות גל תחלואה נוסף בפזורה ● "יש כאן אנשים שמעדיפים למות מאשר לקבל חיסון", מסביר אחד התושבים ● "אני פוחד מהמצב", אומר חבר הכנסת סעיד אלחרומי ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,811 מילים

ההתלקחות השבוע הייתה רק עניין של זמן, ועדייף אף גורם בישראל לא השקיע שום מאמץ להרגיע את הרוחות ולמנוע את מלחמת הברירה הזו ● לחזבאללה, בינתיים, אין שום עניין להצטרף למערכה או לתמוך בחמאס ● ובמדינות המפרץ בינתיים לא יוצאים בתקיפות נגד ישראל ● אולם, ככל שהמבצע הצבאי יימשך או יסתבך, כך יהיה לידידות החדשות שלנו קשה יותר להגן על עמדתן

עוד 1,274 מילים

אי אפשר יהיה להעלים את הסיוט שמתרחש כעת בערי ישראל ביום אחד, אבל כדי להתחיל להשתלט על הלהבות חייבים קודם כל להנמיך אותן ● וזה לא יקרה כל עוד החזית החיצונית בוערת ● גנץ ואנשיו הצליחו פעם אחר פעם לעצור בגופם את הרס הדמוקרטיה הישראלית ● הם חייבים להתפכח ולהבין שהמשך המלחמה בעזה עלול למוטט ולהעלים את כל מה שהשיגו בתקופה הזו ● דעה

עוד 811 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה