נושא
בנקאות
מטות הבנקים בתל אביב (צילום: פלאש 90)
פלאש 90

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ״ל והרמטכ״ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,285 מילים
סאמר חאג' יחיא

סאמר סקול חמש תחנות במסע של יו"ר בנק לאומי הנכנס

היו"ר החדש של בנק לאומי, סאמר חאג' יחיא, הצליח לעשות את הדרך הארוכה ומלאת המכשולים מבית הוריו בטייבה לאחד התפקידים המרכזיים בכלכלת ישראל ● אמיר בן-דוד יצא בעקבות סיפור חייו

עוד 1,939 מילים

לילך אשר-טופילסקי פורשת מתפקיד מנכ"לית בנק דיסקונט

אשר-טופילסקי, ששימשה כמנכ"לית דיסקונט מאז 2014, הודיעה היום (ד') על פרישתה ומצטרפת כשותפה בכירה לקרן פימי

לילך אשר-טופילסקי (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הדס פרוש, פלאש 90
לילך אשר-טופילסקי

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
הפגנה נגד אלימות נגד נשים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

אחת מתוך חמש בעלך לא מרשה לך לבדוק את חשבון הבנק? זאת אלימות

"הן לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק" ● כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית - אך הממשלה לא מקצה משאבים לטיפול בתופעה ● יוזמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסייעת לחלק מהנפגעות

עוד 1,646 מילים ו-7 תגובות

בנק ישראל השאיר את הריבית בלא שינוי ברמה של 0.25%

בבנק ישראל מסבירים: האינפלציה עדיין יציבה ולא גבוהה ● "העלאת הריבית בעתיד תהיה הדרגתית וזהירה, באופן שיתמוך בפעילות הכלכלית ובאינפלציה יציבה ובתוך טווח היעד"

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
נגיד בנק ישראל אמיר ירון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
ועדת הרפורמות בכנסת ה-20 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

סודות ושקרים כך עובד המנגנון שמסכל חקיקות נגד הבנקים בכנסת

הצעה מפוקפקת שקיבלו פעילים חברתיים הנאבקים במונופול הבנקים חושפת: הבנקים והלוביסטים שלהם מזהמים את עבודת הכנסת

עוד 1,753 מילים ו-1 תגובות

חברי הכנסת שפעלו נגד הבנקים נשארו בחוץ

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר הח"כ לשעבר דב חנין, שפעל נגד ההתנהלות הבעייתית במערכת הפיננסית - ולא שב לכנסת

איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
איתן כבל

במערכת היחסים של הציבור עם הגופים העסקיים, שמור לבנקים מקום של חוסר כבוד בתחתית הרשימה. לא פעם נוטה הציבור הישראלי להאשים בהתנהגות הבנק שלו דווקא את נבחריו בכנסת, בטענה כי אלה מעדיפים את האינטרס האישי שלהם – וכתוצאה מכך מפקירים את הציבור הרחב להתמודדות חסרת סיכוי מול המערכת.

בכנסת הקודמת כבר נראה היה שמסתמן כיוון חדש בפעילות של חברי הכנסת מול הבנקים, כשנציגים של רוב הסיעות התאחדו כדי לקדם שורה של חוקים שמטרתם אחת: לצמצם את כוחו של המונופול במערכת הבנקאית.

דוגמאות לא חסרות: החל מהקמת ועדת חקירה להתנהלות הבנקים, דרך העברת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וחוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות וכלה בהסדרת אמצעי התשלום הדיגיטליים בחקיקה. לכל החוקים האלה הבנקים התנגדו, ונאבקו קשות כדי לשנות את לשון החוק ותחולתו.

ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)
ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)

אבל, כשבודקים מה עלה בגורלם של אותם חברי כנסת שפעלו למען הציבור במאבקיו נגד הבנקים נחשפת תמונת מצב מטרידה: דווקא הפוליטיקאים שהובילו את המאבק בבנקים, מצאו את עצמם בתום הקדנציה, כשהם נאבקים על חייהם הפוליטיים – חלק מהם ללא הצלחה. אם מוסיפים לרשימה ח"כים שפרשו מהזירה הפרלמנטרית מסיבות כאלה ואחרות, מגלים כי מרבית הח"כים שפעלו למען הבנקים לא ראו ברכה בעמלם.

הח"כים שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה, הם בעלי ההון. אחרי הכל, הם לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון

רחל עזריה (כולנו), דב חנין (חד"ש) ואיילת נחמיאס-ורבין (העבודה), החליטו שלא להתמודד כלל. איתן כבל (העבודה) התמודד אבל ממקום לא ריאלי; יואב קיש מהליכוד נדחק אחורה ברשימת מפלגתו; ובצלאל סמוטריץ' שב לכנסת גם  בזכות דיל פוליטי שנעשה משיקולי ימין ושמאל. שני ח״כים נוספים, רועי פולקמן והשר אלי כהן, גירדו בקושי את אחוז ההצבעה עם מפלגת כולנו.

לא מעט חברי כנסת שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה הישראלית, הם הבנקאים ובעלי ההון. אחרי הכל גופים אלה לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון, ובלבד שהציבור ממשיך לבזבז אנרגיות במאבק אחד בשני, במקום להתאחד ולפעול כגוף אחד למען שיפור מצבו מולם.

כבל, למשל, עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית הידועה בכינויה "ועדת פישמן". הוועדה לא חששה להכניס את ידיה עמוק לבוץ של התנהלות המערכת הפיננסית, ובראשה הבנקים, ביחס למתן אשראי. מי שעקב אחר שידורי ישיבות הוועדה, יכול יהיה להיחשף לרגעים טלוויזיונים נדירים, שבהם הח"כים זנחו לרגע את הציניות, התככנות ואת ויכוחי השמאל-ימין המפלגים, והפכו לגוף אחד נחוש הנאבק למען האזרח מול הגופים החזקים במשק.

"חברי הוועדה השתדלו להגיע לכל הדיונים, שזה לא ברור מאליו", אומר כבל. "מצד אחד דב חנין, ומצד שני סמוטריץ' – כולם הפגינו רמת דיון שלא נראתה קודם בוועדות. כל אחד מדבר בתורו, כל אחד חוקר ואין צעקות".

העבודה המשותפת והמקצועית שהפגינו חברי הוועדה מול הבנקאים גם הוכיחה את עצמה: במהלך הדיונים שקיימה הוועדה נחשפו מחדלי הרגולטור בפיקוח על הבנקים, נחשפו שיטות ההסתרה של הבנקים על פעילותם, והוסקו מסקנות אופרטיביות לשיפור השקיפות וההליכים בתוך המערכות הפיננסיות.

ח"כ לשעבר איתן כבל, העבודה: "עכשיו תחשוב מה בעצם מצביעי מפלגת העבודה אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות"

אבל ברגע האמת, לציבור המצביעים בפריימריז בעבודה ובבחירות הכלליות לכנסת, זה לא ממש הזיז. כבל נמדד – ונענש – לפי מערכת היחסים הסוערת שלו עם יו"ר העבודה אבי גבאי, ולא לפי עבודתו הפרלמנטרית.

"ההרגשה לא טובה", אומר כבל. "אני לא יכול להתעלם מהעובדה הזו. על מה בעצם מתפקדי העבודה באו איתי חשבון? על עניינים פוליטיים, ולא על עניינים מקצועיים. לא על דמותו של חבר כנסת, ועל השאלה במה הוא צריך לעסוק. אני מסתכל בעין בוחנת על מגוון הנושאים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של מתפקדי מפלגת העבודה, וברור שהנושא של המאבק החברתי נמצא בראש סדר העדיפות שלהם. עכשיו תחשוב מה בעצם הם אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות".

החוקים שהכעיסו את המערכת הבנקאית

1.

חוק הסדרת ההלוואות החברתיות

חוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות. החוק מבטיח את הסביבה שבה מבוצעים התיווכים עבור שני הצדדים, הלווה והמלווה

2.

חוק הסדרת אמצעי תשלום חדשים

החוק קובע הסדרים לשימוש בארנקים אלקטרוניים ואפליקציות תשלומים במקרה של כישלון עסקה. מסדיר את אחריות ספקי האמצעי בגין שימוש לרעה. מעגן הגנות צרכניות, וכמו כן החוק קובע הוראות כלליות לעניין הוראות תשלום וביצוע פעולות תשלום באמצעים אלו

3.

החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית

החוק עוסק בהכנת תשתית, בהקלות, ומתן הגנות לשחקנים חדשים בתחום הבנקאי. החוק פעל להפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים ונועד להסיר חסמים שיאפשרו להגביר את התחרות במערכת ולהוזיל עלויות לצרכן

ואכן, כבל היה מגדולי הלוחמים במפלגתו בתחום זה, אף שלא פעם נמתחה עליו ביקורת בטענה כי הוא "עושה לבנקים הנחות", בעיקר בגלל הפיקוח הרופף שלו ליישום החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית. מבחינתו, הפופוליזם בכנסת ניצח את העשייה האמיתית. "מה אני אומר לח"כים החדשים? חבר'ה תהיו הכי הכי פופוליסטים. תגישו את הצעות החוק עם המיליארדים הכי גדולים. ממילא זה לא משנה, הרי הצעות החוק האלה, הפופוליסטיות, גם כך לא עוברות, כי אין מאחוריהן כלום, אבל זה עושה הכי הרבה כותרות".

דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

לא שווה ולא משתלם

גם עזריה, ששימשה יו"ר ועדת הרפורמות, והובילה חקיקה נגד הבנקים, תראה את הכנסת מהיציע. וכשהיא נשאלת אם כדאי לח"כים חדשים להילחם בבנקים, היא משיבה: "זה לא שווה. בטח שלא שווה. זה לא משתלם".

אמנם עזריה עזבה את "כולנו" ואת המערכת הפרלמנטרית עקב חילוקי דעות על הכיוון שאליו תפנה המפלגה, אבל כשמביאים בחשבון שעוד שניים מחברי מפלגתה, ח"כ רועי פולקמן והשר אלי כהן, פעילים גם הם בתחום הבנקאות, אפשר רק לתהות איך ייתכן שבסיכומו של דבר מפלגת "כולנו", בקושי גירדה את אחוז החסימה.

"ברגע שח"כ פועל לטובת הציבור ועושה למענו דברים, זה בא על חשבון מישהו שהרוויח המון, בזמן שהציבור הפסיד. על כל שינוי כזה הם מהר מאוד ידאגו שתשלם את המחיר. הציבור זה אנשים לא מאורגנים. אתה לא מקבל מהם אותות, לא מזמנים אותך לכנסים, ולא מסקרים אותך תקשורתית. הציבור, כל מה שיש לו זה אותך. אבל לבעלי הון ולקבוצות מאורגנות יש המון צ'ופרים לחלק. אני עשיתי את זה, כי אני מאמינה בזה. אני חושבת שיש פה הרבה עבודת תיקון, וזה מה שאני הולכת לעשות גם עכשיו", אומרת עזריה מבלי לומר לאן פניה מועדות.

רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)

חסר סיקור משמעותי

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר דב חנין על תוצאות הבחירות. הוא סיים עתה כהונה של 13 שנים כח"כ, והיה מהח"כים הבולטים בוועדת פישמן, שסבלה לטענתו ממת-סיקור בתקשורת. "לא בכל התקשורת היה סיקור משמעותי ואמיתי. אתה מוזמן לבדוק זאת בעצמך, ולראות שבשורה של כלי תקשורת כמעט שלא היתה התייחסות לוועדה. אפשר לעשות 1+1 ולבדוק לבד מה הקשר של אותם כלי תקשורת לבנקים".

אבל לדברי חנין יש עוד בעיה, והיא היעדר עניין של הציבור בפעילות נבחריו: "לאנשים אין מושג מה קורה בכנסת. אני העברתי 100 חוקים. תשאל אנשים משכילים ברחוב איזה חוקים העברתי? במקרה הטוב יגידו לך שלושה".

אז מה עושים? "אני ממליץ לכל ח"כ שנכנס לתפקידו היום לעסוק בדברים שהוא באמת חושב שהם חשובים", משחרר חנין מסר שנשמע יותר ויותר נדיר בנוף הפוליטי. "תקדישו את העבודה לדברים שאתם מאמינים בהם. יכול להיות שתשלמו עליהם מחיר, אבל בכל מקרה תעשו את הדברים שלשמם הגעתם מלכתחילה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק - חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוח... המשך קריאה

לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק – חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוחץ חזרה בטלפון.

עוד 984 מילים ו-2 תגובות
סגירה