אל מול ההסכמים הנדיבים עם חברת פייזר וחברות נוספות מחו"ל ואל מול מבצע החיסונים הדו-שלבי המואץ, ישראל מתחסנת במהירות, ובאותה העת משאירה מאחור את הפיתוח הישראלי שעומד בסטנדרט יעילות ובטיחות כמו האחרים. נשאלת השאלה למה.
מול ההסכמים הנדיבים עם פייזר וחברות נוספות מחו"ל, ומבצע החיסונים הדו-שלבי, ישראל מתחסנת במהירות, ובאותה העת משאירה מאחור את הפיתוח הישראלי, שעומד בסטנדרט יעילות ובטיחות כמו האחרים. למה?
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
בתחילת הדרך ראש הממשלה התגאה ביכולת של המוסד להביא ארצה את מה שנדרש לבדיקות ולמכונות הנשמה. השב"כ תרם את מערכת האיכון, והמכון הביולוגי גויס למערך הבדיקות. מאחר שלמכון יש ידע רחב פי כמה, קיבלה המדינה דיווחים מועילים למדי על התפתחות המחלה, והמידע הזה התקבל בשמחה.
אך בתוך היעדר המדיניות הממשלתית לגבי אופן ניהול האירוע, עם הזמן נכנסו גורמים נוספים שתפסו את זירת התחזיות והדיווחים. המכון, ובראשו המנכ"ל שמואל שפירא, הודיעו לראשי הממשלה שהם מסוגלים לפתח חיסון ואפילו דרכים לריפוי.
הפוליטיקאים הקשיבו והתגאו ביכולת של ישראל להיות גם הראשונה שתייצר חיסון. קולות שנדמו עד מהרה מסיבות לא ברורות, ואולי כן ברורות. לחצים וחוסר יכולת לקדם את הצרכים והאינטרסים האסטרטגיים של המדינה.
חיסון ישראלי נגד קורונה | פרופ' עמוס פאנט, וירולוג וחבר בוועדה המייעצת לחיסון של המכון הביולוגי: "חיסוני הקורונה יצטרכו להשתנות בהתאם למוטנטים השונים שמופיעים. אנחנו יודעים כבר שהזן הדרום-אפריקני פחות רגיש לחיסון העכשווי של מודרנה ופייזר"@KalmanLiebskind @asaf_lib #קלמןליברמן
— כאן חדשות (@kann_news) February 22, 2021
כך הפך באחת הלחץ הממשלתי לחיפוש פתרונות מבית ללחץ לקניית פתרונות בכל מחיר מחו"ל. אין בזה כל רע כשרוצים להילחם במגפה. אך יש כאן קוצר רואי בהבנת התהליך, שכן תלות מתמדת בחברות זרות, כשכל העולם מחזר אחריהן, מחייב את ישראל לקבל החלטות לא סבירות. כמו למשל לקנות חיסונים במחירים מופרזים ובכמויות לא סבירות.
וכאן בישראל, למרות המחסומים הביורוקרטיים האינסופיים והמחסומים האחרים, המכון בהובלת המנכ"ל פרופ' שמואל שפירא התכנס, כפי שהתחייב, לתחומי המחקר בשני מישורים: פיתוח נוגדנים ופיתוח חיסון.
נתחיל מפיתוח נוגדנים, שזו גישה של ריפוי באמצעות תרופה ביולוגית. נוגדנים שיכולים לשמש את הרופאים והרופאות בטיפול בחולים שמצבם בינוני עד קשה, לעצור את מהלך התפשטות הווירוס בגוף ולמנוע קריסת מערכות. זוהי תרופה שנמצאה יעילה, נוסתה כטיפול חמלה והצליחה, אך עלות הייצור שלה גבוהה, שכן כמעט אין היום בעולם מפעלי תרופות שיכולים לבצע את התהליך במלואו ולהפוך אותו לייצור המוני. אין, אבל זה לא אומר שלא ניתן להקים במהירות כאלה מפעלים, גם בארץ.
כך הפך באחת הלחץ הממשלתי לחיפוש פתרונות מבית ללחץ לקניית פתרונות בכל מחיר מחו"ל. תלות מתמדת בחברות זרות, שכל העולם מחזר אחריהן, מחייב את ישראל לקבל החלטות לא סבירות. כמו קניית חיסונים במחירים מופרזים ובכמויות לא סבירות
מפרסום בעיתון המדעי Nature Communications עולה, כי במכון הביולוגי בנס ציונה בודדו סדרת נוגדנים המכוונים נגד חלבוני הכתר, spike, שעל מעטפת הנגיף. הנוגדנים הוכחו כבעלי יכולת למנוע את קישור הנגיף לתאים אנושיים ובדרך זו למנוע מהנגיף להתרבות ולגרום למחלה.
את הנוגדנים בודדו המדענים בשיטות של הנדסת נוגדנים מתאי דם לבנים אשר נלקחו מחולים שעברו מחלה משמעותית. כלל הנוגדנים המנטרלים עברו תהליך של הנדסה גנטית ומיוצרים בכמויות גדולות בתרביות תאים והינם בעלי פוטנציאל לשמש כטיפול לחולים קשים. בחינת יעילות הנוגדנים במודל חיות הראתה שהנוגדנים הצליחו למנוע התפתחות מחלה קשה, גם כאשר ניתנו במינון נמוך ואף כשטופלו בזמנים מאוחרים לאחר ההדבקה במחלה.
בנוסף, קבוצת חוקרים אחרת בחנה את השימוש בתרופה ידועה למחלה תורשתית הנקראת גושה, כטיפול כנגד נגיף הקורונה, ונמצא כי לתרופה זו יכולת לפגוע בכושר ההתרבות של הנגיף בתרביות תאים.
כאמור זה תהליך יעיל מאוד בריפוי חולים במצב בינוני עד קשה, שיכול למנוע את ההחמרה ולרפא חולי קורונה. זוהי תרופה מהפכנית, בהליך ייצור יקר למדי, אך בהשקעה ממשלתית של עשרות מיליוני דולרים עדיין אפשר להקים מפעל בישראל, מפעל שיהיה אבן שואבת למדענים ומדעניות וכמובן עוד מקור פרנסה לצעירים ולכאלה שנפלטו מעולם העבודה. מפעל כזה הוא בסדר גודל תאגיד שיכול לעבוד על מחזורים של עשרות מיליארדי דולרים. הסיבה לכך שזה מפעל עם בסיס לאינסוף תרופות למחלות כולל סרטן.
לגבי החיסון, פורסם ב-Nature Communications שהחיסון שמפתח המכון הביולוגי מבוסס על פלטפורמת VSV לקבלת נגיף מהונדס, אשר מציג את חלבון ה-spike על גביו וצפוי לספק חיסון יעיל וארוך טווח, זאת לאחר מתן חיסון אחד בלבד. לדעת חוקרי המכון, החיסון יהיה אופטימלי להתמודדות עם הנגיף האלים.
בדירוג המאמרים בנושא הקורונה זכה הפרסום הזה למיקום טוב באמצע בין 50 המאמרים בנושא הקורונה. בניסוי בשלב השני השתתפו 800 בני אדם. כדי להשלים את השלב השני בשל הגדלת המינון ישתתפו עוד 300 בני אדם, ולגבי השלב השלישי אמור המכון לגייס 23,000 מתנדבים. במדינות באירופה, בדרום אמריקה ובמזרח אסיה כבר הודיעו שהן מעוניינות להצטרף לניסוי ואפילו להשקיע כסף ואף בקבלת זכויות מקומיות.
זוהי תרופה מהפכנית, בהליך ייצור יקר למדי, אך בהשקעה ממשלתית של עשרות מיליוני דולרים עדיין אפשר להקים מפעל בישראל, שיהיה אבן שואבת למדענים ומקור פרנסה לצעירים ולכאלה שנפלטו מעולם העבודה
כאן אני מעלה תהייה, איך יכול להיות שעשרים מדינות ואפילו יותר גילו עניין רב מאוד בפיתוח הישראלי, ובישראל עסוקים בעוד ועוד אישורים לקניית חיסונים מחברת הענק מאמריקה.
חברת פייזר השקיעה הון עתק ברכישת הידע מהחברה הגרמנית ביונטק. גם החברות האחרות עשו שת"פ עם ידע מדעי תוך השקעת הון עתק. הנשיא טראמפ הפעיל לחץ אדיר על ה-FDA לקבלת אישורי חירום לפייזר וישראל הצטרפה למשימה עם כמה שיותר חוזים עם חברות הענק.
ישראל רכשה בתמורה גבוהה מאוד חיסונים, ומספקת בנוסף גם את הידע היקר והאדיר שנאגר במחשבי קופות החולים, ידע שהצטבר ומצטבר ממבצע ההתחסנות האדיר, שהוא ניסוי רב משתתפים בפועל. אלה נתונים שמשמשים את פייזר להמשך הפיתוח. אסור לשכוח שאישור הקבע לפייזר יינתן רק ב-2023.
עודפי החיסונים של ישראל | פרסום ראשון: מיליוני מנות שנרכשו לא יהיו בשימוש, ייתכן שיועברו למדינות אחרות. @lielkyzer עם הפרטים ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/TxFurInGct
— כאן חדשות (@kann_news) March 16, 2021
הרשומה הזו לא נועדה לפסילת מדיניות החיסונים או להוות יחסי ציבור למכון הביולוגי, אלא נועדה להציב מראה בפני מקבלי ההחלטות. אלה שאמורים לתת מענה טוב למניעת התפשטות המחלה ולריפוי, ולחשוב על המחר.
בעולם התרופות יש תחרות עזה, ולא אחת נטולת רגשות ומוסר. שם המשחק הוא כסף והרבה כסף. לפיכך, כל מי שחושב אסטרטגית ומתכלל את כל העובדות, יכול להבין על נקלה שאם יש לך ידע מקומי, בבית, תשקיע בו כמה שיותר כדי שיבשיל ויהפוך לפתרון מבית. כל זאת במקביל לפתרונות שכבר הבשילו, גם אם הם מחו"ל.
בעולם שבו מדינות רבות משוועות לחיסונים ולתרופות, התחרות בין החברות המעטות יחסית היא אדירה ויכולה לפגוע גם במדינות שלא יהוו שוק כדאי בזמן נתון. ישראל הצליחה בזו הפעם להבטיח מלאי, לטעמם של מומחים, אף גדול מדי של חיסונים. מחר זה יכול להשתנות מאלף סיבות שאינן קשורות ישירות אלינו.
לפיכך רצוי וחובה על מקבלי ההחלטות לעשות חישוב מחדש, בשונה ממה שקרה עם פרויקט הלביא, או מה שקורה עם סיוע האמריקני, שמחייב אותנו עד היום ברכישות בארצות הברית – לחשוב על טובת תושבי המדינה.
ישראל רכשה חיסונים בתמורה גבוהה מאוד ומספקת גם את הידע היקר והאדיר שנאגר במחשבי קופה"ח במבצע ההתחסנות – ניסוי רב משתתפים בפועל, המשמש את פייזר להמשך הפיתוח עד אישור הקבע ב-2023
הכוונה היא שהגיע הזמן לצאת מהמחשבה המנוונת שיש לנו ידידים שיסייעו לנו בעת הצורך. לפעמים גם לידידים יש צרות משלהם ואז לא יהיה להם פנאי ומשאבים לסייע לנו. מדינה עצמאית בכלל ומדינת ישראל בפרט חייבת לדאוג לצרכיה, זו חשיבה אסטרטגית.
מעבר לכך, הזכרתי את ביטול פרויקט הלביא. החשש הוא שנאבד יתרון אדיר, ידע חדשני, לתעשיית תרופות וחיסונים כאן בישראל. זהו מקור ידע שיכול לייצר מקור תעסוקה לאלפי ואולי אף לעשרות אלפי בני אדם. זה משהו שיכול לסייע למשל לעיר ירוחם שמבקשת להתפתח.
למה לעצור את זה? למה לחשוב שאת הכל אפשר לקנות ב"עולם החופשי" בכסף? בעידן הקורונה, יש פעמים רבות שבהן שכל מדינה חושבת קודם כל על הצלת תושביה. ישראל חייבת לבחון את דיפלומטיית החיסונים המתפתחת בשנה האחרונה ולמצב את עצמה בהתאם – או כמדינה שתלויה באחרים או כמדינה עצמאית שמסייעת לאחרים וצוברת עוצמה.
והערה כללית: אני מציע לחשוב היטב על השנים הבאות. מה שהתרחש במשבר הקורונה עלול לקרות גם במגפות נוספות. אגב, העיקרון הזה תקף גם למשבר האקלים שמחייב אותנו את מדינת ישראל לחפש גם פתרונות מבית. לתת לכל מי שעוסק בסוגיה זו ומציע פתרונות סבירים תקציבים לפיתוח ולייצור.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם