יעקב ליצמן, אריה דרעי, אורי מקלב (צילום: פלאש90, מונטז')
פלאש90, מונטז'

ש"ס ויהדות התורה מנצלים את החוק הנורווגי כדי לסדר ג'ובים לחברי מפלגתם

החוק הנורווגי נועד לאפשר לשרים וסגני שרים להתמקד בעבודתם מבלי לפגוע בתפקוד הכנסת כרשות מחוקקת ומפקחת ● העובדה שדרעי, ליצמן ומקלב התפטרו אתמול מהכנסת רגע אחרי שהושבעו, בעוד שהם בכלל מכהנים בממשלת מעבר, ממחישה במה באמת עסוקים הח"כים ביום השבעתם: סידורים פוליטיים עבור חברי מפלגתם ● בשנה בלי תקציב, זה יעלה למשלם המסים עוד כ-5 מיליון שקל ● פרשנות

שלושה חברי כנסת נשבעו אמונים אתמול (שלישי) לכנסת ישראל – ותוך כמה שעות התפטרו במסגרת החוק הנורווגי. כלומר, הפעילות הציבורית הראשונה של השלושה, בתור נבחרי הציבור לכנסת ה-24, הייתה עזיבת תפקידם.

המשמעות הכספית של המהלך הינה 5.1 מיליון שקל לשנה – 1.7 מיליון שקל עבור כל חבר כנסת, לפי חישוב שנערך על ידי מרכז המחקר של הכנסת במאי 2020:

  • עלות השכר השנתית של כל חברת כנסת הנה 700 אלף שקל;
  • עלות העסקת שלושה יועצים פרלמנטריים היא 680 אלף שקל;
  • תקציב כל לשכה (קשר עם הציבור) הוא 93 אלף שקל;
  • החזקת הרכב לכל ח"כ על ידי הכנסת עולה 85 אלף שקל;
  • והוצאות עקיפות (לפי מרכז המחקר) הנן 156 אלף שקל – לכל ח"כ.

בנוסף, כאשר ליצמן, דרעי ומקלב ממשיכים לכהן כשרים או סגני שרים ושומרים על הלשכות שלהם בתוך מבנה הכנסת מתוקף היותם חלק מהרשות המבצעת, מבנה הכנסת צריך להסדיר שלוש לשכות נוספות וגם לכך יש עלות.

יעקב ליצמן מוסר ליושב ראש הכנסת יריב לוין את התפטרותו מהכנסת, 6 באפריל 2021 (צילום: דוברות הכנסת)
יעקב ליצמן מוסר ליושב ראש הכנסת יריב לוין את התפטרותו מהכנסת, 6 באפריל 2021 (צילום: דוברות הכנסת)

ההחלטה של השלושה – אריה דרעי, יעקב ליצמן ואורי מקלב – ממחישה במה עסוקים חברי הכנסת ביום השבעתם: סידורים פוליטיים עבור חברי המפלגות שלהם.

זאת, בשנה ללא תקציב מדינה ועם משבר חוקתי-פוליטי החמור מאז מקום המדינה – משבר שמפורר את מעמד הכנסת, מעמד הממשלה ואת התפקוד השגרתי של הרשויות. וכל זה מתרחש כאשר אין כרגע לאיש את היכולת להקים ממשלה – והשלושה מנצלים את החוק הנורווגי כדי להתפטר מהכנסת בזמן שהם בכלל מכהנים מתפקידם כשר הפנים, שר השיכון וסגן שר התחבורה בממשלת מעבר.

במקום דרעי, ליצמן ומקלב ייכנסו לכנסת ה-24 יוסף טייב, מקום 10 בש"ס; ויעקב טסלר ואליהו ברוכי, מקומות 8 ו-9 ביהדות התורה. אם תוקם קואליציה וש"ס ויהדות התורה לא יישבו בה, ייתכן שטייב, טסלר וברוכי בכלל יהיו חברי כנסת לשבועות ספורים בלבד.

החוק הנורווגי נחקק כפתרון פוליטי – מתן אפשרות למפלגות שהן חלק מהקואליציה להרחיב את מספר חבריהן שיוכלו לכהן כנבחרי ציבור ולזכות במימון ציבורי. מפלגות המיועדות לשבת באופוזיצה, לשנים ארוכות, לא יכולות ליהנות מהתשורות הכספיות הללו, באופן טבעי.

אריה דרעי מגיש את התפטרותו מהכנסת ליו"ר יריב לוין, 6 באפריל 2021 (צילום: דוברות הכנסת)
אריה דרעי מגיש את התפטרותו מהכנסת ליו"ר יריב לוין, 6 באפריל 2021 (צילום: דוברות הכנסת)

במטרתו המקורית, החוק הנורווגי בכלל נועד לשפר את עבודת בית המחוקקים ולאפשר הפרדת רשויות בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. סגנים ושרי סגנים שהיקף והדרישה של עבודתם המיניסטריאלית מונעת מהם השתתפות בשגרה בעבודת ועדות הכנסת ודיוני מליאה, יפנו את מקומם לח"כים המחויבים לחקיקה ופיקוח.

אבל כאשר הממשלה ה-35 מנופחת בצורה מוגזמת – כולל תפקידים כמו שר הדיגיטל, שר המים וההשכלה הגבוהה, שרה לחיזוק קהילות ושר התיישבות – מה המטרה האמיתית מאחורי משחקי הכיסאות המוזיקליים? זה רק עוד ג'ובים ומתנות לפעילי מפלגה.

לסגן שר תחבורה מקלב, למשל, אין סמכויות הקבועות בחוק. כל הסמכויות מצויות בידיה של השרה מירי רגב וגם אם מקלב הוא נבחר ציבור בעל כוונות טובות, אין ממש צורך בו במשרד הממשלתי הזה, למעט העובדה שהוא פינה את מקומו בכנסת לח"כ הבא.

אורי מקלב מגיש את התפטרותו מהכנסת ליו"ר יריב לוין, 6 באפריל 2021 (צילום: דוברות הכנסת)
אורי מקלב מגיש את התפטרותו מהכנסת ליו"ר יריב לוין, 6 באפריל 2021 (צילום: דוברות הכנסת)

אחרי החתימה על ההסכם הקואליציוני במאי 2020 בין הליכוד לכחול-לבן, הורחב החוק הנורווגי. לא רק התפטרות של שר אחד מכל סיעה כדי לסדר ג'וב לעוד ח"כ, אלא אפשרות להחליף עד לחמישה מכל סיעה. זו הייתה הדרישה הפוליטית של בני גנץ, שהגיע למצוקת כוח אדם בוועדות אחרי שמינה כמעט את כל מפלגתו לתפקידי שרים בממשלה המנופחת ההיא.

בליכוד, למשל, השתמשו בחוק הנורווגי (ובהתפטרות בכירים כגלעד ארדן וציפי חוטובלי שמונו לשגרירים) על מנת להכניס לכנסת את אסנת מארק, שמוקמה רק במקום 38 ברשימה לכנסת. היא הגיעה ומיד מונתה לוועדה למינוי שופטים.

אבל השימוש בחוק הנורווגי, עוד לפני שקמה ממשלה, גם הדבר אם מותר על פי חוק, נראה כיריקה בפרצופם של האזרחים.

תזכורת: הכנסת ה-23 הייתה אמורה להצביע על תקציב המדינה לשנים 2020 ו-2021. כך נקבע בהסכם קואליציוני עליו היו חתומים גם יהדות התורה וש"ס.

ח"כ אוסנת מארק (ליכוד) בדיון בוועדת חוקה על חוק הגדלת הקנסות, 28 בינואר 2021 (צילום: דוברות כנסת / שמוליק גרוסמן)
ח"כ אוסנת מארק (ליכוד) בדיון בוועדת חוקה על חוק הגדלת הקנסות, 28 בינואר 2021 (צילום: דוברות כנסת / שמוליק גרוסמן)

החל מחודש יוני 2020, החל יו"ר ועדת הכספים משה גפני (כיום יו"ר יהדות התורה) לטעון כי אין להעביר תקציב דו-שנתי ובכך הוא הצטרף לכל אלה שהכשילו את מימוש ההסכם הקואליציוני ואת העברת התקציב.

ש"ס ויהדות התורה הכפיפו את תקציב המדינה לאינטרסים הפוליטיים-פליליים של נתניהו והסכימו למצב בו אין במדינת ישראל תקציב מזה שנתיים וחצי. כעת הם משתתפים בחליבת תקציב המדינה מהצד השני שלו.

למרות שהממשלה היוצאת היא מהמנופחות ביותר בתולדות ישראל; למרות שהיו שותפים להיעדרו של תקציב; למרות שהם יודעים שאין ממשלה נראית באופק; למרות כל זה, ש"ס ויהדות התורה בוחרים להעמיס עוד עלויות על המדינה בצורת ח"כים נוספים, יועצים פוליטיים, רכבים והוצאות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לא לחינם מכונה הממסד והרבנות והיהדות (של דרעי ושכמותו) - זונה! "איכה הייתה לזונה קרייה נאמנה". מה למדים מהעניין? שדרעי וקנייבסי וכל החלאות אדם הללו זה ג'יפה, ג'יפה שהתגלגלה למצבה הנוכחי... המשך קריאה

לא לחינם מכונה הממסד והרבנות והיהדות (של דרעי ושכמותו) – זונה! "איכה הייתה לזונה קרייה נאמנה". מה למדים מהעניין? שדרעי וקנייבסי וכל החלאות אדם הללו זה ג'יפה, ג'יפה שהתגלגלה למצבה הנוכחי מסיבות כאלה ואחרות. הרי עסקנים ובעלי סמכויות מתחילים לפעמים עם רצון טוב, עם תמימות מסויימת, אך ההתערבבות בסחלה של העסקנות הופכת את הכי שפיצים לזונות, למסריחים, כי ככה הם מתרגלים, בתהליך ובהיותם נתונים להשפעה וללחצים של הסביבה הנגועה.

עוד 648 מילים ו-2 תגובות
סגירה