בפעולת אכיפה המהווה ציון דרך, נגד הגרעין של תעשיית הונאת האופציות הבינאריות הישראלית, הוועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות הברית (SEC) הגישה כתב תביעה נגד ספוט אופשן (SpotOption), חברה העומדת במרכזה של מזימת הונאה שנמשכה שנים והוציאה במרמה מיליארדי דולרים מקורבנות ברחבי העולם, ונגד שניים ממנהליה הבכירים.

בשבוע שעבר הגישה ה-SEC כתב תביעה נגד חברת ספוט אופשן, היושבת ברמת גן, שסיפקה את הפלטפורמות למאות חברות שביצעו את ההונאה העולמית, וכן נגד שני בעלי המניות הגדולים ביותר שלה, מלחז פנחס פטרקזישווילי (המוכר גם כפיני פטר) ורן עמירן, בגין הונאת משקיעים אמריקאים בהיקף של 100 מיליון דולר, באמצעות "מכירות מרמה מקוונות ולא רשומות של ניירות ערך מסוכנים הידועות כאופציות בינאריות".

עוד נטען בכתב התביעה כי ספוט אופשן השתמשה בשיטות "מטעות ומניפולטיביות", בכלל זאת הטיית פלטפורמות המסחר כדי לוודא שהמשקיעים יפסידו כסף.

תעשיית האופציות הבינאריות, שהייתה מעורבת במעשי הונאה, שגשגה בישראל במשך יותר מעשור עד שהוצאה אל מחוץ לחוק על ידי הכנסת באוקטובר 2017, בעקבות סדרת תחקירים של The Times of Israel, שהחלה בכתבה שפורסמה במרץ 2016 תחת הכותרת "הזאבים מתל אביב: הונאת הענק של האופציות הבינאריות". רבות מהחברות הישראליות עברו מאז אל מעבר לים כדי להמשיך במעשי ההונאה.

עובדי חברת סופט אופשן ב-2016 (צילום: פייסבוק)

ספוט אופשן קיבלה בסתר מאות אלפי דולרים בצורת מענקים ממשלתיים בין השנים 2014 ו-2016 כדי להרחיב את פעילותה בסין, גם לאחר שהטיימס אוף ישראל חשף את מזימות ההונאה, והרשות לניירות ערך החלה לעבוד על חקיקה להוצאתה של התעשייה מחוץ לחוק.

ספוט אופשן, שמאוחר יותר שינתה את שמה לספוט טק האוס בע"מ, הייתה הספקית הגדולה ביותר של פלטפורמות למסחר באופציות בינאריות ששימשו מאות אתרים, כך על פי החומר השיווקי שלה. סוכניה של ספוט אופשן העסיקו אלפי ישראלים.

ספוט אופשן ובעלי המניות שלה הונו את המשקיעים האמריקאים לפחות מאז אפריל 2012 ועד אוגוסט 2017, כך טוענת ה-SEC בכתב התביעה. אנשים המכירים את החברה אמרו לזמן ישראל כי סכום הכסף הכולל שהרוויחה ספוט אופשן באמצעות הונאות לכאורה במסחר באופציות בינאריות הוא למעשה גבוה הרבה יותר מאשר 100 מיליון דולר, ושה-SEC קרוב לוודאי ציינה סכום שיהיה ביכולתה לספק לו הוכחות מעבר לספק סביר.

חברות שביצעו הונאת אופציות בינאריות הציעו לכאורה ללקוחות ברחבי העולם השקעה קצרת טווח בעלת פוטנציאל רווח. אולם במציאות – באמצעות פלטפורמות מסחר מסולפות, סירוב למשיכות רווחים ותחבולות נוספות – אותן חברות גזלו מרובם המכריע של לקוחותיהן את רוב או כל כספם. אנשי המכירות של אותן חברות הקפידו להסוות את מיקומם, הציגו את מרכולתם בצורה מטעה והשתמשו בזהויות בדויות.

מדינת ישראל לא העמידה לדין איש מבין אלפי העובדים של תעשיית האופציות הבינאריות. מחלקת המשפטים של ארצות הברית הגישה כתבי אישום נגד דמויות מפתח בתעשייה, הבולטת שבהן היא לי אלבז, לשעבר מנכ"לית יוקום תקשורת בע"מ, שנידונה ל-22 שנות מאסר ב-2019. הבוסים שלה, יוסי הרצוג וקובי כהן, שגם נגדם הוגשו כתבי אישום, עדיין מסתובבים חופשיים.

מנכ"לית לשעבר של חברת "יוקום תקשורת", לי אלבז (צילום: Jose Luis Magana, AP)

לפי כתב התביעה שהגישה ה-SEC, ספוט אופשן הציעה תחת קורת גג אחת שירותים שונים ל"שותפי מוצר מדבקה" ("white label partners") שרצו להקים אתרים למסחר באופציות בינאריות. אותם שותפים שיווקו באופן ישיר אופציות בינאריות למשקיעים מרחבי העולם, מבלי לומר להם שהם הצד הנגדי לכל עסקה שביצעו המשקיעים. במילים אחרות, האתרים, וספוט אופשן, הרוויחו כסף כשהמשקיעים הפסידו כסף.

על פי ה-SEC, ספוט אופשן סיפקה לאותם שותפים למוצרי מדבקה את כל מה שהיו זקוקים לו להקמת חברה למסחר בניירות ערך. שירותים אלה כללו אתר מותאם "ידידותי למשתמש", מערכת ניהול תוכן, תוכנה שאפשרה לסוכנים ליצור ולערוך תוכן באתרים שלהם; אירוח וניהול של האתרים שלהם; תוכנה לניהול קשרי לקוחות; שירותי עיבוד תשלומים של צד שלישי; וכן הכשרה ושירותים נוספים.

כדי לשווק את הפלטפורמה שלה לשותפים פוטנציאליים, ספוט אופשן אמרה להם ש"המשקיע הממוצע מפסיד 80% מהשקעתו בתוך חמישה חודשים", כך לפי כתב התביעה.

עוד טוענת ה-SEC כי ספוט אופשן השתמשה בשיטות "מטעות ומניפולטיביות" כדי לגרום למשקיעים להפסיד את כספם ולהקנות לעצמה רווח. השיטות הללו כללו "מניפולציה של פלטפורמת המסחר כדי להגדיל את הסבירות שהמסחר יהיה לא רווחי" וכן הצעת "בונוס" למשקיעים כדי למנוע מהם למשוך את כספם.

מסך מפרזנטציה של סופט אופשן עבור ברוקרים פוטנציאלים (צילום: צילום מסך)

על פי הוועדה לניירות ערך ולבורסות, ספוט אופשן סימנה לה כמטרה אלפי קורבנות אמריקאים, ובכללם גמלאים.

"רבים מהמשקיעים האלה איבדו את רוב כספם, בכלל זאת, בחלק מהמקרים, מאות אלפי דולרים שנועדו לפרישה לגמלאות. מנגד, ספוט אופשן ושותפיה גרפו רווחים של מיליונים", מפרט כתב התביעה.

"פלטפורמת המסחר של ספוט אופשן תמכה לכאורה בהונאת אופציות בינאריות עולמית", אמרה ג'ניפר ס' לי, מנהלת שותפה במחלקת האכיפה של הוועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות הברית, בהודעה לתקשורת ב-19 באפריל.

"פעולה זו מעידה כי הוועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות הברית תעבוד עם שותפיה הרגולטורים הזרים כדי לרדוף שחקנים בינלאומיים שהונו משקיעים אמריקאים", מצהיר כתב התביעה.

מגאורגיה לקזחסטן לישראל

ספוט אופשן הוקמה על ידי מלחז פנחס פטרקזישווילי, המוכר גם כפיני פטר, בן 45, ישראלי יליד גאורגיה.

פיני פטר בארוע של חב"ד (צילום: פייסבוק)

ב-2005, פטרקזישווילי הורשע במרמה, זיוף והלבנת הון במעילת הבנק הגדולה ביותר שבוצעה בישראל אי פעם – פרשת אתי אלון והבנק למסחר. אלון מעלה ביותר מ-250 מיליון שקלים וריצתה 14 שנות מאסר. פטרקזישווילי, שעבד אז בחברת חלפנות כספים, מנינט אלנבי, פדה חלק מההמחאות הבנקאיות שאלון מעלה בהן.

פטרקזישווילי נידון לשנת מאסר בגין העבירות וערער לבית המשפט העליון ללא הצלחה, אך בסופו של דבר עונשו הומתק לשישה חודשי עבודות שירות על ידי הנשיא דאז שמעון פרס.

לאחר המתקת עונשו, פטרקזישווילי הפך למנכ"ל של חברת הייטק, EIM טלקום, שזכתה בחוזה רווחי לפיתוח רשת טלקומוניקציה בקזחסטן. בספטמבר 2007 פטרקזישווילי אמר לעיתון גלובס כי העסקה, שהוא חתם עליה באופן אישי עם שר התקשורת הקזחי, צפויה להניב 10 מיליון דולר בשנה. "זו הפעם הראשונה שחברה ישראלית אחראית על הפיתוח הכולל של רשת תקשורת פנימית וחיצונית במגוון תחומים במדינה במרכז אסיה", הוא אמר.

פטרקזישווילי הקים את ספוט אופשן ב-2009, זמן קצר לאחר שקנה חברת מכונות מזל קזחית הידועה בשם וולקן קיי.אס.איי.

פיני פטר, משמאל, לצד גדעון סער, בארוע לציון 90 שנה לבית הכנסת הגדול בתל אביב, אוגוסט 2015 (צילום: Shalom Lavi)

על פי החומר השיווקי שלה, ספוט אופשן התרחבה בסופו של דבר להפעלה של מאות אתרים, בהם BigOption , IvoryOption, Lbinary ועוד רבים אחרים.

אחד המותגים הבולטים של ספוט אופשן היה שייך לחברה רוסית למסחר באופציות בינאריות בשם Trustforex, שבה אביו של פטרקזישווילי היה עד לאחרונה שותף עסקי יחד עם איגור גורבנקו ובוריס ספקטור.

גורבנקו וספקטור הם שותפים עסקיים ותיקים של יבגני פריגוז'ין, שמחלקת האוצר של ארצות הברית הטילה עליו סנקציות בגין הפעלה של חוות טרולים שהתערבה בבחירות לנשיאות ב-2016 וכן בגין "מבצעים זדוניים באפריקה ובאירופה", כך על פי הודעה לעיתונות מ-15 באפריל.

פיני פטר הוא תורם מרכזי לתנועת חב"ד, והרבה להתחכך ולהיפגש עם דמויות בולטות בארץ בהקשר לתרומותיו.

הוא צולם בהזדמנויות רבות עם פוליטיקאים בכירים בארץ, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני גנץ, גדעון סער ואחרים, באותו הקשר.

פיני פטר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בארוע גיוס תרומות במשרד ראש הממשלה, אוקטובר 2011 (צילום: Berele Sheiner)

ספוט אופשן נתנה חסות לטקס הכנסת ספרי תורה בבית הכנסת הגדול של תל אביב ב-2015; ספרי התורה הוצגו על רקע הלוגו של ספוט אופשן.

בזמן שהרגולטורים הפיננסיים הבכירים של ישראל עבדו על חקיקה שתוציא מחוץ לחוק את כל החברות הישראליות למסחר באופציות בינאריות, ומשרד ראש הממשלה קרא למדינות העולם להוציא מחוץ לחוק את התעשייה הנגועה במעשי הונאה, ממשלת ישראל נתנה בסתר מענקים לספוט אופשן מכספי משלמי המסים כדי לעזור לה להתרחב בחו"ל, כפי שחשף הטיימס אוף ישראל ב-2017.

המענקים הממשלתיים, בהיקף כולל של 270 אלף דולר, חולקו בין השנים 2014 ו-2016, והתשלומים נמשכו גם לאחר שהרגולטורים הישראלים אסרו על חברות המסחר באופציות בינאריות לפנות ללקוחות ישראלים במרץ 2016, שנה לפני שהכנסת אסרה כליל את המסחר באופציות בינאריות.

הוועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות הברית הגישה את התביעה לבית משפט פדרלי מחוזי בנבאדה. החקירה נערכה על ידי דברה מייזל וג'ייסון אנתוני.

דיוויד הורוויץ תרם להכנת הכתבה.