כשהייתי צעיר ונמרץ, שנה בארץ לאחר סיום התיכון בבריטניה, בהיותי בן 18, השתתפתי ברקוד הדגלים המסורתי. באמת חוויה מדהימה לנער כמוני. זה היה לפני מעל שלושים שנה, ובערך 20 שנה לאחר שיחרור ואיחוד ירושלים.

כשהייתי צעיר ונמרץ, לאחר סיום התיכון בבריטניה, בהיותי בן 18, השתתפתי ברקוד הדגלים המסורתי. באמת חוויה מדהימה לנער כמוני. זה היה לפני מעל 30 שנה, ובערך 20 שנה לאחר שיחרור ואיחוד ירושלים

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אנחנו יודעים לדקלם שירושלים היא עיר שחוברה לה יחדיו. בירת ישראל המאוחדת לנצח. ועם כל זה אני מסתכל מסביב ושואל את עצמי מה התקדם בריבונות הישראלית בירושלים.

האם הצלחנו להגדיל את הריבונות על הר הבית? האם קידמנו ריבונות בשכונות המזרחיות של העיר, ולא משנה באיזה צד של הקיר?

וכל שנה עוד ריקוד דגלים לציון יום ירושלים, יום שיחרור ואיחוד ירושלים.

והנערים התחלפו, עברנו דור ויותר, אותו ריקוד ואותו חוסר ריבונות.

אולי האפקט היחיד זה להטביע נרטיב של ריבונות יהודית בירושלים, יחד עם יצירת פער תודעתי ענק אצל אותם נערים ונערות מהציונות הדתית. האם צעדת דגלים שמראה מי הבעל הבית בעיר העתיקה באמת מייצרת ריבונות, או רק תודעה של ריבונות?

האם הפער הזה בין תודעה של ריבונות לבין היעדר ריבונות בפועל, מייצר אפקט של ציפייה שהמדינה תאכוף את הריבונות בזמן שהיא מפקירה אותה? האם יש לזה השלכה פוליטית, כאשר מתאכזבים פעם אחרי פעם כאשר מבינים שסיפור הריבונות קיים בדמיון ולא במזרח ירושלים או בהר הבית? הפער הזה מייצר ציפיות, שקשה לממש אותן.

וכמו כל ציפייה מוגזמת, גם ציפיות לא ממומשות אלה עשויות להביא לידי אכזבה – מהאידיאולוגיה, מהמדינה, וכו. כל אחד לוקח את זה למקום שלו.

הנערים התחלפו, והנה אותו ריקוד ואותו חוסר ריבונות. אולי האפקט היחיד של המצעד זה להטביע נרטיב של ריבונות יהודית בירושלים, יחד עם יצירת פער תודעתי ענק אצל אותם נערים ונערות מהציונות הדתית?

אז אני שואל: האם מעבר לפעילות נוער, האם ריקוד דגלים ומה שהוא מייצג – שיפר את הריבונות בירושלים בכלל ובהר הבית ומזרח העיר בפרט?

דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.