כשהייתי צעיר ונמרץ, שנה בארץ לאחר סיום התיכון בבריטניה, בהיותי בן 18, השתתפתי ברקוד הדגלים המסורתי. באמת חוויה מדהימה לנער כמוני. זה היה לפני מעל שלושים שנה, ובערך 20 שנה לאחר שיחרור ואיחוד ירושלים.
כשהייתי צעיר ונמרץ, לאחר סיום התיכון בבריטניה, בהיותי בן 18, השתתפתי ברקוד הדגלים המסורתי. באמת חוויה מדהימה לנער כמוני. זה היה לפני מעל 30 שנה, ובערך 20 שנה לאחר שיחרור ואיחוד ירושלים
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אנחנו יודעים לדקלם שירושלים היא עיר שחוברה לה יחדיו. בירת ישראל המאוחדת לנצח. ועם כל זה אני מסתכל מסביב ושואל את עצמי מה התקדם בריבונות הישראלית בירושלים.
האם הצלחנו להגדיל את הריבונות על הר הבית? האם קידמנו ריבונות בשכונות המזרחיות של העיר, ולא משנה באיזה צד של הקיר?
וכל שנה עוד ריקוד דגלים לציון יום ירושלים, יום שיחרור ואיחוד ירושלים.
והנערים התחלפו, עברנו דור ויותר, אותו ריקוד ואותו חוסר ריבונות.
אולי האפקט היחיד זה להטביע נרטיב של ריבונות יהודית בירושלים, יחד עם יצירת פער תודעתי ענק אצל אותם נערים ונערות מהציונות הדתית. האם צעדת דגלים שמראה מי הבעל הבית בעיר העתיקה באמת מייצרת ריבונות, או רק תודעה של ריבונות?
האם הפער הזה בין תודעה של ריבונות לבין היעדר ריבונות בפועל, מייצר אפקט של ציפייה שהמדינה תאכוף את הריבונות בזמן שהיא מפקירה אותה? האם יש לזה השלכה פוליטית, כאשר מתאכזבים פעם אחרי פעם כאשר מבינים שסיפור הריבונות קיים בדמיון ולא במזרח ירושלים או בהר הבית? הפער הזה מייצר ציפיות, שקשה לממש אותן.
וכמו כל ציפייה מוגזמת, גם ציפיות לא ממומשות אלה עשויות להביא לידי אכזבה – מהאידיאולוגיה, מהמדינה, וכו. כל אחד לוקח את זה למקום שלו.
הנערים התחלפו, והנה אותו ריקוד ואותו חוסר ריבונות. אולי האפקט היחיד של המצעד זה להטביע נרטיב של ריבונות יהודית בירושלים, יחד עם יצירת פער תודעתי ענק אצל אותם נערים ונערות מהציונות הדתית?
אז אני שואל: האם מעבר לפעילות נוער, האם ריקוד דגלים ומה שהוא מייצג – שיפר את הריבונות בירושלים בכלל ובהר הבית ומזרח העיר בפרט?
דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.
זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
תחת הכותרת סוחטת הרגשות: "בנק הפועלים הורה לבטל סליקת תרומות להנצחת לוחם" – פורסמה השבוע כתבה (Ynet, 24/03/2024) המתארת תביעה נגד מסכת התעללות לכאורה של הבנק ושל חברת סליקה – בעמותה, המנהלת קמפיין תרומות להנצחת זכרו של לוחם שנהרג בצפון הרצועה.
התביעה קובלת על התערבות הממשל האמריקאי בפרויקט הנצחה תמים לכאורה, שמקושש תרומות למפעל חייו של הנופל. למעשה, מדובר בטענות מניפולטיביות, המצניעות את העובדה ש"מפעל החיים" המדובר הוא מאחז בלתי חוקי, שספג סנקציות אמריקאיות בשל אלימות כלפי פלסטינים. המוסדות הפיננסיים הישראליים נענים לדרישת הממשל בסירובם להעביר דרכם תרומות, שבפועל עוקפות את אותן סנקציות.
ארנון הראל הוא פעיל חברתי, קהילתי ופוליטי. גמלאי מחינוך והוראה בתיכון. לימודי תואר שני למשפטים, למערכות מידע; לימודי תואר ראשון לגיאוגרפיה ומדע המדינה, לימודי ארץ ישראל. 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות, 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם