ביום שישי האחרון עמד המופתי של מסגד אל אקצא, שייח' מוחמד חוסיין, לשאת את דרשת יום השישי שלו. אלא שלא כמו בשבועות הקודמים, הוא לא הצליח להגיע למיקרופון. ההמון שגדש את ההר גירש אותו בצעקות: "כולנו מוחמד דף". חוסיין נחשב למקורב לראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
האירוע הזה ממחיש אולי יותר מכל את ההישג של חמאס: הוא הצליח להתנחל בלבבות הפלסטינים כמגן אל אקצא. לא הירדנים, שמחזיקים בפטרונות על ההקדש, לא הרשות הפלסטינית, שאיתה מזדהים ראשי הוואקף, אלא חמאס – היחיד שעבר מהצהרות לירי.
השאלה עתה היא האם ההצלחה הזו גולשת גם לעולם הערבי. כשיסתיימו תהלוכות הניצחון בביירות, טהרן, עזה, הגדה המערבית והערים הערביות בישראל – והאבק ישקע, תרתי משמע – יהיה אפשר לבחון את השאלה הזו.
לא בטוח שירדן, שהעלתה לאחרונה משמעותית את רף המחאה נגד ישראל, תשמח לגלות שהאחים המוסלמים גרסת פלסטין הם גורם דומיננטי בהקשר להר הבית. לא בכדי ראשי חמאס לא מוצאים כתף חמה בירדן כבר למעלה משני עשורים, מאז ניסיון החיסול הכושל של חאלד משעל.
בדיוק מאותה סיבה מצרים צריכה להיות מודאגת מעליית הפופולריות של חמאס. הזירה הפלסטינית לעולם הקרינה על הרחוב המצרי, שחלקים גדולים שלו הם תומכי האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס.
מצרים צריכה להיות מודאגת מעליית הפופולריות של חמאס. הזירה הפלסטינית לעולם הקרינה על הרחוב המצרי, שחלקים גדולים שלו הם תומכי האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס
התחזקות חמאס בגדה המערבית היא פוטנציאל להתפרצות הלבה הרותחת במצרים. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי מודע לכך היטב, וזו אחת הסיבות לדומיננטיות הגדולה שלו במאמצי התיווך.
מבצע "שומר החומות " – שם אומלל למבצע שאמור לקעקע את הקשר בין חמאס לאל אקצא ובפועל רק מחזק אותו – העמיד למבחן גם את הסכמי אברהם עם המפרציות. למעט הצהרות כלליות, ישראל לא קיבלה רוח פנים חזקה מהמפרץ, מה שבהחלט יכול לרמז על מקומם של הפלסטינים ברשימת האינטרסים באמירויות ובבחריין.
בשורה התחתונה, אף אחת מהמדינות הסוניות המתונות לא אוהבת את המשוואה המסוכנת שחמאס מנסה לקבע: מהומות באל אקצא = ירי מעזה. זו בדיוק הסיבה שישראל חייבת ליצור קואליציה שקטה שתכרסם בהכרה הזו. נוכחותה הבולטת של מצרים בגיבוש הפסקת האש והדומיננטיות המתוכננת בתקופה הקרובה, הן בשורה מצוינת לישראל בהקשר הזה.
אף אחת מהמדינות הסוניות המתונות לא אוהבת את המשוואה המסוכנת שחמאס מנסה לקבע: מהומות באל אקצא = ירי מעזה. זו בדיוק הסיבה שישראל חייבת ליצור קואליציה שקטה שתכרסם בהכרה הזו
אחת השאלות המעניינות היא כיצד תנהג קטאר, שהתקרבה מאד לאחרונה לציר המתון. הכסף הקטארי היה המים שכיבו בכל פעם את הגחלים הלוחשות של עזה הענייה. האם ההסדר הזה יימשך? עזה זקוקה עכשיו לכמיליארד דולר לשיקום. זה מנוף לחץ משמעותי על חמאס, בתנאי שהחזית מולו תהיה אחידה, ישראלית ערבית, כן לשיקום לא להתעצמות.
המשימה הזו, מעבר למאמץ המדיני, תהיה קשה מאד מבחינה מעשית. אף אחד לא באמת מצליח לדעת כמה בטון הולך לשיקום וכמה להתעצמות. כך גם עם הברזל, המלח והדשנים החקלאיים. כולם חומרים דו-שימושיים שלמרות הפיקוח ההדוק של ישראל בשנים האחרונות, רובם זלגו לשימוש צבאי.
ועכשיו לשאלת ההישג הישראלי.
צבאית, למרות שישראל הופתעה במהלך הפתיחה, היא הצליחה לשחוק משמעותית את המערך הצבאי של חמאס. אך זה לא אומר שהארגון איבד את יכולותיו הצבאיות – הן נפגעו, אבל לא ברמת שיתוק, רחוק מזה.
צבאית, למרות שישראל הופתעה במהלך הפתיחה, היא הצליחה לשחוק משמעותית את המערך הצבאי של חמאס. אך זה לא אומר שהארגון איבד את יכולותיו הצבאיות – הן נפגעו, אבל לא ברמת שיתוק, רחוק מזה
שאלת ההרתעה מרחפת גם היא באוויר. הבעייה עם המושג הרתעה הוא בחוסר היכולת להגדיר אותו בזמן, בעוצמה ובמקום. הוא קיים כל עוד המשוואה ברורה: מה שתחטוף גדול ממה שתשיג. לכן, בצד הישראלי מתקשים לענות על השאלה, כיצד תגיב ישראל על ההפרה הראשונה. ההרתעה תיבחן שם.
האם ישראל תתנפל על עזה או שמא תסתפק בתגובה מינורית? במקרה של בחירה באופציה המינורית, הסכנה היא מדרון חלקלק, בדיוק כמו בשנה האחרונה בעזה. מצד שני, ישראל לא רוצה להיגרר למערכה בגלל ירי בודד של פוחז עזתי. בצה"ל מכנים את התופעה זו "הטוראי האסטרטגי" – פעולה קטנה של דרג נמוך, בעלת משמעות גדולה לדרג המדיני.
![ההריסות בעזה בעקבות תקיפות חיל האוויר במהלך מבצע "שומר החומות", 22 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/05/AP21142510881231-1024x640.jpg "ההריסות בעזה בעקבות תקיפות חיל האוויר במהלך מבצע "שומר החומות", 22 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)")
לבסוף, על עובדה אחת אין עוררין: בעימות הזה ישראל שוב הפסידה את מלחמת התודעה. הפער בין תמיכת ההנהגות באירופה לתגובה ברחוב באותן מדינות, היה עצום.
למעשה, התנהל כאן שיח מקביל בכיוונים מנוגדים. המנהיגים הצהירו תמיכה בישראל, הרשתות החברתיות העצימו את ההתנגדות. את זה ישראל לא השכילה להבין, שוב. פייסבוק, טוויטר, טלגרם, יוטיוב, אינסטגרם וטיקטוק הם ערוץ ישיר לציבור, מעל ראשם של אמצעי התקשורת הוותיקים.
אם יש לקח אחד מיידי ליישום, זו חזית ההסברה שמכרסמת תמיד בשתי החזיתות האחרות: המדינית והצבאית. דובר צה"ל, מטה ההסברה הלאומי ומשרד החוץ התבררו כשלם הקטן מסכום חלקיו. הגיע הזמן להפוך את המשוואה הזו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם